מועד תחילת גמלת נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מועד תחילת גמלת נכות: .1ההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע מב/253-0) שדחה את עתירת המערער, כי תשולם לו קצבת נכות מתאונת עבודה מאפריל 1963עד .31.5.1980 .2ואלה העובדות: א) המערער נפגע בתאונת עבודה ביום 31.12.1962וקיבל דמי פגיעה בעבודה במשך 88יום; ב) ב- 28.4.1980הגיש המערער תביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה; ג) ועדה רפואית מדרג ראשון, אשר בדקה את המערער ביום 8.7.1980, קבעה כלהלן: נכות זמנית בשיעור של % 10מאפריל 63עד .31.5.1979 נכות זמנית בשיעור של % 20מ- 1.6.1979עד .12.1.1980נכות זמנית בשיעור של % 90מ- 13.1.1980עד .30.4.1980נכות זמנית בשיעור של % 50מ- 1.5.1980עד .31.5.1980נכות צמיתה בשיעור של % 20מ-1.6.1980; ד) בעקבות ערר שהגיש על ההחלטה הנ"ל, הועמד המערער בפני ועדה רפואית לעררים ביום 8.9.1980, הוועדה קבעה: נכות זמנית בשיעור של % 90מ- 13.1.1980עד .30.4.1980 נכות זמנית בשיעור של % 50מ- 1.5.1980עד .31.5.1980 נכות צמיתה בשיעור של % 10מ-.1.6.1980 ה) על החלטת הוועדה הרפואית לעררים הגיש המערער ערעור לבית-דין זה (דב"ע מא/294-01). בישיבה המקדמית, שהתקיימה בפני רשם בית-הדין ביום 3.1.1982, הצהיר בא-כוח המוסד, כי יש להחזיר על כנה החלטת הוועדה מדרג ראשון והוסיף, כי "לגבי הנכות הזמנית, מאפריל 1963ועד 31.5.1980, נשארת בעינה החלטת הוועדה מדרג ראשון". נוכח ההצהרה הנ"ל הודיע המערער שהוא חוזר בו מערעורו והערעור בוטל; ו) חרף הצהרת בא-כוח המוסד, סרב פקיד התביעות לשלם את קצבת הנכות הזמנית עבור התקופה שמאפריל 63עד 31.5.1980, אך היה נכון לשלם למערער קצבת נכות בעד שנה אחת שקדמה למועד הפניה למוסד - 28.4.1980(ראה סעיף 2(ב) דלעיל). המערער הגיש תובענה לבית-הדין האזורי. בכתב הגנתו טען בא-כוח המוסד, כי לבית-הדין אין סמכות לדון בתביעה. .3בית-הדין האזורי פסק, כי פקיד התביעות הפעיל את שיקול דעתו כראוי - במסגרת סעיף 128לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"א- 1968(להלן - החוק), בראותו לשלם גמלת נכות עבור שנים-עשר חודשים שקדמו למועד תביעת הגמלה הנ"ל, וזאת בשים לב לאיחור הרב שבהגשת התביעה, להעדר הסבר מתקבל על הדעת לאיחור ולעובדה, כי בגין נכות של % 10- כל שהמערער היה זכאי לו הוא תשלום חד-פעמי, קצבת נכות. .4עיקר השגתו של המערער בערעורו היה, כי בית-הדין האזורי שגה בתיתו אישור למעשהו של פקיד התביעות, העומד בניגוד למה שהוצהר על-ידי בא-כוח המוסד בבית-הדין הארצי לעבודה. .5בא-כוח המוסד טען, כי הוראות סעיף 128מחייבות לגבי "כל תביעה לגמלת כסף", ובכלל זה גמלת נכות, ועל כן בדין פעל פקיד התביעות בהפעילו את שיקול דעתו; העובדה, שוועדה רפואית קבעה דרגת נכות למפרע, ממועד מוקדם בהרבה מ- 12חודשים לפני "היום שבו נוצרה עילת התביעה", אין בה כדי לגרוע כהוא זה מסמכותו של פקיד תביעות מכוח סעיף 128לחוק. .6אחד מנציגי הציבור שהוזמן כדין לא התייצב ולא נתן סיבה לכך. הדיון התקיים בהעדרו. .Iiפסק-דין .1נעיר תחילה, שאין זה מן הראוי ומן הרצוי שהמוסד לביטוח לאומי ידבר בשני קולות, כפי שעשה במקרה דנן, ומה עוד שמובטח היה מראש, שהמוצר האקוסטי לא ייערב לאוזן (המשפטית). הקול הראשון דיבר שתי פעמים - פעם בדממה שבשתיקה, כאשר המוסד לא ערר על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, פעם שניה כאשר פרקליטו הצהיר שהמוסד יכבד את ההחלטה הנ"ל. הקול השני נשמע, כאשר פקיד התביעות החליט את אשר החליט, תוך התעלמות מהחלטת הוועדה הרפואית, ובא-כוח המוסד הגן על עמדה זו בבית-הדין האזורי ובערעור שלפנינו. ועתה לגופו של העניין. .2לבירור עומדת שאלת תחולתו של סעיף 128לחוק ("מועד לתביעת גמלת כסף") על תביעה לגמלת נכות, וליתר דיוק: מתי "נוצרת (נוצרה) עילת התביעה" כשהמדובר בגמלת נכות. .3הערת השוליים לסעיף 59לחוק אומרת: "נכה עבודה מיהו", והתשובה (ההגדרה) הניתנת בסעיף עצמו היא: "נכה עבודה הוא מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כושרו לעבודה...". אימתי נהיה הנכה זכאי "לקצבה או למענק לפי סימן זה"? על כך משיב סעיף 60, שהזכאות קמה כאשר "נסתיימה תקופת דמי הפגיעה...והמבוטח נמצא נכה עבודה" ואזי 'ישלם לו המוסד'...". אם תוסיף ותשאל, אימתי ייאמר שהמבוטח "נמצא" נכה, תמצא את התשובה בסעיף 61(א) האומר, שועדה רפואית היא שתקבע קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה והנכות ומידת הנכות (סעיף 61(א)(1) לחוק) וכן - והוא העיקר - היא שתקבע את דרגת-הנכות (סעיף 61(א)(2) לחוק). .4אמור מעתה, עילת התביעה לגמלת נכות נוצרת כאשר מופיעה החוליה האחרונה ברצף החוליות הדרושות, שהן: תאונת עבודה - גמר תקופת דמי הפגיעה - ולבסוף, קביעת דרגת נכות על-ידי ועדת רפואית. עם קביעת דרגת הנכות בשלה ("נוצרה") עילת התביעה בדומה למצב המתואר בדב"ע מב/64- 0(לא פורסם), לפיו "העילה לקצבת נכות (נכות כללית) קמה עם החלטת ועדת נכות". .5אין לדבר על "שיהוי" כמשמעותו בסעיף 128, על סמך מועד הגשתו של "טופס תביעה לתשלום גמלת נכות מעבודה" (דוגמת טופס בל/ 100(7/78)). חרף הכותרת המתנוססת עליו, אין בטופס הנ"ל אלא דרישת המבוטח שהמוסד יעמידהו בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכותו. רק לאחר שתיקבע - אם תיקבע - דרגת נכות של %5 לפחות (סעיף 66(א) לחוק), תקום "עילת התביעה". .6המערער דנן אמנם התמהמה בהגשת הטופס שתכליתו, כאמור, להעמידו בפני ועדה רפואית, וברור שפרק זמן של 17שנה בין מועד קרות תאונה לבין מועד התכנסותה של ועדה רפואית, יכול היה לצמצם עד למינימום את סיכוייו שהוועדה תוכל להעריך את נכותו בעבר. אך רצה מזלו והוועדה מדרג ראשון ראתה לקבוע קביעה רטרואקטיבית מכוח סמכותה לפי תקנה 20לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-.1956 .7שגה פקיד התביעות בסוברו, שמצווה הינו לפעול לפי סעיף 128לחוק. לסעיף זה לא היתה כל תחולה על המקרה דנן: מהרגע בו נקבעה דרגת הנכות ("נוצרה עילת התביעה") לא הושהתה התביעה לגמלת כסף לא שנים-עשר חודשים ואף לא חודש אחד, ופקיד התביעות קשור בהחלטת הוועדה הרפואית ואינו יכול "לתקנה". .8הערעור מתקבל ופסק-הדין של בית-הדין האזורי בטל. המשיב ישלם למערער הוצאות ערעור בסך 500שקלים.נכות