קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על בחירות למועצה מקומית: 1. ביום 10.11.98 נערכו בחירות לראשות המועצה המקומית כפר יאסיף ולמועצה עצמה. הוגשו ערעורי בחירות הן באשר לבחירה לראשות המועצה (בש"א 98/6942) והן באשר לבחירת החברים במועצה, והערעור דנן נוגע לבחירת חברי המועצה וחלוקת המנדטים כמתחייב מתוצאות הבחירות. 2. באשר לערעור בבש"א 98/6942 שענינו בחירת ראש המועצה, ניתן בו ביום 20.11.98 פסק דין ובו נקבע כי הוכח "שהבחירות לא התנהלו כחוק", כנדרש בסעיף 72(א)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) התשכ"ה1965-. בפסק הדין שם צויין: "עד לצהרי יום הבחירות, מספר עשרות מצביעים, כ40- ניתן לשער, שהיו בחזקת "מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו" (סעיף 61(ב) לחוק), הצביעו בעזרת נציגים אחרי שאנשי ועד של הקלפי יצאו אליהם אל מחוץ לבנין הקלפי זיהו אותם, ואיפשרו לנציג להצביע. הליך זה הוא פסול, כמוסבר ברע"א 94/414 חוסיין מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדיס, מפי כב' השופטת דורנר. הוא פגם מהותי עליו לא ניתן להתנות, ובמקרה דנן, נעשה גם בהיקף כזה העשוי להשפיע על תוצאות הבחירות לאור הפעם של שני קולות בלבד בין המערער לבין המשיב מס' 3. ... במצב דברים זה, אין מנוס מקביעה שהבחירות לא נוהלו כחוק בכל הקלפיות. על כך אין צורך בהסתמכות על התצהירים. פרוטוקול ועדת הבחירות מצהרי יום הבחירות, שם צויין כי "הוסכם שמה שארע עד כה לא יימשך יותר", מדבר בעד עצמו". הפסק דלעיל ניתן לאחר שמיעת טענות הצדדים. לא נערכה שם חקירה של 20 המצהירים שעליהם התבסס הערעור בתיק בש"א 98/6942 הנ"ל. בפרוטוקול ועדת הבחירות מיום 10.11.98, בשעה 11: 45 נרשם ויכוח בין יו"ר הועדה מר חוסאם חיר לבין חבר הועדה מר ג'מאל שריף ובסיכום נרשם "הוסכם שמה שאירע עד כה לא יימשך יותר". בפרוטוקול ועדת הבחירות שנערך ונחתם לפי סעיף 66(א) לחוק רשומה גם הערה זאת שרשמה פקידת הבחירות: "בשעה 9.00 לערך דיווחתי למפקח הארצי על הבחירות טלפונית כי במספר קלפיות ניתנה הוראה ליושבי ראש ועדות הקלפי לקבל גם "נציגים" של בעלי זכות בחירה, כאשר האחרונים אינם נמצאים פיזים בקלפי אלא מזוהים ע"י מי מוועדת הקלפי מחוץ לקלפי התראתי מפני יו"ר ועדת הבחירות מר חוסאן חיר, שבאם יקרה הדבר שנית אאלץ לערב את משטרת ישראל. קיבלתי את דבריו לפיהם הוראה כזו ניתנה בצורה מפורשת בהדרכה (הכוונה להדרכה שניתנה על ידי פקידי משרד הפנים, לחברי ועדות הקלפי, סמוך לפני הבחירות - ש.ב.) אך מעתה והלאה ידאג שהמקרים לא יחזרו שנית. בסופו של דבר הפעלתי את שיקול דעתי ונמנעתי מלהזמין ולהגיש תלונה למשטרה ושלחתי את יו"ר ועדת הבחירות ליישם את הוראתי בשטח". 3. ההבדל בין הנתונים שעמדו בפני בתיק בש"א 98/6942 הנ"ל לבין אלה שבתיק הנוכחי, נוגע לשני ענינים: האחד, שם עמדו להכרעה תוצאות הבחירות שלגביהן שני קולות יכלו להכריע את הכף, בשאלה מיהו המועמד השני שיעמוד מול המועמד הזוכה בסיבוב השני בבחירות לראשות המועצה. לעומת זאת, במקרה דנן, מדובר בבחירות למועצה עצמה, והפערים בין הרשימות גדולים בהרבה משני קולות והפער הנחוץ לצורך ההשפעה על תוצאות הבחירות, היינו על חלוקת המנדטים, גדול בהרבה. הנתון השני השונה במקרה דנן מן הנתונים שעמדו בפני בבש"א 98/6942 ענינו בכך שבמקרה דנן נתמך הערעור רק על ידי שני מצהירים. המצהיר האחד רק הפנה להליך שבבש"א 98/6942 ואילו המצהיר השני רק אישר את תוצאות הבחירות ואת הנתונים לגביהן כמופיע בסיכום ההצבעה שצורף לערעור. למצהיר זה מר נאסר יוסף סמארה, הרשיתי להעיד ועדותו לא היתה אמינה. החלטתי כי המערער דנן יוכל להסתמך על התצהירים שבבש"א 98/6942 הנ"ל, רק אם אפשר יהיה לחקור את המצהירים שם, על תצהיריהם. רוב רובם של המצהירים לא התייצבו להליך דנן על מנת להיחקר על תצהיריהם, ואותם אלה שנחקרו, לא היו אמינים. במצב דברים זה, אני יכול לקבוע, כי בהליך הנוכחי הוכח בפני שרק מספר זעום של מצביעים הצביעו בקלפיות באמצעות נציגים. לפי הערכתי, מדובר בכמות שבין 4 מצביעים לבין 10 מצביעים לכל היותר. 4. סעיף 61 לחוק קובע את אופן ההצבעה בבחירות: "(א) וכך מצביעים: בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו נותן הבוחר פתק הצבעה לתוך המעטפה שניתנה לו על-ידי ועדת הקלפי, ואת המעטפה הוא מטיל לעיני ועדת הקלפי לתוך הקלפי. (ב) מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את הפעולות המעשיות בתא ההצבעה לבדו, רשאי להביא אתו מלווה, שפרטיו יירשמו בפרוטוקול, כדי לעזור לו בפעולת ההצבעה; ואולם המלווה - (1) לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר שבו שוהה המצביע; (2) לא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים". כמות מסויימת של מצביעים הצביעה בבחירות על פי הנוהל האמור והדברים רשומים בטופס מיוחד (טופס 7ב), לפי תקנה 19א לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות) התשכ"ה1965-. הליקוי שהוכח בבחירות, אינו נוגע להצבעת אותם מצביעים כרשום בטפסים, אלא לכמות נוספת של מצביעים שלא הצביעו באופן האמור לעיל, אלא באמצעות "שליחים". אין חולק כי הצבעה באמצעות שליח כאמור, היא פגם חמור בהליך הבחירות ובתקינותן, והדברים הוסברו בע.א. 94/411 חוסיין מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדיס, פ"ד מח (4), 421, 428: "נפגע עקרון יסוד שהוא בבסיס תחיקת הבחירות, שתכליתה להבטיח את מימוש רצון הבוחר ולשמור על טוהר הבחירות. לא זו בלבד שנפגע עקרון החשאיות, אלא שחופש הבחירות נשלל מעיקרו. לפני הבוחרים הנכים לא עמדה האפשרות לבחור בין פתקי ההצבעה של כל המועמדים את פתק ההצבעה הרצוי להם. הם נשארו כבולים לפתק שנשאו עמם, שאין לדעת אם משקף הוא את רצונם, או שמא ניתן להם על ידי אדם הקרוב להם שאין הם מעיזים לדחות אותו, ובכך נכפית עליהם הצבעה שאינה לרצונם". הדברים אכן ברורים מתחיקת הבחירות כולה ומעקרונותיה, וגם לאור האמור בסעיף 61 הנ"ל: ההצבעה היא החלטה אישית, חשאית וחופשית שאותה מחליט המצביע "בתא המסתיר את הבוחר מעיני זולתו". חופש ההחלטה נשמר לבוחר עד לרגע בו הוא נמצא מול הפתקים שבתא ההצבעה המוסתר. כדי לממש את זכות הבחירה חייב הבוחר להגיע בעצמו, ואף בעזרת אחרים שעה שהוא נכה או מוגבל, לבנין הקלפי, ואף אל תא ההצבעה המוסתר. מי שאינו מסוגל או אינו מוכן להגיע אל חדר הקלפי ואל התא, אף אם הוא נכה ונעזר במלוה, אינו יכול להצביע. מי שמצביע בלא שנכנס אל התא המוסתר, הצבעתו פסולה. ברור איפוא, לגבי המקרה דנן, כי היה פגם מהותי בניהול הבחירות בכך שלכמות מסויימת של מצביעים אופשר להצביע באמצעות "שליחים", ובניגוד להוראות החוק. 5. בכך התמלא התנאי האחד לצורך קבלת הערעור. אך ה"בחירות ייפסלו רק בהתקיים חשש כי הסטייה מן החוק השפיעה על מספר קולות שבגינם הוכרעו הבחירות". רע"א 94/414 הנ"ל, עמ' 428, רע"א 94/105 נאג'י נאטור נ' חאלד באדר, תקדין עליון 94(1), 1324. בעניננו, על מנת לקבל את הערעור דרוש להראות שאם היו נפסלים עשרת הקולות של אותם מצביעים שהצביעו על ידי "שליחים", היתה חלוקת המנדטים משתנה. בבחירות בכפר יאסיף היו 4,897 בעלי זכות בחירה. הצביעו 4,509 בוחרים. הקולות הכשרים הסתכמו ב - 4,373 קולות. אחוז החסימה עמד על 298. המודד לכל מנדט הוא 356 קולות. השתתפו 11 רשימות. שתי רשימות לא עברו את אחוז החסימה, והפער בינן לבין האחוז החסימה עמד על 46 ועל 95 קולות. מצב שתי רשימות אלה לא השתנה עקב הפגם בניהול הבחירות. נותרו 9 רשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים. מהן 5 שזכו בקולות העולים על המודד למנדט וזכו כל אחת ב5- מנדטים. הקטנה שבהן זכתה ב - 454 קולות. זו שלאחריה זכתה ב344- קולות. ההפרש הוא 110 קולות. 10 הקולות הפסולים לא יכלו איפוא להשפיע על חלוקת המנדטים מכח המודד. 6 מנדטים חולקו על פי עודף הקולות. העודף הגדול ביותר עמד על 344 קולות. הקטן ביותר שמכוחו זכתה רשימה במנדט עמד על 197 קולות. לרשימה הגדולה ביותר שלא זכתה במנדט מכח העודף, היה עודף של 178 קולות. ההפרש בינה לבין הרשימה הגדולה ממנה הוא 19 קולות. על כן, עשרת הקולות שניתנה למי מהרשימות שלא כחוק ולא נפסלו, לא יכלו לשנות מאומה, בחלוקת המנדטים שזכו בהן הרשימות בזכות עודף הקולות. 6. יוצא מכל האמור לעיל: - 10 מצביעים הצביעו בבחירות, כך הוכח, שלא כחוק. את קולותיהם אסור היה לקבל, ופתקי הצבעתם פסולים. אותם 10 קולות לא היה בהם כדי לשנות את תוצאות הבחירות למועצה. 7. מכאן מתחייבת המסקנה, שהמערער לא עמד בדרישת סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות לפיהם יבוטלו הבחירות רק אם נראה "שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות". לפיכך אני מחליט לדחות את הערעור לגבי הבחירות למועצה המקומית כפר יאסיף. מועצות מקומיותערעורבחירות