ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל:

הערעור בפני נסב על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מר זיאד סאלח) אשר ניתנה ביום 27.5.97 בתיק הוצאה לפועל 02-17494-94-4 ואשר על פיה נדחתה בקשת המערער לסגירת תיק ההוצאה לפועל נגדו וחיוב הזוכה בהחזרת "גביית יתר", והמערער חוייב בתשלום הוצאת הסך של 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ.

העובדות הצריכות לעניין:ב
ביום 8.9.94 נפתח תיק הוצאה לפועל לביצוע פס"ד של בית המשפט השלום בחיפה ואשר לפיו חוייב המערער לשלם למשיב סך של 15,000 ש"ח בצירוף 4,000 ש"ח, הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ" והנושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פס"ד (15.6.94) ועד התשלום המלא בפועל. ביום 15.11.94 הפקיד המערער בקופת בית המשפט השלום ולשם עיכוב ביצוע פסק הדין סך של 21,472 ש"ח.

לפי פסק דין שניתן בערעור בבית משפט המחוזי בחיפה ביום 25.12.95 הוגדלה קרן החוב לסך של 30,000 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית החל מיום 16.6.94 וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.
ביום 13.3.96 הפקיד המערער סך של 20,250 ש"ח בקופת ההוצאה לפועל.

ביום 21.8.96 הופקד ערבון בסך של 5,000 ש"ח על פי החלטה להפקדת ערבון. ביום 2.3.97 נמסר הערבון לידי ב"כ הזוכה.
כאמור דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת המערער והורה על רישום יתרת חוב בתיק ההוצאה לפועל בסך של 12,700 ש"ח (לאחר שערך חישוביו) נכון ליום 25.6.97 יום מתן החלטתו ומכאן הערעור בפני.

ד י ו ן :ו

הערעור מופנה כנגד:נ

1. פסיקת שכ"ט עו"ד ואגרת בית משפט השלום והמחוזי:ב
(הדיון כאן נעשה לגבי שתי הערכאות המשפטיות הואיל והטענות לגבי שתיהן זהות הן). המערער טען, כי לא היה מקום לחייבו בתשלום סך של 680 ש"ח עבור פסיקת 17% מע"מ על שכ"ט שנקבע בבית המשפט השלום, שכן בית משפט קבע כמפורש, כי סכום הוצאות ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ, ובכך נכנס הוא בגדר הסייג שבתקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- (להלן:ו "תקנות סד"א") לפיו לשכ"ט עו"ד יתווסף מע"מ זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת לעניין תקנות אלה ועל כן לא היה מקום לחייבו בתוספת מע"מ.

עוד טען המערער, כי לא היה מקום לחייבו בתשלומי אגרות לבית משפט השלום ובית משפט המחוזי באופן נפרד כפי שפסק ראש ההוצאה לפועל, וזאת מאחר ושתי הערכאות המשפטיות קבעו במפורש את סכום ההוצאות הכולל ועל כן אין בעל הדין שזכה בהוצאות זכאי לשום אותן לפי תקנה 513 לתקנות סד"א.

המשיבה טענה, כי ההוראה בתקנה 512(ג) הינה בגדר חריג, ועל כן יש ללכת לפי הכלל הקובע כי לסכום הוצאות שנפסקו יתווסף סכום המע"מ ואין צורך לנקוט בלשון מפורשת לצורך חיוב סכום המע"מ.

המשיבה הוסיפה וטענה, כי תובע זכאי להוצאות שהוציא כאשר אגרת בית המשפט הינה דבר המובן מאליו ואין לכלול בסכום ההוצאות אף את אגרת בית המשפט אלא יש להתייחס לסכום שנפסק כשכ"ט עו"ד עליו יש להוסיף אגרת בית המשפט.

מאז תוקנו תקנות סד"א מסור עניין פסיקת ההוצאות וחיובן לשיקול דעתו של בית המשפט או הרשם בענין המובא בפניו וזאת על פי תקנה 511(א).

בכגון דא אמר כב' השופט ש' לוין בע"א 90 / 32 בן ברלב נ' מיכאל בריל, פ"ד מ"ו (5) 866, בעמ' 874:נ

"עדיין יכולה להתעורר השאלה, כיצד יש לפרש את הדיבור "הוצאות משפט" בפסק דין שניתן לאחר תיקון התקנות בשנת תש"ן. כדי למנוע התדיינויות מיותרות בנושא אני מציע לשוב ולתקן את התקנות ולקבוע, כפי שהיה בעבר, כי מקום בו פסק בית המשפט שכר טרחת עורך דין בסכום קצוב, ממילא חייב בעל הדין שנגדו ניתן החיוב גם ביציאות המשפט, אלא אם כן החליט בית המשפט אחרת, וכי חיוב "בהוצאות משפט" כמוהו כחיוב בשכר טרחת עורך דין בלבד, אלא אם כן נעשה שימוש בדיבור "כולל".

החיוב במע"מ:ב
תקנה 512(ג) לתקנות סד"א קובעת:ו

"פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה (א) יווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם עליו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לענין תקנות אלה, דינו של סכום שהוסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק."

על פי תקנה זו, ככלל בית המשפט או הרשם בפוסקו שכר טרחת עורך דין לפי תקנה 511 אינו חב בפסיקה מפורשת לעניין מע"מ אלא לסכום זה יתווסף מס הערך המוסף החל עליו.

ראה לענין זה החלטתו של בית המשפט העליון בע"א 93 / 1043 אליעזר ומזל פלינט נ' יום טוב דואק 81 ואח' תקדין עליון, כרך 95(ד), עמ' 2151:נ

"1. לפי תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אין צורך בהוראה מפורשת בדבר תוספת מע"מ לסכום שכר טרחת עורך דין שנפסק, שכן ממילא יווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף החל עליו.
2. גם אם הדבר לא נאמר במפורש, פשוט הדבר שסכום ההוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסק, נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום הפסיקה ועד לתשלום בפועל". (ההדגשה במקור ס.ג'.)

יחד עם זאת קיים סייג לכלל זה והוא שבמידה ובית המשפט או הרשם קובעים אחרת אזי הכלל לא חל. במקרה דנן קבע בית המשפט השלום בפסק דינו "...4000 ש"ח הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כולל מע"מ".

תמים דעים אני בעניין זה עם טענתו של המערער ולפיה לא היה מקום לחייבו בתוספת מע"מ, שכן סבור אני כי קביעתו זו של בית משפט השלום נופלת לגדר הסייג הקבוע בתקנה 512(ג) וכי הביטוי "כולל מע"מ" הינו בגדר "הוראה אחרת" כדרישת התקנה. לדעתי במקרה דנן אי החלתו של החריג תרוקן את פסיקת בית המשפט השלום מתוכן.

אגרת בית המשפט:ב
לשון התקנות מבחינה בין שכר טרחת עורך דין לבין הוצאות משפט כאשר שניהם מוגדרים כ"הוצאות", כאשר "חיוב ההוצאות אינו נלווה עוד כדבר מובן מאליו לחיוב בשכר טרחה" (ראה ספרו של י. זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) -1995עמ' 537).

תקנה 513 לתקנות סד"א קובעת כי לעניין תשלום ההוצאות, יכול בית המשפט או הרשם להטיל הוצאות משפט מבלי לפרש את סכומן ואז הדרך היחידה לקביעת שומתן של ההוצאות המנויות בתקנה 513(ו) לתקנות סד"א והכוללות אגרות בית המשפט תיעשה ע"י המזכיר הראשי של בית המשפט או סגנו.

לא כך הוא המקרה בפני. במקרה דנן פסקו שתי הערכאות המשפטיות הן בבית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי כי המערער ישלם "שכ"ט עו"ד והוצאות משפט" בסכום כולל, הראשונה 4,000 ש"ח והשניה 50,000 ש"ח. במקרה כזה לא יכולה היתה המשיבה להיות זכאית לקביעת ההוצאות ולשומתן לפי תקנת משנה 513(ו), ולא היה ראש ההוצאה לפועל רשאי להורות על חישובן במכלול יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל.

2. שכ"ט עו"ד בהוצאה לפועל:ו
המערער טוען, כי ראש ההוצאה לפועל שגה בקביעתו כי שכ"ט עו"ד בתיק ההוצאה לפועל יהא "בשיעור של +5%מע"מ מכל הסכום אשר עמד לגבייה בתיק ההוצאה לפועל היינו סך של 41,000 ש"ח לפי ערך של יום פתיחת תיק ההוצאה לפועל כאשר הוא סמך קביעתו על כך שהשתלשלות האירועים מצביעה על כי ידע המערער על תיק ההוצאה לפועל ואף קיבל אזהרה ביום 29.4.94.

לטענת המערער, ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל עמד לגביה סך של 19,000 ש"ח כפי שפסק בית משפט השלום, ופסיקת בית המשפט המחוזי בערעור באה לאחר ששילם המערער את הסכום שנפסק ע"י בית המשפט השלום. המערער טוען כי מסירה כדין בוצעה בחודש 96 / 3 וזאת לאחר שהמערער שילם את יתרת החוב למשיבה כפי שהוגדלה ע"י בית המשפט המחוזי למעט סך של 5000 ש"ח, ולפיכך היה על הרשם לחייבו בתשלום שכ"ט 5% מתוך 5000 ש"ח או לחילופין מסך של 20,000 ש"ח. המשיבה טענה, כי סכום החוב הוכפל ע"י בית המשפט המחוזי ועל כן החוב הכולל הוא אכן כפי שקבע ראש ההוצאה לפועל.

המשיבה הוסיפה עוד, כי מסמכי ההוצאה לפועל נמסרו לב"כ דאז של המערער ובכך מילא אחר הוראת תקנה 477 לתקנות סד"א בדבר המצאה למורשה, וכי אין טענה כי בעת מסירת מסמכי ההוצאה לפועל ב- 4.10.94 (29.9.94) שילם המערער את חובו, מה גם שהמערער היה מודע להליכי ההוצאה לפועל.

אין בידי לקבל את טענת המערער לעניין זה, אכן סכום החוב כפי שהיה ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל ובתאריך 8.9.94 עמד על סך של 19,000 ש"ח שהן סך כולל של 15,000 ש"ח + 4000 ש"ח הוצאות ושכ"ט עו"ד. אולם פסיקתו של בית המשפט המחוזי בערעור ובתאריך 25.12.95 הגדילה את קרן החוב לסך של 30,000 ש"ח + 5000 ש"ח הוצאות ושכ"ט עו"ד. הגדלה כזו משמעה כי החוב אוטומטית הפך להיות 39,000 ש"ח ואינו עומד יותר על 19,000 ש"ח כפי שטוען המערער.

בטענתו של המערער לעניין מועד ההמצאה ישנה משום התערבות עובדתית בממצאים אשר נקבעו ע"י ראש ההוצאה לפועל והכלל הוא כי אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ביותר, מה גם שבמידה והתוצאה המשפטית נכונה היא, הרי אין מקום להתערב בדרך בה נקט ראש ההוצאה לפועל.

למעלה מן הצורך, אעיר כי הפסיקה אימצה את העדפת עקרון "הידיעה" על פני עקרון "ההמצאה" ומקום שהוכח כי המערער ידע על הליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו הרי אין מקום לטענתו.

3. שווי הפקדון בבית המשפט השלום:נ
בעניין זה הסכימו בעלי הדין כי יש לנכות מגובה החוב סך של 22,729 ש"ח משוערך מיום 21.1.96 ולא מיום 2.4.96 כפי שסבר בטעות ראש ההוצאה לפועל.

4. שערוך הפקדון בהוצאה לפועל:ב
המערער טוען, כי ביום 14.8.96 הפקיד בקופת ההוצאה לפועל סך של 5000 ש"ח אשר נמשכו ע"י המשיבה ביום 2.3.97 התעלם מ-תקנה 2 לתקנות בתי המשפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות וקנסות) התמ"א1981- ואשר לפיה יש להוסיף לסכום הפקדון המוחזר לזכאי הפרשי הצמדה מיום ההפקדה ועד התשלום המלא בפועל.

המשיבה טענה כי הסכום אשר התקבל לידיה הינו 5000 ש"ח וכי על פי תקנה 2 הנ"ל המערער יכל להפקיד הכספים בידי המשיבה ולא בקופת ההוצאה לפועל ועל כן טענה זו ראוי להפנותה לבדיקת לשכת ההוצאה לפועל ואין היא חייבת לשלם מחיר טעותו של המערער.

ע"פ תקנות בתי המשפט והוצאה לפועל (החזרת פקדונות) תשמ"א1981-, ובמיוחד תקנה 2 הרי סכום כסף אשר הופקד בבית משפט או לשכת ההוצאה לפועל והגיע יום קום הזכות, רשאי הזכאי לדרוש את תשלומו או החזרתו והכל לפי האמור בתקנות. תקנה 2(ב) מסדירה את אופן התשלום ומועדי השערוך.

ההחלטה של הרשם בדבר חילוט הפקדון והעברתו לידי גזברות לשכת ההוצאה לפועל ניתנה ביום 22.10.96 ותשלום הפקדון למשיבה נעשו רק ביום 2.3.97. המשיבה לא הצליחה להוכיח הסיבה לאיחור בהעברת הכספים (כארבעה חודשים) ואפילו נאמר כי איחור זה נבע מהליכים בלשכת ההוצאה לפועל הרי אין מקום להעניש את המערער מקום שמילא הוא את אשר מוטל עליו והאיחור נבע מסיבות שאינן בשליטתו. במקרה כגון זה ראוי לדעתי להחיל את הרואות תקנה משנה 2(ב) לתקנות הנ"ל ולהוסיף הפרשי הצמדה לתקופה מיום ההפקדה ועד התשלום בפועל. אעיר עוד, כי אין אני מסכים לטענת המשיבה ולפיה משתמע כי בבחירתו של המערער בדרך שבחר להפקיד הכספים אין לו להלין אלא על עצמו.

נראה לי כי מקום שעומדת בפני בעל דין קשת אפשרויות והוא בוחר באחת מהן, אין מקום לטענה מעין זו.

סיכומם של דברים:ו
החלטתי לקבל את הערעור בנוגע ל:נ
1. חיוב המערער בתוספת מע"מ לסכום שנפסק בבית המשפט השלום.
2. חיוב המערער באגרת בית המשפט השלום וביהמ"ש המחוזי.
3. שווי הפקדון בבית המשפט השלום (בעקבות הסכם הצדדים).
4. שערוך הפקדון בהוצאה לפועל.
ולדחות את הערעור בענין שכ"ט עו"ד בלשכת ההוצאה לפועל.

המערער אף טען כנגד חיובו בהוצאות ע"י ראש ההוצאה לפועל.
המערער טען כי ראש ההוצאה לפועל חייבו לשלם סך 1,200 ש"ח בתוספת מע"מ, סכום המהווה כ10%- מסכום החיוב לפי החישוב שעשה ראש ההוצאה לפועל.

עוד הוסיף המערער כי בית המשפט זה מתבקש לבטל את חיובו בהוצאות אלה לפי ראות עיניו וזאת לאור הטעויות בחישוב שערך ראש ההוצאה לפועל.

המשיבה טענה, כי צדק ראש ההוצאה לפועל בחייבו את המערער בהוצאות הנ"ל וזאת לאור הדיונים הארוכים והדיונים המתמשכים שהיו בתיק ההוצאה לפועל נשוא הערעור.


אין בידי לקבל טענה זו של המערער, אך יחד עם זאת, ברור הוא הדבר, כי יש לחשב את ההוצאות מחדש בהתאם לתוצאת ערעור זה ובאותו שיעור שנקבע ע"י ראש ההוצאה לפועל.

התיק יוחזר לראש ההוצאה לפועל, אשר מתבקש לערוך חישוב מחודש בהתאם להחלטתי זו.

אני מחייב בזאת את המשיבה בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סכום קצוב בהוצאה לפועל

  2. חיוב צד ג הוצאה לפועל

  3. מימוש נכס בהוצאה לפועל

  4. שכ''ט עו''ד הוצאה לפועל

  5. הוצאה לפועל נגד עיזבון

  6. טעות ביתרת חוב בהוצל''פ

  7. צירוף חייב בתיק הוצל''פ

  8. מחיקת חייב מתיק הוצל''פ

  9. תשלום יתר בהוצאה לפועל

  10. הוצאה לפועל חוב ארנונה

  11. הוצאה לפועל מזונות ילדים

  12. המצאת אזהרה בהוצאה לפועל

  13. סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל

  14. סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל

  15. אי עדכון חוב בהוצאה לפועל

  16. סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל

  17. צו עיכוב הליכי הוצאה לפועל

  18. צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל

  19. ביזיון בית משפט הוצאה לפועל

  20. סעיף 77א לחוק ההוצאה לפועל

  21. החזר הפרש כספים הוצאה לפועל

  22. תקנה 119 לתקנות ההוצאה לפועל

  23. העברת תיק הוצל''פ לעיר אחרת

  24. בקשה להצטרף לתיק הוצאה לפועל

  25. נזק לרכב מעוקל בהוצאה לפועל

  26. תביעה נגד לשכת ההוצאה לפועל

  27. מחיקת חייב מתיק הוצאה לפועל

  28. בקשה לביצוע שיק בהוצאה לפועל

  29. ביצוע שיק שנגנב הוצאה לפועל

  30. איפה פותחים תיק הוצאה לפועל

  31. ביטול החלטת ראש ההוצאה לפועל

  32. סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  33. עיכוב מכירת רכב בהוצאה לפועל

  34. צירוף חייב לתיק ההוצאה לפועל

  35. סעיף 80(ב) לחוק ההוצאה לפועל

  36. ביטול קניית רכב מהוצאה לפועל

  37. עיון מחדש בהחלטה בהוצאה לפועל

  38. חיוב צד ג בתשלום חוב בהוצל''פ

  39. הליכי הוצאה לפועל כנגד יורשים

  40. הסכם פשרה לא ברור בהוצאה לפועל

  41. העברת תיק הוצאה לפועל אל משקם

  42. בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל

  43. תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל

  44. ביצוע צ'קים בהוצאה לפועל טבריה

  45. רשות לצרף צד נוסף להליך הוצל''פ

  46. פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין

  47. פשרה בין בעלי הדין בהוצאה לפועל

  48. תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  49. חלוקת כספים שהתקבלו בהוצאה לפועל

  50. אגרת הוצאה לפועל על הפרשי הצמדה

  51. ערעור על מכירת קרקע הוצאה לפועל

  52. פיצוי על פתיחת הליך הוצאה לפועל

  53. אי ציות להחלטת ראש ההוצאה לפועל

  54. פתיחת תיק הוצאה לפועל ע''י הבנק

  55. התיישנות תביעת החזר מהוצאה לפועל

  56. ערעור על חיוב בהוצאות הוצאה לפועל

  57. העברת תיק הוצאה לפועל ללשכה אחרת

  58. בירור טעות בפסק דין בהוצאה לפועל

  59. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב הליכים

  60. בעלות על קרקע שנמכרה בהוצאה לפועל

  61. סמכות ראש ההוצאה לפועל בטענת פרעתי

  62. מעקלים מהוצאה לפועל בדירה בשכירות

  63. השבת סכום ששולם ביתר להוצאה לפועל

  64. ביצוע פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  65. סמכות ראש ההוצאה לפועל לתקן פסק דין

  66. בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הוצאה לפועל

  67. המצאת בקשה לביטול החלטה הוצאה לפועל

  68. אישור מכירת נכס ע''י ראש ההוצאה לפועל

  69. תשלום על העתק מסמכים בתיק הוצאה לפועל

  70. פרשנות פסק דין ע''י ראש ההוצאה לפועל

  71. שינוי גרסה לגבי זיוף צ'ק בהוצאה לפועל

  72. בקשת ראש ההוצאה לפועל להבהרת פסק דין

  73. ערעור על פתיחה מחדש של תיק הוצאה לפועל

  74. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחדרה

  75. עיקול בטעות לאחר סגירת תיק הוצאה לפועל

  76. תיק הוצאה לפועל נגד מינהל מקרקעי ישראל

  77. ערעור על החלטה למכור דירה בהוצאה לפועל

  78. אי הגשת השיק המקורי לביצוע בהוצאה לפועל

  79. חידוש הליכי הוצאה לפועל לאחר הסכם פשרה

  80. סמכות ראש ההוצאה לפועל לעכב יציאה מהארץ

  81. בקשה לזימון לחקירת יכולת - ערעור על דחיה

  82. ערעור על מכירת נכס מקרקעין בהוצאה לפועל

  83. בקשת זוכה בהוצאה לפועל למינוי כונס נכסים

  84. תיק הוצאה לפועל לצורך גביית מזונות קטינה

  85. תקנות סד''א מול תקנות ההוצל''פ - מה גובר

  86. ערעור על דחיית בקשה לסגירת תיק הוצאה לפועל

  87. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל

  88. זוכה קיבל כסף ולא הקטין את החוב בהוצאה לפועל

  89. תביעה נגד עורך דין על טיפול בתיק הוצאה לפועל

  90. האם זוכה חייב לעדכן בהוצל"פ שקיבל כסף מהחייב ?

  91. מכירת רכב בהוצאה לפועל במחיר נמוך ממחיר מחירון

  92. ביצוע פסק דין רבני שניתן ללא סמכות בהוצאה לפועל

  93. תיקון טעות חישוב בפסק דין ע''י רשם ההוצאה לפועל

  94. נטען כי לרשמת ההוצאה לפועל אין סמכות לפרש פסק דין

  95. פסק דין הצהרתי בעלות על דירת מגורים - הוצאה לפועל

  96. גילוי פסק דין בהעדר הגנה רק לאחר עיקול הוצאה לפועל

  97. בקשה להורות על פתיחת תיק האיחוד ללא כל הגבלות ותניות

  98. ערעור לעליון על החלטת רשם ההוצאה לפועל למתן צו פינוי

  99. תביעה שטרית בגין שיקים שהוגשו לביצוע בלשכת הוצאה לפועל

  100. טענה כי התיק ההוצאה לפועל נפתח על סמך שיקים שכבר נפרעו

  101. האם אפשר לקבל פיצוי כספי על פתיחת תיק הוצל"פ ללא הצדקה ?

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון