פיצויים על ניתוח פלסטי בפנים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויים על ניתוח פלסטי בפנים:
התביעה שלפנינו עניינה הוא תביעה על נזקי גוף עקב טיפול רפואי.
העובדות שאינן שנויות במחלוקת


התובעת עברה בעבר ניתוחים פלסטיים בפניה.
לאחר שחל דלדול משמעותי בעור פניה של התובעת, ביקשה לערוך ניתוח פלסטי ופנתה לצורך כך אל הנתבע 2 במסגרת פרטית, תוך שהיא משלמת לנתבע 2 באופן פרטי (שר"פ).
התובעת התייעצה עם הנתבע 2, והסכימה לכך שהוא ינתח אותה. כאן היו חילוקי דעות בין הצדדים באשר להיקפו של הניתוח שסוכם בין הצדדים.
הניתוח בוצע בבית החולים "שערי צדק".
לאחר הניתוח, 9/11/94, הועברה התובעת לאשפוז, כאשר בסופו של דבר, ארך 5 ימים.
התובעת טענה כי עקב הניתוח נגרמו לה הנזקים הבאים:ו
כתוצאה ממשיכת העפעפיים התחתונים כלפי מטה, נגרמה לה מחלת ה "אקטיופיין", ועד היום היא סובלת מעיניים לא יציבות, ונאלצת להרכיב משקפיים כהים. כמו כן, בעקבות ניתוח זה, נאלצה התובעת לעבור ניתוחי עיניים נוספים
מלבד הפגיעות בעיניים, פניה כוסו בקמטים חדשים ומצב פניה חזר לקדמותו, כך שהניתוח נכשל ללא ספק. כמו כן הטיפולים הפלסטיים בוצעו בעקמומיות, ואף בקרקפתה אבדה הגמישות שהייתה לה.

סלע המחלוקת


כתב התביעה הוא המכשיר בו התובע ממצה את כל טיעוניו, וממנו יש לשאוב את אותן העילות שלדעתו יעלו לו את הארוכה לה הוא מייחל.
בכתב התביעה שלפנינו העלתה התובעת שתי עילות מרכזיות:נ
עילת התקיפה:ב וזאת משום שהיקף הניתוח שבוצע ע"י הנתבע 2, היה מעבר למה שסוכם עם התובעת, וכלל גם טיפול של "פילינג", אשר התובעת סירבה לקבלו.
עילת הרשלנות והפרת חובה חקוקה:ו בשל כך שהנתבע 2, לא השתמש במיומנות ולא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים, וגרם בכך לתוצאות האמורות לעיל.
כבר בשלב זה יש להבהיר כי לאור כתב התביעה, אין לתובעת כל טענה בדבר אי קיומם של הסברים קודמים לניתוח, לתוצאות העלולות להיגרם בסבירות רגילה מניתוח שכזה, ולטיפולים נוספים שיתכן שתידרש לעבור עקב הניתוח, על מנת להשיג את שחשקה בו נפשה. לראשונה, טענה עילה מעין זו, בפני המומחה הרפואי, כאשר אמרה לו כי לא הוסבר לה שישארו לה צלקות בעור פניה, אך שוב, אינני רואה מקום להתייחס לעובדה זו, אשר לא נטענה בכתב התביעה כלל וכלל.
כיוון שכך, לא תשמע כל טענה של תקיפה בגין פגם בהסכמה שנוצר עקב הסתרת מידע כל שהוא על תוצאות לוואי של הניתוח.

לשאלת הרשלנות


הצדדים הסכימו בתיק זה למינויו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט. בית המשפט מינה את ד"ר קפלן כמומחה לניתוחים פלסטיים.
יודגש כבר בתחילה כי דין התביעה כנגד הנתבע 1 להדחות מחוסר יריבות. פשוט הוא לכל בר בי רב, כי כאשר מבוצע טיפול פרטי ע"י רופא פרטי תוך שהוא משתמש בשרותי בית החולים, הרי שלא זו בלבד שרשלנות הרופא הפרטי היא נחלת אחריותו בלבד, ואין הוא שלוח בית החולים, אלא אף אפשר לומר כי בית החולים במובן מסוים הוא שליחו של אותו רופא. כיוון שכך, הרי שמידה וימצא הרופא הפרטי כאחראי, הרי שהוא בלבד ישא בנטל ואין לבית החולים כל אחריות שילוחית שהיא, באשר לטיפול שזה נתן.
באשר לפגיעה בעין - לא הובאה בפני בית המשפט אף חוות דעת רפואית כנדרש, בדבר הפגיעה בעיניי התובעת, ולא הובאה בפני בית המשפט כל ראיה בדבר הקשר הסיבתי בין הניתוח שערך הנתבע 2 לבין הפגיעה בעיניה. אף המומחה מטעם בית המשפט כתב כי הפגיעה שם, אינה בתחום מומחיותו. ואף ציין, כי יתרה מזאת, אף נמצאו רישומים קודמים המעידים על בעיות שונות בראיה ובתלונות הקשורות לעיניה, רישומים שהובאו בפני ע"י ב"כ הנתבעים, מהם ניתן ללמוד כי אין כל קשר בין הניתוח למצב עיניה של התובעת.
באשר לנזקים האחרים, בעור פניה של המבקשת, הקשורים לניתוח הפלסטי עצמו, נתן המומחה הנ"ל חוות דעת מפורטת אשר לא נסתרה ע"י צד כל שהוא. המומחה אף לא נחקר ע"י מי מהצדדים.
המומחה סיכם את תוצאות הניתוח, בקובעו כי הם היו בינוניות אך הושפעו מאפקט דכאוני לכאורה, שהיה לתובעת. באשר לבעיית האקטרופיון (משיכת העפעף התחתון כלפי מטה), הרי שבעיה זו היא סיבוך מוכר של ניתוח עפעפיים.
באשר למשיכת האוזניים כלפי מטה, קבע המומחה כי תופעה זו נובעת מהתכווצות העור באזור הקדמי והתחתון לאוזן, לאחר מתיחת עור הפנים.
לבסוף קבע המומחה, כי הצלקות מהניתוחים, אינם אלא תוצאה ישירה ובלתי נמנעת של הניתוח שעברה התובעת.
אם כן, מכל דבריו של המומחה אינני למד על רשלנות כל שהיא של הנתבע 2, יתרה מזאת, אני למד מחוות הדעת, כי כל הנזקים הינם תוצאות סבירות מניתוח שכזה למנותחת בנסיבותיה של התובעת.
כיוון שכך, יש לדחות כל עילה של רשלנות בתיק זה, באשר לניתוח שערך הנתבע 2.

עוולת התקיפה


כאן אולי נמצאת העילה היחידה ממנה תוכל להיוושע התובעת. התובעת טענה כי לא הסכימה לניתוח בהיקף רחב, כפי שפורט לעיל, אלא לניתוח בהיקף מצומצם יותר לטיפול נקודתי לצורך שיפור מראה הפנים באזור הפה והסנטר.
לדבריה, עמדה כל כך, למרות ניסיונות השכנוע של הנתבע 2 שהניתוח יכלול גם "פילינג", כי הניתוח יהיה מוגבל בהיקפו כאמור, כל זאת, על אף האמור בטופסי ההסכמה לניתוח, עליהן היא חתומה, ובהן נכתב במפורש כי הניתוח יכלול את כל שבוצע בפועל.
לעניין ההסכמות לניתוח, עליהן חתמה בשתי הזדמנויות שונות בפני הנתבע 2, ולאחר מכן בפני ד"ר שופאני, טענה התובעת כי הוגשו בפניה טופסי הסכמה ריקים שמולאו אחר-כך שלא בהסכמתה.
אם אכן טענתה זו נכונה הרי שיש דברים בגו, בכל הקשור לעילת התקיפה, אלא שלאור העדויות והראיות שהובאו בפני, דעתי היא שאין בטענתה זו ולא כלום.
ראשית, מלבד תצהירה, אין לתובעת כל ראיה על כך שאכן חתמה על טופס הסכמה לניתוח כשהוא ריק, ואכן מקובל עלי הכלל כי יש צורך בראיה בעלת משקל כדי לסתור את מה שנחזה לראות מתוך טופס הסכמה חתום (כפי שקבע כב' הש' זילברטל בת.א. 2403/93 ברגרזון נ' ביאליסטוק , לא פורסם, שם בפסקה 6 לפסק הדין).
ב"כ התובעת, ניסה לערער את אמינותו של הנתבע 2 בכל הקשור לעניין טופסי ההסכמה לניתוח המורחב, ובכך לחזק את גרסתה של התובעת:נ
הנתבע 2 לא ערך תרשומות של שיחותיו עם התובעת, שיעידו על ההסכמה לניתוח.
הנתבע לא זכר אם התובעת היא שקראה את טופס ההסכמה או הוא.
באשר לטענה הראשונה, מתברר כי בגיליון הרפואי מבית החולים, מתוארות לפחות שלוש פגישות מקדימות לניתוח, כאשר בתרשומת מופיע פרוט נרחב של הסיכונים מהניתוח.
תרשומת זו מעידה כי לא רק שהנתבע 2, ניהל תרשומת סבירה ביותר, אלא גם מעידה על כך שסיפק הסברים נאותים לתובעת בדבר סיכוני הניתוח.
בתרשומת זו ניתן אף למצוא ראיה לכך כי דובר על ניתוח רחב היקף ולא רק באזור הפה והסנטר - בפגישה המתוארכת ליום 16/9/94, מתואר בין שאר הסיכונים:ב "הפרעות ראיה עד עיוורון", סיכון שוודאי אין לו קשר עם ניתוח באזור הפה והסנטר אלא בניתוח מקיף שכלל תיקון עפעפיים. כמו כן מתואר הסיכון של "הפרעת תחושה בקרקפת", כאשר סיכון זה מתואר בחוות הדעת של המומחה כתוצאה בלתי נמנעת של ניתוח להרמת הגבות והמצח, שוב ללא קשר לסנטר והפה.
די בעיון בתרשומת זו, כדי להיווכח מעבר לכל ספק, כי הנתבע 2, הבהיר לנתבעת באיזה ניתוח מדובר ומה היקפו, ודי בכך לא רק לחזק את אמינותו של הנתבע 2, אלא אף לדחות את התביעה כולה.
באשר לטענה השניה, גם כאן מקובלת עלי עמדת ב"כ הנתבעים, כי אין לצפות ממי שמקבל מטופלים מדי יום ביומו יזכור מי הקריא למי את טופס ההסכמה בפגישה שנערכה לפני שנים.
בטרם אעבור לבחון את עדותה של התובעת עצמה, אציין עוד כי גם בעניין אי העדאתו של ד"ר שופאני, דעתי כדעת ב"כ הנתבעים המלומד, ולו משום שהתובעת היא שצירפה את טופסי ההסכמה לתצהירה, והיא זאת שהייתה צריכה לבקש לחוקרו ולא הצד שמנגד.

עדות התובעת


בראשית דברי, עלי לומר כי נשגב מבינתי, כיצד זה שילמה התובעת סכום גדול, טבין וטקילין, עבור ניתוח בהיקף מצומצם. ואם תאמר כי זהו מחירו של ניתוח מצומצם, קשה לראות את הנתבע 2, מתנדב, ועוד ללא הסכמת התובעת, לנתח ניתוח בהיקף נרחב יותר, בבחינת "שניים במחיר של אחד".
גם אילו הייתי מדלג מעל משוכה זו, הרי שהסתירות הרבות שנמצאו בעדות התובעת אינן מותירות לי ברירות רבות מאשר לקבוע כי לפנינו תביעה ללא ידיים ורגליים:ו
אם בתצהירה קבעה נמרצות כי חתמה פעמיים על טפסים, אזי במהלך המשפט עצמו לא זכרה התובעת שאכן חתמה על טופס ההסכמה ריק (עמ' 2 לפרוטוקול שורות 27-28 וכן בעמ' 3 שורה 1, וכן שורות 5-6).
גם במכתבה מיום 15/1/95, לא גרסה בודאות כי חתמה על טופס ריק, אלא טענה כי אם חתמה, היה זה רק על הסרת העור הנפול בין הפה לסנטר, וכל השאר הוסף לאחר מעשה.
קשה לומר כי בשתי הזדמנויות ניתן לה טופס ריק לחתימה, מה גם שמדובר באישה שעברה מספר ניתוחים בעבר, וזו בוודאי לא הפעם הראשונה שטופס כזה מגיע לידיה.
באשר לניתוחים שבצעה בעבר, סירבה בתחילה להודות כי קודם לניתוח אצל ד"ר רוזנברג (הניתוח שקדם לזה של הנתבע 2), נותחה ניתוח פלסטי כל שהוא, ואף הכחישה זאת בתוקף. מאוחר יותר, במהלך החקירה הנגדית, הודתה כי אכן נותחה פעם נוספת בעבר אצל ד"ר גלעדי.
יצוין, כי גם למומחה לא סיפרה על כל עברה הרפואי, אפילו לא על הניתוח הקודם אצל ד"ר רוזנברג.
גם לגבי עיניה, טענה בתצהירה כי היו ללא כחל ושרק (תרתי משמע) בטרם הניתוח שערך הנתבע 2, אולם, כפי שפורט לעיל, הרישומים הרפואיים מעברה, מהתקופה עובר לניתוח זה, מעידים כי סבלה מבעיות עיניים לא מעטות.
גם המכתב שנשלח מעם ד"ר גולן אל רופא העיניים של התובעת, בטרם הניתוח, מעיד בלשון ברורה, כי התובעת מיועדת לניתוח עפעפיים, שלטענתה לא נכלל בהסכם עם הנתבע 2.


סיכום


יכולתי להמשיך עוד כהנה וכהנה, אולם ברור כעת כי התובעת אינה אלא מתאוננת לחינם על הטיפול שקבלה מעם הנתבע 2, ואין לה כל עילת תביעה נגדו, כל שכן, כשהוכח מעבר לכל ספק, כי לא חתמה על טופס ההסכמה לניתוח כשהוא ריק, ואף ידעה היטב לקראת מה היא הולכת.
לאור דברי לעיל, נראה שלתובעת אין עילה לא בכל הקשור לעוולת הרשלנות ולא בכל הקשור לעוולת התקיפה.
המעט שניתן לומר, כי התביעה הוגשה ללא כל בסיס, ולא היה לתביעה מלכתחילה על מה שתסמוך.
התובעת, לא עשתה כל מאמץ לתמוך את גרסתה בראיות חיצוניות, וסמכה על עדותה בלבד, בה נמצאו פגמים וסתירות רבות, המוליכות אותי למסקנה, כי תובעת אינה דוברת אמת, וניסתה ליצור תשתית עובדתית שקרית, במטרה לתבוע את הנתבעים, ובפרט את הנתבע 2.
קשה להשתחרר מהרושם, כי התביעה נועדה כל כולה, במטרה שלא לשלם את שכרו של הנתבע 2, או חלקו, לאחר שזה ניסה לגבות את שכרו, באמצעות ההוצאה לפועל.
דעתי היא, כי משהוגשה תביעה מעין זו, כנגד בית חולים ורופא, ומסתבר לבית המשפט, לאחר ששמע ראיות, כי לא היה לתביעה כל בסיס, ואף מעבר לכך, כפי שפרטתי לעיל, חובה על בית המשפט להביע את סלידתו מסוג זה של תביעות, בין היתר בהטלת הוצאות משפט בשיעור נכבד, כפי שבמקרים אחרים, בהם מוכחת רשלנותו של הרופא, לא יחסוך בית המשפט את שבטו בעניינים אלו.
לפיכך אין אלא לדחות את התביעה.
התובעת תשלם לנתבעים את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עו"ד, בסך של 15,00 ש"ח בצירוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ניתוחים פלאסטיים

  2. ניתוח קיבוע צוואר

  3. פיטורים בגלל ניתוח

  4. חובת הקטנת הנזק - ניתוח

  5. עיוורון אחרי ניתוח

  6. רשלנות בניתוח קטין

  7. סיכונים בניתוח קטרקט

  8. החמרת מצב אחרי ניתוח

  9. הסכמה לניתוח אלקטיבי

  10. נכות נפשית בגלל ניתוח

  11. ניתוח בכתף לאחר תאונה

  12. תביעה בגין זיהום בניתוח

  13. החזר כספי עבור ניתוח לב

  14. פגיעה בעצב במהלך ניתוח

  15. ניתוח מתיחת בטן סיכונים

  16. טופס הסכמה מדעת לניתוח

  17. עיוורון לאחר ניתוח לייזר

  18. עיכוב בביצוע ניתוח דחוף

  19. ניתוח בקע מפשעתי סיכונים

  20. רשלנות רפואית לאחר ניתוח

  21. רשלנות רפואית בניתוח אף

  22. סיכונים בניתוח כריתת רחם

  23. רשלנות רפואית ניתוח בעין

  24. הסתרת מידע מחולה על ניתוח

  25. השארת צינורית לאחר ניתוח

  26. צלקת בראש לאחר ניתוח קיסרי

  27. חובת רישום רפואי לפני ניתוח

  28. חובת הקטנת הנזק ע''י ניתוח

  29. רשלנות רפואית בניתוח אלקטיבי

  30. פיצויים על ניתוח פלסטי בפנים

  31. ניתוח שחזור שבר בהרדמה כללית

  32. סירוב לעבור ניתוח אחרי תאונה

  33. צלקת ניתוחית - קצין התגמולים

  34. ניתוח כריתת רחם - ביטוח לאומי

  35. רשלנות בניתוח להחלפת מפרק ירך

  36. נזק מוחי לאחר ניתוח עקב רשלנות

  37. ניתוח ללא הסכמה בהסכמת 3 רופאים

  38. מימון ניתוח - קופת חולים מאוחדת

  39. הידבקות בחיידק טורף בעקבות ניתוח

  40. החמרה לאחר ניתוח ארטרוסקופיה בברך

  41. רשלנות רפואית בניתוח להסרת גידול

  42. צלקת ניתוח קיסרי - תביעת פיצויים

  43. גזר דין פלילי רשלנות רפואית בניתוח

  44. אכילה לפני ניתוח יכולה לגרום למוות

  45. עיוורון לאחר ניתוח עיניים השתלת עדשה

  46. ניתוח לקיבוע שבר בקרסול כתוצאה מתאונה

  47. דחיית תביעה ניתוח לייזר להסרת משקפיים

  48. תביעה בגין ניתוח לתיקון ראייה שנדחתה

  49. ניתוח כריתת אונה בריאה - תאונת דרכים

  50. החזר הוצאות ניתוח בגרמניה מקופת חולים

  51. ניתוח להחלפת פרק ירך לאחר תאונת דרכים

  52. סירוב חברת הביטוח לשלם על ניתוח בחו''ל

  53. תביעה בגין רשלנות בניתוח להוצאת שקדים

  54. החמרת מצב נכות משרד הביטחון לאחר ניתוח

  55. החזר הוצאות ניתוחים בחו''ל מקופת חולים

  56. התנגדות סטודנט לניתוח בעלי חיים מטעמי מצפון

  57. החזר על ניתוחים לפי טופס 17 - תביעה ייצוגית

  58. ניתוח לאסיק (Lasik) להסרת משקפיים - סיכונים

  59. הסכמה מדעת לניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת Lasik

  60. התעוורות מניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת Lasik ?

  61. בקשה לבית המשפט לחייב חולה לעשות ניתוח מציל חיים

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון