מס קניה על כלים חקלאיים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מס קניה על כלים חקלאיים: 1. המבקשת, נ. פלדמן ובנו בע"מ, הגישה עתירה זו לבית המשפט ליתן פסק דין המצהיר כי חלקי החילוף (להלן - החלפים) לכלים המשמשים לחקלאות ולעבודות עפר (להלן - הכלים), המיובאים על-ידי המבקשת במסגרת חובתה ליתן שירות לרוכשי הכלים - אינם חייבים בתשלום מס קניה. לחלופין, מבקשת המבקשת כי יינתן פסק דין המצהיר כי אינה חייבת בתשלום מס קניה חסר בגין החלפים של הכלים שייבאה עד ליום בו קיבלה לראשונה הודעת חיוב בגין מס קניה חסר המתייחס לחלפים של הכלים. 2. המבקשת טוענת כי במשך שנים רבות היא מייבאת כלים וחלפים לכלים - בלא שנדרשה לשלם מס קניה בעבור החלפים, ורק מאז 12.2.97 נדרשה לראשונה לשלם מס קניה בשיעור 48%, והפרשי הצמדה, ריבית וקנס פיגורים. 3. המבקשת טוענת כי הדרישה לתשלום מס קניה על החלפים לכלים באה בעקבות טענת המשיב כי אותם חלפים בגינם נדרשה המבקשת לשלם מס קניה - אינם מיוחדים לכלים (שהם לכשעצמם פטורים ממכס ומס קניה), אלא מתאימים גם למשאיות פיאט IVECO, שהן והחלפים שלהן - חייבים במס קניה. הנושאים שבמחלוקת: 4. אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים כי החלפים שבמחלוקת, המיובאים על-ידי המבקשת ונמכרים על ידיה - אכן מתאימים הן לכלים החקלאיים שמוכרת המבקשת (והפטורים על פי הדין ממס קניה), והן למשאיות איבקו (שאינם פטורים על פי הדין ממס קניה). 5. המבקשת טוענת כי על פי הדין עליה ליתן לרוכשי הכלים אצלה - חלפים לצורך הפעלת הכלים החקלאיים, ועל כן גם על אלה צריך לחול הפטור ממס קניה. 6. המשיבים טוענים כי מאחר שהחלפים שבמחלוקות עשויים לשמש לא רק את הכלים הפטורים ממס קניה, אלא גם משאיות שאינן פטורות ממס קניה - הרי לא חל הפטור על אותם חלפים המשמשים הן את הכלים והן את המשאיות. 7. המחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה משפטית, אך החלת הכללים המשפטיים מבוססת על עובדות. 8. סעיף 3(א) לחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב1952-, מסמיך את שר האוצר לקבוע בצו טובין טעוני מכס שלא מן הסוגים המפורטים בתוספת לחוק (להלן - התוספת). 9. סעיף 11 לתוספת קובע לאמור: "(11) מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות, לתעשיה ולמלאכה, ליצור מאור וכוח, וחלקיהם המיוחדים להם, למעט מכונות ומכשירים מהסוגים ששר האוצר קבע אותם בצו". 10. שר האוצר השתמש בסמכותו לפי הסיפא של ס' 11 לתוספת וקבע ביום 26.12.96 בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשנ"ז1996- (להלן - הצו) - מכונות ומכשירים עליהם יוטל מס קניה, ובין השאר קבע בסעיף 6 לצו כדלקמן: "טובין הממועטים מהתוספת לחוק: 6 (13) חלק או אבזר לכלי רכב המופעל על ידי מנוע". 11. המשיבים טוענים: א. סעיף 11 לתוספת מתייחס ל"מכונות ומכשירים לצרכי חקלאות" בלבד, ולא לחלפים שלהם. ב. בסעיף 11 לתוספת - הפוטר את המכונות והמכשירים לחקלאות - נאמר במפורש כי הפטור חל על המכונות והמכשירים המיוחדים לחקלאות, ועל חלקיהם המיוחדים להם - ומאחר שהחלפים שבמחלוקת אינם מיוחדים לכלים החקלאיים שמייבאת המבקשת - לא חל עליהם הפטור שבסעיף 11 לתוספת. ג. המשיבים מוסיפים כי מעולם לא אישרו למבקשת שחל פטור על חלקי החילוף שבמחלוקת. המשיבים סומכים על עמילי המכס מטעם היבואנים שיסווגו נכונה את הטובין המיובאים, והמשיבים עורכים בדיקות מדגמיות רק על 7% מהטובין המיובאים. על כן לא גילו המשיבים עד תחילת 1997 כי החלפים במחלוקת, המיובאים על-ידי המבקשת - מתאימים גם למשאיות איבקו, וסמכו על עמיל המכס של המבקשת כי החלפים מתאימים רק לכלים חקלאיים. 12. המבקשת טוענת: א. אין לפרש את המושג "מיוחד" הכלול בסעיף 11 לתוספת "כבלעדי", אלא "כמובהק", וזאת נוכח קביעת בית המשפט העליון בע"א 2512/93, איתורית שירותי תקשרות בע"מ נ' מדינת ישראל, שניתן ביום 13.5.97. ב. המבקשת מחויבת על פי הדין לספק לרוכשי הכלים אצלה - גם את החלפים שלהם. ג. מאחר שהמחוקק הביע דעתו כי יש ליתן למכונות ולמכשירים חקלאיים פטור ממס קניה, הדעת נותנת שאותו פטור יש ליתן גם לחלפים של אותם כלים שעליהם חל הפטור. ד. אם יוטל מס קניה על החלפים שבמחלוקת, בעוד שעל החלפים של מתחרותיה של המבקשת לא חל מס הקניה - יהיה בכך כדי לפגוע קשות בעסקה של המבקשת, שכן הדבר יקנה יתרון לכלים של מתחרותיה, ותהא בכך משום אפלייתה לרעה, ופגיעה בחופש העיסוק שלה. ה. המבקשת מוכנה לקבל על עצמה כל התחייבות סבירה במטרה למנוע את ניצול ההטבות הניתנות לחקלאים ולקבלני עבודות עפר - על-ידי אחרים. ו. המבקשת לא כללה במחירי החלפים שמכרה - את מס הקנייה, ועל כן ייגרם לה עוול אם תידרש לשלם רטרואקטיבית את מס הקניה בגין החלפים שמכרה. ז. למבקשת לא הייתה כל דרך לדעת שהחלפים שבמחלוקת - חבים במס קנייה, במיוחד שגם המשיבים לא ידעו זאת. ח. למבקשת עומד הסייג שבסעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח1968-. דיון בשאלות שבמחלוקת: 13. מקובל עלי כי מקום שמונח בדין אנו ברור - יש לפרש את הדין על פי תכליתו ומטרת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בדין בכללו. 14. אין ספק כי המחוקק התכוון לפטור ממס קניה מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות ואת החלקים המיוחדים להם. 15. נבחן, איפוא, מה משמעות המונח "מיוחד" בסעיף 11 לתוספת. 16. מקובלת עלי דעת המבקשת כי המונח "מיוחד" אינו זהה למונח "בלעדי", שהרי אילו התכוון המחוקק ל"בלעדי" - חזקה עליו שהיה משתמש במונח ברור וחד-משמעי זה. (לעניין זה ראה גם ע"א 2512/93 איתורית שירותי תקשורת בע"מ נ' מדינת ישראל, ע' 8 לפסק-הדין המקורי). 17. מאידך גיסא מקובלת עלי דעת המשיבים כי יש לפרש את הדין באופן אובייקטיבי ולא באופן סובייקטיבי, דהיינו - לבחון את ה"מיוחדות" של המוצר, ולא בהקשרו ליבואן זה או אחר. 18. מקובלת עלי גם דעת המשיבים כי נוכח השיטה המתואמת (Harmonized System) המוזכרת בצו, ומתחייבת מהסכמי בריסל עליהם חתומה ישראל - כל פריט טובין, יכול להיות מסווג רק לפי פרט אחד בצו, ואם ניתן לסווגו לפי יותר מפרט אחד, קובע סעיף 3 לצו את דרך סיווגו לאמור: "3. כאשר לפי פסקה 2(ב), או מסיבה אחרת, ניתן, לכאורה, לסווג טובין לפי שני פרטים או יותר, יסווגו כדלקמן: (א) הפרט הנותן את התיאור המפורט ביותר יהיה עדיף על הפרטים הנותנים תיאור כללי יותר... (ג) אם לא ניתן לסווג טובין כאמור בפסקאות (א) או (ב), יסווגו הטובין לפי הפרט האחרון, לפי סדר המיספור של הפרטים שניתן להביאם בחשבון, באותה מידה". 19. אכן, כאשר מדובר בחלק או אבזר שהוא "מיוחד" לכלי חקלאי, (אף שלא במובן של "בלעדי"), לא יהיה מקום להטיל עליו מס רק בשל כך שאולי באופן שולי מישהו יכול לעשות בו שימוש בכלי אחר. עם זאת אין לפרש את המונח "מיוחד" - כאילו כל חלק בכלי חקלאי - "מיוחד" לכלי חקלאי. השאלה אם החלק או האבזר אכן מיוחד לכלי חקלאי - היא שאלה שבעובדה שיש להביא עליה ראיות. 20. בנושא שבפנינו אין מחלוקת כי החלפים שבמחלוקת משמשים הן לכלים חקלאיים והן למשאיות איבקו. לא הובאה כל ראייה כמה משאיות איבקו מיוצרות ומשווקות על-ידי יצרן המשאיות, וכמה כלים חקלאיים, המשתמשים באותם חלפים - מיוצרים על-ידי היצרן ממנו מייבאת המבקשת את הכלים החקלאיים שהיא משווקת. לשון אחרת, אין כל ראייה בדבר "המיוחדות" של אותם חלפים לכלים החקלאיים שמייבאת המבקשת, שהרי אפשרי בהחלט כי כמות ייצור משאיות האיבקו שווה או אף עולה על כמות ייצור הכלים החקלאיים המשתמשים באותם חלפים, ואז אין בפנינו כל ייחוד לאותם חלפים - לכלים חקלאיים דווקא. 21. יתרה מזו, לא זו בלבד שאין לנו מידע על הכמות הכוללת של משאיות איבקו והכלים החקלאיים הרלבנטיים - המיוצרים בכלל, אלא שאף לא קבלנו מידע על כמות אותן משאיות איבקו או הכלים חקלאיים הרלבנטיים - שיובאו לישראל, בין במשך השנה האחרונה ובין במשך השנים האחרונות, מידע שבודאי ניתן היה להשיג על מנת לקבוע את מידת "המיוחדות" של החלפים שבמחלוקת לכלים חקלאיים, כשידוע שיש בהם שימוש הן בכלים החקלאיים שמייבאת המבקשת והן במשאיות שאינן מיובאות על ידיה. 22. הבעיה מתחדדת כאשר מדובר בחלק שאכן משמש לכלים חקלאיים, אולם הוא גם "חלק או אבזר לכלי רכב המופעל על ידי מנוע" - אשר לגביו ראה מחוקק המשנה למעטו במפורש מן הפטור שנתן בסעיף 11 לתוספת, וזאת על פי סמכותו בסיפא של אותו סעיף 11 לתוספת עצמו. 23. לעניין זה אני מפנה גם לפרטי המשנה בפרט 87 לצו, בהם נזכרים חלפים "לטרקטורים לחקלאות" בכמה פרטי משנה, וניתן להם במפורש פטור ממס קניה "ובלבד שהם שונים במבניהם או במשקלם מחלקים ואבזרים דומים לרכב מנועי אחר". דהיינו, מחוקק המשנה אכן נתן דעתו על חלפים לטרקטורים לחקלאות ופטר אותם ממס קנייה, אולם זאת בכפוף לכך שלא יהיו דומים לחלקי רכב מנועי אחר, ובכך יימנע השימוש בהם ברכב מנועי אחר. 24. נוכח המצב המשפטי הקיים נראה לי שאין מנוס מלקבוע כי אין פטור לחלק או אבזר המשמש "מכונות ומכשירים המיוחדים לחקלאות", אם אותו חלק או אבזר עשוי לשמש גם לרכב מנועי אחר - כמו במקרה הנדון. 25. המחוקק, והמשיבים מכוחו - לא באו לפגוע בחופש העיסוק של המבקשת, ולא התערבו בזכות הייצור של יצרן זה או אחר, או בזכות הייבוא של ייבואן לייבא מוצר זה או אחר, לפי בחירתו. אולם המחוקק נתן דעתו להפריד בין יבוא פטור ממס - של חלפים המשמשים במיוחד לכלי חקלאי, לבין יבוא בלתי פטור ממס של חלפים המשמשים גם לכלי רכב מנועי אחר. 26. אי לזאת, כאשר יבואן כלשהו בוחר לייבא לישראל כלי חקלאי מסוג מסוים, עליו לבחון היטב אם החלפים של אותו כלי עומדים בתנאי הפטור ממס קנייה בכך שלא ניתן לעשות בהם שימוש ברכב מנועי אחר שאינו כלי חקלאי, ולערוך לעצמו שיקולי כדאיות בייבוא כלי ספציפי זה לישראל. 27. נוכח האמור, אין לראות בעובדה שהמבקשת בוחרת לייבא כלים חקלאיים שחלק מהחלפים שלהם מתאימים גם למשאיות, ובשל כך חלה על אותם חלפים חובת תשלום מס קנייה - משום אפליה לרעה של המבקשת או פגיעה בחופש העיסוק שלה. 28. לאור האמור - אני דוחה את עתירת המבקשת להצהיר כי כל החלפים המיובאים על ידיה - פטורים מתשלום מס קניה. לעניין הסעד החלופי: 29. המבקשת לא הוכיחה כי עד היום מכרה חלפים שבמחלוקת אך ורק לרוכשי כלים חקלאיים אצלה, להם היא מחויבת לספק חלפים. להפך, מעדות מנהלה - גדעון פלדמן - עולה כי אין לו ידע אישי למי נמכרו אותם חלפים, וכי כל אחד יכול היה להיכנס ולרכוש חלקים אלה. המבקשת לא הביאה לעדות את המחסנאי שלה או את הפקיד שלה שמכר את החלפים, ואף לא המציאה ראיות בכתב לאלה כלים נמכרו החלפים שבמחלוקת. 30. המבקשת טענה כי היא מוכנה להתחייב בתנאים סבירים שלא למכור את החלפים שבמחלוקת - אלא למי שרכש ממנה כלים חקלאיים, אולם כשמדובר בדבר חקיקה - לא ניתן ליתן למבקשת תנאים מיוחדים שאינם חלים על יבואנים אחרים. 31. נראה לי כי אילו הוכיחה המבקשת במסמכים כי עד עתה מכרה חלפים שבמחלוקת אך ורק למי שרכש אצלה כלים חקלאיים ולמטרת תיקון כלים אלה בלבד - היה מקום להתחשב בה לפחות לעניין התשלום בדיעבד, שהרי היה בכך כדי להוכיח כי באמת ובתמים סברה כי החלפים מיועדים אך ורק לכלים החקלאיים הפטורים ממס, חלפים שהיא מחויבת באספקתם ללקוחות שרכשו ממנה כלים חקלאיים. משלא הוכיחה המבקשת כי סיפקה את החלפים שבמחלוקת אך ורק ללקוחות שקנו ממנה כלים פטורים ממס - אין מקום להפלותה לטובה כנגד יבואנים של חלפים דומים - המחויבים בתשלום מס קניה עליהם. 32. המבקשת טוענת כי לא כללה את מס הקנייה במחיר שגבתה מרוכשי אותם חלפים. המבקשת לא הוכיחה טענה זו כלל ועיקר, לא הביאה ראיות על מחירי אותם חלפים הנמכרים אצלה לעומת אלה הנמכרים בחברת "ממסר" ולא המציאה נתוני מחירים בכלל, אלא הסתפקה בהשוואה לצו פיקוח על המחירים משנות השמונים. 33. גם ממעט הנתונים שכן הומצאו - עולה כי הרווח על החלפים משתרע בטווח שבין 60% ל215%- (ע' 8), ועל כן אפילו מס של 48% על אותם חלפים ספציפיים המתאימים לא רק לכלים חקלאיים אלא גם למשאיות - עדיין מותיר רווח נאה ברשות המבקשת, אפילו אם הרווח קטן מזה שהמבקשת הייתה מעדיפה להותיר ברשותה. 34. יתרה מזו - העיסוק העיקרי של המבקשת איננו בתחום ייבוא חלפים ומכירתם, אלא בתחום יבוא הכלים החקלאיים ומכירתם, ועל כן לא ייגרם לה נזק ממשי אם תרוויח על החלפים שהיא חייבת באספקתם ללקוחותיה - פחות ממה שהייתה רוצה, אולם עדיין מכירתם תהיה ברווח ולא בהפסד, ובכך תוכל לעמוד בתחרות עם יבואנים אחרים של כלים חקלאיים. 35. המבקשת טענה כי המשיבים אישרו בעבר את ייבוא החלפים שבמחלוקת ללא מס קנייה. המבקשת לא יכלה להציג כל אישור כזה בכתב (שכן לא היה אישור בכתב), ובעדותו בבית המשפט הבהיר מנהלה גדעון פלדמן כי באומרו "אישור" התכוון לכך שעד יום 12.2.97 לא הועלו טענות נגד המבקשת בגין אי תשלום מס קנייה על החלפים שבמחלוקת (עמ' 8-7). 36. עוד טענה המבקשת שלא ידעה כי החלפים שבמחלוקת חייבים במס קנייה, ולראייה הצביעה על כך שגם המשיבים לא ידעו זאת. אין הנדון דומה לראייה. העיד בפנינו עמוס גולדמן מטעם המשיבים, כי המכס אינו בודק 93% ממוצרי הייבוא, וסומך על עמילי המכס מטעם היבואנים כי בדקו את המוצר ועמדו על סיווגו הנכון. רק משהחלו המשיבים לחשוד שמא חלפים מסוימים, שעמיל המכס הצהיר עליהם כמיועדים ומיוחדים לכלים חקלאיים - עשויים לשמש גם כחלפים לכלי רכב מנועיים אחרים - בדקו המשיבים את הנושא, וגילו כי אכן כך הדבר. מכאן שאין ללמוד מאי ידיעת המשיבים מאומה על אי ידיעת המבקשת, שהרי עמיל המכס שלה היה אמור לדעת ולוודא אם אותם חלפים פטורים ממס, ובמקרה של ספק - היה עליו לפנות למכס בשאלת בירור. 37. א. המבקשת לא טרחה להביא את עמיל המכס שלה לעדות בבית המשפט, ומאחר שידיעת עמיל המכס כידיעת המבקשת - יש במחדל זה ראייה כנגדה, שהרי יש להניח כי אילו עמיל המכס באמת לא היה יודע כי אותם חלפים שבמחלוקת - מתאימים גם למשאיות, מן הסתם הייתה המבקשת מביאה אותו לבית המשפט כדי לתמוך בטענתה שהוא והיא לא ידעו על עובדה זו. ב. בנסיבות אלו לא עומד לה הסייג שבסעיף 3 לחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח1968- הקובע: סייג "3. על אף האמור בסעיף 2, לא יהא הנישום חייב בתשלום חסר אם הוכח, להנחת דעתו של המנהל, כי נתקיימו כל אלה: (1) החסר לא נבע מחמת ידיעה בלתי נכונה שמסר הנישום או מחמת שלא מסר ידיעה שהיה חייב למסרה; (2) הנישום לא ידע, ובנסיבות העניין לא היה צריך לדעת, על קיומו של החסר; (3) הנישום מכר את הטובין בתום-לב, לפני דרישת תשלום החסר במחיר שלא נכלל בו אותו חסר". ג. מאחר שעמיל המכס של המבקשת מסר למכס ידיעה בלתי נכונה, או לא מסר למכס ידיעה שהיה חייב למסור, לאמור - שהחלפים שהמבקשת מייבאת מתאימים לא רק לכלים החקלאיים אלא גם למשאיות איבקו, ובהתחשב במומחיותו כעמיל מכס - היה עליו לדעת זאת; ומאחר שהמבקשת מכרה את החלפים לא רק למי שרכש ממנה את הכלים החקלאיים אלא לכל דורש - ממילא לא עומד למבקשת הסייג שבסעיף 3 האמור. 38. נוכח כל האמור אני דוחה גם את העתירה החלופית של המבקשת. 39. המבקשת תשלם למשיב הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח. סכום זה ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. 40. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ויישלח להם על-ידי מזכירות בית המשפט.מס קניהחקלאותמיסים