תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות:

1. התובע שהינו יליד 31.8.41 נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 29.6.93 ושהוגדרה אף כתאונת עבודה. עיקר פגיעותיו הינן בעמוד השדרה הגבי והצווארי, בחזה, בבטן ובראש. ועדה רפואית לעררים של המל"ל העניקה לתובע 100% נכות.

ב"כ הצדדים חלוקים ביניהם באשר להשפעת הפגיעה והנכויות שנקבע שהתובע סובל מהן על תפקודו, ובאשר לנזקים שבגינם יש לפצותו, וגובהם.

2. פיצוי בגין נזק לא ממוני כאב וסבל:ב
אין מחלוקת בין הצדדים שלתובע נקבעו 100% נכות. אשר לימי האישפוז - ב"כ התובע בסיכומיו טען שמרשו היה מאושפז כתוצאה מהתאונה 185 יום, בעוד שב"כ הנתבעת טען שהתובע אושפז 165 יום.
ההפרש שבין עמדות הצדדים באשר למשך ימי האישפוז שהתובע זכאי לפיצוי בגינם נובע, בין היתר, מטענת הנתבעת שאין לכלול במסגרתם אישפוז בגין טיפול בעיניו, משלא הוכח שעיניו נפגעו בתאונה, וכן משנכללו ימי האישפוז הנתבעים בגין טיפול בעיניים, במסגרת תקופת האישפוז שלגביה אין מחלוקת.
אף כי עולה מהאמור בהחלטת הועדה הרפואית לעררים שנפסקו לתובע אחוזי נכות בשל פגיעה בעיניו כתוצאה מהתאונה, הרי שאין לכלול במניין ימי האישפוז את ימי האישפוז בבית חולים ברזילי מיום 5.10.93 ועד 10.10.93, ויום 5.12.93, שבמהלכם עבר טיפול עיניים, מאחר שימים אלה נכללים במסגרת ימי האישפוז שהנתבעת אינה כופרת בחיובה לפצות בגינם. אשר ל- 11 ימי האשפוז בין ה- 27.4.98 ועד ליום 6.5.98 בשל ניתוח דחוף שהתובע עבר לשחרור המעי הרי שיש להוסיפם למניין ימי האישפוז לנוכח האמור בתיק האישפוז (ת/ 1), בהיותם קשורים לתאונה. לפיכך סה"כ ימי האישפוז שבגינם התובע זכאי לפיצוי מגיע ל- 176 ימים, וסה"כ הפיצוי הכספי לאור האמור הינו הסכום המקסימלי הקבוע בחוק המגיע לסכום של - 129,778 ש"ח.

3. הפסד כושר השתכרות בעבר ובעתיד:ו
כשנה וחצי לפני התאונה החל התובע לעבוד בחברת "בן ארי בע"מ" (להלן:נ "החברה") כשוקל במחצבה. ב"כ התובע טען ששכרו הממוצע של התובע לפני התאונה היה 3,508 ש"ח נומינלי ומשוערך להיום 6,025 ש"ח והפנה לתלושי השכר הנספחים לתצהיר התובע. לעומתו ב"כ הנתבעת טען שמשכרו הממוצע של התובע יש לנכות מס בשיעור 25% ולהוסיף את תוספות היוקר שהיו מאז משכורתו האחרונה של התובע, ושלכן שכרו המשוערך מגיע לכדי - 3,198 ש"ח.
בהתאם לפסיקה (ראו ע.א 467/77 יעקב הורוביץ נ' רשות הנמלים בישראל פ"ד לג' (2) 256 ) נכון היה לשערך את השכר כפי שנהגה התביעה, ולכן שכרו של התובע משוערך להיום בניכוי מס הכנסה בגובה של 804 ש"ח הינו הסכום של - 5,030 ש"ח.
ב"כ הנתבעת טען שאין לפצות את התובע על אובדן מלא של כושר השתכרותו, שכן לגרסתו התובע יכול היה למצוא עבודה, אף בשכר נמוך ולהשתלב בה. איני מקבלת טענה זו של ההגנה. הוכח שלתובע נפסקו 100% נכות בשל פגיעות שונות בגופו. בעבר עבד בעבודות פיזיות, ואין הוא אדם צעיר, שיכול, אולי, למצוא תעסוקה שונה מזו שהיה מורגל בה במשך שנים. לפיכך, לנוכח מכלול הנסיבות, סבורתני שכושר השתכרותו נשלל ממנו כליל.
משחלפו 73 חודשים מאז התאונה ועד היום , יש לפצות את התובע בסכום של - 367,190 ש"ח, לסכום זה יש להוסיף ריבית מאמצע התקופה, כך שסה"כ הפסדיו של התובע בגין הפסד השתכרותו בעבר הינו בסכום של - 411,252 ש"ח.
לתובע נותרו עוד כשבע שנות עבודה, ולכן, ההפסד המהוון של שכרו לעתיד הינו בסכום של - 380,676 ש"ח, כאשר הבסיס לחישוב הינו הסכום של - 5,030 ש"ח, שהוא, כאמור, שיערוך שכרו של התובע בניכוי מס הכנסה.

4. הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות:ב
ב"כ התובע טען בסיכומיו שלתובע מגיע פיצוי בגין אובדן פנסיה מגיל הפרישה ועד לסוף תוחלת חייו בסכום של - 518,848 ש"ח . לעומתו טען ב"כ הנתבעת שמכיוון שהתובע החל לעבוד בחברה ביום 9.3.92, הרי שהיה צובר עד גיל 65 כ- 26% מזכויות הפנסיה, ומכיוון שתוחלת חייו היא עד גיל 78 יש לפסוק לו בגין אב נזק זה סך של 107,299 ש"ח.
בתצהירו מיום 6.3.98 טען התובע שפרט לעבודתו בחברה בעבר עבד כנהג משאית, מסגר עצמאי וכחקלאי. לא הוכחו תנאי עבודתו באותם מקומות עבודה, והאם אמור היה לזכות בתשלומי פנסיה מאותם מקומות עבודה ובאילו תנאים. לכן יש מקום לפסוק לתובע אך פיצוי בגין אובדן זכויות הפנסיה שלו בחברה, עבור 13 שנות עבודה שנותרו לו לעבוד אילמלא התאונה, וכשנה וחצי שעבד לפני התאונה, דהיינו 29% ממשכורתו. סכום זה מהוון על בסיס המשכורת המשעורכת של התובע לפי ערכיה היום , מגיע לסך של - 218,215 ש"ח.

5. עזרת צד שלישי לעבר:ו
התביעה עתרה לתשלום סכום של 342,413 ש"ח בראש נזק זה, בעוד שהנתבעת גרסה שאין לפסוק סכום כלשהו. את הפיצוי עבור עזרת צד שלישי לעבר תבעה התביעה בגין הפסדי שכר שנגרמו לאשת התובע במקום עבודתה, ושווי עזרה שנטען שהתובע נזקק לה.

א. אשר לתביעה לפיצוי בגין הפסד בשכרה של אשת התובע הגברת חוה אלבז, ע.ת. 1, בשל כך שנטען שקידומה בעבודתה בבנק נעצר, ונוכו לה ימי חופשה ומחלה כיוון שנאלצה להקדיש את זמנה לטיפול בתובע, טענה הנתבעת שאין להיזקק לתביעה, מאחר שהתביעה הוגשה על ידי התובע בלבד ו האישה לא צורפה כמטיבה.
למרות שע.ת. 1 פירטה בתצהירה את ההפסדים האמורים שנטען שנגרמו לה , ההגנה לא העלתה טענות כנגד הרחבת החזית בטרם ע.ת. 1 עלתה על דוכן העדים, והתצהיר התקבל במלואו. ב"כ הנתבע אף חקר את ע.ת. 1 על שנאמר בתצהירה בעניין זה, ורק לקראת סיום חקירתה (עמ' 14 לפרוט') הועלתה התנגדות לשינוי חזית.
גם אם נאמר שההגנה התנגדה במועד לשינוי חזית, הרי שאין לקבל את עמדתה בדבר שלילת פיצוי לתובע בשל הפסדים שנטען שנגרמו לאישתו בשל תמיכתה בו - כאשר המדובר בבני זוג - באותו כיס. זאת ועוד הדברים שנאמרו בספרו של דוד קציר פיצויים בשל נזקי גוף (מהדורה רביעית) עמ' 565 - יפים גם לענייננו:נ

" ואף אם לא תבע המיטיב את אשר הפסיד עקב עזרה לנפגע, לא נמנעו בתי המשפט מלפסוק את הפיצוי לנפגע, שכן הלכה פסוקה היא שאין המוטב מנוע מלתבוע את שווי ההטבה, בין משום שיונח כי ברצונו להשיב למיטיב את ההטבה, ובין משום ההנחה האחרת, שכוונת המיטיב היתה להיטיב עם הנפגע ולא עם המזיק ".

בסעיף 3 לתצהירה טענה ע.ת. 1 :ב

"מבחינה זו יטען כי נגרם לי נזק כבד ביותר, שכן אפשרויות הקידום אשר עמדו בפני אלמלא התאונה היו גדולות ועימן כמובן אפשרויות השבחת השכר בכ- 800 ש"ח לחודש ע"פ נתונים הידועים לי".

כמו כן הסבירה שהיו לה הצעות לעבוד בסניף גדול יותר מהסניף בנהורה, שאילו קיבלה אותן היתה עולה בדרגה ומשביחה את שכרה, אך לנוכח מצב בעלה נאלצה לדחותן.
התובע בתצהירו טען שהוא זקוק לאדם שישהה עמו במרבית שעות היממה אך קשה עליו חברתו של אדם זר ועל כן אשתו היא זאת שנשארת עמו, סועדת אותו ועוזרת לו במקום עזרה בשכר ובשל כך עוכב קידומה בעבודתה.
סבורתני שאין מקום לפסוק לתובע בגין התביעה לפיצוי בשל אי קידומה של אשתו, הן משום שעסקינן בנזק שהמזיקה לא היתה צריכה לצפות, והן משום שלא הוכח שעת. 1 עשתה די כדי להקטין את נזקה, כגון, השתתפות בקורס מאוחר יותר מהקורס שנאלצה לעזוב בגלל התאונה, ושנטען שבגלל אי השתתפותה בו עוכב קידומה.

ב. טען ב"כ התובע לפיצוי בגין ימי מחלה וחופשה שאשת התובע לקחה על מנת לסעוד את בעלה על בסיס של 126 ימי חופשה, שנטען ששוויין 63,201.60 ש"ח נכון ליום 12.1.98 ו- 41 ימי מחלה.
ב"כ הנתבעת טען שלא היה מקום שאשת התובע תשהה לצידו שעה שהיה מאושפז, שכן די היה לו בטיפול שזכה מהצוות הרפואי בבית החולים.
גם אם נכון שנוכחותה של אשתו לצידו בתקופה שהיה מאושפז לא היתה חיונית, הרי שיש לפצות את התובע בגין ההפסדים שנגרמו לו ולמשפחתו, משבחרו להיות לצידו. זאת ועוד התובע ואשתו העידו שלאחר שיצא מבית החולים נזקק לעזרתה של האישה, ברחצה, לבוש, נעילת נעליים, צחצוח שיניים, וגילוח, ושזו העניקה אותה לו, ולכן נאלצה להעדר מידי פעם מעבודתה. לפיכך, יש לפצות את התובע בשל העזרה שאשתו הושיטה לו ושגרמה למשפחה הפסדים כספיים כתוצאה מאובדן ימי חופשה וימי מחלה.
נטען על ידי ההגנה שטענות התביעה בדבר הפסד ימי חופה ומחלה אינן מתיישבות עם האמור במסמכי הבנק, מקום עבודתה של האישה, שצורפו כנספחים לתצהירים. טענה זו נדחית לנוכח הסברה של ע.ת. 1 שלא בכל הימים שביקרה את בעלה עבדה אחה"צ, ושלכן יכלה לנסוע ולסעוד אותו גם ללא נטילת ימי חופשה.
ימי החופשה והמחלה שבגינם מתבקש הפיצוי מתפרשים על פני התקופה שמיום 1.7.93 ועד 31.10.97. במהלך תקופה זו, אמורה היתה ע.ת. 1 ליטול לפחות ארבע חופשות שנתיות, שכל אחת היתה בת 28 יום כמתחייב מחוק חופשה שנתית, התשי"א - 1951, דהיינו שהיתה נוטלת בסה"כ 112 ימי חופשה. יש איפוא לנכות מימי החופשה והמחלה שהתובע עותר לתשלום פיצוי עבורם את ימי החופשה שאשתו בין כה וכה היתה נוטלת ממקום עבודתה, לצורך פישוט התחשיב נוכו תחילה ימי החופשה שאשת התובע היתה נוטלת בין כך וכך ממקום עבודתה מימי המחלה והיתר מימי החופשה. נעיר שבהתאם לאמור במכתב הבנק (נספח ד') עבור ימי המחלה משולם לעובדי הבנק בעת הפרישה לגמלאות תשלום בגובה השכר. משהאמנתי לעדי התביעה שיתרת ימי החופשה שע.ת. 1 נטלה 55 ימים, נוצלו על ידיה לטיפול בתובע הנני מחייבת את הנתבעת לשלם את עלותם, בהסתמך על האמור בנספח ד' לתצהיר ע.ת. 1 בסכום של - 27,588 ש"ח, סכום זה מעודכן להיום בצירוף ריבית על מחצית התקופה הינו - 32,244 ש"ח.

ג. התביעה עתרה לפיצוי בגין העסקת עזרה לניקיון הבית בסכום של - 62,560 ש"ח.
ב"כ הנתבעת טען שכתוצאה מהתאונה לא נזקק התובע לעזרה בניקיון הבית ושלכן אין לפסוק לו פיצוי עבור עזרה שכזו.
עוד טען ב"כ הנתבעת שמשלא העידה התביעה את עובדות משק בית שעבדו בבית התובע, ואשתו לא ניסתה להוכיח תשלום לעובדות אלה ע"י ספחי השיקים בפנקסיה, הרי שניתן להסיק שהתובע לא נזקק לעזרה זו, ובפועל היא אף לא ניתנה.
האמנתי לע.ת. 1 שבעבר לא נזקקה לעזרה בשכר לניקיון הבית שכן כל בני המשפחה נטלו בכך חלק, אך כיוון שלאחר התאונה הוטלו על כתפיה מטלות רבות, שקודם היתה פטורה מהן, כיוון שהתובע עשה את חלקן, אך עתה נבצר ממנו לסייע בידה בשל מצבו הבריאותי, הרי שבדלית ברירה, וכדי לשחרר את עצמה לטפל בתובע, החלה להסתייע בעזרה בתשלום לביצוע עבודות משק בית.
בתצהירה טענה ע.ת. 1 שהעסיקה עזרה בעבודות משק בית תחילה בתדירות של כפעמיים בשבוע בסה"כ כשמונה שעות שבועיות ובעלות של 25 ש"ח לשעה. בעדותה בבית המשפט ביום 17.9.98 הבהירה, שלאחרונה היא מסתפקת בעזרה של פעם בשבוע לחמש שעות בעלות של 140 ש"ח לפעם. לכן חושב סכום הפיצוי באופן שמיום התאונה ועד ליום 1.9.98 הבסיס לחישוב הינו 8 שעות שבועיות * 25 ש"ח לשעה סה"כ 200 ש"ח לשבוע * 63 חודשים, בסה"כ עבור תקופה זו 54,180 ש"ח.
מיום 1.9.98 ועד היום 11 חודשים יש לחשב הפיצוי לפי 5 שעות שבועיות שעבורן משלם התובע 140 ש"ח לשבוע כך שההוצאה עבור עזרה לתקופה זו מגיעה לסכום של - 6,622 ש"ח. סה"כ הפיצוי עבור עזרה במשק בית הינו הסכום של - 60,802 ש"ח, ובתוספת ריבית מאמצע התקופה הינו 68,098 ש"ח.

ד. ב"כ התובע ביקש אף לפסוק למרשו פיצוי נוסף בגין העזרה של אשתו לצורך סיעוד. הפיצוי שהתבקש התבסס על עזרה בשווי של 1,500 ש"ח לחודש.
ב"כ הנתבעת טען שהתביעה הגזימה בתיאור העזרה שהתובע נזקק לה מבני משפחתו. לא התרשמתי שהתובע ואשתו הגזימו בתיאור העזרה שהאישה מושיטה לבעלה. עלה מדבריהם שלעיתים התובע נזקק ליותר עזרה ולעיתים פחות, תלוי במצבו. התובע אומנם די עצמאי בפעולות היומיומיות, אך נזקק לעזרה בעיקר הלבשה רחצה וכו'. נראה לי שמאחר שהתובע ואשתו העסיקו עזרה בשכר לביצוע עבודה משק בית, שבעבר הם ביצעו בעצמם, הרי שממילא התפנתה אשת התובע לטפל בו, וחלק ניכר מהפיצוי המתבקש עבור עזרת האישה, נבלע בפיצוי שנפסק לתובע בגין העסקת עזרה במשק בית. לפיכך, לנוכח עדויות התובע ואשתו בדבר היקף העזרה שהאישה הושיטה לתובע, ומשנפסק פיצוי עבור עבודות הבית, נראה לי לפסוק פיצוי עבור עבודות האישה בסכום גלובלי של - 20,000 ש"ח.

ה. פיצוי בגין העסקת בעלי מקצוע ביחס לעבר:ו
נטען ע"י התביעה שכתוצאה מהתאונה נבצר מהתובע לבצע עבודות אחזקת בית שביצע בעבר, ועתה נזקקת המשפחה לשכור בעלי מקצוע לביצועם. את הפיצוי בראש נזק זה העמידה התביעה על הסך של 20,000 ש"ח. על גובה ההוצאות בגין אחזקת הבית העידה ע.ת. 1 (עמ' 16 לפרוט' ) :נ

"השבוע היה אצלי חשמלאי שהחליף שני מנורות דחוף, דבר שקודם בעלי היה יכול לעשות הצביעה של הבית לפני שנה עלתה כ- 4,000 ש"ח".

ב"כ הנתבעת טען שאשת התובע הגזימה כשהעידה שאת ביתה היא צובעת כל שנה. משהאמנתי לתובע ולאשתו שבעבר ביצע התובע את כל עבודות האחזקה, ושאכן - כמקובל גם במשפחות אחרות - צבע את בית המשפחה מידי שנה , ומשנבצר מהתובע כתוצאה מהתאונה להמשיך ולבצע את עבודות האחזקה, הנני פוסקת לתובע פיצוי בסכום גלובלי של 10,000 ש"ח עבור ראש נזק זה. אוסיף שהסכום של 4,000 ש"ח שנטען ע"י התביעה שהתובע הוציא עבור צביעת הבית, כולל גם, ככל הנראה, את עלות החומר, והתובע היה נזקק, ממילא להוציא הוצאה זו אילו ביצע את העבודות בעצמו.

6. פיצוי עבור עזרת צד ג' בעתיד.
ב"כ התובע ביקש בראש נזק זה פיצוי עבור עזרת אשתו, עזרה בניקיון הבית, ועזרה מבעלי מקצוע. הנתבעת גרסה שאין הצדקה לפצות את התובע בגין עזרת צד ג'. משהוכח שהתובע נפגע בתאונה באופן המגביל אותו בחיי היום יום, ואשתו נרתמה לסייע בידו, ולכן אף שכרה עזרה לעבודות משק בית, הרי שיש לפצות את התובע הן עבור העזרה בעבודת משק בית, והן עבור העזרה שאשתו מושיטה לו. את העזרה עבור עבודות משק בית, יש להעמיד על הסכום של 600 ש"ח לחודש, ואילו עבור עזרת האישה על 400 ש"ח לחודש, ובסה"כ 1,000 ש"ח לחודש. סכום זה מהוון ל- 20 שנה, מגיע לכדי הסך של - 180,310 ש"ח.
אשר לפיצוי בגין היזקקות התובע בעתיד לעזרה בשכר לביצוע עבודות אחזקת הבית, הנני מעמידה את הפיצוי על סכום כולל של 24,000 ש"ח, שכן יש להניח שלא יכול היה לבצע עבודת אלה בעצמו, אף אילמלא נפגע בתאונה, לאחר שימלאו לו 70 שנה.

7. הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד:ב
ב"כ התובע עתר לפיצוי בסכום של 20,000 ש"ח ובצרוף הפרשי הצמדה וריבית בגין הוצאות רפואיות בעבר, וזאת בהסתמך על האמור בסעיף 9 לתצהירו של התובע שם נטען שבעטיה של התאונה נגרמו לו הוצאות רפואיות בגין רכישת תרופות, , תשלום לרופאים, לבדיקות, וטיפולי פיזיוטרפיה, אביזרי עזר טיפולי שיניים, וקניית מזון מרוכז, שהתובע העריכם בסכום של 20,000 ש"ח .
ב"כ הנתבעת טען שחוק בריאות ממלכתי מכסה הוצאות אלה, אך מוכן היה שהנתבעת תישא בסכום של 401 ש"ח, משהוכיח התובע שהוציא הוצאה זו עבור תרופות באמצעות קבלות. אכן, על פי החוק את מרבית ההוצאות אמור התובע לקבל מהמוסד לביטוח לאומי, או במסגרת חוק הבריאות הממלכתי. דא עקא שלא פעם קורה שלמרות שהנפגע זכאי לכיסוי הוצאותיו הרפואיות בפועל אין הוא מצליח לגבותם מהמל"ל, או לקבלם ללא תשלום מקופות החולים. לכן משפורטו הפריטים שעבורם התובע טען שהוא נאלץ לשלם מכיסו, אך מאידך בהעדר תיעוד בכתב שממנו ניתן ללמוד על גובה ההוצאות, הנני מעמידה את הפיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר על סכום של 3,000 ש"ח.
אשר להוצאות הרפואיות בעתיד, לנוכח הוראות החוק לא מצאתי שיש מקום לפסוק לתובע פיצוי בגינן.

8. הוצאות נסיעה מכל מן וסוג ביחס לעבר מעבר למל"ל:ו
עבור הוצאות נסיעה בעבר, הכוונה להוצאות נסיעה של התובע ואשתו, עתרה התביעה לפסיקת סכום של - 89,048 ש"ח. נטען שבשעה שהתובע היה מאושפז בבית לוינשטין הוא הגיע לחופשות לסופי שבוע לביתו, ברכב המשפחה וחזר לבית לוינשטיין במונית. אשר לאשת התובע וילדיו, טענה התביעה שנסעו יום יום , בעיקר האישה לבקר את התובע תחילה שהיה מאושפז בבית חולים, ולאחר מכן כשאושפז בבית לוינשטיין. למרות הוצאות הנסיעה המוגברות שהתביעה טענה להם, לא הומצאו ראיות, מעבר לעדויות התובע ואשתו, להוכחת עיקר ההוצאות.
בהעדר ראיות, מעבר לעדויות עדי התביעה, ומשהאמנתי לדבריהם בדבר תכיפות הביקורים של אשת התובע , וילדיו, הנני מעמידה את סכום ההוצאות עבור נסיעות על סך של - 13,000 ש"ח, בהתחשב בקילומטרז' שהתובע ומשפחתו נסעו בתקופה שהיה מאושפז, ועלות הוצאות נסיעה משתנות הכוללות תיקונים, דלק, צמיגים וסיכה.

9. עבור הוצאות נסיעה לעתיד:נ
התובע עתר לתשלום סכום של 169,004 ש"ח עבור הוצאות נסיעה לעתיד כאשר סכום זה מורכב משווי ההפרש שבין עלות רכב עם מהלכים, לעלות רכב אוטומטי, והיקף נסיעות של 600 ש"ח לחודש. למרות פגיעותיו של התובע ואף כי הוכח שהוא נזקק לנסיעה במכוניתו גם למרחקים קצרים, לא נראה לי שיש לפסוק סכום כלשהו בגין ניידות, מעבר לסכום שהוא ההפרש שבין עלות רכב רגיל לעלות רכב אוטומטי. הוכח שהתובע נזקק לרכב אוטומטי על פי דרישות משרד הרישוי. בהעדר הוכחה לגבי עלות ההפרש בין רכב רגיל לרכב אוטומטי, ובהנחה שהתובע יחליף את רכבו כל ארבע שנים עד לגיל 70, הנני פוסקת לתובע בראש נזק זה סכום של - 17,000 ש"ח.

10. מסה"כ פיצויים שנפסקו יש לנכות את תקבולי המל"ל, שעל פי חוות הדעת של מר ספיר מגיעים לסכום של 1,025,368 ש"ח נכון ליום 31.1.99, והתשלומים התכופים שהתובע קיבל בעבר המגיעים בסה"כ , לאחר שיערוכם ובתוספת ריבית לסכום של - 35,989 ש"ח.
אשר על כן הנתבעת תשלם לתובע את הסכום של - 446,216 ש"ח לסכום זה יתווסף שכר טרחת עו"ד והמע"מ כקבועים בחוק.
סכום הפיצוי ושכר טרחת עו"ד יהיו צמודים למדד הידוע היום, ויישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלומם המלא בפועל.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין נכות

  2. נכות בעיניים

  3. נכות תפקודית

  4. תאונת דרכים נכות

  5. תאונת דרכים אין נכות

  6. נכות גריאטרית

  7. 36% נכות רפואית

  8. נכות מחמת הספק

  9. סעיף 6ב נכות על פי דין

  10. אנצפלופתיה נכות

  11. מרפק טניס נכות

  12. נכות 100 אחוז תאונת דרכים

  13. תקנה 9 נכות מוסבת

  14. פיצוי על 1% נכות

  15. תביעה על נכות בתאונת עבודה

  16. מענק נכות מבטחים

  17. תביעה לנכות זמנית

  18. מהי נכות וסטיבולרית

  19. 5% נכות תאונת דרכים

  20. 45% נכות ביטוח לאומי

  21. ערעור על נכות זמנית

  22. תאונת דרכים 1% נכות

  23. מועד תחילת גמלת נכות

  24. תאונת דרכים 5% נכות

  25. תאונת דרכים 44% נכות

  26. תאונת דרכים 23% נכות

  27. ייחוס נכות לעבר רפואי

  28. תאונת דרכים 27% נכות

  29. תאונת דרכים 50% נכות

  30. תאונת דרכים ללא נכות

  31. תאונת דרכים 19% נכות

  32. נכות אורטופדית 2 אחוז

  33. נכות 15% בגין ליקוי שמיעה

  34. תביעה לתשלום מענק נכות

  35. הפסדי השתכרות 30% נכות

  36. הכרה בנכות נפשית בצבא

  37. חישוב מענק נכות מעבודה

  38. חישוב מענק נכות לעצמאי

  39. אסטמה נכות ביטוח לאומי

  40. פיצויים גבוהים ללא נכות

  41. נכות לפי סעיף 37(7)(ב)

  42. תביעה למענק נכות מעבודה

  43. 28% נכות בגין פגיעה בעבודה

  44. השפעת נכות על כושר עבודה

  45. תאונת דרכים נכות עיניים

  46. ערעור על 19% נכות מעבודה

  47. ערעור על דרגת נכות מעבודה

  48. ערעור על מועד תחילת הנכות

  49. הבאת ראיות לסתור דרגת נכות

  50. תאונת דרכים 65% נכות במל''ל

  51. פסוריאזיס נכות ביטוח לאומי

  52. גמלת נכות חברת מושב שיתופי

  53. ראיות לסתור נכות אורטופדית

  54. 25% נכות (לאחר הפעלת תקנה 15)

  55. התיישנות מיום התגבשות הנכות

  56. נכות בעקבות תאונה במילואים

  57. נכות מעבודה מצב רפואי קודם

  58. פיצויים לילד על נכות מתאונה

  59. השפעת נכות נפשית על התפקוד

  60. חישוב הבסיס לתשלום גמלת נכות

  61. חישוב נכות קודמת תאונת עבודה

  62. ערעור על 20% נכות רפואית זמנית

  63. נכות בגין "אלופציה טוטאלית"

  64. נכות תעסוקתית - ביטוח לאומי

  65. נכות שהיתה לנפגע מלפני התאונה

  66. הגבלה בתנועות הצוואר 10% נכות

  67. תאונת דרכים 52% נכות משוקללת

  68. פגיעה בכושר השתכרות ללא נכות

  69. נכות משוקללת 60% בתאונת דרכים

  70. איחור בהגשת תביעה לנכות מעבודה

  71. נכות פחות מ-9% לפני החוק החדש

  72. תאונת דרכים 50% נכות אורטופדית

  73. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים

  74. נכות 10%, לחץ שורשי וירידה בתחושה

  75. תגובה נפשית שנובעת מנכות גופנית

  76. נכות נפשית לילד עקב תאונת דרכים

  77. תאונת דרכים תאונת עבודה 10% נכות

  78. תאונת עבודה 10% נכות ביטוח לאומי

  79. נכות 3% בגין נכות נויורקוגניטיבית

  80. תאונת דרכים 10% נכות לאישה בת 82

  81. נכות נפשית 50 אחוז - תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים תאונת עבודה 100% נכות

  83. ערעור על נכות נפשית בביטוח לאומי

  84. תאונת דרכים 20% נכות מביטוח לאומי

  85. פגיעות קשות בתאונת דרכים נכות 46%

  86. נכות בגב התחתון עקב שירות מילואים

  87. פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים – נכות נפשית

  88. נכות מלפני קום המדינה - ביטוח לאומי

  89. פיצוי על נכות זמנית עקב תאונת דרכים

  90. הוועדה קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 35%

  91. אי הגשת תביעה לנכות בגין תאונת עבודה

  92. החזר כספי בגין הורדת נכות ביטוח לאומי

  93. קשר בין נכות רפואית לאבדן כושר עבודה

  94. נכות על פי דין לפני חקיקת חוק הפלת''ד

  95. 100% נכות מביטוח לאומי עקב תאונת דרכים

  96. אפילפסיה נכות ביטוח לאומי נפגעי עבודה

  97. ערעור על "הפיכת" נכות קבועה לנכות זמנית

  98. אובדן כושר עבודה 20% נכות בתאונת דרכים

  99. קביעת ועדה רפואית כי מדובר במצב ניווני קיים

  100. 5% נכות רפואית לפי סעיף ליקוי 34(ב)(1)-(2)

  101. חישוב אבדן זכויות סוציאליות בגין 10% נכות

  102. ערעור כי נכותו היציבה של המערער היא בשיעור 36%

  103. נכות 25% לפי פריט ליקוי 41(4)(ג) שבתוספת לתקנות

  104. שינוי דרגת נכות מותאמת רטרואקטיבי בביטוח לאומי

  105. נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף ליקוי 42(1)(ד)(I)

  106. נכות עקב נפילה במהלך קניות בסניף שופרסל בבאר שבע

  107. נכות רפואית 80% בגין קוואדרופלגיה בינונית – תאונת דרכים

  108. תאונת דרכים 15% נכות אורטופדית ו- 15% נכות נפשית

  109. נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 37(5)(א) במחצית

  110. ערעור על 10% נכות, בגין התאונה בכל הקשור בפגיעה הלבבית

  111. דרגת נכות יציבה בשיעור של 40% בגין סעיף ליקוי 9(1)(ג)(III)

  112. לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין שבר בעצם הבריח

  113. המל"ל העמיד את נכותו הצמיתה על 14.5% ושילם לו מענק נכות

  114. התייעצות עם וועדת הרשות בקביעת נכות מעל 20% על פי תקנה 15

  115. ערעור על החלטת ועדה אשר דחתה את הערעור וקבעה למערערת 100% נכות

  116. על פי ספר התקנות הפרעת חרדה עם סימנים בקשב וריכוז אמורים להעניק נכות

  117. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון