חברת הביטוח טוענת כי די בכך שהתאונה ארעה בשטחים, היא עצמה רשומה ופועלת בשטחים, התובע מתגורר בשטחים וכל העדים מתגוררים בשטחים - על מנת לקבוע כי בית משפט בשטחים הוא הפורום הנאות לדיון בתביעה זו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות מקומית תאונת דרכים בשטחים: 1. זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים בבש"א 3108/98 בת"א 22079/95 שניתנה ביום 16.8.98, (להלן - ההחלטה). 2. לבית משפט השלום בירושלים הוגשה תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בשל תאונת דרכים בה פגע נוהג הרכב, תושב ירושלים (נתבע 1), בתובע, באיזור אלעזרייה. 3. הרכב הפוגע היה מבוטח אצל החברה הלאומית לביטוח בע"מ שמקום מושבה ברמאללה (נתבעת 2), (להלן - חברת הביטוח), אשר מעסיקה שלושה סוכנים בירושלים, שאחד מהם ביטח את רכבו של הנהג הפוגע. 4. חברת הביטוח טענה בכתב הגנתה באמצעות כי בית המשפט בירושלים אינו הפורום הנאות לדיון בתביעה, שכן התאונה ארעה בשטחים, חברת הביטוח עצמה רשומה בשטחים, כל העדים הינם תושבי השטחים, וגם התובע עצמו הינו תושב השטחים. 5. התובע טען כי בית המשפט בירושלים הינו פורום נאות שכן הנהג הפוגע הינו תושב ירושלים, המכונית הפוגעת - בוטחה אצל סוכן של חברת הביטוח - הנמצא בירושלים, והתובע עצמו הינו תושב ירושלים בהיותו נשוי לתושבת ירושלים. 6. אין מחלוקת כי התובע נשוי לאשה המחזיקה תעודת זהות כחולה והיתה תושבת ירושלים, וכי התובע מחזיק בתעודת זהות כתומה של תושב השטחים. חברת הביטוח כופרת בהיותו של התובע תושב ירושלים וטוענת כי הוא מתגורר כל העת בעזרייה - גם לאחר נישואיו, וכי אשתו מתגוררת עמו בעזרייה, ולמרות היא מחזיקה בתעודת זהות כחולה - למעשה הינה תושבת עזרייה ביחד עם בעלה. 7. חברת הביטוח טוענת כי די בכך שהתאונה ארעה בשטחים, היא עצמה רשומה ופועלת בשטחים, התובע מתגורר בשטחים וכל העדים מתגוררים בשטחים - על מנת לקבוע כי בית משפט בשטחים הוא הפורום הנאות לדיון בתביעה זו. 8. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת, בתגובת המשיבים, ובכל החומר שהצדדים צרפו, החלטתי לדון בבקשה כבערעור עצמו. 9. אין לי צורך להכנס לשאלה אם אשת התובע הינה תושבת השטחים או נשארה תושבת ירושלים, ולצורך הענין שלפני אני יוצאת מן ההנחה כי אשת התובע היתה ונשארה תושבת ירושלים. 10. עם זאת, אין ספק כי התובע, לפחות מבחינה פורמלית - הינו תושב השטחים. 11. לטענת התובע הוא ואשתו נישאו זה לזה כבר ב- 1991, נישואיהם קיבלו אישור ישראלי ב- 1994, והאשה הגישה קודם ליום 13.6.95 בקשה למתן רשיון לבעלה לישיבת קבע בישראל (אישור על הגשת הבקשה מיום 13.6.95 צורף לתגובת התובע). 12. למרות הגשת הבקשה ביוני 95' (או קודם לכן) - לא אושרה לתובע ישיבת קבע בישראל עד לתאונה ואף לא עד היום. 13. משמעות מחדל זה היא כי התובע אינו רשאי להתגורר בישראל או לשבת בה ישיבת קבע, ועל כן מובן הוא כי הינו תושב השטחים, שכן חזקה היא שאין אדם עובר עבירות, ואם הוא עובר עבירה על חוק הכניסה לישראל - לא יהיה בכך כדי להקנות לו מעמד של תושב קבע בישראל לצורך לתביעה זו. 14. ביום 18.4.96, (לאחר התאונה), הוצא ע"י בית הדין השרעי בירושלים צו אפוטרופסות, לפיו אשת התובע הינה אפוטרופא על התובע. עם זאת, אין במתן צו זה כדי להקנות לתובע זכות ישיבה בישראל או מעמד של תושב בה. 15. בעוד שלתובע אין זכות לישיבת קבע בישראל - אין כל מניעה שאשת התובע תתגורר עמו בשטחים ותטפל בעניניו - בין בישראל ובין בשטחים. 16. מכל מקום - אין בעובדה שאשת התובע הינה תושבת ירושלים ואפוטרופא על התובע - כדי להפוך את בית המשפט בירושלים לפורום נאות להגשת תביעת התובע שאינו תושב חוקי בירושלים. 17. הטעם היחיד המקנה לבית המשפט בירושלים סמכות לדון בתביעה, הינה העובדה שהנהג הפוגע הינו תושב ירושלים. 18. כאמור, חברת הביטוח אינה רשומה בישראל אלא ברמאללה. אמנם יש לחברת הביטוח שלושה סוכנים בישראל, אולם אין בכך כדי להקנות לחברת הביטוח סמכות לבטח כלי רכב ישראליים, וכלי רכב ישראליים שחברת הביטוח ביטחה, אף באמצעות סוכניה בירושלים, ככל הנראה אינם מבוטחים כלל בישראל. 19. למרות שהנהג הפוגע הינו תושב ירושלים, הוא בחר לבטח את רכבו בחברת ביטוח שאינה מוסמכת להוציא תעודות ביטוח בישראל, ובכך הביע דעתו ורצונו לניתוק בין ביטוח רכבו וביטוח עצמו בגין הרכב - לבין ישראל. 20. עם זאת, אפילו לא התכוון הנהג הפוגע לנתק עצמו מהדין הישראלי ומבתי המשפט של ישראל, הרי למרות שהוא נתבע בתביעה זו - יש לראותו כנתבע פורמלי בלבד, שכן כוונת התובע וכוונת הנהג הפוגע היא שחברת הביטוח תשלם לתובע את נזקו, ולא הנהג הפוגע אישית. 21. נוסיף לכך את העובדה שפרט לנהג הפוגע, כל העדים הינם תושבי השטחים - שספק רב אם יש לכל אחד מהם אישור כניסה לישראל - ונמצא כי נוחיות הדיון היא בקיומו בשטחים. 22. טוען התובע כי בהסכמת הצדדים נקבע מומחה מוסכם לנוירולוגיה - פרופ' אברמסקי, ובכך הושגה הסכמה דיונית לקיום הדיון בישראל. 23. אכן הוסכם בין הצדדים על מינוי פרופ' אברמסקי כמומחה מוסכם, אך אין לראות בעובדה זו משום הסכמה דיונית לקיים את ההליך כולו בישראל כפורום נאות. מאחר שהצדדים הסכימו למינויו - אין מניעה שקביעתו של פרופ' אברמסקי תחייב גם בבית משפט בשטחים. פרופ' אברמסקי ביקש ממילא שלא יוזמן לחקירה בבית המשפט, והודיע שיענה לשאלות הבהרה. 24. אם נראה למי מהצדדים כי לא ניתן לקיים את ההליך ללא חקירת פרופ' אברמסקי בבית המשפט, ופרופ' אברמסקי יסרב להופיע בבית משפט בשטחים - לא תהיה מניעה למנות מומחה אחר תחתיו (בין רופא מהשטחים ובין רופא מישראל המוכן להופיע בבית משפט בשטחים). 25. בהערת אגב יצוין כי אף אחד מהצדדים אינו יכול לדעת אלה אחוזי נכות יפסוק מומחה חליף, שהרי אפשר שיפסוק פחות אחוזי נכות משפסק פרופ' אברסקי, ובאותה מידה אפשרי שיפסוק יותר אחוזי נכות משפסק פרופ' אברמסקי, או שיפסוק אותם אחוזי נכות בדיוק. בנסיבות אלו עדיף לשני הצדדים להסכים לקביעת פרופ' אברמסקי, ואם יש למי מהצדדים שאלות אליו, שהיה מבקש לשאלן בבית המשפט - אין מניעה שיעשה כן בשאלות הבהרה. (ממילא יש אפשרות שאף בית משפט ישראלי לא יתיר את העדת פרופ' אברמסקי בבית המשפט, ויורה לצדדים להפנות אליו שאלות הבהרה - לחסכון זמן המומחה, זמן בית המשפט וזמן הצדדים). 26. אין, איפוא, בעצם העובדה שהצדדים הסכימו על מינוי פרופ' אברמסקי כמומחה לענין זה, והעובדה שנתן חוות דעת - כדי להפוך את בית המשפט בירושלים לפורום נאות לדון בתביעה זו. 27. עוד טוען התובע כי בית המשפט בירושלים - מוסמך לדון בתביעה, ועל כן הוא הפורום הנאות לדיון בה. מובן כי בית משפט השלום בירושלים מוסמך לדון בתביעה (ולו רק בשל העובדה שאחד הנתבעים הינו תושב ירושלים). עם זאת אין לערבב בין המושג "מוסמך" לבין המושג "פורום נאות". 28. במקרה הנדון רוב הזיקות הן זיקות לשטחים: א. התובע - תושב השטחים. ב. התאונה ארעה בשטחים. ג. המכונית הפוגעת והנהג הפוגע - בוטחו בשטחים, על ידי חברת ביטוח הרשומה בשטחים, שאין לה סמכות לבטח כלי רכב בישראל. ד. כל העדים לתאונה, פרט לנהג הפוגע - הם תושבי השטחים. ה. הידע על אורח החיים המקובל בשטחים, הכנסות תושבי השטחים ומתן עזרה לנפגע בשטחים - מצוי בשטחים. ו. כל העדים יוכלו להתייצב בבית המשפט בשטחים, ומאידך גיסא ספק אם יש להם זכות כניסה לישראל, וספק אם ראוי ליתן להם רשות כניסה לישראל לענין שניתן לדון בו בשטחים. ז. על שום מה יש להעמיס על בית משפט ישראלי (העמוס בלאו הכי בתביעות שלא ניתן להגישן מחוץ לישראל) - תביעה נוספת שבאופן טבעי אינה צריכה להתברר בישראל? (רע"א 4716/93, החברה הערבית לביטוח נ. זריקאת, פד"י מ"ח(3), 265). 29. בשל כל הטעמים האמורים ראיתי לקבל את הערעור, ואני מוחקת את התביעה בשל כך שהוגשה לפורום לא נאות. 30. בנסיבות הענין - אין צו להוצאות.תאונת דרכיםשטחי יהודה ושומרוןסמכות מקומית