קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על דחיית טענת פרעתי: 1. זהו ערעור על החלטת כב' ראש הוצל"פ בירושלים מיום 21.12.98 בתיק הוצל"פ 03-23821-96-4 בטענת "פרעתי". 2. ביום 25.4.99 נתתי החלטה, בה התייחסתי לחלק מטענות המבקשים, ויש להתייחס לאותה החלטה כחלק מפסק דין זה. 3. באותה החלטה הוריתי למשיב להגיש לבית המשפט ולמערערים את חישוביו באופן מפורט, קריא וברור, כדי שניתן יהיה לעמוד על החישובים המדויקים שערך, והביאוהו לסכום החוב הנטען על ידיו. כן הוריתי למערערים להודיע אם תחשיב המשיב מקובל עליהם, ואם לא - להמציא תחשיב מטעמם. 4. הן המשיב והן המערערים הגישו תחשיבים מטעמם. 5. בהחלטה עליה נסוב הערעור, ציין ראש הוצל"פ כי המערערים העלו בטענותיהם בפניו כי יתרת החוב בגין ההלוואה אשר פירעונה הובטח במשכנתא - מסתכמת ב14.66- ש"ח נכון ליום 9.10.97, ללא חישוב ריבית פיגורים המסתכמת בסך 81,328 ש"ח נכון לאותו מועד. מאחר שאף לשיטת המערערים מסתכמת יתרת חובם בגין ההלוואה בסכום של 81,252.66 ש"ח נכון ליום 9.10.97, כולל ריבית פיגורים, ומשנדחו כל טענות המערערים בעניין ריבית הפיגורים - אין מקום להמשך השהיית ההליכים בתיק זה, ועל כן תבוטל השהיית הליכי הפינוי בתום 20 יום ממועד החלטתו, אלא אם המערערים ישלמו סך 94,000 ש"ח על חשבון חובם תוך המועד האמור; ואם ישולם הסכום האמור - ידון ביתרת החוב. 6. אין מחלוקת שהמערערים לא שילמו למשיב את התשלומים במועדים שהיה עליהם לשלמם לפי חוזה ההלוואה, וכי היו תקופות ארוכות בהן לא החזירו למשיב תשלומים כלשהם. 7. בעת לקיחת ההלוואה ידעו המשיבים כי אם לא יפרעו את התשלומים במלואם ובמועדם - תחול עליהם ריבית פיגורים בגובה הנהוג בבנק מעת לעת. 8. המערערים אינם כופרים בידיעתם זו, ובזכותו החוזית של המשיב לקבל את ריבית הפיגורים, אלא טוענים שאין להם כסף, ומבקשים שיוותרו להם על ריבית הפיגורים כולה או חלקה עד כדי 50%. 9. המומחה מטעם המערערים קבע כי "לפי ריבית הפיגורים הנהוגה בבנק" - יתרת חובם של המערערים מגעת ל127,036- ש"ח נכון ליום 20.5.55 (בוודאי צ"ל 20.5.95), ובחישוב שנעשה לפי הנחיית ב"כ המערערים, להצמדת סכומי הפיגורים למדד המחירים לצרכן בתוספת ריבית שנתית של 11% (תנאי ההלוואה המקוריים) - מגיע חוב המערערים לסך 87,711 ש"ח למועד האמור. 10. רק כאשר המומחה מטעם המערערים מצמיד את יתרת סכומי הפיגורים של המערערים, לפי הנחיית ב"כ המערערים, למחצית ריבית הפיגורים הנהוגה בבנק - הוא מגיע לחוב של 32,043.61 ש"ח נכון למועד האמור. 11. אין צריך לומר שאין כל בסיס חוקי, חוזי, או בכלל - להצמדת יתרת סכומי הפיגורים למחצית ריבית הפיגורים הנהוגה אצל המשיב, ועל כן אין כל בסיס לטענת המערערים כאילו הם חייבים למשיב 32,043 ש"ח בלבד. 12. החישוב הנכון צריך להיות לפי ריבית הפיגורים הנהוגה אצל המשיב, וזו - אף אליבא דמומחה מטעם המערערים - איננה נופלת מ87,711- ש"ח, ואף מגיעה כדי 127,036 ש"ח נכון ל20.5.95-. 13. בנסיבות אלו, החלטת ראש הוצל"פ כי על המערערים להפקיד סך 94,000 ש"ח תוך 20 יום כדי לעכב את הליכי מימוש המשכנתא - הייתה החלטה מבוססת ונכונה, ולא היה כל מקום לערער עליה. 14. נראה לי כי המערערים נוקטים בכל תכסיס כדי לדחות הן את תשלום החוב שאף המומחה מטעמם קבע את גובהו, והן את מימוש המשכנתא. דחייה זו נראית מניהול ההתדיינות בין המערערים למשיב - קודם הגשת הערעור, ואף במהלך קיומו של תיק זה, כאשר המערערים הם אלה שביקשו דחיות של מועדי דיונים שנקבעו, ולא הגישו עיקרי טיעון עד היום (מחדל שלכשעצמו מצדיק דחיית הערעור). 15. אני דוחה את הערעור לא רק מבחינה פרוצדורלית, אלא לגופו של עניין. 16. המערערים ישלמו למשיב הוצאות ערעור זה ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח + מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפעול. 17. השהיית הליכי הפינוי - בטלה בזה. 18. סכום ההפקדה שהופקד על-ידי המערערים - יועבר לידי המשיב על חשבון ההוצאות, שכר טרחת עו"ד, והחוב. טענת פרעתיערעורהוצאה לפועל