שטר חוב לא חוקי

בבג"צ 1523/90, (הידוע גם כבג"צ מודעי), נאמר ע"י בהמ"ש העליון: "הרכבת היסוד של ערבות כספית על התחייבות כנ"ל, יש בו כדי להכניס לתחומי ההסכם הצבורי אלמנט זר, הכובל, למעשה, את שיקול הדעת הסטטוטורי שלא כדין, ומערער את היכולת לעמוד בקיום יעדיו. מעבר לכך יש כאן שילוב של הענקת טובת הנאה כספית לתחום היחסים הפוליטיים והמהות המשחיתה שבכך ברורה בעליל". היינו, אתה שנבחרת, היה ולא תצביע כדעתנו, אנו הארבעה שלא נבחרנו, שלם תשלם 000, 50דולרים לכיסו של האחד מאתנו, שעליו נחליט אנו הארבעה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שטר חוב לא חוקי: שטר חוב על סך 660, 98ש"ח, לפקודתו של התובע החתום ע"י הנתבע ותאריך הפרעון הנקוב בו 6.8.89, הוכנס לגביה באמצעות ההוצאה לפועל. הוגשה התנגדות לביצוע השטר וניתנה ע"י כב' הרשמת רשות להגן, כשתצהירו של המבקש, היה לכתב הגנה. במעמד קדם המשפט, בעזרתו של ביהמ"ש, הסכימו וקבלו עליהם עוה"ד, בשלב ראשון, לסכם בשאלה "אם שטר שניתן בנסיבות של החוזה הנמצא בתיק זה ניתן לגביה באמצעות ביהמ"ש". מעשה בחמישה עסקנים, שניים מתוכם עורכי דין, שנועדו יחדיו ביום 26.1.89וחתמו חוזה, הבא להסדיר בינם לבין עצמם ריצתם כסיעה בבחירות למועצת העיר. "בין שיבחרו כולם ובין שחלקם", בכל מקרה יהיו חמשתם חברי הנהלת הסיעה, מי שיתוו דרכה של הסיעה או דרכם של חבריה במועצת העיר. "חס וחלילה", לא הבוחר או הנבחר, יתווה דרכה או עתידה של הסיעה, נבחרה או נבחריה, אלא חמשת החתומים על "החוזה", כאילו היו הסיעה ותוצאות הבחירות, דברם של הבוחרים, רכוש ממש בידי "בעלי הסיעה". לא נחה דעתם של חמשת העסקנים עד שלא נמנו וחתמו והפקידו שטרי חוב כערובה, וברוח הימים האלה, נקבע שיעורה של ערובה זו לשווה ערך של 000,50 דולרים. את הסמכות למלא שטרי חוב אלה, אם ולכשיגיע זמנם, מסרו בידי "הנהלת הסיעה" שכזכור אינה אלא הם עצמם. עדיין לא הרגישו עצמם בטוחים די הצורך, ובסופו של החוזה נטלו לעצמם החמישה, במסווה של הנהלת הסיעה, רשות וסמכות להודיע לראש העיר מי ומתי התפטר מחברותו במועצת העיר. נשכח כנראה מעוה"ד שבהנהלת הסיעה, האמור בבג"צ 501/80[1] בעמ' 267: "שההסכם, שנעשה בין העתר ובין המשיב והשיך ג'בר מועדי, בטל הוא מדעיקרא, משום שתכנו ומטרתו סותרים את תקנת הציבור"... לא נעלם מעיני, שמראה מכובד ניתן להודעה הנ"ל או למימוש הערובה-שטר החוב, ע"י מתן זכות למי שיחוייב באלה להופיע בפני הנהלת הסיעה כדי שזו תעמידו על אי מלוי חובתו והצורך לתקן דרכיו. כל אלה, כלשון הסיומת לחוזה, עקב "כורח המציאות" וכמעשה הוגן ונאמן כלפי הבוחר - מי שנזכר לראשונה בשורה האחרונה לחוזה! "וגם כלפי נבחריה בינם לבין עצמם", קרי חמשת החתומים על החוזה, המופיעים כמועמדים הראשונים ברשימת הסיעה. לא יקשה לקרוא בחוזה זה ולא רק בין השיטין, כי מפלגה עירונית הקימו החמישה, דרכה, מצעה, תקנונה או מטרותיה, לא פורטו בחוזה. לכן, לא הבוחר יקבע, אלא משבחר פעם אחת, ישנו בעל בית ממש לתוצאות בחירתו, ומיום הבחירה ואילך תוצאות הבחירה הן כחומר בידי היוצר, בידי חמשת מקימי הסיעה. כשאלה פני הדברים, נמצאו מי שלא נרתעו, בבוא העת לדעתם, למלא השטר שנחתם ע"י הנתבע, למלא הן הסכום והן שם הנפרע, התובע בפני, נפרע שהוא אחד מחמשת החברים בהנהלת הסיעה, והוא המיועד ליטול את כל הקופה! כל זה, מפני שכנראה מיועד היה התובע מר סגלוביץ לזכות במושבו של הנתבע, כשזה יתפטר או יפוטר על סמך החלטת הנהלת הסיעה. את התעלולים האלה מנסה ב"כ התובע בסיכומיו להכניס "בדל"ת אמותיו של המשפט הפרטי". מפני ש"בעניננו צורת ההתקשרות במסמך ההתחייבות ההדדית מעידה על כך..... ואם לא די בלשונה של ההתחייבות. יש לראות במתן שטר החוב ראייה... שכן שטר חוב הינו אמצעי מובהק מתחום המשפט הפרטי". בעסק הפרטי הזה נעלם כליל הבוחר, קולו היה מאמצעי בחירה לאמצעי גביה לטובת אחד הג'נטלמנים החתומים על החוזה. את קולו לא נתן למי שנבחר למועצת העיר, אלא לכיסו של מי שלא נבחר! "תמלוגים" יגבו ממנו מהנבחר, אם יעז לנווט דרכו הפוליטית או הצבורית לפי שיקול דעתו, ולא לפי שיקול דעתם של הצללים שברקע! כל הרעיון, בסכומיו של ב"כ התובע, כאילו חוזה ושטר הופכים את הנושא לכזה השייך לתחומי המשפט הפרטי, פסול מעיקרו. כאילו אמר ב"כ התובע שבחוזה, בשטר ובכסף ניתן לקנות סיעה, מפלגה ודעות, ועוד לכפות את תשלום בבחינת "ביצוע בעין", ע"י בית המשפט. בבג"צ 1523/90, (הידוע גם כבג"צ מודעי), נאמר ע"י בהמ"ש העליון: "הרכבת היסוד של ערבות כספית על התחייבות כנ"ל, יש בו כדי להכניס לתחומי ההסכם הצבורי אלמנט זר, הכובל, למעשה, את שיקול הדעת הסטטוטורי שלא כדין, ומערער את היכולת לעמוד בקיום יעדיו. מעבר לכך יש כאן שילוב של הענקת טובת הנאה כספית לתחום היחסים הפוליטיים והמהות המשחיתה שבכך ברורה בעליל". היינו, אתה שנבחרת, היה ולא תצביע כדעתנו, אנו הארבעה שלא נבחרנו, שלם תשלם 000, 50דולרים לכיסו של האחד מאתנו, שעליו נחליט אנו הארבעה. אם להשתמש בלשון הבג"צ: "מכאן האופי הפסול והאנטי צבורי ההופך הסכם ערבויות כאמור לאסור ולבלתי חוקי". החוזה והשטר. נשוא משפט זה, יש בהם כדי להצביע על קהות חושים והבנה לקויה של הליכי בחירות ודמוקרטיה, שלצערו של הצבור היו לנחלתם של פרנסיו. תמהני כמה קולמוסין ישברו וכמה דיו תשפך עד שילמדו פרנסי הצבור להבדיל בין המותר לאסור, בין הראוי לפסול! בשאט נפש ממש דחיתי לכן תביעה. התובע לא נרתע מלהמשיך בתביעתו הפסולה, הן למראה ההתנגדות לביצוע השטר והן למשמע הטענות בקדם המשפט, כשהוצע לו למחוק תביעתו ולשאת בהוצאות סמליות בלבד. החלטתי לכן לחייב את התובע, לשלם לנתבע, הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 10ש"ח בצירוף מע"מ, הכל צמוד עד לתשלום המלא בפועל. שטר חובחובשטר