עמדה שאלת נפקותו של מכתב מיום בדבר סיום "תקופת הארכת עבודה במוסד" ובקשה לבטלו, כך שיתאפשר לאחות לצבור עשר שנים ותק למען רכישת זכויות פנסיה העולות על הזכויות עת תיפסק עבודתה בעקבות אותו מכתב. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים לפני צבירת ותק לפנסיה: .Iההליך .1לבית-דין האזורי בבאר-שבע הוגשה תובענה (תב"ע מב/362-3) בעתירה לחייב את הנתבעת (להלן - קופת חולים) לשלם לתובעת (להלן - האחות) פיצויי פיטורים, שכר עבודה תמורת הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים תוך הפרת הסכם, פדיון חופשה; בסך 000, 250שקלים "בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ו/או פיצויי הלנה כחוק". .2להליך בית-הדין האזורי קדם הליך בפני ועדת הביקורת המרכזית, במסגרת סעיף 16שבפרק 21לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, בעקבות פנייתה של האחות, לאחר שקיבלה מכתב מקופת חולים שעבודתה "לא תוארך". בהחלטת ועדת הביקורת המרכזית נאמר: "ב- 25.2.1982דנה מזכירות ועדת הביקורת המרכזית בערעורה של הח' ח. ישראלי על החלטת ועדת השלושה (צוות של מזכירות ועדת הביקורת המרכזית) מיום .2.9.1981 הבירור התקיים בהשתתפות: הח"ח ז. פרנקל וק' סדן - הנהלת מחלקת המנגנון, מרכז קופ"ח הח"ח ד. עולמי, ד"ר פ. גוסטין, מ' קופיץ - קופ"ח, מחוז הנגב הח' ח. ישראלי ובא-כוחה עורך-דין א. רובין הח' א. אלפרט - הסתדרות הגימלאים לאחר שמיעת דברי המשתתפים ולאחר בחינת הנושא על כל היבטיו החליטה מזכירות ועדת הביקורת המרכזית כדלהלן: א. ההחלט שניתנה ב- 2.9.1981בנושא שלפנינו - בטלה. ב. אין אנו מקבלים תביעתה של הח' ח. ישראלי להמשיך עבודתה בקופ"ח. ג. מועד הפסקת עבודתה של הח' ח. ישראלי בקופ"ח הוא .1.5.1981 ד. הח' ח' ישראלי תקבל את דמי הגמלאות המגיעים לה מתג"מ, בתחולה מיום 1.5.1981, וזאת בנוסף לקצבה המלאה המגיעה לה (על-פי זכויותיה) מהמוסד לביטוח לאומי. ה. מרכז קופ"ח ישלם לח' ח. ישראלי מענק פרישה בשיעור % 2 1/3לתקופת עבודתה במוסד: מרץ 1973- מאי 1981, עם תוספות היוקר שתהיינה בתוקף ביום ביצוע התשלום בפועל. ו. הח' ח.ישראלי זכאית לפיצוי עבור חופשת מחלה שלא נוצלה (אם כזו עומדת לזכותה) - וזאת בכפיפות לאמור בחוזר האגף למינהל כוח-אדם מס' 55/80מיום 31.12.1980". .3בכתב ההגנה טען פרקליטה של קופת חולים, בין השאר, לדחיה או למחיקה על הסף "מחמת מעשה בית-דין". מעשה בית-דין ביקש הטוען לראות בכך שעל היחסים בין הצדדים חלה חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, הכוללת "סעיף בוררות, ואכן" התקיימה בוררות בוועדת הביקורת המרכזית... והחלטת ועדת הביקורת המרכזית שצורפה לכתב ההגנה מהווה מעשה בית-דין ומחייבת את התובעת ואת הנתבעת. .4ברשימת הפלוגתות, שהצדדים הגישו במסגרת הכנת הדיון, כלולות ארבע פלוגתות אלה: "א) החלה חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות על התובעת ועל הנתבעת? ב) האם החוקה הנ"ל כוללת הסכם בוררות? ג) האם החלטות ועדת הביקורת המרכזית הן בגדר פסק בוררות ומעשה בית-דין? ד) היש לדחות על הסף את התביעה מחמת מעשה בית-דין?". .5עיקר טענתו, בית-הדין האזורי, של הפרקליט אשר ייצג את קופת חולים היתה, כי החלטת ועדת הביקורת "חוסמת את תביעותיה של התובעת (דב"ע לב/36-3, [1]; דב"ע לט/115-3, [2]; דב"ע לה/44-3, [3], בע' 195). אשר ל"פדיון חופשה" - הסכים הפרקליט שטענת "מעשה בית-דין" אינה חלה על אותו סעיף שבתביעה. .6כנגד אלה טען פרקליטה של האחות, כי: א) עניין פיצויי פיטורים כלל לא עמד לדיון בבוררות ואין הוא בר-בוררות. יתר על כן, מענק הפרישה שפסקו בבוררות אינו קשור כלל ב"פיצויי פיטורים"; ב) לעניין שכר עבודה בעד פרק הזמן שאחרי 1.5.1981- "הקביעה, שיחסי עבודה נותקו ב- 1למאי 1981, היא קביעה שבורר אינו רשאי לקבוע, ועצם קיום יחסי עובד-מעביד זה עניין של סטטוס...". .7בהחלטה נשוא הערעור קבע בית-הדין האזורי, כי על היחסים שבין הצדדים חלה חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, הכוללת "סעיף בוררות", וכי התקיימו הליכי בוררות וניתן פסק בוררים, המהווה מעשה בית-דין. בהחלטתו מפרט בית-הדין האזורי את העניינים אשר נדונו בבוררות ולגביהם תוספת הטענה של מעשה בית-דין, והם: א) עצם הפיטורים וסיים יחסי עובד-מעביד החל מיום 1.5.1981, ובכך "סתימת הגולל על טענה לשכר עבודה אחרי אותו מועד ומתן לגיטימיות לפיטורים לעניין טענה לפיצוי על פיטורים תוך הפרת חוזה"; ב) הודעה מוקדמת; ג) פיצויי פיטורים. לעניין פיצויי פיטורים נאמר בהחלטה נשוא הערעור: "על-פי סעיף 29לחוק פיצויי פיטורים ניתנים להסכם ועל כן ניתנים לבוררות. במקרה דנא, כאשר בית-הדין יודע כי קיים צו של שר העבודה ואין מחלוקת כי בשנים שהתובעת עבדה (עד סוף אפריל 1981) הופרשו הפרשות כדין, מדובר בהשלמת פיצויי פיטורים על-פי חוקת העבודה. על כן, כאשר דבר זה נדון בבוררות וניתן פסק-דין בבוררות, ולא נתבקש ביטול אותה החלטה, אין לתקוף את ההחלטה בצורה עקיפה". .8בערעור טען פרקליטה של האחות, כי שגה בית-הדין האזורי בכך שקבע, כי החלטת ועדת הביקורת המרכזית מהווה מעשה בית-דין לעניין העומד לדיון בבית-הדין האזורי וזה מהטעם, שהאחות לא "ביקשה" מוועדת הביקורת המרכזית לחייב הנתבעת בתשלום "הרכיבים" נשוא התובענה בבית-הדין האזורי, ומנה פריט לפריט. במיוחד הדגיש הטוען, כי שאלת פיצויי פיטורים כלל לא עמדה לדיון בבוררות. .9בתשובתו טען הפרקליט שייצג את קופת-חולים לאישור פסק-הדין בערעור, לאו דווקא בכל, מטעמיו. הפרקליט הדגיש, שבשלב השני של הבוררות, להבדיל מהשלב הראשון - ועדת השלושה - עמדו כבר לדיון כל השאלות שהועמדו לדיון בבית-הדין האזורי. במסגרת תשובתו לערעור הצהיר פרקליטה של קופת חולים, כי אם יתקבל הערעור לא יטען, כי עניינים שלא נדונו בבוררות שכבר התקיימה, יש להביאם בפני הבוררים מכוח סעיף הבוררות שבחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, ויסכים לדיון בבית-הדין האזורי. מאחר והתברר במהלך הדיון בערעור, כי האחות המערערת ממאנת לקבל את הגמלאות ויתר התשלומים המגיעים מכוח החלטת ועדת הביקורת המרכזית - נעתר פרקליטה של קופת חולים ליזמת בית-הדין והצהיר, כי "קופת חולים לא תטען בהליך כל שהוא, שהעובדה שהמערערת מקבלת פנסיה ולשם קבלתה חתמה על מסמכים שונים פועלת נגד המערערת". כן הצהיר הפרקליט, שקופת חולים תעשה, לפי דרישת המערערת, "כל הדרוש מצידה כדי לאפשר תשלום פנסיה, כעולה מסעיפים ג' ו-ד' שבהחלטת ועדת הביקורת המרכזית מיום 26.2.1982". .10במהלך ההתייעצויות לקראת מתן פסק-דין עלה הצורך שיהיו בפני בית-הדין כל המסמכים שבתיק ועדת הביקורת המרכזית, שמהם ניתן ללמוד "מה עתרה המערערת בבוררות שהתקיימה בפני ועדת הביקורת המרכזית". בעקבות החלטת בית-הדין נשלח לבית-הדין, על-ידי ועדת הביקורת המרכזית, כל הנדרש. .Iiפסק-דין .1ייאמר מייד, שהכרעה בערעור זה אינה מעוררת כל בעיה משפטית חדשה. זאת ואף זאת: חלק מהפלוגתות שנקבעו לדיון בבית-הדין האזורי, על-פי רשימה שהוגשה על-ידי הצדדים, היה מיותר לחלוטין, הכונה לאלה המפורטות בסעיף 4, פסקות א-ג, שבחלק iלעיל. בית-הדין מכבד מספיק את עורך-הדין שעמד על העמדתן לדיון של אותן שאלות, כדי להיות בטוח שהוא עצמו ידע את התשובות; העמדתן במחלוקת אינה מקדמת את יעילות הדיון. .2טוב עשה פרקליטה של האחות-המערערת, שלא חזר על טענתו בבית-הדין האזורי, שכל נושא פיטוריה של האחות אינו בר-בוררות, משום שמדובר ב"סטטוס" (סעיף 6, פסקה ב', שבחלק iלעיל). ביסודה של טענה זאת טעות בסיסית. שאלה של "סטטוס" היא השאלה, אם יחסים בין שניים הם יחסי עובד-מעביד או יחסים במישור משפטי אחר. סיים היחסים היא פעולה "חוזית" וכל המצדיק ראיית מהות היחסים, סיווג היחסים, מלבר (מחוץ) לבוררות, אינו תופס ואינו יכול לתפוס לשאלה, אם פלוני פוטר כדין מעבודתו. .3משלא יכולה להיות מחלוקת על כך, שהחלטת ועדת הביקורת המרכזית, בפועלה על-פי סעיף 16שבפרק 21לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות, היא פסק בוררים - לא יכולה להיות מחלוקת על כך, שפסק הבוררים מחייב את הצדדים "כמעשה בית-דין" (סעיף 20לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968). .4השאלה נוגעת להיקף החיוב ולא לעצם החיוב. לשון אחר: אילו מהנושאים שבתובענה שהוגשה לבית-הדין האזורי עמדו לדיון בבררות ונפסק בהם, כי רק לעניין הנושאים שבגינם תהיה תשובה חיובית - יראו בפסק-הבוררים מעשה בית-דין. .5מעיון בהחלטת ועדת הביקורת המרכזית ובכל המסמכים שבית-הדין קיבל מהתיק של ועדת הביקורת המרכזית (סעיף 10שבחלק iלעיל), מאלה כשלמות, עולה, כי לדיון עמדה שאלת נפקותו של מכתב מיום 3.2.1981בדבר סיים "תקופת הארכת עבודה במוסד" ובקשה לבטלו, כך שיתאפשר לאחות לצבור עשר שנים ותק למען רכישת זכויות פנסיה העולות על הזכויות עת תיפסק עבודתה בעקבות אותו מכתב. במהלך הדיונים בוועדת הביקורת המרכזית עלתה גם השאלה (מפי נציג הסתדרות הגימלאים) "האם זוהי הוצאה לפנסיה או פיטורים? לפי הסידור ברור שח' ישראלי הוצאה לגמלאות", ונציג קופת חולים הביע הסכמתו לשלם "מענק חד-פעמי" - וכך אמנם הוחלט. .6בשאלה המרכזית שעמדה לדיון בבוררות הוחלט, כי "אין אנו מקבלים תביעה של הח' ישראלי להמשיך בעבודתה בקופת חולים". בכך ניתן תוקף משפטי לסיים יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ואין יותר מקום לטעון לפיטורים תוך הפרת חוזה, על כל שביקשו בהליך בבית-הדין האזורי בעקבות פיטורים שלא כדין היינו פיצוי בשל "פיטוירם בניגוד להסדר קיבוצי או לנוהג או להסכם קיבוצי" (סעיפים 12- 19שבכתב התביעה). .7בפסק הבוררים נקבע, בהמשך, כי "מועד הפסקת עבודתה של הח' ח' ישראלי בקופת-חולים היא 1.5.1981" - אין, איפוא, מקום לטעון לשכר עבודה בעד פרק זמן שאחרי 1.5.1981; משפסקו ביום 22.2.1982בבוררות שעבודתה של האחות בקופת חולים נפסקה ביום 1.5.1981, פשיטא שפסקו, כי לא מגיע שכר עבודה בעד החודשים מאי, יוני, יולי ואוגוסט 1981, כפי שביקשו בהליך בבית-הדין האזורי (סעיפים 5ו- 6שבכתב התביעה). .8לעניין "פדיון חופשה" - הסכים פרקליטה של קופת חולים, כבר במהלך הדיון בבית-הדין האזורי, שהעניין לא עמד לדיון בבוררות, ועל כן מקומו בבית-הדין האזורי. על כן - בהחלטה נשוא הערעור כבר נקבע מועד להמשך הדיון. .9נותרו שני נושאים: הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים. לעניין "הודעה מוקדמת" - נאמר בהחלטה נשוא הערעור, כי השאלה "נדונה על-ידי הבוררים". בהחלטת ועדת הביקורת המרכזית - בפסק הבוררים - לא מצאנו התייחסות לשאלה וכן לא מצאנו בשאר החומר שהומצא לנו על-ידי ועדת הביקורת המרכזית התייחסות ברורה דיה לשאלה, כדי שניתן לקבוע "השתק פלוגתה" לאותו נושא. על כן, גם לעניין הדיון בשאלת "הודעה מוקדמת" לא תופסת הטענה של מעשה בית-דין, והעניין כשר לדיון בבית-הדין-האזורי. .10אשר לפיצויי פיטורים - לענין זה קבע בית-הדין האזורי את אשר קבע (סעיף 7שבחלק iלעיל), הן "באופן עקרוני" והן על-פי ידיעת בית-הדין בשטח העובדתי. אשר לעיקרון - טעה בית-הדין; הלכה פסוקה היא, שעת מדובר בפיצויי פיטורים מכוח החוק - עצם הזכאות אינה נושא בר-בוררות (לאחרונה עניין שבס בנק הפועלים, דב"ע לח/87-3,[4], בע' 72, שלעניין זה לא סוייג לאחר מכן). מסעיף 29לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, אין להסיק את אשר בית-הדין האזורי ביקש להסיק, ואין המסקנה עולה, כאמור, בקנה אחד עם הפסיקה. ואשר לעובדות שלהן נדרש בית-הדין האזורי - בשלב שבו מדובר, עובדות אלה כלל לא הוכחו. זאת ואף זאת - מכלל החומר שקיבלנו מוועדת הביקורת המרכזית, אין ללמוד שנושא פיצויי הפיטורים עמד לדיון במידה המתחייבת למסקנה, כי חל הכלל של מעשה בית-דין. בכך לא נרמז שלגופו של עניין אכן קמה זכות לפיצויי פיטורים. מכאן, שאף נושא זה- נושא פיצויי פיטורים - סעיפים 2- 4שבכתב התביעה, כשיר לדיון בבית-הדין האזורי. .11לסיכום: הערעור מתקבל רק חלקית - לעניין "הודעה מוקדמת" - ונדחית הטענה של מעשה בית-דין. בית-הדין רשם לפניו את הצהרת פרקליטה של קופת חולים (סעיף 9שבחלק iלעיל). שאלת פיצויי פיטורים היא, ממילא, בסמכותו של בית-הדין ולא בסמכות בוררים. לאור התוצאה - אין צו להוצאות.ותק בעבודהפנסיהפיטורים