קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים של עובד זמני: ##ההליך## 1. בבית-הדין האזורי בנצרת (אב-בית-הדין - השופט עבוד; נציגי הציבור - ה"ה וינשטיין ושישנסקי (תב"ע לח/119-2), התבררה תובענה של המערער (להלן - העובד) בעתירה לחייב את המשיב (להלן - מד"א) בתשלום שכר עבודה כאילו לא פוטר מעבודתו. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו של העובד בפנינו. 2. העובדות הצריכות לערעור הן: א) העובד התקבל לעבודה אצל מד"א, מגדל העמק, ביום .1.8.1977 על-פי כתב קבלתו לעבודה (המכונה "הזמנה לעבודה") התקבל העובד כעובד זמני לתקופת ניסיון של 6חודשים; ב) ביום 30.12.1977 שלחה מד"א לעובד מכתב פיטורים, עת הטעם לפיטורים הוא עבירת משמעת, שלפי הנטען ביצע העובד ביום 14.10.1977 ובעקבותיה הושעה מעבודתו; ג) ביום 16.12.1977, היינו בין מועד ההשעיה לבין מועד הפיטורים, שלחה הרשות המוסמכת לטיפול בהעסקת נכי מלחמה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949- תקנות העסקת נכי מלחמה, תשי"א- 1951 (להלן - התקנות) - הודעה לפי תקנה 6(ב) המכוונת למד"א, מגדל העמק, והמתייחסת לעובד; ד) אצל מד"א, באותה עת, הועבדו לא יותר משמונה עובדים; ה) ביום 17.1.1978 כתב יועץ תעסוקתי במשרד הביטחון למד"א, שהודעת הפיטורים אינה חוקית, ועל מד"א לפנות לרשות המוסמכת ולבקש היתר פיטורים: ו) לבית-הדין האזורי לא הוגש העתק בקשה מאת מד"א המופנית לרשות המוסמכת ליתן היתר פיטורי העובד; ז) ביום 19.2.1978 כתב מנכ"ל מד"א מכתב לרשות המוסמכת ובו נאמר, כי העובד "נתקבל לעבודה במד"א, שלא על-פי הוראות תקנה 6(ב)", ולכן פיטוריו אינם טעונים היתר לפי תקנה 7; ח) הרשות המוסמכת קיימה דיון ביום 27.2.1978בנוכחות נציגי מד"א והעובד והחליטה שלא ליתן היתר לפיטורי העובד; ט) ביום 14.3.1978 כתבה מד"א לרשות המוסמכת ובמכתב נאמר, כי "בפתח הדיון, העלינו על הסף את הטענה של חוסר סמכות הרשות המוסמכת לדון בעניין. הרשות המוסמכת לא התייחסה בהחלטתה לטענת חוסר הסמכות שהעלינו"; י) בתום בירור במשרדו של היועץ המשפטי של משרד הביטחון, כתבה עורכת-דין שפיצר מכתב, בתאריך 3.9.1978, לרכז איגוד מקצועי של מועצת פועלי מגדל העמק ובו נאמר: " .4 מסקנתנו היא כי מד"א קיבל את מר בוסקילה כעובד רגיל ולא היה על מד"א לקבל היתר לפיטורים מהרשות המוסמכת להעסקת נכי מלחמה. .5 מכאן כי החלטת הרשות המוסמכת מיום 27.2.1978בטעות יסודה". 3. בכתב ההגנה הועלתה טענה "כי לא הוצא צו העסקה כדין על-ידי הרשות המוסמכת בעניין העסקת נכי מלחמה, ולחלופין, במידה והוצא צו כאמור - הוצא ללא סמכות ושלא כדין וכי החלטות הרשות המוסמכת בעניין בטלות". 4. בערעור טען הפרקליט שייצג את העובד שתי טענות: א) לבית-הדין האזורי לא היתה סמכות לבטל אינצידנטלית את צו ההעסקה. הסמכות לבטל את צו ההעסקה היא בדרך כלל תקיפה ישירה בבג"צ; ב) מד"א לא השיג על צו התעסוקה בבית-משפט ואף השתתף בדיון בו נדחתה תביעתו למתן היתר פיטורים, כך שהוא מנוע (estoppel by conduct) מלטעון לבטלות צו ההעסקה. ##פסק-דין## 1. גורלו של ערעור זה תלוי בתשובה לשתי שאלות, והן: א) האם רשאי היה בית-הדין האזורי לבחון את נפקותה של "ההודעה" שניתנה למגן דוד אדום בעניין "העסקתו" של העובד (סעיף 2, פסקה ג', שבחלק iלעיל); ב) אם רשאי היה בית-הדין לבחון את נפקות "ההודעה" האמורה - האם הגיע למסקנה הנכונה. 2. הלכה פסוקה היא, ש"אינצידנטלית" רשאי בית-משפט לבחון נפקותו של דבר חקיקת משנה, אם חרג מחוקק המשנה מסמכותו או שלא חרג, ומקל וחומר רשאי הוא לבחון, אם במעשה על-פי חקיקת משנה חרגה הרשות המינהלית מסמכותה. "בטלות מדעיקרא חושפת את מעשה הרשות בפני התקפת עקיפין בכל הליך, ולא רק בפני התקפה ישירה בבית-המשפט הגבוה לצדק" (ע"א 183/69, [1], בע' 402, 404). התשובה לשאלה הראשונה היא, אפוא, שאכן רשאי היה בית-הדין להידרש לטענה שבסעיף 4לכתב ההגנה (סעיף 3שבחלק iלעיל) ולבחון את נפקותה של ה"הודעה". 3. מכאן לשאלה השניה: אם בדין הגיע בית-הדין האזורי למסקנה, שההודעה ניתנה תוך חריגה מסמכות ולכן בטלה היא מדעיקרא. 4. סמכותה של הרשות באה מתקנה 6לתקנות והיא מוגבלת. התקנה קובעת, כי "רשות מוסמכת רשאית... למסור לכל נותן עבודה החייב בהעסקת נכי מלחמה לפי תקנות אלה, הודעה בכתב... ". לשון אחר - רק לנותן עבודה החייב בהעסקת נכי מלחמה רשאית הרשות ליתן הודעה, להם ולא לאחרים. ומי הוא "נותן עבודה" החייב בהעסקת נכי מלחמה? על שאלה זאת תמצא תשובה בתקנה 4(א) לתקנות, היינו, נותן עבודה המעסיק במפעלו לא פחות מעשרה עובדים. בענייננו נקבע כעובדה, שבמקום העבודה שבו מדובר ואילו היתה מכוונת ה"הודעה", הועבדו פחות מעשרה עובדים (סעיף 2פסקה ד', שבחלק iלעיל). מכאן שהרשות נתנה הודעה למי שלא היתה רשאית לתתה ומכאן חרגה מסמכותה. 5. ואם תאמר, שבעצם העובדה שמגן דוד אדום ביקשה היתר פיטורים יש כדי להודות בחוקיות ה"הודעה" - התשובה לטענה היא כפולה. ראשית - אין מעשה הבטל מדעיקרא הופך לבר-תוקף משפטי מכוח "השתק" או "מניעות", מה גם שמדובר בצו שהפרתו מהווה עבירה פלילית (תקנה 13לתקנות). שנית - מגן דוד אדום טען, וחזר וטען, בפני הרשות שה"הודעה" ניתנה ללא סמכות. 6. מן הראוי לציין את העובדה, שהעובד נתקבל לעבודה בשירות מגן דוד אדום על-פי "הזמנה לעבודה" מיום 1.8.1977 (סעיף 2, פסקה א', שבחלק iלעיל) והחל בעבודתו שלא על-פי צו או "הודעה" מכוח התקנות. למסקנה זאת הגיע גם היועץ המשפטי למערכת הביטחון. לשון אחר - הוא לא "נתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב), והרי, רק לגבי מי שנתקבל לעבודה לפי הוראות תקנה 6(ב) חל האיסור שבתקנה 7לפטר ללא היתר בכתב מאת הרשות המוסמכת. גם למסקנה זאת הגיע היועץ המשפטי למערכת הביטחון (סעיף 2, פסקה י', שבחלק iלעיל). התוצאה היא שדין הערעור להידחות. בית-הדין האזורי לא ראה לחייב את העובד בהוצאות ובנסיבות המקרה אף אנו לא נחייבו.פיטוריםעובד זמני