קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכה ביד מההגה: 1. לפני תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים. 2. המחלוקת בין הצדדים הינה בשני מישורים : א. קרות התאונה. ב. גובה הנזק. 3. טענות התובעת א. בבעלותה רכב פרטי מסוג וולבו בעל הגה כוח (להלן:הרכב). ב. ביום 18.1.95 עת התניעה את הרכב אשר חנה בצמוד לאבני שפת המדרכה הסתובב ההגה במהירות רבה והיכה בעוצמה בכף ידה הימנית וכתוצאה מכך נגרם לה שבר באגודל. 4. טענות הנתבעת א. התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה כי ארוע התאונה אכן קרה בפועל. ב. לא הובאו כל עדים נוספים אשר ביכולתם היה לאשש את תלונות התובעת. ג. עדות התובעת רצופה סתירות מהותיות באשר לקרות התאונה. ד. אופי התאונה מוזר לכשעצמו ואינו עומד במבחן ההיגיון. ה. המדובר בעדות יחידה ועל ביהמ"ש להתייחס לעדות זו בזהירות רבה. דיון 5. כיוון שהארוע נשוא התביעה התרחש בהיות התובעת לבדה ואין ביכולתה להביא עדויות נוספות לנסיבות התאונה עצמה, ער אני לכך שבנסיבות אלה עלי לשקול את הראיות כאמור בסעיף 54 לפקודת הראיות {נוסח חדש] תשל"א1971-. בענין זה ראה ע"א 357/72 שנסי עזיז נ' סוראיה בצלציוני פ"ד כז(1)744 (להלן: "פרשת בצלציוני") בעמ' 746 ליד האות ה': "...רשאי גם רשאי בית המשפט לפסוק על פי עדות יחידה שאין לה סיוע, אף משהעדות היא של בעל דין ; אלא שצריך בית המשפט ליתן דעתו גם ליחידותה של עדות זו וגם לחוסר הסיוע, ונתינת דעת זו צריכה להשתקף מפורשות בהחלטתו". 6. ראיות התביעה א. התשתית הראייתית להוכחת עובדות המקרה עליו מסתמכת התביעה הינה פציעתה של התובעת והשבר באגודל יד ימינה, עובדה אשר אינה שנויה במחלוקת. ב. התובעת העידה בעמ' 9 כלהלן: "נכנסתי לרכב חניתי בצמוד למדרכה והנעתי את הרכב, ותוך כדי מעבר מהסוויץ למעצור יד בדרך ההגה הסתובב בפראות ובשניה הזאת הוא פגע בי ביד ההגה או ההפיך ואפשר לומר שהאצבע התפוצצה הרכב הוא וולבו משנת 77 ושי לה הגה כח עם הילוך רגיל ולא אוטומטי. הפגיעה היתה בתוך הרכב..." ג. התובעת נבדקה במר"מ ביום הארוע (ראה נספח לכתב התביעה) . טענות הנתבעת 7. א. הנתבעת בסיכומיה טוענת שאין להאמין לתובעת כיוון שקיימות סתירות בגירסה. הנתבעת מצביעה על כך שבכתב התביעה נאמר כי ההגה הסתובב במהירות תוך כדי נהיגה, בעוד שבתצהיר התובעת נאמר כי ההגה הסתובב במהירות מיד כאשר התניעה את הרכב. לדעתי אין המדובר כאן בסתירה מהותית שכן טענתה העיקרית של התובעת היא שהתאונה קרתה כאשר כל מערכות הרכב היו מופעלות, וסתירה שכזו אין בה עד כדי ערעור המהימנות. יודגש שכתב התביעה נחתם על ידי בא כוחה שניסח את שהפיק ממנה בעוד שתצהיר העדות וחקירתה הנגדית נאמרו הדברים מפיה ישירות שלא ע"י מתווך. 8. א. לענין זה ראה י.קדמי בספרו על הראיות חלק ראשון מהדורה משולבת ומעודכנת תשנ"א 1991 בעמ' 896 בהתיחסו לנושא אמר: "יש להבחין בין 'סתירות לכאורה' הנעוצות ב'טבע האנושי' לבין סתירות 'אמיתיות' המעלות חששות של אמירת שקר ; שרק האחרונות מכרסמות ומעמידות בספק את מהימנות העדות שבקשר אליה מתגלות הסתירות. 'סתירות שאינן מהותיות רשאי ביהמ"ש שלא לראות בהן גורם הנוטל ממהימנות העדות. רק סתירות מהותיות היורדות לשורשו של ענין כוחן עמן לפגום פגימה של ממש במיהמנותו של העד, ובלבד שאין בנמצא הסבר מתקבל על הדעת לקיומן". ב. באשר להכחשת הארוע עצמו ע"י הנתבעת אין די בטענת הנתבעת לפיה נסיבות התאונה תמוהות משום שלא יתכן שתוך כדי מעבר מהסוויץ למעצור היד נחבל אגודל התובעת. כלל ידוע הוא ש "בעל דין במשפט האזרחי הטוען טענה חשובה לעמדותו המשפטית, נושא בנטל השכנוע להוכחת העובדות הנחוצות לביסוס טענתו (פרשת בצלציוני בעמ' 744 ליד האות א'). סיכום לענין קרות התאונה 9. סיכומו של דבר הוא שאני מקבל את גירסת התובעת כי פציעתה נגרמה כתוצאה מפגיעת ההגה. שאלת הנזק 10. א. לאחר שקבלתי את גרסת התובעת עלי לקבוע מהו הנזק אשר נגרם כתוצאה מהתאונה. ב. העובדות הרלבנטיות לענייננו הוא שהתובעת ילידת 19/9/52 נשואה ואם לחמישה ילדים עובדת כמנהלת חשבונות. 11. התובעת טוענת שכתוצאה מהתאונה: א. היא סובלת מכאבים עזים בעת מאמץ או חילופי מזג אויר. ב. אינה מסוגלת לכופף את אגודל ימין באופו מלא. ג. מתקשה בכתיבה ובשאר פעולות שגרתיות. חוות הדעת הרפואית 12. כמומחה מטעם בית המשפט מונה ד"ר אורי פרנקל (להלן: "המומחה"), וזאת כמומחה מתחום האורטופדיה. 13. בסיכום חוות דעתו אומר המומחה: "...נפגעה בתאונת דרכים ונגרם לה שבר בגליל המרוחק של אגודל יד ימין . טופלה ע"י קיבוע מקומי, ובהמשך- בפיזיוטרפיה. השבר התחבר אך נותר רסיס קטן וולרי. מתלוננת על כאב והגבלה בתנועה, ובבדיקתה קימים רגישות מקומית קלה,והגבלה בכיפוף. בגין התאונה הנדונה, נותרה נכות צמיתה, בתחום האורטופדי, בגובה של 5% לפי סעיף 44(2)מחולק ל2- , מותאם, של התקנון של המוסד לביטוח לאומי". 14. המומחה לא נחקר על חוות דעתו , לא זומן להעיד בביהמ"ש ואני מקבל את מסקנותיו וקובע בהתאם שנגרמה לתובעת נכות צמיתה של 5% בתחום האורטופדיה. הנזק 15. פרטי הנזק הנתבעים כוללים נזק שאינו נזק ממון, הפסד כושר השתכרות בעבר ובעתיד, עזרת הזולת בעבר ובעתיד, הוצאות. 16. נזק לא ממוני א. התובעת לא אושפזה בבית חולים לאחר התאונה. ב. הנכות הרפואית של התובעת היא בגובה 5% לפיכך הפיצוי המגיע בראש נזק זה הוא לפי 5% מהסכום המקסימאלי כמשמעותו בסעיף 4 (א) (3) של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 בניכוי 13% (בשל גיל) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ועד לתשלום המלא בפועל. הנכות התיפקודית 17. בטרם אדון בראשי הנזק הבאים עלי לקבוע מהי הנכות התפקודית של התובעת. 18. התובעת העידה שעקב התאונה היא: א. מוגבלת בתפקודה היום יומי. ב. אינה יכולה לבצע את עבודות משק הבית. ג. מתקשה בכתיבה ובהקלדה על מחשב דבר המקשה עליה בעבודתה כרואת חשבון. 19. התובעת טוענת שיכולתה נפגעה וכי היקף הפגיעה מבחינה תפקודית גדול יותר מ5% הנכות הרפואית שנקבעו ומבקשת לפסוק כי תפקודה נפגע ב- 10%. 20. המומחה הרפואי קבע בחוות דעתו כי קיימת רגישות מקומית קלה ולכן מצא לנכון לקבוע לתובעת 5% נכות רפואית. 21. אין לי ספק שהתובעת סובלת מכאבים. יחד עם זאת, התרשמתי שהתובעת הגזימה בתאור סיבלה. על כל פנים השתכנעתי שהנכות הרפואית משקפת גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד של התובעת ולכן אני קובע שנכותה התפקודית של התובעת היא בשיעור הזהה לנכותה הרפואית (5%). הפסד כושר השתכרות בעבר ובעתיד עבר 22. טענות התובעת: א. עובר לתאונה עבדה כמנהלת חשבונות בשני מקומות עבודה. ב. תקופת אי הכושר שלאחר התאונה הוכרה ע"י המל"ל אשר דאג לפצותה. ג. לבית המשפט נותר לפצותה בגין פטוריה מחברת "אריזות ירושלים". ד. על בית המשפט לפסוק פיצוי גלובלי בסך 2500ש"ח. 23. טענות הנתבעת: א. מעולם לא נקבעה תקופת אי כושר ע"י המומחה. ב. אין ממש בטענת התובעת כי נאלצה להיעדר זמן רב ממקום עבודתה. ג. חברת"אריזות ירושלים" הינה עסק משפחתי כאשר בעלה של התובעת הינו אחד ממנהלי החברה ואחראי גם על מינוי העובדים ולפיכך תמוהה טענת התובעת כי פוטרה ממקום עבודה זה. 24. במקרה שלפני אמנם אין מחלוקת כי התובעת נעדרה מעבודתה בעקבות התאונה ואף פוצתה בשל כך ע"י המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, לא הובאו בפני ראיות בכל הנוגע לפיטוריה מחברת "אריזות י-ם". בהתחשב בעובדה שמדובר בעסק משפחתי המנוהל ע"י בעלה וארבעת אחיו נדרש בית המשפט לבחון בזהירות יתרה את נסיבות המקרה. 25. לאור העובדה שהתובעת לא הציגה בפני ראיות בכל הנוגע לפיטוריה מחברת "אריזות י-ם" ומיכוון שלא השתכנעתי כי התובעת נאלצה להיעדר זמן כה רב ממקום עבודתה וזאת בהסתמך על חוות הדעת הרפואית לא מצאתי לנכון לקבוע פיצויים תחת ראש נזק זה. עתיד 26. במקרה שלפני אין המדובר בפציעה קשה הגורמת למגבלות חמורות ואף לא הובאה בפני ראיה ממשית לפיה ניתן לקבוע מהו הפסדה החודשי של התובעת לאחר התאונה. עם זאת סביר שכתוצאה מהתאונה סובלת התובעת ממגבלות תפקודיות קלות המקשות עליה במהלך עבודתה היום יומי. 27. וראה לענין זה את קציר בספרו 'פיצוים בשל נזק גוף' מהדורת 1997 בעמ' 392 : "נכויות בשיעור נמוך של 5% או אפילו עד 10%, מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות, אצל אדם מן הישוב. במקרים כאלו הנטיה היא שלא לפסוק את הפיצוי לפי אחוזי הנכות אלא מקום שבית המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית הוא עשוי לפסוק סכום גלובלי בפריט נזק זה." 28. ראה בנוסף ע"א 663/83 שיריזיאן נגד לבידי אשקלון פ"ד מז(3) עמ' 233 ליד האות ג': "...אך בכל זאת נראה שאם נקבע למערער בתחום האורטופדי, נכות צמיתה של קרוב ל10% ואם נאמר ע"י המומחה שקיימת אצל המערער הגבלה מסוימת בפעילות, אף אם אין המדובר בהגבלה ניכרת, ואם מצוין בנוסף על כך שהמערער עלול לסבול מאי נוחות ואף מכאבים, הרי מן הדין היה להעניק למערער סכום גלובאלי מסוים כפיצוי בראש הפרק של סיכון להפסד השתכרות בעתיד, בנוסף לפיצוי עבור כאב וסבל" ראה בנוסף ע"א 106/91 שמשון גולן נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם). 29. לאור האמור לעיל אני פוסק לתובעת בראש נזק זה סכום גלובאלי של 20,000 ש"ח. סכום זה ישולם בתוספת ריבית והצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. עזרה וסיוע מן הזולת בעבר 30. התובעת העידה כי: ""...מאחר וידי הדומיננטית היא זו שנפגעה לא יכולתי לבצע יותר את עבודות משק הבית, אפילו הפשוטות ביתר כגון: ישול,שטיפת כלים,סחיטת סחבות ונשיאת סלי קניות. לכן נאלצתי להעסיק עוזרת בית ולנצל רבות שירותי מזון מוכן. עוזרות הבית אשר עבדו אצלי היו רבות ומזדמנות אך יש בידי אישור של עבודה משתי עוזרות בתקופה שלאחר התאונה". 31. אמנם התובעת הציגה בפני אישור בכתב (ת2/,ת3/,ת4/) משתי נשים לפיו העסיקה אותן לאחר התאונה בעבודות נקיון ועזרה בבית ושילמה להן סכומים שונים. אולם, נשים אלו לא העידו בביהמ"ש ולפיכך לא ניתן לתת משקל ראייתי רב לאישורים אלו. מה גם שהתובעת לא מתכחשת לעובדה כי העסיקה עוזרות גם עובר לתאונה וכיוון שעבדה בשתי עבודות ( ראה עדותה בפרו' עמ' 9 ש' 28). 32. לאור האמור לעיל, אני מוצא לנכון לפסוק תחת ראש נזק זה סך של 500 ש"ח. עזרה וסיוע מן הזולת בעתיד 33. לטענת ב"כ התובע א. עקב מצבה הרפואי זקוקה התובעת לעזרה במשק הבית בתקופת החגים. ב. על ביהמ"ש לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרה לעתיד בסך של 12,260 ש"ח. 34. לטענת ב"כ הנתבעת א. פציעתה של התובעת אינה חמורה כלל וכלל. ב. התובעת לא הוכיחה כל קשר סיבתי בין פציעתה לבין העזרה המתבקשת. דיון ומסקנה 35. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים נסיבות המקרה ומכלול הראיות אני דוחה את התביעה בראש נזק זה כיוון שלא שוכנעתי שבנכותה של התובעת יש כדי להגבילה למיגב לות המצדיקות העסקת עוזרת בית בשל התאונה הזאת. הוצאות 36. לא הוצגו בפני קבלות אשר ביכולתן לאשש את טענת התובעת לפיה הוציאה כספים בגין טיפולים רפואיים ונסיעות במוניות לכן לא מצאתי לנכון לפסוק לתובעת פיצוי תחת ראש נזק זה. סיכום 37. לאור כל האמור לעיל אני מקבל חלקית את התביעה וקובע שעל הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי כדלקמן כמפורט בסעיפים לעיל. ניכוי מל"ל 38. מאחר והמדובר בתאונת עבודה והתובעת פוצתה ע"י המל"ל בסך של 8,300 ש"ח לכן יש לנכות סכום זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 6/7/98 מסך כל הפיצויים אשר פסקתי לתובעת. 39. כן תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מסך כל היתרה לתשלום לאחר ניכוי המל"ל ביום התשלום. ידיים