סכסוך בין מזמין עבודה לבין קבלן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סכסוך בין מזמין עבודה לבין קבלן: 1. ביום 26.1.97 ניתן פסק בורר בסכסוך שבין מזמין עבודת בניה - אהרון ויצמן (להלן - ויצמן), לבין קבלן הבנייה טאלב מוסא חסן ג'בריל (להלן - הקבלן). 2. לפי פסק הבורר היה על ויצמן לשלם לקבלן את הסכומים הבאים: בעבור 740 מ"ר בניה רגילה - כפול 230 $ למ"ר = 170,200 $. בעבור 127 מ"ר קומת גג ומרתף - כפול 115 $ למ"ר = 14,605 $. בעבור 190 מ"ר הפלסה - כפול 100 $ למ"ר - = 19,000 $. לתשלום ביום 14.12.95 - ס"ה 203,805 $. 3. לפי פסק הבורר - מוסכם בין הצדדים כי עד יום 14.12.95 - שילם ויצמן לקבלן סכום של 142,082 דולר, ועל כן קבע הבורר כי ויצמן נותר חייב לקבלן 61,723 $. 4. הבורר כתב בפיסקו שהיה באתר הבנייה ונכח כי הקבלן טרם סיים עבודתו, והעריך את העבודות הטעונות השלמה ב13,331- $, ועל כן קבע כי על ויצמן לשלם לקבלן עוד 48,392 $, בשקלים לפי השער היציג ביום מתן פסק הבוררות, והסכום ישא ריבית והצמדה כדין עד יום תשלומו בפועל. 5. כן חייב הבורר את ויצמן לשלם 15,000 ש"ח + מע"מ כשכ"ט הבורר. 6. פסק הבוררות ניתן, כאמור, ביום 26.1.97. 7. ביום 5.5.98 הגיש הקבלן ה"פ 310/98 לבית המשפט, בה עתר לאישור פסק הבוררות, וביום 20.5.98 הגיש ויצמן ה"פ 331/98 לבית המשפט, בה עתר לביטול פסק הבורר. 8. עוד קודם להגשת הבקשה לאישור פסק הבורר - הגיש ויצמן נגד הקבלן תביעה לבית משפט השלום ביום 1.4.97 בת"א 5422/97, בה עתר כי הקבלן ישלם לו סכום של 229,378 ש"ח. (ויצמן צרף לבקשתו לביטול פסק הבורר רק את הדף הראשון של תביעתו בבית משפט השלום, ועל כן לא ידוע לי מה עילות תביעתו שם). 9. בבקשתו לביטול פסק הבורר טען ויצמן כי נראה שהקבלן והבורר עשו מעין קנוניה ביניהם, משום שעוד ביום 12.5.96 חתמו ויצמן והקבלן על הסכם המבטל את הסכם הבוררות ביניהם, ולבורר אף נשלחה הודעה ביום 12.6.96 כי מינויו כבורר - בטל בהסכמת הצדדים. (נספח ד' 1 לבקשה לביטול פסק הבורר). נוכח קיומה של הסכמה בין הצדדים לבטל את הסכם הבוררות, וההודעה שניתנה לבורר על ביטל מינויו כבורר - ניתן פסק הבורר ביום 26.1.97 ללא תוקף חוקי. 10. ויצמן טען בבקשתו (וכנראה גם בתביעתו בבית משפט השלום), כי הוא שילם לקבלן סכום העולה ב200,000- ש"ח ויותר, על הסכום המגיע לקבלן. 11. ביום 14.6.98 הודיעו ב"כ הצדדים לבית משפט זה כי הם מסכימים להצעת בית המשפט שימונה מומחה מוסכם - המהנדס נפתלי קדרון - שימדוד את הבניין של ויצמן שנבנה על-ידי הקבלן, ישמע את טענות הצדדים בדבר ליקויים קיימים או לא קיימים בבניין, יתן חוות דעתו, והצדדים יפעלו על פיה. (ע' 6 לפרטיכל). 12. לאור הסכמה זו הסכימו הצדדים כי במקום פסק הבורר ימונה המהנדס קדרון כמומחה מוסכם על שניהם, ויפעל לאמור: א. המהנדס קדרון ייצא לשטח לאחר תיאום מוקדם עם שני הצדדים; יבצע בבניין מדידה מדויקת של הבנייה הקיימת, תוך אבחנה בין הבנייה שבוצעה על פי היתר הבנייה, לבין הבנייה שבוצעה בנוסף להיתר הבנייה (מתחת למפלס אפס), ויקבע את שטח הבנייה בשני פרמטרים אלה, כל אחד בנפרד. ב. לעניין הבנייה שמתחת למפלס האפס - לא יביא בחשבון את היסודות לבניית הבניין שמעל מפלס האפס, שכן יסודות אלה הם חלק מהבנייה שמעל מפלס האפס, ויביא בחשבון רק את תוספת הבנייה שאינה מופיעה בהיתר הבנייה. ג. יבדוק אם יש ליקויים בבנייה, או סטיות מן ההיתר חוץ מן החריגה שמתחת למפלס האפס, ויביע דעתו על הליקויים ועלות תיקונם. 13. המהנדס קדרון ביקר בבניין, מדדו, בדק אם יש ליקויים, וביום 3.5.99 כתב חוות דעת. 14. חוות דעת המהנדס קדרון הוגשה לבית המשפט רק ביום 18.10.99 משום שהמהנדס לא קיבל את מחצית שכר טרחתו מהקבלן - בניגוד להוראתי. 15. כדי שהצדדים ובית המשפט יקבלו את חוות דעת המהנדס, נאלץ ויצמן לשאת גם בהוצאות המהנדס החלות על הקבלן. 16. המהנדס קדרון קבע כי היתר הבנייה מתיר בניית 249.86 מ"ר, ובפועל נבנו - 259.10 מ"ר. 17. שטחים נוספים שנבנו על-ידי הקבלן, מעבר למורשים על פי היתר הבנייה הם 279.71 מ"ר (מהם 66.96 מ"ר מעל מפלס האפס). 18. אמדן עלות תיקון הליקויים שמצא המהנדס קדרון בבנין מגיע כדי 21,400 ש"ח + מע"מ. אמדן זה צמוד למדד הבניה של מרס 1999 (176.1 נקודות). 19. אין מחלוקת בין הצדדים (וכך גם כתוב בהסכם בכתב שביניהם), כי בעבור בניית המטרז' הרשוי - ישלם ויצמן לקבלן 230$ למ"ר. מאחר שהמטרז' הרשוי הוא 249.86 מ"ר - ובעיגול - 250 מ"ר, היה ויצמן אמור לשלם לקבלן סכום השווה ל- 250 X 230 = 57,500$, להשלמת הבנייה לפי היתר הבנייה. 20. בפועל נבנו על-ידי הקבלן 538.81 מ"ר - ובעיגול - 539 מ"ר. לאמור - תוספות הבנייה מעבר לבניה המורשית - היו של 289 מ"ר. 21. לא קיים בהסכם בין הצדדים סעיף הדן בתוספות בנייה מעבר לבנייה המורשית, ולא נעשה ביניהם הסכם נוסף בכתב בדבר תוספות הבנייה. 22. ויצמן העיד בבית המשפט כי סוכם ביניהם בעל-פה שמחיר תוספות הבנייה - שאינן כוללות בנייה באבן - יהיו 120$ פחות מהמחיר הבסיסי שסוכם עליו בין הצדדים (עמ' 4 לפרטיכל), ואילו הקבלן לא העיד מאומה בנושא זה. 23. יצויין כי גם הבורר חישב חלק מתוספות הבנייה לפי תעריף נמוך יותר, לאמור - 115$ ו- 100$, אלא שהבורר טעה במדידות והגיע לבנייה כוללת של 1057 מ"ר!! (לעומת 828 מ"ר אליהם הגיע המהנדס קדרון). 24. אני מקבלת, אפוא, את טענת ויצמן כי סוכם בין הצדדים בעל פה כי בעבור תוספות הבנייה ישלם ויצמן לקבלן 110$ למ"ר. 25. מאחר שהקבלן בנה תוספת בנייה של 289 מ"ר, מגיע לו סכום של 289 X 110 = 31,790$ בגין תוספות הבנייה. 26. סך הכל היה מגיע לקבלן מויצמן סכום השווה ל- 89,290$, אלמלא הליקויים. 27. מאחר שויצמן שילם לקבלן 142,082 דולר כשהיה עליו לשלם לו רק 89,290 דולר, משמע שהקבלן חייב לויצמן סכום השווה ל- 52,792 דולר, שערכם ביום הגשת תביעת ויצמן לבית משפט השלום (1.4.97) היה 177,223 ש"ח (לפי שער יציג של 3.3570 ש"ח לדולר). 28. בין הצדדים היתה גם מחלוקת לגבי סוג האבן שהיה על הקבלן להביא לבנייה, אולם מאחר שאין על כך מסמכים בכתב, האדריכל לא העיר על כך לאורך כל הבנייה (אם כי הבחירה בדבר סוג האבן - היתה של ויצמן ולא של האדריכל, לפי ההסכם), ויצמן לא הפסיק את הבנייה למרות שנוכח כי לא הובאה האבן שביקש - אין מקום לפסוק פיצוי בגין השוני בסוג האבן, מה גם שערכם של כל אחד מהסוגים - לא הוכח. 29. כמו כן קבע המהנדס המומחה כי הקבלן חייב לויצמן סכום של 21,400 ש"ח נכון למרס 1999 - בגין ליקויים. 30. נוכח כל האמור, אני קובעת כי הקבלן, טאלב מוסא חסן ג'בריל, חייב להחזיר לויצמן סכום של 177,223 ש"ח, כאשר סכום זה נושא ריבית והצמדה למדד המחירים לצרכן מיום 1.4.99 ועד יום ההחזר בפועל; וכן סכום של 21,400 ש"ח בגין תיקון ליקויים, כאשר סכום זה נושא ריבית והצמדה למדד הבנייה מיום 1.4.99 ועד יום התשלום בפועל. 31. הקבלן חייב להחזיר לויצמן את שכר טרחת המהנדס קדרון בסך 7020 ש"ח, למעט סכום שהקבלן שילם בעצמו למהנדס קדרון, אם שילם, (במזומן או בשיק שנפרע, שהרי מן המסמכים עולה כי שילם חלק מן הסכום בשיק שלא נפרע). 32. הקבלן ישלם לויצמן את אגרת בית המשפט שויצמן שילם בבית משפט זה ובבית משפט השלום בגין ת.א. 5422/97, כאשר סכומי האגרות נושאים ריבית והצמדה כדין מיום תשלומם על-ידי ויצמן ועד יום החזרתם על-ידי הקבלן, ושכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח + מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום ההחזר בפועל. 33. בהתחשב בפסק דין זה - התביעה בת"א 5422/97 בבית משפט השלום בירושלים - תימחק. מזמין עבודהקבלןסכסוך