קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חישוב הצמדה וריבית על מענק נכות: .Iההליך .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בירושלים (השופט אדלר - דן יחיד; תב"ע מא/160-0) אשר דחה את תביעת המערער באשר לדרך חישוב תשלומי הצמדה וריבית בגין מענק נכות מיום היווצרות העילה ועד ליום התשלום בפועל. .2העובדות: א) המערער (להלן - הנפגע) נפגע בתאונה ביום 22.10.1974; ב) הנפגע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בתאונה הנ"ל כתאונת עבודה כמשמעותה בפרק השלישי לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ה- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי), אולם תביעתו נדחתה; ג) הנפגע פנה לבית-הדין האזורי בתביעה להכיר בתאונה הנ"ל כתאונה בעבודה, אולם אף בית-הדין האזורי דחה את התביעה (תב"ע לז/233-0); ד) הנפגע ערער לבית-דין זה. ערעורו התקבל ביום 29.3.1979ונקבע, כי התאונה מיום 22.10.1974הינה תאונת עבודה כמשמעות הדיבור בחוק הביטוח הלאומי (דב"ע לט/8-0); ה) משנתקבל הערעור הועמד הנפגע לפני ועדה רפואית, ביום 5.2.1980, אשר קבעה לנפגע % 10נכות לצמיתות. על החלטת הוועדה הרפואית הוגש ערר על-ידי הנפגע לוועדה הרפואית לעררים, וזאת דחתה את הערר וקבעה ביום 28.4.1980, כי לנפגע % 10נכות לצמיתות החל מיום 22.4.1975; ו) ביום 5.6.1980שולם לנפגע מענק נכות בסך של 234, 20לירות (שהם 023, 2שקלים). מענק הנכות חושב כערכו ביום קביעת הנכות, דהיינו אפריל 1975; ז) הנפגע פנה ביום 6.7.1981לבית-הדין האזורי (בהליך שבגינו ערעור זה) בתביעה, כי למענק הנכות אשר שולם לו ייווספו הפרשי הצמדה וריבית. המוסד בכתב הגנתו כפר בזכאות הנפגע לאותם הפרשים; ח) ביום 30.4.1982הודיע המוסד לבית-הדין, כי הוא החליט לשלם לנפגע הפרשי הצמדה בתוספת ריבית שנתית בשיעור של % 3מיום 23.4.1975(שהוא מועד תחילת הנכות) ועד יום 5.6.1980, שהוא המועד שבו שולם מענק הנכות לידי הנפגע; ט) ביום 12.7.1982שולם לנפגע הסך של 525, 10שקלים, שהיווה את הפרשי ההצמדה לפי חישובי המוסד; י) הנפגע לא הסתפק באותו תשלום וטען, כי הוא זכאי להפרשי ההצמדה והריבית מיום הפגיעה ועד ליום התשלום בפועל וכי את התשלום ששולם בשנת 1980יש לזקוף תחילה על חשבון הפרשי הצמדה וריבית ולא על חשבון הקרן. .3בית-הדין האזורי דחה את התביעה, בראותו בה תביעה "להפרשי הצמדה על הסכום ששולם כהפרשי הצמדה". .4בערעור טען בא-כוח הנפגע, כי בטעות ראה בית-הדין בתביעתו תביעה להפרשי הצמדה על הסכום שנפסק כהפרשי הצמדה. לדעת הפרקליט אשר טען לנפגע, הרי שקביעת ועדת הנכות טומנת בחובה חיוב בהצמדה ובריבית. את טענתו ביסס הפרקליט. בין היתר, על הלכה שיצאה מבית-המשפט העליון בד"נ 15/78, [1]. ומשכך הדבר, לגרסת הנפגע, יש לזקוף את התשלום ששולם בשנת 1980על חשבון ההצמדה והריבית ויש לראות את קרן מענק הנכות כאילו לא שולם והוא ממשיך לצבור הצמדה וריבית. עוד ביסס בא-כוח הנפגע את טיעונו על סעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- .1971לגרסתו, משחל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, אף על חיובים שאינם נובעים מחוזה, מכוח סעיף 61(ב) לאותו חוק, הרי שאף התרופה בגין הפרת החיוב הינה תרופה הזהה לזו שבגין הפרת חוזה. נימוקו השלישי והאחרון של בא-כוח הנפגע הסתמך על דיני עשיית עושר ולא במשפט. לשאלת בית-הדין, האם הועלו שני הנימוקים האחרונים בפני בית-הדין האזורי תור הבאת עובדות לביסוסן, השיב בא-כוח הנפגע, כי מדובר בטענות משפטיות אשר ניתן להעלותן אף בשלב של הערעור. לחלופין טען הנפגע. כי יש לחשב את מענק הנכות על-פי סעיף 66(ג) לחוק הביטוח הלאומי. .5הפרקליטה אשר טענה לביטוח הלאומי ביקשה לדחות את הערעור. נימוקיה היו, כי אין המוסד חייב בהפרשי הצמדה כלל מכוח הדין ולכן אין מקום לבסס את התביעה על עילה כל שהיא שבחוק. באשר להתייחסות לדיני החוזים ועשיית עושר ולא במשפט נטען, כי טענות אלה חדשות הן, לא הועלו בבית-הדין האזורי ובוודאי שבהיותן מבוססות על עילות תביעה שונות יש להביא ולהוכיח עובדות המתייחסות לאותן טענות. באשר לסעיף 66(ג) (ג) לחוק הביטוח הלאומי השיבה באת-כוח המוסד, כי הוא מתייחס למועד הזכאות של מענק הנכות ולא למועד הדיון בוועדות הרפואיות. .6הדיון התקיים בהעדר אחד מנציגי הציבור אשר הוזמן ולא הופיע. .Iiפסק-דין .1השאלה בה עלינו לפסוק הינה, באם זכאי הנפגע, בנסיבותיו של מקרה זה, להפרשי הצמדה וריבית כל שהם בנוסף לאלה שקיבל מן המוסד (סעיף 2(ט) לחלק I). סעיף 5לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א- 1961(להלן - חוק פסיקת ריבית והצמדה) קובע, כי "תקופת הריבית תהיה מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית - עד יום התשלום". .2מהו יום היווצרות עילתהתביעה? משקבעה ועדה רפואית דרגת נכות בתוקף לתאריך מוקדם ממועד הקביעה, יש לראות את יום היווצרות העילה מאותו יום שבו קבעה ועדת הנכות את תאריך נכותו של המבוטח. הוועדה הרפואית קובעת מצב בתאריך נתון, ואינה יוצרת מצב. משקבעה הוועדה הרפואית, על סמך הממצאים הרפואיים אשר היו לפניה, כי לנפגע דרגת נכות מיום 22.4.1975- הרי יש לראות במועד זה "יום היווצרות עילת התביעה שהחליטה עליו הרשות השיפוטית", בלשון סעיף 5לחוק פסיקת ריבית והצמדה. .3לאור האמור לעיל עומדת השאלה, מהו המועד הראוי אשר ממנו זכאי הנפגע להפרשי הצמדה וריבית, בנסיבותיו של מקרה זה. המוסד שילם לנפגע הפרשי הצמדה וריבית מיום הנכות (סעיף 2(ח) לחלק I) ובדין עשה כן: המענק חייב להשתלם בערכו הריאלי, ותשלומי ההצמדה באים להבטיח כי אכן כך יהיה. .4הסוגיה העיקרית אליה עלינו להידרש בערעור זה הינה, האם תשלום ההפרשים האמורים כשנתיים לאחר יום תשלום הקרן, וזאת עד היום שבו שולם סכום הקרן של מענק הנכות, תואם את הוראות החוק. השאלה שבפנינו הינה מן המשפט הפומבי, אולם מכוח סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, חלות הוראות חוק החוזים אף על חיובים שאינם נובעים מחוזה, ככל שהדבר מתאים לעניין. השאלה הינה מן הדין הכללי, ואת התשובה לה עלינו לחפש בפסקי הדין של בית-המשפט העליון, מה עוד שבית-דין זה לא נדרש עד כה לסוגיה. סוגיה דומה נדונה לאחרונה בפני בית-המשפט העליון (ב"ש 3006/82(ע"א /79 398), צבי מנגל נ' מדינת ישראל; טרם פורסם), וכך נאמר שם: "משנפסק סכום של קרן וריבית, זוקפים כל תשלום תחילה על חשבון הריבית ואת היתרה על חשבון הקרן. כך מורה סעיף 49של חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, החל על-פי סעיף 61שלו גם על חיובים שלא מכוח חוזה, וכך גם סעיף 75לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- .1967לעניין זה דין הפרשי ההצמדה כדין הקרן ולא כדין הריבית. 'הפרשי הצמדה' הוגדרו בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, כ'תוספת לסכום שנפסק או שנקבע לפי שיעור העליה של המדד'. על-פי מהותם ומטרתם הפרשי הצמדה הינם, אפוא, חלק מהקרן ואין לראותם כריבית". .5מן מאמור עולה, כי אין המדובר בהפרשי הצמדה על סכום הפרשי הצמדה אשר שולם באיחור, אלא בהצמדת הקרן החל מהתאריך ההתחלתי הקובע ועד למועד הסילוק המלא, ובסדר הנכון של זקיפת התשלומים. .6התוצאה היא, אפוא, כדלקמן: על סכום הקרן יש להוסיף הפרשי הצמדה מיום 23.4.1975ועד יום החישוב בעת הסילוק הסופי. מהסכום המתקבל יש לנכות את התשלום ששולם על חשבון הקרן ביום 5.6.1980לפי ערכו בעת החישוב, כלומר שהוא צמוד מיום תשלומו (5.6.1980) ועד יום החישוב, וכן את התשלום ששולם ביום 12.7.1982, אף זאת כשסכום זה צמוד מיום תשלומו (12.7.1982) ועד יום החישוב. המוסד ישלם לנפגע הוצאותיו, לרבות שכר טרחת עורך-דין (כולל) בשתי הערכאות בסך של 000, 10(עשרת אלפים) שקל, בצירוף מע"מ.ריבית והצמדהמענק נכותריביתמענקנכות