קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום יתרת שכר עבודה עקב הסכם פרישה: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט רוזנוין: נציגי ציבור - ה"ה פיק ורוזנבלום; תב"ע שם/199-2) התבררה תובענה של המערער (להלן - העובד) נגד המשיבה (להלן - המעבידה) בעתירה לחייב את המעבידה לשלם לעובד יתרת שכר עבודה שהגיע עקב הסכם פרישה בין הצדדים. בית-הדין האזורי פסק כפי שעתרו ממנו. לפנינו ערעור של המעבידה על החיוב כאמור. .2להלן העובדות הצריכות לערעור זה: א) העובד עבד בשירות המעבידה עד ליום 2.2.1979; ב) יחסי עובד-מעביד בין הצדדים הסתיימו עקב הסכם בין הצדדים מיום 2.2.1979(להלן - הסכם הפרישה) אשר קבע, בין היתר, כי "כל הסכומים ו/או ההפרשים שישולמו רטרואקטיבית עד ליום ה- 2.2.1979בגין הסכם עבודה וכו' ישולמו לאברהם שמיר (העובד) עם ביצועם"; ג) ביום ה- 25.6.1979נחתם הסכם קיבוצי מיוחד (להלן - ההסכם הקיבוצי) בין המעבידה לבין ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (ברור שלא דייקו בשם והכוונה היתה להסתדרות הכללות של העובדים בארץ ישראל) - מועצת פועלי חיפה, שעליו חתם גם ועד העובדים, בתוקף מיום 1.4.1979ועד ל- .31.3.1980אותו הסכם מסדיר הסדר מקיף את כל המקובל בהסכם קיבוצי מיוחד, אך אין בו תעריפי שכר: ד) באותו יום, ביום 25.6.1979, נחתם עוד הסכם קיבוצי בין המעבידה לבין ההסתדרות - מועצת פועלי חיפה, שעליו חתם גם ועד העובדים (להלן הסכם המענק) שתוכנו מובא בסעיף 3להלן. .3הסכם בין הנהלת מילס ישראל בע"מ לוועד עובדי מילס ישראל בע"מ "סוכם בין הצדדים כי כל עובד מילס ישראל בע"מ אשר עובד בחברה בתאריך חתימת הסכם זה יקבל בחודש מאי 1979מענק חד-פעמי. בסיס החישוב יהיה כדלקמן: % 7.5מההכנסה המצטברת בשנת המס 79/78כשההכנסה המצטברת כוללת את הסכומים המופיעים בתלוש המשכורת של חודש מרץ 1979במשבצות 'משכורת' ו'תוספות'". .4השאלה המרכזית שעמדה לדיון בבית-הדין האזורי היתה, אם התשלום על-פי הסכם המענק היה רטרואקטיבי "עד ליום 2.2.1979". בית-הדין האזורי פסק כי כך היה ועל כן נעתר לתביעת העובד. בית-הדין פסק כפי שפסק, מאחר ולמד מהעובדה שהבסיס לחישוב המענק הוא ההכנסה בשנת המס .1978/79 .5עיקר טענותיו של הפרקליט שייצג את המעבידה היו: א) ההתייחסות בהסכם הפרישה להכנסה בשנת המס 1978/79לא באה אלא לשם קביעת בסיס חישוב בלבד; ב) את הסכם המענק ניתן אמנם לפרש לכאן ולכאן. יש לפרשו לפי הנסיבות שבהן נערך ובכל אופן אין ליתן פירוש לרטרואקטיביות בהעדר הוראה מפורשת; ג) הטוען לרטרואקטיביות, עליו השכנוע. .6הפרקליט שייצג את המשיב ביקש לאשר את פסק-הדין מטעמיו והדגיש שמחומר הראיות עולה, שבזמן החתימה על הסכם הפרישה ידוע היה המשא-ומתן שבעקבותיו בא הסכם המענק. כן הדגיש, שמעצם העובדה שבסיס החישוב הוא שנת 1978/79עולה, כי התשלום הוא בעד אותה שנה. .Iiפסק-דין .1בדין עומדת במרכז פסק-הדין שבערעור השאלה, אם התשלום לפי הסכם המענק הוא רטרואקטיבי במשמעות של תשלום בעד פרק הזמן שקדם ליום 2.2.1979, שהינו התאריך מכוח סעיף 7להסכם הפרישה, או שהתשלום בא בגין פרק זמן שאחרי 1.4.1979, היינו, תחילת תוקפו של ההסכם הקיבוצי. עילת התביעה היא אמנם מהסכם הפרישה, אך לא חלקו על כך שיש פה התקשרות חוזית בדרך "אימוץ" - Contracting by reference- של ההסכם הקיבוצי והסכם המענק. הזכות עצמה היא אמנם מחוזה אינדיבידואלי, אך תוכנה של אותה זכות נקבעת מהפירוש להסכם הקיבוצי ולהסכם המענק. ענייננו אינו מחייב להידרש לשאלת תוקפם הרטרואקטיבי של הסכמים קיבוציים במשמעות היקף תחולתם, היינו, למי מוקנות זכויות ועל מי מוטלות חובות מבחינת מסגרת הזמן. שאלה זאת נדונה בהרחבה בדב"ע מא/111-3, [1]; דב"ע לט/44-3, [2]; דב"ע לד/30-3, [3]. דבר אחד נוכל ללמוד לענייננו מאותו פסק-דין והוא, שלשאלת התחולה הרטרואקטיבית יש לגשת מפירוש דווקני ומצמצם (דב"ע לט/44-3, [2]). הלכה פסוקה היא, שאת הסעיף 7להסכם הפרישה יש לפרש לפי כוונת הצדדים ומותר להעזר לשם כך בהקשר התעשייתי - מה מקובל בתחום העבודה בנסיבות דומות. .2לעניין ניסוח הסכם המענק - שאלת הרטרואקטיביות כלל אינה צריכה פרשנות, באשר הצדדים להסכם הקיבוצי קבעו חד-משמעית למה כוונתם. כוונתם היא שהמענק ישולם בחודש מאי 1979, תשלום חד-פעמי, והוא ישולם רק למי ש"עובד בחברה בתאריך חתימת ההסכם" ותאריך חתימת ההסכם הוא .25.6.1979נדגיש, שהעובדה שבהסכם המענק נאמר שהמענק ישולם רק למי שעבד בחברה ביום 25.6.1979אינה עומדת לרועץ בתביעתו של העובד, באשר תנאי זה נוטרל על-ידי הסכם הפרישה. באשר עלתה השאלה, מה יהיה סכום המענק, קבעו את השיעור ואת הבסיס: הבסיס הוא "הכנסה מצטברת בשנת המס 1978/79" והשיעור %.7.5 .3משנותנים את הדעת לעובדה, שבאותו תאריך, 25.6.1979, נחתם גם ההסכם הקיבוצי לשנת העבודה 79/80ובאותו הסכם לא מצוי פרק הקובע את שכר העבודה, סבירה הטענה שהמענק בא להגדלת השכר באותה שנה והשכר הוגדל בשיעור של % 7.5לעומת שכר השנה הקודמת יש מקום לטענה של אי-סבירות הפירוש, מאחר שממנו יוצא כי פועל שעבד ביום 25.6.1979ופוטר זמן קצר לאחר מכן, אכן יקבל את המענק, בעוד שפועל שנת-קבל לעבודה בחודש יוני אותה שנה ויעבוד כל אותה שנה לא יקבל את המענק. לטענה זו ניתנה תשובה, שעובדתית המצב במפעל היה כזה שלא עמדו כלל לפני קבלת עובדים חדשים. יהא אשר יהא, אין מקום לפרש חד-משמעית שהמענק שולם לעובדי המפעל רטרואקטיבית בעד שנה שחלפה בעוד שבעד השנה השוטפת לא שונה השכר כלל. נוסיף לכך את הכלל, שרטרואקטיביות איננה נלמדת מהנחה, אלא מחייבת הוראה מפורשת, ונגיע למסקנה שהמענק לא שולם "רטרואקטיבית עד ליום 2.2.1979", כמתחייב מסעיף 7 להסכם הפרישה .4כאמור פסק בית-הדין האזורי כפי שפסק, משום שבית-הדין האזורי ראה בהתייחסות לשנת המס 78/79לא רק בסיס חישוב, אלא קביעת פרק הזמן שבעדו שולם המענק, אך צדק פרקליטו של המעבידה בטענותיו נגד פירוש זה. התוצאה היא, שדין הערעור להתקבל. המשיב ישלם הוצאות בסך 500, 1שקל בצירוף מע"מ.חוזהשכר עבודההסכם פרישהפרישה