שריפה בגלל תנור חימום

לטענת התובעת האש התלקחה כתוצאה מפגם בכבל החשמל או כשל בחיבורי חוטי החשמל של תנור חימום בסאונה ועל כן להשקפתה מוטל על הנתבעת כמי שסיפקה את המתקן והרכיבה אותו במועדון לשפותה בגין התשלומים בהם נשאה על פי הפוליסה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שריפה בגלל תנור חימום: זוהי תביעת שיבוב שהוגשה ע"י מבטחת נגד מי שלטענתה אחראי לנזקי שריפה שבגינם שיפתה את מבוטחה. העובדות התובעת, מנורה חברה לביטוח בע"מ, ביטחה בזמנים הרלבנטים לתביעה זו את החברה למרכזי תרבות וספורט בע"מ שהפעילה מועדון ספורט בנס ציונה. פוליסת הביטוח (ת/ 1) כללה גם כיסוי של סיכוני אש. בתאריך 22.2.94 בשעה 20:00 בקירוב בעת שהמועדון היה סגור פרצה במקום דליקה אשר גרמה לנזקים כבדים לחדרי המלתחות, חדר הכושר ולסאונה אשר נשרפה כמעט כליל. הנתבעת היא זו שהתקינה עבור המבוטחת את חדר הסאונה לרבות תנור חימום חשמלי, כבליו, חיבוריו וחלקיו השונים. התובעת שילמה למבוטחת פיצוי בסך 163,968 ש"ח וכן שילמה שכ"ט מומחים ושמאי. ראיות התובעים באשר לשעור הנזק הוגשו בהסכמה והצדדים אינם חלוקים בשאלה זו. המחלוקות עיקר המחלוקת בין צדדים נסבה על הגורם לפרוץ השריפה. לטענת התובעת האש התלקחה כתוצאה מפגם בכבל החשמל או כשל בחיבורי חוטי החשמל של התנור בסאונה ועל כן להשקפתה מוטל על הנתבעת כמי שסיפקה את המתקן והרכיבה אותו במועדון לשפותה בגין התשלומים בהם נשאה על פי הפוליסה. לעומתה גורסת הנתבעת כי הדליקה פרצה כתוצאה מהנחת פריט לבוש כלשהו או מגבת על התנור, אשר התלקח מהחום וגרם לשריפה. הנתבעת כופרת בטענה לפיה כשל בכבל החשמל או בחיבור החשמל לתנור הסאונה גרם לאש. מאחר ואיש לא נכח במועדון בעת שפרצה השריפה והדליקה התגלתה רק בשלב בו החל עשן להיתמר מפתחי האיורור (ת/ 14) אין כל ראיה מכלי ראשון באשר למקור האש וסיבת התלקחותה. בנסיבות אלה אין מנוס אלא להסתמך על חוות דעת המומחים לקביעת הממצאים. מקום הארוע נבדק ע"י שני מומחי שריפות מר אליהו בן שבת, קצין מניעת דליקות וחוקר דליקות באגוד ערים אזור רחובות (ת/ 5) ומר יעקב ריטוב מומחה לחקירת שריפות אשר הוזמן למקום ע"י השמאי מטעם חברת הביטוח (ת/ 4), ושני מהנדסי חשמל, מהנדס אלכסנדר סכר מטעם התובעת (ת/ 3) ומהנדס יוסף שוירמן מטעם הנתבעת (נ/ 2). מר בן שבת זומן למקום הארוע על מנת לחקור את נסיבות השריפה וגורמיה ולאחר שבחן את הנתונים בשטח הגיע למסקנה כי מוקד השריפה היה בחדר הסאונה על יד דלת הכניסה מקום בו נמצא תנור חימום חשמלי. דהיינו לדעתו של מר בן שבת מוקד השריפה היה במקום בו הוצב התנור על הקיר (ראה פרוטוקול עמ' 34 שורה 8). עוד מצהיר העד בחוות דעתו, כי בחוטי החשמל המגיעים עד התנור, נתגלו סימני התחממות והתכה. לאחר שנשללה אפשרות של הצתה מסכם החוקר "היות ומרכז הנופש היה סגור בשעת גילוי השריפה יש לשער שהשרפה נגרמה כתוצאה מתקלה חשמלית במערכת התנור". בחקירתו הנגדית על חוות הדעת העיד מר בן שבת כי בדק את נסיבות קרות השריפה מתוקף תפקידו ובניגוד לטענתו של ב"כ הנתבעת שלל העד את הגרסה לפיה מטרתו היחידה היתה לחקור חשדות להצתה. והבהיר שאפשרות זו נבדקת בין יתר האפשרויות אך לא כמטרה בלעדית לחקירה (עמ' 31). העד גם נימק את מסקנתו המפורטת לעיל והסביר כי השערתו שמקור האש בתקלה חשמלית מתבססת על העובדה כי לא נמצא שום גורם אש אפשרי למעט אותה מערכת (עמ' 32 שורה 25). ובאשר להגדרה "מערכת חשמלית" מסביר מר בן שבת שכוונתו לחיבור החשמל. גם מר יעקב ריטוב קובע כי מוקד האש היה בקיר המערבי של הסאונה במקום בו הוצב התנור, ולהוכחת טענתו זו צרף מר ריטוב צילומים אשר בהם נראה בבירור הקיר השרוף המקום בו עמד התנור (ת/ 4(ג) וחוטי החשמל של התנור עליהם נראים סימני שריפה קשים (ת/ 4(ג) נקודה 4 בצילום העליון). מר ריטוב הדגיש בחוות דעתו ובעדותו בפני כי מצבם של חוטי החשמל שהיו מחוברים לתנור בהשוואה לחוט חשמל שני שהיה במרחק של 20 ס"מ מהם מצביע על כך האש פרצה כתוצאה מהתחממות כבל החשמל שהתלקח והצית את קיר העץ שלידו. יצויין כי מר ריטוב אינו מומחה לחשמל ועל כן להשקפתי יש להתיחס לאותו חלק של חוות דעתו הנוגע בתחום מומחיותו דהיינו, תבנית השריפה, אופן התפשטותה, מוקד השריפה והיכולת להצביע על ממצאים ששימשו בסופו של דבר בסיס לחוות דעתו המשלימה של מהנדס סכר. מר שטיינר בסיכומיו הדגיש את המחלוקת שבין מר ריטוב למהנדס סכר באשר למיקומו של כבל החשמל אשר ממנו פרצה האש לטענתם ובהסתמך על אי התאמה זו ביקש להסיק שאין לסמוך על עדותם. לאחר שבחנתי את עדויותיהם והראיות ששימשו בסיס לקביעותיהם הגעתי למסקנה שיש לראות בחוות הדעת של שלושת המומחים חוות דעת משלימות תוך הדגשת אותו חלק שבתחום מומחיותו של כל אחד מהם. העובדה שמר ריטוב סבר שמקור הבעיה נמצא בחלק בו מתחבר הכבל לתנור ואילו מהנדס סכר חלק על דעתו ומצא שההחממות החלה כתוצאה מפגם בבידוד של הכבל שהיה חבוי מאחורי ציפוי העץ של הקיר אין בה כדי לפגום במסקנתו של מר סכר הנסמכת על ממצאיו בשטח של מר ריטוב. יצויין כי בחוות דעתו ת/ 4 ציין מר ריטוב כי ההתחממות החלה בגלל מגע רופף בחיבורי החשמל או גורם אחר שיצר את ההתחממות של הכבל החשמלי (עמ' 3 לחווה"ד ת/ 4), ובכך גילה דעתו שבכל הנוגע לתחום החשמל אין הוא קובע ממצא חד משמעי. על כל פנים, שני המומחים העידו כי הכבל נשרף באופן שחלקו העליון ניזוק בצורה קשה ביותר והקטע שנכנס לתוך התנור נשרף כליל (עמ' 66), לכן להשקפתי אין מדובר בסתירה היורדת לשורשו של ענין בהתחשב בכך שמר ריטוב אינו מהנדס חשמל וביחס למצב העובדתי המתואר לעיל אין כל סתירה בין שתי העדויות. מכל מקום, שני העדים מעידים כי ההסבר ההגיוני היחיד לכך שהכבל אשר הוליך חשמל לתנור נשרף באופן בלתי הומוגני כמתואר לעיל הוא בכך שמקור האש היה בהתחממות בחלקו התחתון של הכבל ועל כן היתה האש שאחזה בו חזקה יותר וגרמה לכך שאותו חלק נשרף כליל לעומת החלק העליון שניזוק בלבד. יתרה מכך במקביל לכבל של התנור נמצא כבל חשמל נוסף הנראה בבירור בצילום ת/ 4(ג), וכבל זה כמעט ולא ניזוק ובידודו לא נפגע. אין זה סביר ששני כבלים הנמצאים במרחק קטן זה מזה והחשופים באותה מידה למקור החום ינזקו באופן כה שונה. כשהאחד שרוף קלות בצורה הומוגנית לכל אורכו והשני נשרף בחלקו כליל ובחלקו בצורה קשה ביותר. לא בכדי מנסה עו"ד שטיינר להכחיש קיומו של הכבל השני כיוון שלא נמצא למהנדס שוירמן שהעיד מטעם הנתבעת כל הסבר לשוני זה ואף הוא ניסה לטעון שקיומו של כבל השני לא הוכח. ולבסוף נאלץ להודות: "אם הייתי יודע מה הרכב החוטים, אם זה באמת חוט חשמל, בהנחה שמדובר במקום כלשהו שבו החוטים בסמיכות ואחד נשרף והשני לא, זה לא מתקבל על הדעת שהשריפה תפלה בין שניהם" (עמ' 85 שורות 14-12). בבואי לשקול איזו מבין חוות הדעת להעדיף הגעתי למסקנה כי חוות דעתו של מר סכר מבוססת יותר ונסמכת על ממצאים אוביטקיביים בשטח שלא נמצא להם הסבר בעדותו של מהנדס שוירמן. כפי שציינתי לעיל, מהנדס סכר ביקר במקום סמוך לאחר השריפה בדק את השטח והגיע למסקנות המפורטות בחוות דעתו לעומתו מהנדס שוירמן התבקש לחוות דעתו כעבור כשנתיים ומטבע הדברים מדובר בחוות דעת תיאורטית שעיקרה מתבסס על ספרות מקצועית ביחס לגורמי השריפות במתקנים מסוג זה. העובדה שבמקרים רבים נגרמות שריפות כתוצאה מהנחת חומרים דליקים (כגון בגדים ומגבות) על התנור או טיפול לא נכון בחיישן אין פירושה שגם במקרה זה נגרמה השריפה כתוצאה מאחד הגורמים הללו ויש לבחון על פי מאזן ההסתברויות איזה מבין האפשרויות סבירה יותר. עמדתו של מהנדס שוירמן מסתמכת על תאוריות שלא נמצא להן כל בסיס בחומר הראיות. לא נמצא שמץ של ראיה לכך שבגד או חומר דליק אחר הונח על התנור ההיפך הוא הנכון העדה גב' עליזה חיים שעו"ד שטיינר בסיכומיו מזלזל בצורה בוטה ומיותרת באינטליגנציה שלה העידה מפורשות כי היא נוהגת לבדוק כל יום אם לא הושארו בגדים במלתחה ולהניחם במחסן למשמורת ומדגישה כי בסאונה לא ראתה אף פעם בגדים (עמ' 29-28). וכאשר פרטה, כמשיחה לפי תומה, את פעולותיה בערב השריפה סיפרה: "היתה הרצאה של סוציולוג סידרנו כיסאות, הכל ירדנו למטה, ניקינו סידרנו ראינו שהכל בסדר פתחתי את הדלת של הסאונה, סגרתי הדפסתי כרטיס ויצאתי" (עמ' 26). וגרסתה זו נראית אמינה בעיני בעיקר לאור העובדה שהעדה לא ניסתה לטעון שכיבתה את האור, למרות שהיתה אמורה לעשות כן, ואף ציינה כי אינה זוכרת את הפעולה של פתיחת הארון של לוח החשמל של הסאונה והיתה מוכנה להודות באפשרות כי שכחה לכבות את החשמל. אילו רצתה העדה ליפות את מעשיה ולהעיד עדות "מטעם" יכולה היתה לטעון שניתקה את החשמל כפי שהיה עליה לעשות. מעדותה של גב' חיים עולה בבירור כי בעת שעזבה את הסאונה לא היו בגדים ומגבות בסאונה ובסביבתה. גם העובדה שמספר חודשים עובר לשריפה נשוא הדיון פרצה אש בסאונה בשל בגד שהונח על התנור, אין בה כדי להוכיח שכך אירע גם הפעם. לעומת הגירסה התיאורטית לפיה הושארו בגדים על התנור בסאונה והם שגרמו להתלקחות האש שלא נמצאו לה כל תימוכין חוות הדעת של מהנדס סכר מתבססת על ממצאיו של מר בן שבת, שהאובייקטיביות שלו אינה שנויה במחלוקת, ועל חוות דעתו המתועדת בצילומים של מר יעקב ריטוב ולעובדות אלה לא נמצאה למהנדס שורימן כל תגובה ענינית. מאחר וגם הנתבעת אינה מכחישה כי מוקד האש היה בתנור אלא שלהשקפתה הגורם להתפרצותה היה בהתלקחות בגד או פריט אחר שהושאר על התנור או נתלה סמוך אליו (עמ' 1 לסיכומים) ומכיוון שלגרסה זו לא נמצאו תימוכין בחומר הראיות החלטתי להעדיף את חוות דעתו של מר סכר אשר על פי מאזן ההסתברויות והגיונם של דברים מתיישבת עם הממצאים בשטח כמפורט לעיל. לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת את נזקי השריפה בהם נשאה בסך 172,798 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כן תשלם הנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשעור 13% + מע"מ מן הסכום שנפסק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסה"ד ועד לתשלום בפועל.שריפהמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)