פינוי משפחת דייר מוגן מחנות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פינוי משפחת דייר מוגן מחנות:

לפני תביעה לצוות על הנתבעים לפנות את החנות ולחייב את נתבעת 1 לשלם דמי שכירות שבפיגור בסך 24,961.94 ש"ח.

העובדות
1. הצדדים הסכימו על העובדות הבאות:
א. המנוח ז"ל (להלן: "המנוח") היה דייר מוגן בחנות נשוא התביעה.נ
ב. הבנים נתבע מס' 2 אליהו (להלן: "אליהו") ורחמים (להלן:
"רחמים") הם הממשיכים של המנוח.
ג. אליהו ורחמים עבדו עם המנוח בחייו וממשיכים באותו עסק.
ד. הנתבעת מס' 1 (להלן: "האלמנה") עבדה בחייו של המנוח וגם לאחר
פטירתו בחנות מהות העבודה שנויה במחלוקת.

2. מעבר לעובדות שהוסכם עליהם במפורש מכתבי הטענות והעדויות מתגבשות העובדות הבאות:
א. התובעים רכשו את הזכות בחנות במרץ 1995.
ב. דמי השכירות לא שולמו מאז 1986.

טענות התובעים
3. א. לאחר פטירת המנוח עברו זכויותיו כדייר מוגן בחנות לאלמנה.
ב. האלמנה הפסיקה לנהל את החנות ולא המשיכה לעסוק בעיסוקו של המנוח.
מנימוק זה, איבדה את הגנת חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), תשל"ב
1972. (להלן: "החוק").ב
ג. בתאריך ה- 9.3.95 נדרשה האלמנה לשלם את דמי השכירות שבפיגור
(24,961.94.- ש"ח) עד ליום 1.4.95, הסכום לא שולם עד להגשת התביעה
(ה- 14.5.95).
ד. האלמנה העבירה את החנות לבנה, אליהו ללא רשות או הסכמת התובעים
וללא ידיעתם.
ה. מעשי האלמנה הנזכרים לעיל הם בניגוד לחוק ו/או בניגוד לחוזה השכירות עם
המנוח ולכן אליהו הוא בחזקת פולש לחנות.

טענות הנתבעים
4. א. אליהו עבד בחנות ביחד עם המנוח שנים רבות לפני פטירתו וגם סמוך
לפטירתו ולכן הוא זכאי להגנת החוק.ו
ב. האלמנה לא ניהלה בעצמה את החנות עובר לפטירתו של המנוח. ולכן לא
רכשה זכויות של דייר מוגן בחנות.
ג. אליהו ביחד עם אחיו רחמים ניהלו וממשיכים לנהל במושכר את אותו עסק
שניהל אביהם המנוח לכן הם הפכו לדיירים מוגנים.
ד. לענין דמי השכירות - על חלק מהתקופה בה נדרשו הנתבעים לשלם דמי
שכירות חלה התיישנות. למרות זאת, העבירו הנתבעים לב"כ התובעים ביום
8.5.95 דמי שכירות בסך 20,590.93 ש"ח עפ"י דרישתו של ב"כ התובעים
במכתבו מיום 28.3.95. הם העבירו את הסכום של 19,680 ש"ח עד ליום
31.3.95 בתוספת סך של 797 ש"ח עבור שלושת החודשים אפריל, מאי ויוני
1995.
ה. על אף שהנתבעים שלחו לתובעים את הכסף הנדרש ב- 8.5.95 שכלל סכומים
שאינם מגיעים להם, סרבו אלה לקבל את הכסף, החזירו אותו לנתבעים ומיהרו להגיש תביעה זו.


השאלות השנויות במחלוקת
5. א. האם הועברה הזכות לדיירות מוגנת לאחר שנפטר המנוח לנתבעים ואם
התשובה חיובית למי הועברה הזכות לאשתו או לילדיו?
ב. אם ייקבע כי זכות הדיירות המוגנת בחנות הועברה, יש לבחון האם קמה
לתובעים עילה לפנות את הנתבעים עקב אי תשלום דמי שכירות?
ג. מהו סכום השכירות שעל הנתבעים לשלם לתובעים?

א. האם הועברה הזכות לדיירות מוגנת ולמי?
העובדות:
6. האלמנה העידה בסעיף 2 (א) לתצהירה כדלקמן:
"אני לא ניהלתי את החנות בימי חייו של בעלי המנוח, מי שניהל את החנות
הם בני אליהו בלגר ורחמים בלגר - ביחד".
ובהמשך, בסעיף 2 (ב) לתצהיר אמרה:
"לאחר פטירת בעלי המנוח לא רציתי ולא התכוונתי מעולם להמשיך לנהל את
העסק שניהל בעלי לפני פטירתו בחנות...".
בעדותה בבית-המשפט, חזרה האלמנה על טענתה שאינה עובדת קבוע בחנות אלא כעזרה מפעם לפעם (ראה פרוטוקול מיום 12.6.97, עמ' 6).

המצב המשפטי
7. א. סעיף 23 לחוק קובע כדלקמן:
"(א). דייר של בית עסק שנפטר, יהיה בן-זוגו לדייר, ובלבד שהשניים היו בני-זוג לפחות ששה חודשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו.
(ב). באין בן-זוג כאמור בסעיף קטן (א) - יהיו ילדי הדייר לדיירים ובאין ילדים - אותם היורשים על פי דין שעבדו עם הדייר בעסקו לפחות ששה חודשים סמוך לפטירתו".
ב. סעיף 26 לחוק מוסיף וקובע כי:
"לא יהיה לדייר לפי סעיפים 23 עד 25 אלא מי שמוסיף לנהל במושכר, בין
בעצמו ובין על ידי אחרים את העסק שהדייר שלפניו ניהל בו, ולא השכירו,
כולו או מקצתו" (ההדגשה שלי - י.ב.).

סיכום שאלת הזכויות
8. א. לטענת התובעים שהאלמנה ניהלה את החנות. לא הובאו ראיות לתמוך על כן
מעדיף אני את גרסתה של הנתבעת.
ב. המסקנה המתבקשת עפ"י סעיף 26 לחוק הינה שהאלמנה אינה דיירת מוגנת.נ

9. השאלה הנותרת היא האם עברה הדיירות המוגנת לילדי המנוח?
בע"א 440/64, פאזי למם נגד נג'לה אל-כורי ואח', פד"י יט (1) 483 בעמ' 485 שורה אחרונה ואילך ובעמ' 486 מעל האות א', התייחס כב' השופט כהן לשאלה דומה ואמר:
"... כדי להיות דייר של בית עסק במקומו, מן הדין וההגיון הוא לקרוא את המילים "באין בן זוג כאמור בסעיף קטן (א)" כאילו נאמר "באין בו זוג כאמור אף בסעיף קטן (א) שהיה לדייר". כאן לא רק כוונתו של המחוקק ברורה היא ונעלה מכל ספק, אלא היא באה גם לידי ביטוי, ולו גם ביטוי מקוטע ובלתי שלם. והרי הדברים קל וחומר: ומה בן הזוג שהיה לדייר וחדל להחזיק במושכר, הבן בא במקומו כדייר-מוגן בן-זוג שלא היה לדייר מלכתחילה, לא כל שכן יזכה הבן בהגנת החוק: משל למה הדבר דומה, לדייר של בית עסק שנפטר ולא השאיר אחריו בן זוג, אלא השאיר אחריו בנים המנהלים את עסקו במושכר : כשם שאלה זוכים להגנת החוק, כן יזכו בנים המוסיפים לנהל את עסקו של הנפטר המושכר, כשאין לבן זוגו שהשאיר אחריו ולא כלום, לא עם המושכר ולא עם העסק". (ההדגשות שלי י.ב.)

לאור האמור לעיל, אך ברור הוא שבמקרה שלפנינו אליהו ורחמים הינם דיירים מוגנים בחנות.

ב. האם קמה לתובעים עילת פינוי בשל אי תשלום דמי שכירות?
העובדות - הנוגעות לתשלום דמי השכירות
10. א. דמי השכירות לא שולמו מאז 1986.
ב. התובעים רכשו את הזכויות בחנות בחודש מרץ 1995 (סעיף 8 לכתב התביעה).
ג. ב- 28 במרץ 95 דרשו התובעים תשלום עבור כל תקופת הפיגור עד ליום
31.3.95 (נ5/).ב
ד. ביום 8.5.95 העבירו הנתבעים את הסכום הנדרש בתוספת דמי שכירות עד
ליום 31.3.96 (נ6/ נ6/א ו-נ6/ב) אך התובעים סרבו לקבלו בנימוק שלא צויין
מי המשלם (נ7/).
ה. הנתבעים הפקידו את דמי השכירות בקופת בית המשפט ב- 20.6.95.

המצב המשפטי
א. סעיף 131 (1) לחוק קובע:
"הדייר לא המשיך בתשלום דמי השכירות המגיעים ממנו".
ב. סעיף 132 לחוק קובע סייג כללי לפינוי וזאת אם ביהמ"ש
"שוכנע שבנסיבות הענין לא יהיה זה צודק לתתו".

בע"א 255/57 בוקי ואח' נ' דיאמנד, פד"י יג (2), 1009 בעמ' 1020 ליד האות ו'
קבע כב' הנשיא זוסמן כדלקמן:

..."השופט חייב ליתן את דעתו על כל הנסיבות של שני הצדדים, ועליו להימנע
ממתן צו-פינוי, אם שוכנע כי הפינוי הוא סנקציה חמורה מדי - אינה צודקת -
להפרה שקרתה".ו

דיון
12. לאור האמור אין ספק שהנתבעים לא שלמו את דמי השכירות במועד. הנתבעים טענו כי לא שילמו את דמי השכירות בהסכמת אבי התובעים. לעומתם כפרו התובעים בהסכמה האמורה אך לא הצביעו על כל מעשה מצידם או של אביהם המנוח לגבות את דמי השכירות. אומנם החובה לשלם דמי שכירות מוטלת על השוכר אך משלא עשו בעלי המושכר כל פעולה מצידם במשך תקופה כה ארוכה יש במחדל זה ללמד לפחות לכאורה על הסכמה לדחות את תשלום דמי השכירות.

הנתבעים טענו להתיישנות התביעה לתשלום דמי שכירות לגבי התקופה שקדמה
ל- 16.5.88. טענה זו אין בה ממש היות שהנתבעים הסכימו במכתבם נ6/ וצרופותיו לשלם גם עבור התקופה עליה חלה התיישנות לטענתם. בהודאתם זאת של הנתבעים אני רואה ביטול ההתיישנות כקבוע בסעיף 9 לחוק ההתיישנות התשי"ח - 1958.




13. בעניננו, התובעים דרשו דמי שכירות מהנתבעים בסמוך למועד בו קמה להם הזכות לעשות כן ובדרישתם ביקשו גם תשלום עבור העבר (ראה נ5/).

סיכום שאלת הפינוי בשל אי תשלום דמי שכירות במועד
14. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי גם אם הפרו הנתבעים את חובתם לשלם דמי שכירות הרי משהעבירו את דמי השכירות כמתואר לעיל ואפילו באיחור, הרי שסירוב התובעים לקבל את דמי השכירות ללא הצדקה ועל כן לא קמה להם עילת פינוי בעילה זו.

15. למעלה מהצורך אומר כי אם יימצא האומר שהאיחור בתשלום מצדיק מתן פסק דין של פינוי אשיבו כי בנסיבות הענין יש הצדקה ליתן לנתבעים סעד מן הצדק.

ג. מהו סכום השכירות שעל הנתבעים לשלם?
העובדות:
16. א. דמי השכירות היסודיים לשלושה חודשים היה 211.18 ש"ח (ראה חשבון
התובעים שצורף לכתב התביעה) כלומר 70.40 ש"ח לחודש.נ
ב. התובעים לא דרשו תוספת דמי שכירות עד למכתב (נ5/).
ג. בתשובתם (נ6/) הסכימו הנתבעים לשלם את דמי השכירות שנדרשו לשלם.

דיון
17. א. ב"כ הנתבעים טוען כי מכיוון שהתובעים לא שלחו דרישה לתשלום תוספת
אין הם זכאים לקבלה.
ב. ב"כ הנתבעים מבקש להחזיר את הסכום שהופקד בבית המשפט כיוון שהסכום שנפסק לטובת הנתבעים בהליך אחר גבוה יותר מדמי השכירות המגיעים להם.ב




לסיכום שאלת גובה דמי השכירות
18. משהסכימו בנ6/ הנתבעים לשלם את דמי השכירות זכאים התובעים לקבלם מהסכמתם. זאת על כן אני מחייב את הנתבעים לשלם את דמי השכירות המגיעים.

סיכום כולל
19. א. האחים אליהו ורחמים ברגל הינם דיירים מוגנים בחנות מס' 6 שברח' מחנה
יהודה, שוק הרוכלים ב' (להלן: "השוכרים").
ב. אני דוחה את התביעה לפינויים של הנתבעים הנזכרים בסעיף קטן א' לעיל
מהחנות.
ג. השוכרים ישלמו לתובעים דמי שכירות כמפורט לעיל (להסרת ספקות הסכום
שהופקד בקופת בית המשפט יועבר לתובעים במלואו והשוכרים פטורים
להוסיף הפרשי הצמדה וריבית על סכום זה).
ד. השוכרים ישלמו לתובעים דמי שכירות גם על התקופה שבין הגשת כתב
התביעה ועד מתן פסק דין זה לפי אותו בסיס.
ה. השוכרים ישלמו את כל התוספות שהיו עפ"י החוק מיום הגשת התביעה
ואילך (16.5.95).

הוצאות
20. בנסיבות אלה שלמעשה דחיתי את התביעה והתובעים יכולים היו לקבל את דמי השכירות עוד ב- 1965 (נ6/), לו חפצו לעשות כן אני מחייבם בתשלום שכ"ט עו"ד הנתבעים בסך 10,000 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלומן המלא בפועל. אני מתיר לנתבעים להפחית סכום זה מדמי השכירות שחוייבו לשלם.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דיני הגנת הדייר

  2. תיקונים במושכר

  3. דייר נדחה

  4. דייר נגזר

  5. עזיבת דייר מוגן

  6. פינוי דייר ממשיך

  7. שוכר משנה דייר מוגן

  8. אי קיום אסיפת דיירים

  9. דייר מוגן שימוש בחצר

  10. פינוי דייר מוגן מחנות

  11. הגנת הדייר אחזקת הבית

  12. דייר מוגן בעסק שנפטר

  13. פינוי דייר מוגן בעסק

  14. דייר מוגן נגזר ונדחה

  15. בן של דייר מוגן שנפטר

  16. זכות דיירות מוגנת בצריף

  17. חוק הגנת הדייר - נטישה

  18. נכדה של דייר מוגן שנפטר

  19. דייר מוגן שזנח בן זוגו

  20. סעיף 20 לחוק הגנת הדייר

  21. מעבר דייר מוגן לבית אבות

  22. שינויים במושכר דייר מוגן

  23. פיצוי על פינוי דייר מוגן

  24. זכויות נכדים של דייר מוגן

  25. בן זוג של דייר מוגן שנפטר

  26. פטירת דייר מוגן לפני פינוי

  27. העברת זכויות של דייר מוגן

  28. פינוי משפחת דייר מוגן מחנות

  29. פינוי דייר מוגן לצורך קיומי

  30. פינוי בני משפחה של דייר מוגן

  31. האם עובר יכול להיות דייר מוגן

  32. חוק הגנת הדייר - רקע היסטורי

  33. פינוי דייר מוגן בגלל שיפוצים

  34. נכד של דייר מוגן שהוריו בחיים

  35. דייר מוגן שלא שילם דמי שכירות

  36. פינוי דייר מוגן מעסק בשל נטישה

  37. דמי שכירות דיירים מוגנים בחנות

  38. פינוי דייר מוגן שלא משלם שכירות

  39. זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי

  40. התנתקות דייר ממערכת מיזוג מרכזית

  41. תביעה לפינוי דייר מוגן בתל אביב

  42. זכויות קרובי משפחה של דייר מוגן

  43. מועד פינוי דייר מוגן לאחר פסק דין

  44. החלפת מנעול לדייר מוגן ללא התראה

  45. פינוי דייר מוגן - שינויים במושכר

  46. גובה דמי שכירות של דייר מוגן בעסק

  47. הגדרת ''בעל בית'' בחוק הגנת הדייר

  48. דייר מוגן בחנות בבית קרקע בתל אביב

  49. תחולת חוק הגנת הדייר על תוספת בניה

  50. ויתור על חוק הגנת הדייר בשטר משכנתא

  51. פינוי דייר מוגן שלא משלם מיסי עירייה

  52. דמי שכירות גבוהים מהמוסכם לדייר מוגן

  53. פינוי דייר מוגן לצורך תיקונים בדירה

  54. פינוי דייר מוגן עקב קבלת רישיון בניה

  55. זכויות בן זוג דייר מוגן שעזב את הנכס

  56. פסק דין הצהרתי לגבי ירושה מדייר מוגן

  57. דירה בבעלות דייר ממשיך שגר בה דייר מוגן

  58. תביעה לתשלום דמי שכירות נגד דייר ממשיך

  59. הכרה כ"דייר ממשיך" ערעור לבית המשפט העליון

  60. צמצום היקף תחולתו של חוק הגנת הדייר בפסיקה

  61. פינוי דייר מוגן שמשכיר את הדירה בשכירות משנה

  62. פירוק שיתוף בדירת מגורים בן זוג של דייר מוגן

  63. התיקונים שבעל הבית חייב לבצע לפי חוק הגנת הדייר

  64. תניית ויתור על הגנות של סידור חלוף או דיירות מוגנת

  65. האם רכישת זכויות דיירות מוגנת בחנות כוללת את החצר ?

  66. תביעה לפנות דייר מדירה ציבורית בה התגוררה אימו המנוחה

  67. האם נרכשו זכויות בהתאם לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

  68. עתירה כנגד החלטה שלא למכור דירה בדיור הציבורי בתנאי מבצע

  69. דייר מוגן: מספיק שהיה מקום אחר להתגורר בו כדי לשלול את זכאותו

  70. תביעה לפנות בני זוג הרשומים כנשואים, מדירה אשר הושכרה בשכירות בדיור הציבורי

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון