קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבה מיוחדת 150%: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בירושלים (תב"ע מא/109-0); אב-בית-הדין - השופט ד"ר אדלר; נציג ציבור - מר שושני). התבררה תובענה של המערער (להלן -הנכה) בעתירה שיינתן פסק-דין הצהרתי, שלפיו זכאי הוא ל"קצבה מיוחדת" (קצבה לשירותים מיוחדים על-פי תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים)), תשל"ט-1978) בשיעור של % 150ולא בשיעור של % 100כמשתלם לו. בית-הדין האזורי דחה את התובענה ומכאן ערעורו של הנכה לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור, עובדות שלמעשה לא היו שנויות במחלוקת, הן: א) לעניין גמלת נכות, דרגת נכותו של הנכה היא %100; ב) אשת הנכה הגרה עמו, אף היא נכה בדרגת נכות % 100ולה משתלמת "קצבה מיוחדת" בשיעור של %150; ג) לכתב ההגנה, צרף הנתבע - המוסד לביטוח לאומי - "צילום מדו"ח של בדיקת תיפקודו של התובע" (להלן - "דו"ח התיפקוד"); ד) "בדו"ח התיפקוד" נאמר, ביחס לנכה, בין היתר: (1) "ניידות בתוך הבית" - "זקוק לעזרה בהעברה ממטה לכסא גלגלים...זקוק לסיוע של אדם אחר בהעברה". (2) "הלבשה" - "זקוק לעזרה מלאה... הערות - אינו מסוגל גם לכפתר לעצמו כפתורים". (3) "הפרשות" משתמש בשירותים אך זקוק לעזרה... הנכה צריך לעבור תחילה למיטה, מהמיטה לעגלת השירותים ובסיוע אותו אדם מופשט ומטופל גם לאחר עשיית הצרכים. (4) "בת זוגתו של הנכה גם כן נכה. תלויה באופן מוחלט (ההדגשה לא במקור) במטפלות שלא תמיד נעים להיות במחיצתן. מוגבלים מבחינה כספית בטיב המטפלות". (5) אביזרים - "כסא גלגלים ממונע; כסא גלגלים לשירותים ומקלחת וכסא גלגלים מתקפל רגיל לצורך נסיעות ברכב...". (6) "...קשה לו לפתוח את הברזים בשרותים וליד הכיור...". (7) "...צריך לדאוג לכך שלא יישאר ללא מטפלת בכל שעות היום והלילה". (8) אם המשפחה "תקבל את כספי הגמלה... תוכל לדאוג לעצמה". .3בדחותו את התובענה, אמר בית-הדין האזורי "... אנו מפרשים את התקנות כקובעים מידות שונות של תלות בעזרת הזולת. לפי פירושנו, הנכה הזכאי ל-% 100קצבה לשירותים מיוחדים והנכה הזכאי ל-% 150קצבה דומים אחד לשני בכך ששניהם לא יכולים לעשות פעולות היום-יום בלי עזרת הזולת, אולם מידת התלות בעזרת הזולת של הנכים האלה מבדיל ביניהם בכך שהנכה המקבל % 100זקוק לעזרה פחותה מהזולת מהנכה המקבל % 150קצבה. המבחנים שנקבעו בדו"ח 'בדיקת הצורך בעזרת הזולת' (נ/1) מתאימים לפירושנו של התקנות, וקביעת % 100קצבה מיוחדת לתובע נעשתה בהתאם לבדיקה הנ"ל...". .4עיקר טענתו בערעור של הפרקליט אשר ייצג את הנכה היתה, כי אכן תלוי הנכה לחלוטין בעזרת הזולת; גם הפעולות שאותן הוא יכול לבצע חלקית, מחייבות, תחילה, עזרת הזולת. .Iiפסק-דין .1לדיון עומד הפירוש והיישום של תקנה 3לתקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), תשל"ט- 1978(להלן - התקנות). .2התקנות עמדו לראשונה, לדיון בעניין מאיר פרץ (דב"ע מא/150-0, [1]) ושם התייחס בית-הדין "למהותן ומטרתן של התקנות - במידה הדרושה להבטיח פירוש ויישום שלא בתלוש מהמטרות ומהותם". הכללים אשר עולים מאותו פסק-דין לעניין פירוש התקנות, ינחוהו גם בערעור זה. בקטע הרלבנטי לענייננו נאמר: "הפירוש הנכון ודרך היישום הנכונה הם אלה המתיישבים עם מטרתה ומהותה של הגמלה מכוח סעיף 127כה (א) (3) ו-(ב) - מתן 'שירותים מיוחדים', בכסף או בעין. האמור מחייב שמצד אחד יתן בית-הדין את הדעת לשאלה, אם הגמלה הנתבעת, משיפסוק לתיתה, אכן תשמש את ייעודה, כי לא לשיפור רמת החיים היא מיוחדת, לא למזון, לא לביגוד ולא לצרכים חיוניים אחרים, אלא ל'טיפול אישי בנכה' ול'עזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו', ובעקבות זאת בא הצד השני, המחייב שידונו בתביעה עת לעיני בית-הדין לא סתם נכה בדרגת נכות מסוימת ומוגבלת המצריכה 'טיפול אישי' ו'עזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו' - אלא מצבו ומידת ההזדקקות של הנכה שבו מדובר בסביבתו, בביתו, ובחוג משפחתו" (שם, [1], בע' 194). .3צדק בית-הדין האזורי באומרו, שמידת התלות בעזרת הזולת היא הקובעת אם ה"קצבה המיוחדת" תהיה בשיעור של % 100או בשיעור של % .150בית-הדין מצא, שהנכה היה תלוי בעזרה "רבה" מהזולת ולא היה תלוי "לחלוטין" בעזרה מהזולת, ולכן פסק כפי שפסק. לתוצאה זו הגיע בית-הדין, בתיתו משקל מכריע ל"מבחנים שנקבעו בדו"ח בדיקת הצורך בעזרת הזולת" (דו"ח התיפקוד" שבו מדובר בסעיף 2, פסקה ג', שבחלק iלעיל). .4"דו"ח התיפקוד" צורף לכתב ההגנה והוא בגדר ראיה מטעם הנתבע - המוסד לביטוח לאומי, ויש להתייחס לאמור בו, בהתאם לכך. מכאן שיש לאבחן בין עובדות לבין הערכות, ובין שני אלה למסקנות שמוצאות ביטוי ב"ניקוד". אותן מסקנות אינן מחייבות את בית-הדין, באשר בחשבון סופי בית-הדין הוא אשר צריך לקבוע, על סמך עובדות, אם התלות בזולת היא "רבה" או "לחלוטין", לאור פירוש שיתן לדיבור "תלות רבה" ו"תלות לחלוטין". על כל פנים, לא עובד המוסד לביטוח לאומי ולא עד מטעמו יקבעו באלה. בפעולתו, יכול ובית-הדין ייעזר בעד מומחה, מטעמו (דב"ע מא/150-0, [1], בע' 194, מול האות ו'). .5בענייננו אין צורך בעד מומחה מטעם בית-הדין. כל הדרוש לתשובה מצוי ב"דו"ח התיפקוד עצמו", כולל הערכות שאת המוסד לביטוח לאומי הן מחייבות. ומה עולה מאותו דו"ח, עת מתייחסים אליו כשלמות? עולה ממנו, שללא עזרת הזולת - יישאר הנכה כל היום במיטתו, לא יאכל, לא יתלבש, לא יתרחץ ושם גם יעשה את צרכיו. כל זה משום שללא עזרת הזולת לא יוכל לעבור לכסא הגלגלים. ואם יועבר לכסא הגלגלים, יישאר יושב בו כל היום וכל הלילה. ושוב, אם יוחזר למיטתו - יעשה בה את צרכיו, באין מי שיעבירו ל"כסא שירותים" ויטפל בו לאחר מכן. די באלה כדי להגיע למסקנה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי ללא עזרת הזולת הנכה אינו מתפקד כלל כבן אדם. התייחסות לכל פרט ופרט מהמובאים בסעיף 2, פסקה ד', שבחלק iלעיל, רק מחזקת מסקנה זאת. תוסיף לאלה את הקביעה של העדה מטעם המוסד לביטוח לאומי, כי "צריך לדאוג לכך שלא יישאר ללא מטפלת בכל שעות היום והלילה" (סעיף 2, פסקה ד (7), שבחלק iלעיל - ותתקשה להבין, כיצד טענו בשם המוסד לביטוח לאומי שתלותו של הנכה בעזרת הזולת אינה "מוחלטת", כי מי אם לא זה שאין להשאירו "ללא מטפלת בכל שעות היום והלילה" זכאי לקצבה מיוחדת בסכום המירבי, לאור מטרת אותה הקצבה? .6בנוסף לכל אלה, אין להתעלם מן העובדה, שאשתו של הנכה אף היא נכה התלויה לחלוטין בעזרת הזולת (סעיף 2, פסקה ב', שבחלק iלעיל; דב"ע מא/150-0, [1], בע' 194, מול האות ה'). .7בטרם סיום, מן הדין להפנות את תשומת הלב לנתון שאין לו משקל משפטי, אך טוב שאנשי מעשה לא יתעלמו ממנו. מדובר בזוג ששניהם נכים נכות רבה ביותר, כל אחד נכה בשיעור של %100, ורק מוטיבציה בלתי-רגילה מביאה אותם לחיות במסגרת ביתית-משפחתית. סביר שלולא אותה מוטיבציה היו חוסים במוסד שנטל הכספי על הציבור היה עולה הרבה מונים מ"הקצבה המיוחדת". .8התוצאה היא שדין הערעור להתקבל כך, שבית-הדין מצהיר בזה שהנכה זכאי ל"קצבה מיוחדת" בשיעור האמור בתקנה 3(ג) לתקנות, היינו % 150מקצבת יחיד מלאה.קצבה מיוחדת