שינוי החלטת ועדת קידום הפקולטה לרפואה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינוי החלטת ועדת קידום הפקולטה לרפואה: 1. המבקשת, שסיימה את השנה השלישית של הפקולטה לרפואה בירושלים - עותרת בבקשה זו כי בית המשפט יתן פסק דין הצהרתי שהיא זכאית לעבור משנה שלישית לשנה רביעית בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. 2. לפי סעיף 3.4.2 בתקנון האוניברסיטה - זכאי תלמיד שסיים בהצלחה את שלוש השנים הראשונות של לימודיו, בציון משוקלל של 60 - לתואר "בוגר" ברפואה. תלמיד, כאמור, שקיבל ציון משוקלל של 75 ומעלה בתום שלוש שנות לימוד - זכאי להמשיך בלימודיו הקליניים בביה"ס לרפואה. תלמיד שקבל ציון נמוך מ70- - לא יוכל להמשיך בלימודי הרפואה. תלמיד, כאמור, שקיבל ציון 70 - 74 - יידון עניינו על ידי וועדת הקידום באוניברסיטה. (כך לפי סעיף 5 בתצהיר המבקשת). 3. המבקשת מצהירה בסעיף 6 לתצהירה כי ממוצע ציוניה בשלוש השנים הראשונות של לימודיה הוא 73.1 נקודות. 4. המבקשת טוענת בתצהירה כי לאור האמור הוזמנה המבקשת להופיע ביום 13.10.98 בפני וועדת הקידום, ואז התברר כי לוועדת הקידום נמסר בטעות כי ממוצע ציוניה הוא 68 בלבד, ובאותו מעמד תוקנה הטעות ל73.1-, ולאחר התיקון לא ניתן לה לומר דברה בפני וועדת הקידום. 5. המבקשת זומנה לחזור ולהופיע בפני וועדת הקידום ביום 27.10.98, ואז הודע לה כי הוועדה החליטה להפסיק את לימודיה, וזאת קודם שניתנה לה הזדמנות לטעון טענה כלשהי. 6. המבקשת טוענת בתצהירה כי שיקולי הוועדה נגועים בשיקולים זרים, במשוא פנים, בחוסר תום לב ובנקמנות, וזאת מן הטעם שבשנה החולפת החליטה אותה וועדה להפסיק את לימודיה בשיקולים לא עניניים, ולאחר שעתרה לבית-המשפט בה"פ 627/97 וקבלה צו זמני להחזירה לספסל הלימודים - הגיעה להסדר פשרה לפיו הוחזרה ללימודי שנה ג'. 7. המבקשת טוענת כי וועדת הקידום חרגה ממסגרת סמכותה ולא הפעילה את השיקולים שהיה עליה לשקול, בכך שלא איפשרה למבקשת להמשיך בלימודיה וזאת מבלי לאפשר לה לטעון טענותיה, וכי נוכח התנהגות הוועדה - נוצרה אצלה ציפייה שתוכל להמשיך בלימודים. 8. בד בבד עם הגשת עתירה זו לבית המשפט, עתרה המבקשת לצו זמני שיאפשר לה להמשיך בלימודיה עד מתן פסק דין בעתירתה, אולם בקשתה זו נדחתה על-ידי כב' השופט דוד חשין (בש"א 2420/98). 9. מהחלטת כב' השופט חשין עולה שהמבקשת הסתירה מפני בית המשפט בבש"א 2420/98 כי נקבע שהזמנת המבקשת להופיע בפני וועדת הקידום ביום 13.10.98 - היה מוקדם ומוטעה, שכן באותו שלב טרם ניתן לה הציון במבחן שעשתה בקורס "פיזיולוגיה של המערכות", והעדר הציון הנוגע לקורס זה גרם לכך שהממוצע הסופי של ציוני המבקשת - לא היו ידועים עדיין. מטעם זה נאמר למבקשת כי הדיון בענינה יתקיים לאחר קבלת הציון בקורס זה. 10. משהתקבל הציון הנוגע לבחינת המבקשת בקורס האמור - התברר כי הציון המשוקלל שלה ירד אף מ73.1- והגיע עד 71.76 בלבד. המבקשת לא ציינה עובדה זו בבש"א 2420/98 ואף לא בעתירה העיקרית, ולמדתי עליה רק מעיון בהחלטת כב' השופט חשין. 11. עוד הסתירה המבקשת בבש"א 2420/98, ואף בעתירה העיקרית - כי לאחר שהודע לה בוועדת הקידום ביום 27.10.98 כי הוועדה החליטה שהמבקשת לא תוכל להמשיך בלימודיה בשנה הרביעית - ניתנה למבקשת הזדמנות להעלות את טענותיה בפני הוועדה במשך 45 - 30 דקות, והיא עשתה כן. 12. כב' השופט חשין לא ראה ליתן צו זמני שיאפשר למבקשת להמשיך בלימודיה, מן הטעם שסבר כי סיכויי קבלת עתירתה העיקרית - קלושים ביותר. 13. אין צריך לומר כי בית המשפט לא ישים עצמו במקום וועדת הקידום, וכי אין הוא מתאים לשקול שיקולים מקצועיים של וועדת הקידום. 14. מאחר שציוניה של המבקשת אינם עומדים ברמה שמכוחה היא זכאית אוטומטית לעבור לשנה ד' - הרי השיקולים המקצועיים הם בסמכות וועדת הקידום ולא בסמכות בית המשפט. 15. אכן, היה על וועדת הקידום לאפשר למבקשת לטעון טענותיה לפני וועדת הקידום - קודם שהוועדה החליטה שלא לאפשר למבקשת להמשיך בלימודיה. משלא עשתה כן - קמה למבקשת זכות לבקש מבית המשפט להורות לוועדה לשמוע את טענותיה, אך בוודאי לא להורות לבית הספר לרפואה לקבל את המבקשת לשנת הלימודים הרביעת, כשהמבקשת לא עמדה בתנאי הסף של קבלה אוטומטית, מה גם שבית המשפט אינו מוסמך לשקול שיקולים מקצועיים במקום הוועדה. 16. המבקשת בחרה שלא לבקש מבית המשפט לחייב את וועדת הקידום לשמוע אותה, כנראה מן הטעם שבפועל הוועדה כבר שמעה את כל טיעוניה בישיבה של 27.10.98 - ולא השתכנעה לבטל את ההחלטה שקיבלה קודם לשמיעתה, עובדה שהמבקשת הסתירה מפני בית המשפט בעתירתה. 17. מבש"א 2420/98 עולה כי האוניברסיטה נתנה למבקשת הזדמנויות חוזרות ונישנות לתקן את ציוניה, ולעניין זה אף איפשרה לה לחזור וללמוד את שנה ב' - שנה נוספת. המבקשת לא הצליחה להוציא ציונים גבוהים באף אחת מארבע השנים בהן למדה, ועל כן הממוצע המשוקלל שלה הינו נמוך עד כדי 71.76 (ציון אותו הסתירה מבית המשפט). 18. יתרה מזו, בבש"א 2420/98 התברר מפי פרופ' פאר מהאוניברסיטה כי בציון מתחת ל74- - אף אחד לא עבר לשנה ד' בשנים האחרונות. 19. המבקשת עותרת, איפוא, כי בית המשפט לא רק ישים שיקוליו במקום שיקולי וועדת הקידום באוניברסיטה (שהיא וועדה מקצועית), אלא שבית המשפט יעדיף את המבקשת לטובה כנגד כל סטודנט אחר לרפואה בשנים האחרונות, שממוצע ציוניו בשלוש השנים הראשונות ללימודיו היה מתחת ל74-, ויורה על המשך לימודיה, כשממוצע ציוניה עומד על 71.76 - רק מן הטעם שלא ניתנה לה הזדמנות לומר את דברה קודם לקבלת ההחלטה בוועדת הקידום. אין צריך לומר כי זו עתירת סרק. 20. אלמלא ניתנה למבקשת הזדמנות לומר דברה בפני וועדת הקידום אחרי מתן ההחלטה, תוך מתן אפשרות למבקשת לשכנע את הוועדה לשנות את החלטתה - היה מקום שאורה לוועדת הקידום לשמוע את המבקשת, למרות שלא זו העתירה שלפני. 21. משניתנה למבקשת ההזדמנות לטעון טענותיה בפני הוועדה, ולו גם אחרי שזו החליטה את אשר החליטה - שוב אין טעם שאורה לוועדת הקידום לשמוע את טענות המבקשת, שהרי הוועדה כבר שמעה אותה, ולא השתכנעה. 22. מאחר, שכאמור, בית המשפט איננו וועדת קידום עליונה, ולא ישים שיקוליו במקום שיקולי וועדת הקידום - ממילא יש לדחות את העתירה, אף ללא צורך לקבל את תגובת המשיבים או לשמוע את טענותיהם. 23. יובהר, כי אין באמור כדי להצדיק את דרכי הפעולה של וועדת הקידום, שקיבלה החלטה בנוגע לאי-המשך לימודי סטודנטית ללא שנתנה לה הזדמנות לשטוח טענותיה בפני הוועדה - קודם קבלת ההחלטה. 24. מכל מקום, הנימוק להחלטת וועדת הקידום נראה ענייני (המבקשת לא השיגה את הציונים הדרושים, ומדובר במי שאמור לטפל בחייהם ובריאותם של אנשים), ואין לראות בהחלטה שיקולים זרים, משוא פנים, חוסר תום לב או נקמנות - כפי שכותבת המבקשת בתצהירה. המבקשת תולה את אי מעברה לשנה ד' בלימודי הרפואה - בשיקולים "לא עניניים" של וועדת הקידום - במקום בחוסר יכולתה לעמוד בתנאי הסף של מעבר אוטומטי לשנה ד', וזאת אחרי שהאוניברסיטה נתנה לה הזדמנויות חוזרות ונישנות לתקן את ציוניה. זהו דבר שלא ייעשה. 25. ציונה המשוקלל של העותרת (71.76) עומד, לאחר 4 שנים בהן סיימה שלוש שנות לימוד אוניברסיטאיות - על סף הרף הנמוך ביותר שמתחתיו לא ניתן כלל ועיקר להמשיך בלימודי הרפואה (70). בהתחשב בכך, ברור כי גם לגופו של עניין הייתה החלטת הוועדה - ענינית. 26. בהתחשב בכל האמור - אני דוחה את העתירה על סמך הבקשה עצמה, ועל סמך החומר המצוי בבש"א 2420/98 - שהיא חלק מתיק זה, מבלי לבקש את תגובת המשיבים. 27. מאחר שלא ביקשתי את תגובת המשיבים - אין צו להוצאות. רפואהקידום עבודה