קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שינוי תנאי שכר למפרע: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט ירושלמי; נציגי ציבור - ה"ה לוי ואלמן; תב"ע שם/982-2) התבררה תובענה של המשיב (להלן - השוטר) נגד המערערת (להלן -המדינה) בעתירה, בין השאר, "לשלם לתובע החזר שכר עבודתו". בית-הדין האזורי חייב את המדינה לשלם לשוטר, כפי שעתר, ומכאן ערעורה של המדינה לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור, כפי שקבען בית-הדין האזורי, כעולה מחומר הראיות, ולמעשה לא היו שנויות במחלוקת, הן: א) השוטר עבד בשירות המדינה - משטרת ישראל, החל מיום 16.1.1975ועד ליום 15.1.1980, עת התפטר מעבודתו ושולמו לו פיצויי פרישה; ב) דרגתו של השוטר היתה דרגת "מפקח", ותפקידו היה לפקח על בסיס "המשמר האזרחי" במרחב הירקון; ג) השוטר עבד, לעיתים, במשמרת לילה ובשבתות ובגין עבודה באלה קיבל תוספת לשכרו; ד) בחודש אפריל 1979בא שינוי בשיטת השכר המשתלם לשוטרים. השינוי בא בעקבות מכתבו של נציב שירות המדינה למנהל אגף המשטרה בשרד הפנים מיום 16.2.1979, שעיקר הוראותיו מובא בסעיף 3שלהלן; ה) במשכורת בעד חודש אפריל 1979נכללו הפרשי משכורת בין השיטה החדשה ובין השיטה הקודמת, בגין החודשים אפריל-דצמבר 1978, והופחתו הסכומים ששולמו בתור תוספת "משמרת לילה" ו"עבודה בשבת" בעד אותם החודשים, עת היתרה היא לטובת השוטר. .3להלן הסעיפים הרלבנטיים במסמך שמכוחו הונהגה שיטת המשכורת החדשה (להלן - השיטה החדשה); " .1בהתאם להצעתכם ובהמשך להחלטת ועדת השרים שבסימוכין ניתן בזה אישור להפעיל שינויים ועדכונים בשכר שוטרים וסוהרים כמפורט להלן. .2 לשוטרים וסוהרים בדרגות שוטר/סוהר - מפקח/מישר ישולם שכר על-פי כללים חדשים הבאים במקום הכללים והתשלומים שהיו נהוגים עד למועד תחולת אישור זה, כמפורט להלן. .5 מרכיבי שכר שיבוטלו בנספח ג' מפורטים מרכיבי שכר שיבוטלו. נספח ג': .5תוספת משמרות .7תוספת עבודה בשבת וחג. .6 תוקף א. השינויים והעדכונים כאמור לעיל יהיו בתוקף מיום 1.4.1978; ב. השכר החל מיום 1.1.1979ישולם על-פי שיטת התשלום החדשה. תשלום הפרשים לתקופה 1.4.1978- 31.12.1978ידון בנפרד. .7 שמירת שכר אם השכר שישולם לשוטרים וסוהרים מחודש ינואר 1979ואילך נופל מהשכר הממוצע ששולם בפועל בחודשים נובמבר-דצמבר 1978(לא כולל מקדמות והחזר הוצאות) ישולם לשוטרים וסוהרים אלה ההפרש בין השכר הממוצע הנ"ל לבין השכר החדש". .4בבית-הדין האזורי העלה פרקליטו של השוטר שלוש טענות: א) ביטול שני "מרכיבי השכר" - "תוספת משמרות" ו"תוספת עבודה בשבת וחג" - בתוקף למפרע ליום 1.4.1978היתה פסולה, באשר פגעה בזכות מוקנית של השוטר, ולכן "הניכוי" ממשכורת חודש אפריל לא היה כדין, לפיו ה"ניכוי" נגד את הוראות חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958(להלן חוק הגנת השכר); ב) המקרה ראוי להפעלת עקרון "העפרון הכחול", וכוונתו לאבחן בין תחולה למפרע של הגדלת השכר לפי השיטה החדשה, ובין ביטול רכיבי השכר שבוטלו מכוח אותה שיטה; ג) ב"ניכוי" משום אפליה של השוטר לעומת שוטרים אחרים, שבחודשים אפריל- דצמבר 1978לא עבדו במשמרות ובשבתות. .5כנגד פרקליטו של המערערת, טענה הפרקליטה שייצגה את המדינה, כי "כל שנעשה רטרואקטיבית, כמקשה אחת ובהסדר כלכלי שלם נעשה... ( )הנתבעת הוכיחה... כי בהחלטה של שיטת השכר החדשה על התקופה שהחל מחודש אפריל 1978גדל שכרו (של השוטר... " וההפרש לטובת השוטר, בעד החודשים אפריל-דצמבר 1978, היה בסך 212, 5ל"י לפחות. .6בפסק-הדין שבערעור קיבל בית-הדין האזורי את טענות פרקליטו של המערער, כי בדרך שבה הלכה המדינה היה משום הפחתה למפרע של שכר העבודה, פגיעה בזכות מוקנית של עובד ל"תוספות" שבוטלו למפרע, "הניכוי" ממשכורת חודש אפריל 1978 נגד את הוראות סעיף 25לחוק הגנת השכר והתוצאה היתה משום אפליה של השוטרהתובע לעומת שוטרים אחרים, שבחודשים אפריל-דצמבר 1978לא עבדו במשמרות ולא עבדו בשבתות (סעיף 4(ג) לעיל). .7בערעור חזרו למעשה באי-כוח הצדדים על טענותיהם. הפרקליטה אשר ייצגה את המדינה חזרה על דבריה בבית-הדין האזורי והצהירה, כי אם השיטה החדשה, כשלמות, אינה קבילה על השוטר, מוכנה המדינה להחזיר את הסכומים ששולמו בשעתו כתוספת בעד עבודה במשמרות ובשבתות, בחודשים אפריל-דצמבר 1978, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית %3, בתנאי שהשוטר יחזיר בו-זמנית את הסכומים שקיבל בעד החודשים האמורים על-פי שיטת השכר החדשה ועלו על אלה שהיו משתלמים על-פי השיטה הקודמת, אף זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית (סעיף 5לעיל). .Iiפסק-דין .1עד שנידרש לטענות הצדדים ולפסק-הדין שבערעור, טוב לעמוד על משמעות השינויים בשכרו של השוטר, בעקבות השיטה החדשה (סעיף 2(ד) בחלק iלעיל), במידה והדבר רלבנטי לענייננו. המשמעות היא בכך, שניתן ביטוי כספי למגמה להשוות את שכר השוטרים לשכר בצה"ל וכתוצאה מכך גדל שכרו של השוטר - הן השכר הכולל והן "השכר המשולב"; "תוספות" מסוימות בוטלו, ולמעשה - נכללו בשכר המשולב ובאו "מרכיבי שכר מיוחדים", כולל "תוספת דריכות מבצעית", שלגביה נאמר במפורש, שהיא משולמת בגין חיובו של השוטר למלא את תפקידו בכל עת שיידרש לכך, כולל בשעות נוספות. בחשבון כולל שולם לשוטר שכר גדול יותר מששולם לפני שינוי השיטה (סעיף 2(ה) שבחלק iלעיל). ידוע לכל המצוי בשדה העבודה, כי שינוי שכר שיש עמו העתקת רכיבים - רכיבים שהיוו "תוספת" כגון תוספת "עבודה במשמרות" ותוספת "עבודה בשבתות" שהיו מעבר לשכר היסוד או השכר המשולב - למסגרת שכר היסוד או השכר המשולב, שינוי זה הוא לטובת העובד, גם מהטעם שיש וכתוצאה מכך רכיבי שכר שלא הובאו בחשבון לעניין גימלאות, פיצויי פיטורים ותנאים נלווים אחרים - יובאו בחשבון אלה. למעשה לא חלקו על כך, שבחשבון כולל יצא השוטר נשכר כתוצאה מהשינוי. יודגש, שבהוראות ששימשו להנהגת השיטה החדשה צפו אפשרות תיאורטית, שייתכן ובגלל היקף עבודה, בעבר, בשבתות ובמשמרות, תתקבל תוצאה שהיא לרעת השוטר. לכן קבעו בסעיף 7שבתוכנית הוראה המבטיחה שמירת השכר הממוצע הקודם (מובא בסעיף 3שבחלק iלעיל). .2ועוד לבסיס הדרוש לערעור זה. חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951, אינו חל על שוטרים (סעיף 30(א) לחוק) וגם סעיף 5לחוק הגנת השכר, האוסר "שכר כולל", אינו חל. תנאי השכר של שוטרים אינם נקבעים בהסכם קיבוצי או בחוזה אינדיבידואלי, אלא חד-צדדית, על-ידי המעביד, ובענייננו על דעת הממשלה (סעיף 2(ד) לחלק I לעיל). מכאן לטענות, שהתשובות עליהן תקבענה גורלו של ערעור זה. .3הטענה המרכזית ששימשה את השוטר בתביעתו, הטענה שנתקבלה בפסק-הדין שבערעור, היא, כי הביטול של שתי התוספות שבהן מדובר בשיטה שהונהגה בחודש אפריל 1979, למפרע מחודש אפריל 1978, אינו תופס משום שפגע בזכות קניינית של השוטר לשכרו. .4אכן הדין הוא, שלעובד זכות מוקנית בשכר, כך שאין המעביד רשאי לשנותו למפרע (דב"ע לט/44-3, [1]). מכאן, שלו באה המדינה בחודש אפריל 1979והיתה מבטלת את הזכות ל"תוספת משמרות" ול"תוספת עבודה בשבת וחג", בתוקף למפרע לחודש אפריל 1978- אין ספק ספיקא שלא היתה רשאית לפעול כפי שפעלה בחודש מאי .1979 השאלה היא, אם כזה היה המצב העובדתי, והתשובה היא ברורה - לא כך היה. .5בחודש אפריל 1978שונתה שיטת שכרם של השוטרים, אותו שינוי, יש לראותו בשלמות - שלמות שהיא, כאמור בסעיף 1לעיל, לטובת השוטרים כולל השוטר התובע. אין לקבל את הטענה שנטענה בשם השוטר (סעיף 4(ב) שבחלק iלעיל), שיש להחיל את עקרון "העפרון הכחול", כך שכל הנוסף יחול למפרע מחודש אפריל 1978, אך כל המבטל" - יחול רק מחודש ינואר .1979תנאי להפעלת עקרון "העפרון הכחול" הוא, שמה שמבקשים להפריד עומד בפני עצמו, וזאת היתה כוונת הצדדים. בענייננו מדובר בהסדר חד-צדדי ואין להעלות על הדעת שמי שקבעו התכוון לכך שבגין החודשים אפריל-דצמבר 1978ישולמו הן "התוספות" שבוטלו והן השכר המוגדל. .6את השכר שקבעו כי ישולם לשוטרים יש לראות כשלמות, ומשרואים אותו כך - לא הופחת השכר בתוקף למפרע; הוא הוגדל בתוקף למפרע. למצב תיאורטי של הפחתה - דאגו בהוראה שבסעיף 7, המובאת בסעיף 3שבחלק iלעיל. .7לתוצאה אפשר להגיע גם בדרך אחרת. בחודש מאי 1979קיבל השוטר תלוש משכורת ובו מערכת התחשבנות שלמה - חיובים, זכויות וניכויים - בגין פרק זמן שבעבר, החל מחודש אפריל .1978אותה מערכת התחשבנות באה בעקבות הנהגת שיטת השכר החדשה. השוטר חופשי היה, במידה והמדובר בעבר, לקבלה או לטעון לפסילתה, בבחינת "לא מדובשך ולא מעוקצך". הוא לא היה רשאי לקבוע כלל חדש ולהכתיב לדבורה כך ש"מדובשך הן, מעוקצך לאו". .8בהקשר לאמור טוב להדגיש שוב, שהן בבית-הדין האזורי והן בבית-דין זה, ניתנה לשוטר אפשרות לוותר הן על "הדבש" והן על "העוקץ" - היינו, לחזור בגין פרק הזמן אפריל-דצמבר 1978לשיטה הקודמת ולשלם את היתרה המתחייבת (סעיפים 5ו-7, שבחלק iלעיל). ושוב יודגש, שבמסגרת השיטה החדשה באה הוראה מפורשת למניעת תשלום שכר עבודה קטן משבעבר. .9מכאן לשתי טענות ספציפיות, שנטענו בשם השוטר ואומצו על-ידי בית-הדין האזורי, והן ביסודו של פסק-הדין בערעור: הטענה האחת, עניינה "ניכוי" משכר ו"קיזוז"; הטענה השניה - "אפליה" (סעיפים 4(א) ו- 4(ג) שבחלק iלעיל). .10במסגרת הדיונים בבית-הדין האזורי ובמסגרת פסק-הדין שבערעור תופס עניין ה"ניכוי" וה"קיזוז" מקום מרכזי לצד עניין הפגיעה למפרע בשכר העבודה. לצד הפרוצדורלי בקשר ל"ניכוי" ו"קיזוז", תפס מקום גם עניין הגבלת זכות הניכוי משכר עבודה, בסעיף 25לחוק הגנת השכר. ענייננו אינו מחייב כלל להידרש לשאלה, אם, בהקשר הדברים שבסעיף 25לחוק הגנת השכר, פעולה הקשורה בתשלום יתר של שכר עבודה בחודש מסוים היא בגדר "ניכוי" משכר עבודה בחודש שלאחריו. לענייננו תקבע העובדה, שבעקבות החלטת הממשלה מחודש אפריל (מאי?) 1979הונהגה השיטה החדשה, בתוקף למפרע לחודש אפריל. משכך היה, ואמרנו כבר שהשיטה החדשה באה כשלמות, הפך פרק הזמן אפריל 1978- מאי 1979ליחידה אחת לעניין עריכת חשבונות: זיכויים, חיובים ו"הפרשים", כך שכלל אין מקום לדבר על "ניכויים" ממשכורת חודש אפריל 1979, כיחידה, של סכומים כל שהם בגין העבר. נוסיף את העובדה, שידוע לבית-הדין שבכל תלוש משכורת הנהוג בשירות המדינה מצויה הערה האומרת, כי "כל סכום ששולם על-פי חשבון זה, העודף על המגיע בהתאם להוראות המחייבות בנדון, ייחשב כמקדמה על חשבון המשכורת לחודש או לחודשים הבאים... ", והערה כאמור הופיעה בתלוש משכורת אפריל .1979 .11אשר לטענת ה"אפליה", שמצאה את ביטויה בכך שכתוצאה מהחשבון הסופי שנערך נוצר מצב שבו, בגין החודשים אפריל-דצמבר 1978, קיבל שוטר שלא עבד במשמרות ובשבתות אותו שכר שקיבל השוטר-התובע, אשר אכן עבד במשמרות ובשבתות. כל טענה זאת שתי תשובות. התשובה האחת - "אפליה", משמע יחס שונה לשווים. לא טענו ולא יכלו לטעון, שנהגו בשוטר-התובע אחרת משנהגו עם שוטרים אחרים במצב זהה, היינו שוטרים שעבדו במשמרות ובשבתות. התשובה השניה - אין פגיעה בזכותו של עובד בכך ש"תוספת" שכר ששולמה לו, חדלה להיות "תוספת", נבלעת בשכר היסוד או בשכר המשולב, שינוי שהוא, כשלעצמו, פועל גם לטובת מי שלא קיבל בשעתו את "התוספת" (סעיף 4(ג) שבחלק iלעיל). טוב לציין שבית-דין זה אינו יכול לעודד את השיטה, לפיה טוענים בזמן מסוים ל"תוספת", מוצדקת כשלעצמה, לאחר מכן דורשים לשילובה של התוספת בשכר היסוד, בשכר המשולב, וכשזה נעשה - טוענים פגיעה בביטול התוספת, באשר גם מי שאינם מקיימים אחר התנאים שבשעתו שימשו למתן התוספת - מקבלים שכר הכולל אותה תוספת. .12העולה מכל האמור הוא, שדין הערעור להתקבל והחיוב שבסעיף 15 לפסק-הדין שבערעור -בטל. .13המשיב ישלם למערער 000, 2שקלים הוצאות ערעור זה, בשתי הערכאות. בנסיבות המקרה, ובשים לב לעובדה שבערכאה הראשונה אכן פסקו לטובת השוטר - תרצה ודאי הפרקליטות לשקול את גביית סכום ההוצאות שבפסק האמור.הרעת תנאים