פיצויים למרות התפטרות מכוח "נוהג"

פיצויים למרות התפטרות מכוח "נוהג"
התובע (להלן גם: "העובד"), הועסק כטכנאי מכונות צילום אצל הנתבעת (להלן גם: "המעביד"), תקופה של 90.5 חודשים שהסתיימה עם התפטרותו (לטענתו, "בדין מפוטר") ביום 31.1.08. משכורתו החודשית הקובעת של העובד, לצורך החישובים בתיק זה עמדה על סך 5,200 ₪.

העובד עותר לחיוב המעביד בתביעות, כדלקמן (בהתאם למיקוד הדיון מיום 6.3.11):



"פיצויי פיטורים" (מכוח נוהג ו/או "התפטרות בדין פיטורים").
"גמול עבודה בשעות נוספות".
"פיצויי הלנה".


"פיצויי פיטורים":

אין חולק כי היה זה העובד שהביא לסיום את יחסי העבודה בינו לבין המעביד, כלומר, התפטר. עם זאת, העובד מבסס את תביעתו לפיצוי פיטורים בהסתמך על נוהג שלטענתו היה קיים בנתבעת ולפיו, גם מי שסיים את עבודתו מיוזמתו, זכאי היה לקבל פיצויי פיטורים, ככל שהינו בעל ותק של למעלה מ-5 שנים ועושה כן בתאום עם המעביד, ותוך העברת תפקידו בצורה מסודרת ובחפיפה מלאה (להלן: "הנוהג"). בנוסף, טוען העובד כי התפטרותו היתה גם בשל הרעה מוחשית בתנאי עבודתו ועל כן הינו זכאי לפיצויי פיטורים גם בהסתמך על סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצוי פיטורים" או "החוק").

לדברי העובד, במהלך חודש יוני 2007, הודיע לעובדים מר אבי פגי, הבעלים והמנכ"ל הקודם של הנתבעת, כי הנתבעת נמכרה וכי הבעלות והניהול יועברו למר משה בן חמו. בסמוך למועד המכירה הודיע מר פגי לעובדי הנתבעת, כי הנוהג יוסיף לחול גם לאחר חילופי הבעלות וכי כל עובד שיחפוץ לסיים את עבודתו בעקבות מכירת הנתבעת, יזכה בפיצויי פיטורים, ובלבד שעבד לפחות 5 שנים, בהתאם לאותו נוהג מחייב (סעיפים 4-6 לתצהיר העובד). עוד הצהיר מר פגי, כי התחייבות זו עוגנה בהסכם העברת הבעלות, כך שהמכירה לא תגרום לקיפוח זכויות העובדים (סעיף 7 לתצהירו).

בהמשך הצהיר העובד כי זמן קצר טרם חילופי הבעלים, אושרה לו על ידי מר פגי העלאת שכר בגובה 500 ₪. חודש לאחר שנודע לו מפי מנהלו הישיר על מתן ההעלאה, הבחין כי זו לא ניתנה לו בפועל. בירור שערך העלה, כי מר בן חמו הורה להקפיא את כל העלאות השכר (סעיף 9 לתצהירו). כחודשיים לאחר חילופי הבעלים, כאשר נוכח מחד כי שכרו לא הועלה ומאידך כי חלה הרעה משמעותית בתנאי עבודתו, פנה למנהלי החברה וביקש להשיב את תנאי עבודתו לקדמותם, ולאשר לו את העלאת השכר. פניותיו נדחו ב"לך ושוב" (סעיף 10 לתצהירו). עוד הוסיף, כי לאחר חילופי הבעלות בחברה חלו שינויים בנוהלי ותנאי העבודה, כאשר הוא ויתר הטכנאים ספגו תלונות רבות מלקוחות זועמים, ומאחר וההעלאה לא ניתנה לו וחלה הרעה נוספת בתנאים, החליט להתפטר מהנתבעת וביקש לקבל את פיצויי הפיטורים (סעיפים 11-12 לתצהירו, נספח א לכתב התביעה).
בתגובה, השיב לו מר בן חמו במכתב מיום 4.12.07 (נספח ב לכתב התביעה) כי המעביד ישלם לו פיצויי פיטורים ובתנאי שהעובד יעזוב בתאום עם המעביד, לאחר שיישאר לעבוד בשרות הנתבעת תקופה של 6 חודשים נוספים. לטענת העובד, האמור במכתבו של מר בן חמו היווה דרישה שאינה משקפת את ההבטחה המפורשת של הבעלים הקודמים ואת הנוהג בחברה, ובא למעשה כניסיון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים (סעיף 13 לתצהירו). בהמשך נוהלה בין הצדדים חליפת מכתבים (נספחים ג-ט לכתב התביעה) ממנה עולה כי הודעת ההתפטרות נמסרה למעביד ביום 3.1.08, כשמניין 30 ימי ההודעה המוקדמת החל ממועד זה (סעיף 14 לתצהיר עובד).

לעניין הרעת תנאי העבודה, ציין העובד כי ההרעה התבטאה ביחס גרוע לעובדים, בשינוי שעות העבודה, והגדלה משמעותית בהיקף העבודה בעקבות צמצום במספר הטכנאים מה שהוביל ליחס קשה שספגו מלקוחות הנתבעת, חוסר ארגון, אי תשלום שעות נוספות וחזרה מהתחייבות להעלאת שכר (סעיפים 17-22 לתצהיר העובד).

בבית הדין אישר העובד כי: "לענין התוספת של 500 ₪, אני משיב לא קיבלתי את התוספת הזאת בפועל לא לפני מועד החילופים ולא לאחר מועד החילופים" (עמ' 3 שורות 17-18) עוד אישר העובד בעדותו כי בפגישה שנערכה בינו לבין חמו ביום 28.11.07, הוצעה לו תוספת תשלום מענק קבוע בסך 800 ₪, החלפת רכבו לרכב חדש ואף הוצע לו לצאת ללימודים על חשבון המעביד (עמ' 3 שורות 22-26, עמ' 4 שורות 1-2). לבסוף הוסיף: "כששואלים אותי מדוע לא קיבלתי את ההצעה של בן חמו שהציע לי תוספת בשכר והחלפת רכב, אני משיב: הגעתי למצב של רוויה ולא יכולתי יותר, זה היה אבן על אבן, ומהמורה על מהמורה, ואז כבר לא רציתי כלום, רק לצאת משם" (עמ' 5 שורות 15-17).

מטעם העובד העיד מר אלברט תורג'מן, אשר שימש כסמנכ"ל כספים בנתבעת. מר תורג'מן תמך בגרסת העובד בדבר קיומו של הנוהג שהיה קיים בנתבעת טרם חילופי הבעלות ולפיו "עובד ותיק שעבד בחברה חמש שנים ומעלה ומבקש לעזוב את העבודה מסיבותיו הוא ועושה כן בתיאום עם החברה ותוך העברת תפקידו בצורה מסודרת ובחפיפה מלאה, זכאי לפיצויי פיטורים מלאים..." (סעיפים 5-6 לתצהירו).
כמו כן אישר מר תורג'מן כי בשיחה שניהל מר פגי עם העובדים (השיחה הוקלטה ותומללה- נספח ב לתצהיר מר תורג'מן) כי טרם חילופי הבעלות, התחייב הלה בפני העובדים שהנוהג ימשיך לחייב את המעביד גם תחת ניהולו של הבעלים החדש וכי הנ"ל אף עוגן במסגרת הסכם חילופי הבעלות (סעיף 9 לתצהירו). יש לציין כי מר תורג'מן הגיש אף הוא לבית הדין תביעה כנגד הנתבעת, שבה עתר לתשלום פיצויי פיטורים מכוח אותו נוהג (תע"א 2831-08 מיום 10.2.11 בפני כב' הש' נטע רות). תביעתו נדחתה, לאחר שבית הדין קבע שלא הוכח כי מר תורג'מן קיים אחר הוראות הנוהג.
מטעם המעביד העיד מר בן חמו, המשמש כמנכ"ל הנתבעת לאחר חילופי הבעלים.
אין חולק, וכך הצהיר גם מר בן חמו, כי במסגרת הסכם הרכישה נכלל סעיף שעניינו הנוהג הנוגע לתשלום פיצויי פיטורים, בנוסח כדלקמן:

"לחברות הנרכשות נוהג לפיו עובד וותיק העובד ברציפות במשך חמש
שנים ומעלה, במשרה מלאה, ומבקש לעזוב מסיבותיו הוא, והוא עושה כן
בתיאום ובהסכמת החברה תוך העברת תפקיד בצורה מסודרת ובחפיפה
מלאה עם מחליפו, (הדגשה הוספה) זכאי לסכום הפיצויים בגובה הפיצויים
להם היה זכאי אילו איזו מהחברות הנרכשות היא שהייתה מבקשת לסיים
את העסקתו" (סעיף 17, נספח א' לתצהיר בן חמו).

לגרסתו של מר בן חמו, טרם החתימה על הסכם הרכישה, דרש וחקר בדבר אותו נוהג. כך הוסבר לו על ידי מר פגי, הבעלים הקודמים, כי משמעותו של אותו נוהג היא כי עובד שעבד לכל הפחות 5 שנים יהיה זכאי לפיצויי פיטורים במקרה של התפטרות, רק מקום שבו עשה כן על דרך קביעת לוח זמנים מסודר, אפילו וימשך חודשים ארוכים, ומעביר את תפקידו בצורה מסודרת על מנת להמעיט ככל הניתן בנזק הנגרם בשל עזיבתו (סעיפים 19-20 לתצהירו).
לדברי מר בן חמו, בפגישה שנערכה עם העובד ביום 28.11.08, הודיע העובד כי הוא שוקל להתפטר, הואיל ושכרו נמוך מדי לטעמו. לטענתו, העובד כלל לא פנה אליו טרם אותה פגישה בכל עניין הנוגע לעבודתו או לתנאי שכרו. לדבריו, מאחר והתובע היה עובד נחוץ לנתבעת, ביקש מהעובד להמשיך לעבוד בתמורת לשורת הטבות, בין היתר תוספת שכר של 800 ₪, אפשרות קידום והחלפת רכבו הישן בחדש וכן מימון לימודים (סעיפים 16-28 לתצהירו). מר בן חמו המשיך והצהיר, כי באותה שיחה הובהר לעובד שיקבל את פיצויי הפיטורים, רק ככל שיתפטר בתאום, לאחר תקופה שלא תעלה על שישה חודשים במהלכה יערוך חפיפה מסודרת למחליפו בתפקיד (סעיף 30 לתצהירו).
בהמשך לאותה שיחה וביום 30.11.07 שלח העובד מכתב שבו הוא הודיע על התפטרותו, תוך הסכמתו לביצוע חפיפה לתקופה של חודש ימים בלבד (נספח ב לתצהיר בן חמו). כפי שהוזכר לעיל, במכתב המעביד מיום 4.12.07 הובהר לתובע כי המעביד שב ועומד על עמדתו, כפי שהועלתה בפגישה מיום 28.11.07, לפיה יהא נכון לשלם לעובד פיצויי פיטורים, רק בתיאום עם הנתבעת ובמתווה שהועלה בשיחה, קרי תוך תיאום עם המעביד לתקופה של עד 6 חודשים. כן הובהר לעובד באותו מכתב כי "...אם תבחר לעזוב אחרי חודש בתום החודש לא יהיה בכך על מנת להוות עזיבה מתואמת עם החברה" (סעיף 32, נספח ג לתצהיר בן חמו).

ביום 18.12.07 נשלח למעביד מכתב נוסף, הפעם על ידי ב"כ התובע, שבו שב העובד והודיע כי הינו דורש את פיצויי הפיטורים המגיעים לו על פי הנוהג, וזאת בתוך 7 ימים (נספח ד לתצהיר בן חמו). בהמשך, כאמור, המשיכה מסכת התכתבויות בין הצדדים (נספחים ה-י לתצהיר בן חמו), כשהצדדים לא השכילו להגיע להסכמה לעניין משך החפיפה והתקופה שבה ימשיך העובד לעמוד לרשות המעביד.

מר פגי, אישר בעדותו, כי אכן הנוהג לתשלום פיצויי הפיטורים לעובד המתפטר שהיה קיים בנתבעת ושהועבר במסגרת ההסכם, היה מותנה בדרישה לתיאום עם המעביד ובהסכמתו ותוך העברת התפקיד בצורה מסודרת למי שהחברה מינתה לשם כך (סעיף 4 לתצהיר מר פגי ראה גם עדותו בבית הדין, עמ' 8 שורות 19-20).
כן הבהיר הוא: "דיברתי שעובד שעובד מעל 5 שנים שיעשה את זה בתיאום. אני כן פירטתי התיאום אמרתי שהולכים למנהל הישיר ומדברים עד כמה זמן נחוץ. לא אמרתי שאז או שאנחנו מסכימים או לא מסכימים, אלא רק אמרתי שנשקול מתי הזמן הנכון שבו ניתן לעובד לעזוב" (עמ' 9 שורות 3-6).

בהמשך הוסיף העד כי: "כשאני בא לקבל החלטה לגבי הזמן שדרוש לצורך חפיפה ולצורך העברה מסודרת של השליטה באותו איזור, אני לוקח בחשבון איפה אותו טכנאי עובד ועד כמה מורכבת עבודתו וכמה חשובה ההתקשרות שלו עם לקוחות.
ומה המשמעות של זה לחברה. מעבר לכך ישנם נתונים שאיתם אני מתמודד, אם טכנאי יבוא ויבקש לעזוב בתקופה מסוימת שיש לי מספיק טכנאים אז ניתן לעזוב מיידית" (עמ' 10 שורות 18-22).

אשר להכרעתנו-

אנו סבורים כי מההשתלשלות העובדתית כפי שתוארה לעיל, עולה שהתובע לא הוכיח שעמד בתנאי הנוהג, באופן המזכה אותו בתשלום פיצויי הפיטורים. שהרי, אין חולק כי תנאי לתשלום פיצויי הפיטורים על פי אותו נוהג, היה תאום והסכמה של המעביד לגבי מועד העזיבה של העובד. מכלל הראיות והעדויות כפי שתוארו לעיל, מצטיירת התמונה העובדתית, לפיה הצדדים לא השכילו להגיע לכדי אותו תאום והסכמה באשר למועד עזיבתו של העובד.
אמנם, לגרסת התובע, אותו נוהג לא חייב "הסכמה" של המעביד לעניין ההתפטרות, אלא רק "תאום עם המעביד" והעברת התפקיד בצורה מסודרת וחפיפה מלאה עם מחליפו. אך לשיטתנו- "תאום" עם המעביד ו"הסכמה" של המעביד, משמעותם זהה לעניין זה – קרי - עזיבת העובד צריך שתיעשה, לא על ידי החלטה חד צדדית של העובד באשר למועד העזיבה, כי אם תוך תיאום מועד העזיבה בהחלטה משותפת עם המעביד. זאת תוך התחשבות בצורכי המעביד ומקום העבודה. לא כך ארע במקרה דנן.

מעבר לזאת, העובד גם לא הוכיח עמידה בתנאי סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים.

לא הוכחה כל הרעה, ודאי לא מוחשית, בתנאי העבודה. ראשית, התובע עצמו אישר כי בשיחה שערך עם מר בן חמו ב-28.11.07 הוצעה לו שורת הטבות בתנאי השכר והעבודה, וכי על אף האמור, הוא גמר בליבו להתפטר. למעלה מזאת, מלבד הצהרת העובד בדבר ההרעה הנטענת בתנאי העבודה, לא הובאה כל עדות או ראיה נוספת שיש בה כדי לאשר את אותה הרעה נטענת. טענות העובד בקשר להגדלה משמעותית בהיקף העבודה, יחס בלתי ראוי לעובדים וחוסר ארגון, לא נתמכו בכל ראיה. לעניין ההתחייבות להעלאת שכר- העובד אישר כי העלאת השכר לא שולמה לו מעולם, וממילא גם לא ניתן לראות בכך כהטבת שכר שנגזלה ממנו.
לעניין "השעות הנוספות" חרף העובדה כי העובד זכאי לתשלום בעד גמול שעות נוספות, כמפורט להלן, אי תשלומן אינו מצדיק פסיקת פיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א). זאת, שעה שהעובד לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנ"ל לבין התפטרותו ואף לא כי נתן התראה סבירה בידי המעביד לתיקון המצב. בכל אותה חליפת מכתבים שנוהלה בין הצדדים, לא הוזכר דבר אודות הרעה מוחשית בתנאי העבודה, ובכלל זה לעניין אי תשלום שעות נוספות. כל שהביע העובד באותם מכתבים ששלח למעביד, הוא את רצונו לסיים העסקתו בחברה. כך וממילא גם לא הופיעה כל דרישה מהמעביד כי יפעל לתיקון ההרעה.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה לפיצויי פיטורים להידחות.

"גמול עבודה בשעות נוספות":

העובד טוען כי לאחר חילופי הבעלות בנתבעת והחל מחודש יולי 2007, המעביד הפסיק לשלם לו שעות נוספות, למרות שבפועל עבד יותר שעות נוספות מאלה שעבד טרם חילופי הבעלים (סעיף 21 לתצהירו). התובע העמיד את תביעתו ברכיב זה על סך 1,796 ₪ בגין חודשים יולי 2007 ינואר 2008 (7 חודשים), ולפי ממוצע שעות נוספות חודשיות של 256 ₪.

דין התביעה ברכיב זה להתקבל-

בבית הדין העיד העובד כי: "לפני העברת הבעלות הייתי מקבל כל חודש שעות נוספות, היה לי טופס והייתי מדווח. כשהחברה התחלפה אמרו לנו שיבטלו את תשלום שעות הנוספות, אני המשכתי לעבוד באותה עבודה ובאותו היקף שעות, בממוצע 256 בחודש" (עמ' 5 שורות 5-7).

מר בן חמו אישר בעדותו כי: "לא היו שינויים בשעות העבודה בזמן שהתובע עבד אצלנו. ביולי אוגוסט עבדו אותם שעות לפני ואחרי המכירה". (עמ' 7 שורות 3-4). למעשה, מודה מר בן חמו בעדותו כי לא חל כל שינוי במתכונת ההעסקה. מנגד, לא סיפק הוא כל הסבר משכנע, לשאלה מדוע אם כן הופסק לתובע תשלום שעות נוספות ששולמו לו עד למועד המכירה, והסתפק בתשובה כי: "...כל מי שעשה שעות נוספות בחברה והגיש טופס שעות נוספות קיבל המגיע לו. אם התובע לא קיבל סימן שלא עשה חד משמעית" (עמ' 7 שורות 26-28).

אם כן, המעביד הודה בדבר "מתכונת עבודה קבועה", שלא השתנתה עם חילופי הבעלות בנתבעת, ורק הלין על חוסר הדיווח של העובד בדבר שעות עבודתו המדויקות. הדבר אינו מעלה ואינו מוריד לעניין הזכות לגמול בעבור עבודה בשעות נוספות. שכן, אין חולק שהתובע המשיך לעבוד באותה מתכונת עבודה גם לאחר חילופי המעבידים. בנוסף, אין חולק שהבעלים החדש, לא אסר על התובע להמשיך באותה מתכונת ואפילו לא העיר לו כי מתכונת, עבודה זו אינה מקובלת עליו.
העובדה שהעובד לא מילא טפסי דיווח, אינה יכולה לגרוע מהמחויבות לתשלום בעבור עבודה בשעות נוספות שבוצעו על דעת המעביד, שכן החובה של המעביד היתה לנהל פנקס שעות עבודה ולציין בו גם את השעות הנוספות שבוצעו, וממילא גם לשלם את תמורתן.
לא רק שהמעביד לא עשה כן, אלא גם לא הורה לעובד למלא את הטפסים כפי שהיה נהוג אצל הבעלים הקודמים. אין לו לבעלים הנוכחי של העסק אלא להלין על עצמו בלבד, שייתכן ולא היה מודע לעומס הכלכלי הנוסף שבו צריך לשאת עסקו, כתוצאה מכך שלא נערך דיווח שעות עבודה רצוף מדי חודש, בקשר לעובד.

אשר על כן, העובד זכאי לסך של 1,796 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות, בהתאם לתחשיב שהוצג בתביעתו (ובהעדר תחשיב נגדי מטעם המעביד).

אשר לתביעה ל"פיצויי הלנה":

מאחר והמעביד הודה בדבר "מתכונת קבועה", וחרף זאת לא שילם את תמורת שעות העבודה הנוספות, קיימת חובה לצרף לסכום האמור פיצויי הלנה.

ואולם, פיצויי ההלנה יופחתו, שמא סבר המעביד בתום לב שיש מחלוקת הקשורה בתשלומם.

אשר על כן, לסכום השכר המולן בסך של 1,796 ₪ (בגין "שעות נוספות") יתווספו פיצויי הלנת שכר מופחתים בגובה של 5% לכל חודש מלא, מיום הגשת התביעה 26.6.08 (מועד שבו היה צריך המעביד להתכבד ולברר את מצבו המשפטי הנכון), ועד ליום התשלום בפועל.






סוף דבר:

התביעה מתקבלת בחלקה הקטן בלבד, כמפורט לעיל.

המעביד הוא שיישא בהוצאות ההליך הנוכחי (חלקיות בלבד), וישלם לעובד סך של 2,000 ₪ כהוצאות שכ"ט עו"ד.

זכות ערעור: תוך 30 יום.


ניתן היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

נ.ע. מר ג. הבר ד"ר יצחק לובוצקי,שופט נ.מ. מר מ. דקל                          



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התפטרות בורר

  2. התפטרות גננת

  3. התפטרות או פיטורים

  4. התפטרות בגיל 65

  5. התפטרות מוסכניק

  6. התפטרות עובד מוסך

  7. התפטרות עקב חתונה

  8. התפטרות ללא התראה

  9. התפטרות או פיטורים

  10. התראה לפני התפטרות

  11. ביטול מכתב התפטרות

  12. פיטורים או התפטרות

  13. התפטרות בגלל השעיה

  14. התפטרות עובדת מתנ''ס

  15. התפטרות מנהל מכירות

  16. התפטרות עובדת ניקיון

  17. התפטרות עקב התעללות

  18. התפטרות עקב מחלת ילד

  19. התפטרות מטפלת בילדים

  20. התפטרות עקב מעבר דירה

  21. התפטרות מוצדקת אבטלה

  22. התפטרות בשל מצב רפואי

  23. חזרה מהתפטרות אחרי שעה

  24. אי הגעה לעבודה התפטרות

  25. התפטרות בגלל שחיקת שכר

  26. התפטרות עקב מעבר למושב

  27. מכתב התפטרות לאחר גניבה

  28. המשך עבודה לאחר התפטרות

  29. התפטרות נהג מערבל בטון

  30. התפטרות בגלל מצב בריאותי

  31. שינוי כתובת לאחר התפטרות

  32. התפטרות בגלל עומס בעבודה

  33. התפטרות בגלל לחץ בעבודה

  34. התפטרות לא מוצדקת מהעבודה

  35. התפטרות בדין מפוטר בהסכמה

  36. התפטרות עובד מועצה מקומית

  37. התפטרות בגלל האשמה בגניבה

  38. התפטרות בגלל קיצור משמרות

  39. התפטרות בגלל חילופי מעבידים

  40. הצעת עבודה חלופית - התפטרות

  41. התפטרות עקב התנהגות מעליבה

  42. אי התייצבות לעבודה כהתפטרות

  43. התפטרות בגלל תנאים לא ראויים

  44. פתיחת עסק מתחרה אחרי התפטרות

  45. התפטרות בזמן חופשה ללא תשלום

  46. פתיחת עסק מתחרה לאחר התפטרות

  47. התפטרות בגלל אי שיבוץ לעבודה

  48. התפטרות עובד לצורך טיפול בילד

  49. התפטרות בגלל שינוי תנאי עבודה

  50. התפטרות בגלל שינוי שעות עבודה

  51. התפטרות מכוח הסכם קואליציוני

  52. התפטרות בגלל העדר הסעה לעובד

  53. התפטרות לאחר חופשה ללא תשלום

  54. קבלת מכתב ''התפטרות'' מהמעסיק

  55. התפטרות לצורך טיפול בהורה חולה

  56. התפטרות תוך 9 חודשים מיום הלידה

  57. פיצויי פיטורים לרב בגין התפטרות

  58. התפטרות בגלל הפרת הבטחה לקידום

  59. נוהג פיצויים במקרה התפטרות בחברה

  60. התפטרות עקב קבלת עובד אחר לעבודה

  61. פיצויים למרות התפטרות מכוח "נוהג"

  62. התפטרות על סמך אישור רופא תעסוקתי

  63. התפטרות עקב מעבר מגורים בהתנחלות

  64. התפטרות עקב ירידה של 20% מהמשכורת

  65. התפטרות עקב הפרת הבטחה להעלאת שכר

  66. מתן מכתב פיטורים לאחר התפטרות מוסכמת

  67. האם היעדרות מהעבודה נחשבת התפטרות ?

  68. התפטרות עקב מעבר דירה לעיירת פיתוח

  69. התפטרות עובדת בגלל ילד שעולה לכיתה א

  70. התפטרות עקב אי תשלום תנאים סוציאליים

  71. התפטרות לאחר לידה - הוראות התקשי''ר

  72. קבלת חצי מפיצויי פיטורים עקב התפטרות

  73. התפטרות עקב מצב בריאותי - עבודה חלקית

  74. התפטרות בגלל נישואים - פיצויי פיטורים

  75. הבטחה לשלם פיצויי פיטורים למרות התפטרות

  76. האם אפשר להכריח בורר לחזור בו מהתפטרותו

  77. התפטרות בשל מצב בריאותי ללא ידיעת המעסיק

  78. התפטרות בדין מפוטר עקב צמצום שעות העבודה

  79. התפטרות בגין העתקת מקום מגורים לישוב חקלאי

  80. התפטרות בגלל אי העמדת מגורים במקום עבודה חדש

  81. פיצויי פיטורים בגין התפטרות התובע עפ"י סעיף 11(א)

  82. הבטחה לעובד לשלם פיצויי פיטורים גם במקרה של התפטרות

  83. טענת התפטרות בגלל מעבר דירה בעקבות מחלה של קרוב משפחה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון