קניית דירה משועבדת

התובעים טוענים כי הנתבעים קיבלו את הכסף לרכישת דירה, אולם התובעים סולקו מהדירה שתמורתה שילמו את הכסף - משום שהדירה היתה משועבדת לבנק על-ידי הנתבע ואביו; קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קניית דירה משועבדת לבנק: 1. התובעים, הגישו לבית משפט זה תביעה בסדר דין מקוצר בת.א. 1657/98 כנגד הנתבעים. 2. בתביעה נתבע החזר הסכום של 1,715,000 ש"ח שהוא סכום השווה ל397,000 דולר ששילמו התובעים לנתבע לרכישת דירה ברח' לייב יפה 44, ארנונה, בירושלים, (להלן - הדירה). 3. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר שכן היא על סכום כספי קצוב. 4. הנתבעים הגישו לבית המשפט בקשת רשות להתגונן בבש"א 2975/98, וצרפו לבקשתם הקצרה, תצהיר ארוך ומפורט (74 סעיפים) עליו חתום הנתבע, בו טענו כי יש ליתן להם רשות להתגונן שכן "יש לי טענות טובות ביותר כנגד התביעה, כפי שפורט בתצהיר זה, וסיכויי הצלחתה מועטים" (סעיף 69 לתצהיר). 5. כב' השופט צבן דן בבקשת הרשות להתגונן במסגרת תפקידו כרשם בית משפט זה, ובהחלטתו מיום 18.1.99 קבע כי יש מקום ליתן לנתבעים רשות להתגונן, אם כי נראה לו שסיכויי ההגנה אינם גבוהים במיוחד, ועל כן היתנה את מתן הרשות להתגונן בערבות של שני ערבים על סך 250,000 ש"ח כל אחד, להבטחת חלק מהתביעה. 6. שני הצדדים הגישו ערעורים על החלטת כב' השופט צבן - התובעים טוענים כי לא היה כלל מקום לתת לנתבעים רשות להתגונן, שכן אין מחלוקת שהנתבעים קבלו את הכסף הנתבע, ואילו התובעים סולקו מהדירה שתמורתה שילמו את הכסף - משום שהדירה היתה משועבדת לבנק על-ידי הנתבע ואביו; ואילו הנתבעים טוענים כי היה מקום שהרשם יורה על העברת התביעה לפסים של סדר דין רגיל; כי לא היה מקום לקבוע שסיכויי ההגנה אינם גבוהים במיוחד, וכי הערבות שנדרשה מהנתבעים - גבוהה מדי. 7. מאחר שמצויים בפני שני הערעורים, וידוע לי מה טוען כל אחד מהצדדים - לא מצאתי צורך לבקש את תגובת הצד האחר או לזמן את הצדדים לדיון בעל פה, ונראה לי כי ביכולתי לפסוק בערעורים על סמך כל החומר המצוי בתיק בית המשפט (התביעה העיקרית, הבקשה לרשות להתגונן, וטענות שני הצדדים בערעוריהם). 8. קראתי בתשומת לב את תצהיר הנתבע המצורף לבקשתו ליתן לנתבעים רשות להתגונן, ולא מצאתי בו נימוק כלשהו שיש בו משום הגנה כנגד חובת הנתבעים להחזיר את הכספים שקבלו מהתובעים תמורת דירה - שאין באפשרות הנתבע לספק לתובעים. 9. הנתבע מאשר בתצהירו כי קבל את הכספים הנתבעים מידי התובעים. 10. אין מחלוקת שהדירה שיועדה על-ידי הנתבע לתובעים - משועבדת לבנק, והנתבע אינו יכול להעמידה לרשות התובעים. 11. אין מחלוקת כי התובעים סולקו מאותה דירה בשל שעיבודה לבנק - למרות ששילמו את תמורתה לנתבע. 12. המסקנה האחת והיחידה מעובדות פשוטות אלו, שאינן במחלוקת, היא כי על הנתבע להחזיר לתובעים את תמורת הדירה ששולמה לו ואשר אינו יכול להעמידה לרשות התובעים, ולא תתכן כל הגנה כנגד דרישת החזר הכסף. 13. אין צורך בשלב זה ולענין זה להכנס לטענת התרמית שהעלו התובעים כנגד הנתבע. 14. גם כל ההסטוריה של היחסים בין הצדדים - איננה רלבנטית לענין זה. 15. העובדה הקובעת היחידה היא שהנתבע קבל כספים מהתובעים על מנת להעמיד לרשותם את הדירה - ואיננו מסוגל לעשות כן, ועל כן חלה עליו חובת השבת הכספים. 16. בנסיבות אלו - לא זו בלבד "שסיכויי ההגנה אינם גבוהים במיוחד", כפי שקבע כב' הרשם, אלא שאין סיכויי הגנה כלל לענין השבת הכסף. 17. אכן, ההסכם לא נעשה עם הנתבעת, אולם בפועל הוכנסו הכספים לחשבון משותף של הנתבע והנתבעת, ומכאן שיש בחשבונה כספים שאינם מגיעים לה, וחובה עליה להחזירם לתובעים. 18. אני מקבלת, איפוא, את ערעור התובעים, ומבטלת את החלטת כב' הרשם ליתן לנתבעים רשות להתגונן. 19. הנתבעים ישלמו לתובעים בגין ערעורים אלה - את אגרת בית המשפט בגין ערעור התובעים, וכן הוצאות שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח + מע"מ. הסכומים ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל. שעבודמקרקעיןקניית דירה