as is מה זה

קיימת אמנם השקפה, לפיה ניתן לתת תוקף לכתבי ויתור דוגמת נספח AS IS, אך זאת רק אם כתב הויתור נחתם לאחר מסירת הדירה לקונה (א' זמיר, חוק המכר (דירות), (תשס"ב – 2002), עמ' 801).

סעיף 7א לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 קובע כי אין להתנות על הוראות חוק המכר דירות, אלא לטובת הקונה.

1. התובעים, בני זוג, רכשו מאת הנתבעת, שהינה חברה קבלנית, דירה בת 5 חדרים ברח' הבוצרים 1, ראשון לציון (להלן: "הדירה"). התובעים טוענים כי נתגלו בדירתם ליקויי בניה שונים, ולפיכך הגישו ביום 28.12.2000 תביעה לתשלום סך של 199,871 ש"ח כפיצוי בגין הנזקים הנטענים על-ידם.

2. הנתבעת, בכתב הגנתה מיום 18.02.2001, הכחישה את קיומם של ליקויים בדירה וטענה כי אם אכן קיימים ליקויים בדירה, הרי שאלה ליקויים קלים בלבד והיא זכאית לתקנם.

3. במהלך ישיבת קדם משפט מיום 07.01.2002, העלתה הנתבעת לראשונה את הטענה, לפיה התובעים חתמו על כתב ויתור כלפי הנתבעת, כנספח להסכם הרכישה של הדירה מיום 02.09.1998, ולפיו הסכימו לקנות את הדירה במצבה, כפי שהיה באותו מועד ("AS IS").

4. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. תצהירי הנתבעת הוגשו ביום 18.02.2003, יומיים בלבד לפני ישיבת ההוכחות. בתצהירו של אבי ראובן מטעם הנתבעת, הועלתה הטענה לפיה התובעים קיבלו, כביכול, את דירתם במחיר נמוך מערכה הריאלי וחתמו לשם כך ביודעין על נספח AS IS. המצהיר טוען כי בחתימתם זו, התובעים ויתרו למעשה על כל טענה שהיא הקשורה בתקופות הבדק והאחריות של הדירה.

5. בפתח ישיבת ההוכחות טען ב"כ התובעים כי תצהירו של מר אבי ראובן מהווה הרחבת חזית, שכן הטענה בדבר הנחה שניתנה, כביכול, לתובעים בגין מצבה של הדירה, לא הועלתה מעולם קודם לכן ואין היא מופיעה בכתב ההגנה. ב"כ התובעים ציין עם זאת כי אין לו התנגדות להגשתו של נספח AS IS כראיה בתיק.

6. הנני סבור כי ב"כ התובעים צודק בטענתו האמורה. עיון בכתב ההגנה מעלה כי הנתבעת לא טענה, ולו גם ברמז, שהתובעים חתמו על נספח AS IS; ממילא הנתבעת גם לא טענה כי חתימה זו ניתנה כנגד הנחה כלשהי. אמנם בישיבת קדם המשפט מיום 07.01.2002 במהלכה הוזכר לראשונה קיומו של נספח AS IS טען ב"כ הנתבעת כי מחיר הדירה "היה נמוך יותר", אך הדרך הנאותה להעלות טענה זו הייתה הגשת בקשה לתיקון כתב ההגנה. לפיכך, אין מקום לאפשר לנתבעת להרחיב את החזית ולהעלות טענת הגנה חדשה, שלא הועלתה בכתב ההגנה (ראה ע"א 7451/96 אברהם נ' בנק מסד, פ"ד נג(2) עמ' 337 וכן רע"א 1733/98 בנימין נ' קרן קיימת לישראל תק-על 98(2) עמ' 556).

7. למעלה מן הצורך אציין, כי בכל מקרה, וגם אם הייתי מאפשר את הרחבת החזית, הרי שלא הובאה כל ראיה לכך שהתובעים ידעו כי הנתבעת העניקה להם הנחה כאמור. שני המצהירים מטעם הנתבעת לא היו מעורבים באופן כלשהו במשא ומתן שנוהל עם התובעים (ראה עדותו של מר אבי ראובן בעמ' 17 לפרוטוקול וכן עדותו של מר חוליו לב בעמ' 21 לפרוטוקול). כמו כן, לא קיים כל מסמך המאשר באופן ישיר את מתן ההנחה לתובעים. קיימים אמנם נתונים השוואתיים של מחירי דירות אחרות באותה קומה, אך דירות אלו נמכרו שנתיים קודם לכן (ראה עדותו של אבי ראובן בעמ' 13 לפרוטוקול), ולכן לא ניתן להסיק מהם באופן חד משמעי כי ניתנה אכן לתובעים הנחה ומה היה גובהה. התובעת מס' 1, לא נשאלה בחקירתה הנגדית ע"י ב"כ הנתבעת ולו גם שאלה אחת בעניין הנחה שכביכול ניתנה לה, וממילא לא הודתה בקבלת הנחה כאמור. אינני מוציא מכלל אפשרות כי הנתבעת אכן החליטה למכור את הדירה במחיר זול יותר, עקב מצבה הלקוי, כאמור בתצהירו של מר אבי ראובן, סמנכ"ל השיווק של הנתבעת, אך מה שקובע הוא שלא הוכח כי התובעים אכן ידעו על כך.

8. יתר על כך, קודם לחתימתו של החוזה הפורמאלי בין הצדדים, מיום 02.09.1998, נחתם ביום 21.08.1998 מעין זיכרון דברים, שכותרתו "פרטים לעריכת חוזה" (נספח א' לתצהיר התובעת מס' 1 שהוגש גם כמוצג ת/1). מסמך זה הינו טופס סטנדרטי שמולא בכתב ידו של נציג הנתבעת והוא כולל פרטים שונים וביניהם מחיר הדירה (900,072 ₪). הטופס מניח אפשרות של מתן הנחה, ולפיכך, בין שאר הפרטים שיש למלא, רשום שם כדלקמן: "הנחה – מבצע %




9. מן המקובץ עולה, כי לא הוכח שלתובעים נמסר ע"י מי מנציגי הנתבעת, שהם מקבלים הנחה במחיר הדירה בגין מצבה הלקוי. בנוסף, לא הובאה כל ראיה לכך שהתובעים ידעו כי קיימים בדירה ליקויי בניה ואי התאמות. מי שמסר את הדירה לתובעים מטעם הנתבעת היה המהנדס שוקי ליכט שלא הובא להעיד (ראה פרוטוקול מסירה נספח א' לתצהיר חוליו לב). פרוטוקול המסירה מפרט מספר מועט של ליקויים קוסמטיים. נספח AS IS אף הוא אינו מפרט ליקויים כלשהם. המנעותה של הנתבעת מהעדתו של מר ליכט, פועלת לרעתה ומקימה חזקה עובדתית, כי אילו הובא מר ליכט להביא, היה בכך כדי לפגוע בגרסת הנתבעת (ראה ע"א 8151/98 שטרנברג נ' צ'צ'יק, פ"ד נו(1) 539 וכן ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתיתיהו, פ"ד מה(4) 651).

10. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו בעל-פה כי עצם העובדה שמדובר בנספח AS IS, היא הנותנת שהתובעים ידעו כי קיבלו הנחה, שאם לא כן, מדוע הסכימו לחתום על הנספח? אינני יכול לקבל טענה זו. התובעים הינם אנשים רגילים ואין לייחס להם מומחיות בתחום הבניה ובמנהגם המסחרי של קבלנים. לא ניתן גם לייחס להם את אותה ההבנה המקצועית שיש לנתבעת, לפיה חתימה על נספח AS IS מלמדת, בהכרח, שבדירה קיימים ליקויים ושהקונה מוותר, כנגד קבלת הנחה, על כל דרישה בקשר לליקויים האלה. שומה היה על הנתבעת לשתף את התובעים בכל מידע שהיה לה בדבר הימצאותם של ליקויי בניה ואי התאמות בדירה, ובדבר נכונותה למכור את הדירה במחיר מופחת כנגד ויתור של התובעים על כל דרישה בגין מצבה של הדירה. הנתבעת יכולה הייתה, למשל, לציין בנספח AS IS כי הדירה נמכרת במצבה זה כנגד מתן הנחה לתובעים, ולציין אף את גובה ההנחה. כמו כן, הנתבעת הייתה צריכה לפרט בנספח AS IS, מהם אותם ליקויים לגביהם משתרע הויתור, כדי שהתובעים ידעו על מה בדיוק ויתרו, כנגד קבלת ההנחה (ראה ת"א (נצ') 365/90 עמוס נ' שיכון ופיתוח – לא פורסם. הוגש ע"י ב"כ התובעים). יודגש כי לנתבעת יש עדיפות בידע המקצועי על פני התובעים בהיותה עוסקת בתחום הבניה בכלל, ובתור מי שבנתה את דירתם של התובעים בפרט. לנתבעת היו כלים טובים יותר מאלה שעמדו לרשותם של התובעים, להעריך מהם הליקויים הקיימים בדירה שנבנתה על-ידה. הנתבעת הייתה צריכה לאזן יתרון זה הן בדרך של פירוט הליקויים על גבי נספח AS IS, והן בדרך של ציון גובה ההנחה שניתנה, אם ניתנה. הנתבעת לא עשתה כן.

11. נותר עדיין לבחון מהי נפקותו המשפטית של אותו נספח AS IS, עליו חתמו התובעים. מפאת חשיבותו של נספח זה נביא את תוכנו בשלמותו:

"נספח לנסכם רכישת דירה מיום 2/9/98

לכבוד
חברה לבנין מריו לזניק בע"מ
רח' סוקולוב 64
רמת השרון

הואיל: וביום 2/9/98 נחתם ביני לביניכם הסכם לרכישת הדירה הידועה כדירה מספר 34 בגוש 3946 חלקה 107 (להלן בהתאמה – "ההסכם" ו-"הדירה");

והואיל: ובניית הדירה הסתיימה והיא מוכנה למסירה וראויה למגורים;

לפיכך הנני מצהיר ומתחייב כדלהלן:

1. הנני מצהיר כי בנייתה של הדירה הושלמה וכי היא מוכנה וראויה למגורים.

2. הנני מאשר כי עובר לחתימת ההסכם הועמדה הדירה לרשותי לצורך בדיקתה, כי נתנה לי שהות סבירה לצורך בדיקתה, כי בדקתי את הדירה על כל חלקיה ואביזריה ומצאתי שהיא נבנתה בהתאם לתוכניות ולמפרט המצורפים כנספחים להסכם וכי הנני רוכש את הדירה במצבה כמות שהיא (AS IS) על סמך בדיקותי שלי כשהיא מתאימה למטרותי ולשביעות רצוני המלאה.

3. הנני מאשר כי אני אהיה מנוע ומושתק מלהעלות כל טענה ו/או דרישה בדבר לקויים ו/או פגמים ו/או אי התאמות שניתן היה לגלותם בבדיקה זהירה עובר לחתימת הסכם זה.

האמור לעיל לא יחול על פגמים ו/או לקויים נסתרים שלא ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה עובר לחתימת הסכם זה או שהתהוו לאחר חתימת הסכם זה.

4. הנני מצהיר כי האמור בהסכם, לרבות האמור בסעיפים 7, 8, 10, 11 ו- 12 להסכם, כפוף לאמור בנספח זה ובמקרה של סתירה בין הוראות ההסכם לבין האמור בנספח זה, יגבר האמור בנספח.

ולראיה באתי על החתום היום 2 לחודש ספטמבר 8 199:




12. השאלה המתעוררת היא, האם הוראותיו של נספח זה עולות בקנה אחד עם הוראת סעיף 7א לחוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק המכר דירות"). סעיף זה קובע כי אין להתנות על הוראות חוק המכר דירות, אלא לטובת הקונה. נראה לי כי בכל הנוגע להוראת סעיף 3 רישא לנספח AS IS, הרי שהוראה זו מהווה התניה על הוראות חוק המכר דירות, ולפיכך היא בטלה. במה דברים אמורים: סעיף 4א (1) לחוק המכר דירות קובע כי הקונה יהא זכאי להסתמך על אי התאמה שניתן היה לגלותה בעת העמדת הדירה לרשותו, אם הודיע עליה למוכר תוך שנה מאותו מועד; בא סעיף 3 רישא לנספח AS IS ומבקש לשלול זכות זו של הקונה, ולפיכך זוהי התניה בטלה (ראה גם א' זמיר, חוק המכר (דירות), תשס"ב – 2002, עמ' 790).

13. קיימת אמנם השקפה, לפיה ניתן לתת תוקף לכתבי ויתור דוגמת נספח AS IS שבענייננו, אך זאת רק אם כתב הויתור נחתם לאחר מסירת הדירה לקונה (א' זמיר, חוק המכר (דירות), (תשס"ב – 2002), עמ' 801). בענייננו, אין חולק כי כתב הויתור נחתם לפני מסירת החזקה: כתב הויתור נחתם כבר ביום 02.09.1998, במעמד חתימת הסכם המכר הפורמאלי; ואילו החזקה בדירה נמסרה רק ביום 12.11.1998 (ראה נספח א' לתצהירו של חוליו לב מטעם הנתבעת).

14. אין להוציא מכלל אפשרות מקרים בהם יינתן תוקף כזה או אחר לכתבי ויתור של רוכשי דירה, אך נראה לי כי חייבים להתמלא מספר תנאים מוקדמים לשם כך, ובהם התנאים הבאים: בכתב הויתור יצוין במפורש כי קיימים ליקויים ואי התאמות בדירה. רצוי גם שליקויים אלה יפורטו בגוף כתב הויתור כדי שהרוכש ידע בדיוק על מה הוא מוותר; בכתב הויתור תצוין העובדה שהרוכשים קיבלו הנחה בגין נכונותם לקבל את הדירה במצבה הנוכחי. רצוי שגובה ההנחה יפורט בגוף כתב הויתור; בכל מקרה, כתב ויתור לא יוכל לחול על ליקויים ואי התאמות נסתרים, שלא ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה או שבאו לעולם במועד מאוחר יותר. ייתכנו כמובן תנאים נוספים שלא זה המקום לפרטם. בענייננו, לא רק שכתב הויתור אינו מציין כי ניתנה הנחה כלשהי לרוכשים, ולא רק שהוא אינו מפרט ליקויים או אי התאמות כלשהם הקיימים בדירה, אלא שהוא אף מניח כעניין שבעובדה, שהדירה נבנתה בהתאם לתוכניות ולמפרט (ראה סעיפים 1 ו- 2 לכתב הויתור), הנחה שהופרכה בענייננו.

15. נציין, כי מתן הנחה כשלעצמו, אין בו כדי להכשיר בהכרח התניה על תקופות הבדק הקבועות בחוק המכר דירות, משום שאחת התכליות המרכזיות של החוק היא להגן על רוכשי דירות מפני הפעלה שגויה של שיקול דעתם (ראה ספרו הנ"ל של א' זמיר, עמ' 808).

16. משקבענו כי אין ליתן תוקף להוראת סעיף 3 רישא לנספח AS IS, בהיותה התניה אסורה על הוראת חוק המכר דירות, אין צורך לאבחן בין אותם ליקויים בדירה שניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה (אליהם מתייחס כתב הויתור), לבין אותם ליקויים בדירה שלא ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה (שעליהם כתב הויתור אף אינו מתיימר לחול). נותר אפוא לבחון את הליקויים שנמצאו בדירה, והאם התובעים זכאים לפיצוי בגינם עפ"י הוראות חוק המכר דירות, משל לא נחתם נספח AS IS מעולם.

17. בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס ושמאי המקרקעין, אינג' שמואל רוזנברג, אשר ביקר בדירה ביום 01.11.2001, והגיש חוות דעת ביום 02.01.2002. חוות דעת זו מפרטת שורה ארוכה מאוד של ליקויי בניה, חלקם ניתנים לתיקון וחלקם לא. חוות הדעת ערוכה עפ"י שתי חלופות: חלופה א' מפרטת עלויות תיקון ע"י הנתבעת ואילו חלופה ב' מפרטת עלויות תיקון ע"י התובעים, באמצעות קבלני משנה מטעמם. בנוסף, קבע המומחה את שיעור פחיתת השווי שנגרמה מחמת ליקויים שאינם ניתנים לתיקון. העלויות הנקובות בחוות הדעת, אינן כוללות מע"מ והן צמודות למדד תשומות הבניה של חודש נובמבר 2001. המומחה קבע כי ירידת הערך בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון, מסתכמת בסך של 21,500 ₪; עלות תיקונם של ליקויי הבניה מסתכמת, עפ"י חלופה א', בסך של 22,350 ₪ (לא כולל מע"מ), ועפ"י חלופה ב', בסך של 29,800 ₪ (לא כולל מע"מ).

18. הצדדים שלחו שאלות הבהרה למומחה, והמומחה השיב עליהן בפרוטרוט. התובעים לא הסתפקו בתשובות שקיבלו וזימנו את המומחה להיחקר על חוות דעתו, מתוך מטרה להראות שהמומחה החמיר עימם יתר על המידה, והקל ראש במקצת מהנזקים שנגרמו להם. חקירת המומחה התקיימה ביום 22.12.2002 במהלך ישיבת קדם משפט שנוהל ע"י כב' השופטת דליה מארק - הורנצ'יק. עיינתי בפרוטוקול חקירתו של המומחה, ולא נראה לי כי חוות דעתו נסתרה באופן כלשהו בעקבות חקירה זו. אינני רואה כל מקום לסטות מממצאיו ומקביעותיו העובדתיות של המומחה, שלא נסתרו.

19. ב"כ התובעים טען לגבי ליקויי הבניה בממ"ד, כי המומחה פסק פיצוי בגין פחיתת שווי, אך התובעים מתכוונים לתקן את הליקוי, ולפיכך ראוי לפסוק להם פיצוי בגין הקטנת שטח הממ"ד, שהיא תולדה של תיקון הליקוי. המומחה נחקר על עניין זה ועמד על דעתו, שבנסיבות העניין אין מקום לתקן את הליקוי ויש להסתפק בפיצוי בגין ירידת ערך לחדר הצמוד לממ"ד, המסתכמת בסך של 2,000 ₪. גם כאן אין כל סיבה לסטות מחוות דעתו. יתר על כן, גם אם הייתי מבקש לעשות כן, הרי שאפילו המומחה מטעם התובעים לא קבע מהו סכומה של אותה ירידת ערך נטענת (ראה עמ' 2 לחוות דעתו שצורפה לכתב התביעה), ואינני יכול לקבל לעניין זה את האמור בסעיף 8.2 לתצהירה של התובעת, המתיימרת להעריך את פחיתת השווי בסכום של 10,000 ₪, בלא כל בסיס מקצועי. לפיכך, אינני רואה כל מקום לסטות מחוות דעתו של המומחה בעניין זה.

לעניין הפיקוח ההנדסי, המומחה קבע עלות של 2,000 ₪. את עלות הפיקוח ההנדסי יש לחשב אך ורק ביחס לנזקים הניתנים לתיקון, ולא גם ביחס לנזקי פחיתת השווי, כפי שחישב ב"כ התובעים בסיכומיו, ולפיכך הסכום שנקבע ע"י המומחה הוא סביר ואינו מצדיק התערבות (ראה סעיף 5 לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה).

20. נותר עדיין להכריע בשאלה, האם עומדת לנתבעת הזכות לתקן את ליקויי הבניה, כאמור בסעיף 4ב לחוק המכר דירות. נראה לי שהנתבעת איבדה זכות זו. התובעת העידה כי היא ובעלה פנו מספר רב של פעמים אל הנתבעת בבקשה לתקן את הליקויים שנתגלו בדירתם, וזאת החל מתחילת מגוריהם בדירה. התובעת אף שלחה מספר מכתבים אל הנתבעת (נספחים ג', ד' ו- ה' לתצהירה). פניות אלו לא הועילו, והנתבעת התעלמה מהן. יתר על כן, ב"כ התובעים שלח לנתבעת ביום 12.10.2000 את חוות דעתו של המומחה מטעמם (נספח ז' לתצהיר התובעת), ודרש מאת הנתבעת לתקן את הליקויים תוך שבועיים ימים. בעקבות כך, שלחה הנתבעת ביום 29.10.2000 מכתב לב"כ התובעים, ובו ביקשה כי התובעים ייצרו קשר טלפוני עם נציגה של הנתבעת, מר שוקי ליכט (נספח ח' לתצהיר התובעת). התובעים ניסו ליצור קשר עם מר ליכט, אך זה התחמק מהם, ובסופו של דבר, לא היה מנוס בידם והם הגישו את התביעה ביום 28.12.2000. עדותה של התובעת לא נסתרה כמלוא הנימה. יתר על כן, ניתן להתרשם שהנתבעת לא התכוונה מעולם לתקן את הדירה, וזאת בהסתמך על העובדה שהדירה נמכרה במצב AS IS, מה שגרם לנתבעת לסבור כי לא מוטלת עליה החובה לתקן את הדירה (ראה דברי העד חוליו לב, עמ' 21 לפרוטוקול). עצם ההסתמכות כיום על נספח AS IS מלמדת כי אפילו כעת, ברגע האמת, הנתבעת אינה סבורה שעליה לתקן את הליקויים בדירה, שהרי עצם ההסתמכות על נספח זה, כמוה ככפירה מוחלטת של הנתבעת באחריותה למצב הדירה כיום. כמו כן, הנתבעת הכחישה, הלכה למעשה, בכתב הגנתה את קיומם של ליקויים משמעותיים בדירה, וחוות דעתו של המומחה מטעמה, ממעיטה בחשיבות הליקויים. הכלל הוא, שקבלן שכשל בנסיונות תיקון קודמים או שכפר בקיומם של ליקויים – לא יקבל הזדמנות נוספת לתקן את אי ההתאמה (ראה ע"א 472/95 זלוצין נ' דיור לעולה, פ"ד נ(2) עמ' 858 וכן ספרו הנ"ל של א' זמיר, עמ' 595 – 600).

21. משקבעתי שהנתבעת איבדה את זכותה לתקן את הליקויים בדירה, לא נותר אלא לפסוק לתובעים את סכומי הפיצוי שנקבעו בחלופה ב' לחוות דעתו של המומחה רוזנברג, באשר חלופה א' רלבנטית רק במקרה שהקבלן זכאי לבצע את התיקונים.

22. התובעים דורשים פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. לעניין זה יש ליתן משקל לעובדה שכמות הליקויים ואי ההתאמות הקיימים בדירה היא משמעותית ביותר. קיימת בדירה תופעה של רטיבות בחלקים שונים; קיימים ליקויי שלד ובניה באזורים שונים של הבית, כמפורט בעמ' 4 ו-5 בחוות דעתו של המומחה; קיימים ליקויי טיח וצביעה בכל חלקי הדירה ומרפסת הגג, כמפורט בעמ' 7 בחוות דעתו של המומחה. יחד עם זאת, תיקון הליקויים אינו מצריך את פינוי הדירה, הגם שתיגרם אי נוחות לתובעים ולבני משפחתם בתקופת התיקונים (ראה סעיף 6 לתשובות המומחה לשאלות ההבהרה של הצדדים). בעניין אי הנוחות יש ליתן משקל לעובדה שהתובעת מטופלת בילדים קטנים, כולל תינוק שאמור להיוולד בקרוב, וכי מתגורר בדירה אדם קשיש במצב סיעודי (סעיף 8.2 לתצהירה של התובעת).

לעניין זה טען ב"כ הנתבעת כי אין מקום לפסוק פיצויי עוגמת נפש בגין ליקויים עליהם ידעו התובעים מראש. דא עקא, לא הוכח בפניי כי התובעים ידעו על ליקויים כלשהם לפני שנכנסו לגור בדירה.

בנסיבות העניין נראה לי כי באיזון הכולל של חומרת הליקויים ואי הנוחות שתיגרם לתובעים בתקופת התיקונים מחד, והיעדר הצורך לפנות את הדירה מאידך, יש לפסוק לתובעים פיצוי בסך של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם.


23. סוף דבר, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

(א) סך של 29,800 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, בגין ליקויי בניה שניתנים לתיקון. סכום זה יהא צמוד למדד תשומות הבניה למגורים החל מחודש נובמבר 2001 (185.1 נקודות) ועד למועד מתן פסק הדין, וממועד זה ואילך יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

(ב) סך של 21,500 ₪, בגין ירידת ערך של הדירה. לסכום זה אין להוסיף מע"מ, הואיל ואין המדובר בתיקונים שניתן לבצע. סכום זה יהא צמוד למדד תשומות הבניה למגורים החל מחודש נובמבר 2001 (185.1 נקודות) ועד למועד מתן פסק הדין, וממועד זה ואילך יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.

(ג) סך של 10,000 ₪, בגין עוגמת נפש. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

(ד) סך של 3,450 ₪ (כולל מע"מ), בגין עלות חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים (ראה נספח לתצהיר התובעת). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 27.12.2000 ועד ליום התשלום בפועל.

(ה) סך של 2,340 ₪ (כולל מע"מ), בגין חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום 02.01.2002 (מועד מתן חוות הדעת) ועד ליום התשלום בפועל.

(ו) סך של 2,660 ₪ בגין המחצית הראשונה של אגרת התביעה. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 28.12.2000 ועד ליום התשלום בפועל.

(ז) סך של 2,695 ₪ בגין המחצית השניה של אגרת התביעה. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 05.02.2003 ועד ליום התשלום בפועל.



(ח) שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עסקת מכר משק חקלאי

  2. ביטול עסקת מכר דירה

  3. ביטול עסקת מכר מכונית

  4. ביטול עסקת מכר מקרקעין

  5. ייצוג שני צדדים בעסקת מכר

  6. שינויים בשער הדולר בעסקת מכר דירה

  7. ביטול עסקת מכר דירה בגלל מקומות חניה

  8. החזר כספי עבור עסקת מכר שלא יצאה לפועל

  9. ביטול עסקת מכר דירה - החזר ריבית והצמדה

  10. החזקת כספים בנאמנות ע''י עו''ד בעסקת מכר

  11. תיקון צו קיום צוואה לאחר עסקת מכר מקרקעין

  12. קבלת מידע/ייעוץ מוטעה מעורך דין לגבי מס בעסקת מכר

  13. אחריות עורך דין על דיווח שגוי לרשויות המס בעסקת מכר

  14. עסקת מכר למראית עין על מנת לסכל את יכולת הגביה של הבנק ?

  15. נטען שעו"ד העביר לצד ג', מתווך, כספים שהופקדו אצלו בנאמנות

  16. תביעה למתן סעד הצהרתי לביטול עסקת מכר ולביטול משכון הזכויות

  17. האם הנתבע התרשל בתפקידו כעו"ד המייצג את שני הצדדים לעסקת המכר ?

  18. זכרון דברים לביצוע עסקת מכר ורכישה של רכבים בין התובע לבין הנתבעים

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון