הפחתת פיצויי הלנה - פסיקה

הפחתת פיצויי הלנה - פסיקה
1. התביעה שבפניי הינה תביעה לפיצויי הלנת שכר שהתנהלה בדרך של דיון מהיר.
התיק התנהל בפני כב' הרשמת רים נדאף, כתוארה אז, ולאחר שסיימה את תפקידה בבית הדין, התיק הועבר אלי להכרעה.



2. התובע ביקש לחייב את הנתבעת בפיצויי הלנת שכר לפי סעיף 17 לחוק הגנת השכר בגין חודשים 1,2,3.01 , ששולמו באיחור, בתאריכים כדלקמן:
שכר חודש 1.01 – בתאריך 1.3.01
שכר חודש 2.01 – בתאריך 11.5.01
שכר חודש 3.01 – בתאריך 15.5.01

3. להלן עיקר טענות ב"כ הנתבעת, בכתב ההגנה:

א. התביעה התיישנה כולה ו/או מקצתה
ב. התובע לא הגיש כל בקשה לפיצול סעדים על כן, ביה"ד מתבקש לדחות את התביעה.
ג. העסקתו של התובע הינה שלא כדין, ללא תקן ובניגוד לצו המועצות המקומיות ולנוהל קבלת עובדים ברשויות המקומיות.
ד. המועצה שלמה לכל העובדים את שכרם בעקבות הסכמי פשרה שקבלו תוקף של פסק דין.
ה. המועצה שלמה לתובע את משכורתו לעתים באיחור בשל נסיבות שלא היו בשליטתה ו/או בשל נסיבות שנבעו מצדדים שלישיים.
ו. המועצה הינה רשות ציבורית מתוקצבת ע"י משרד הפנים ומרבית הכנסותיה הינן מאוצר המדינה והחלק הקטן הנותר הינו מהכנסות עצמאיות.
ז. במשק קיים מיתון והכנסות המועצה מאזרחים פחתו לאין ערוך.
ח. הקצבות המדינה לא שולמו למועצה במועד ועוכבו בשל המצב הכלכלי של המשק ו/או בשל סיבות הקשורות במשרד הפנים.
ט. בתקופה הרלוונטית, או בסמוך לה, הוטלו על חשבונות המועצה עיקולים של נושים אחרים וזו היתה סיבה מכריעה כי המועצה לא יכלה לפרוע את המשכורות במועד.
י. משרדי הממשלה מפלים את הנתבעת לרעה בהקצבות, לרבות ההקצבות לחינוך ביחס למגזר היהודי, דבר שגרם לה, בין היתר, גירעון כספי ניכר בתקציב החינוך.

4. הצדדים הגיעו להסכמה על פיה לא נשמעו ראיות בתיק. הוגשו סיכומים בכתב ובית הדין הוסמך לתת פסק דין לפי החומר שבתיק.נ

5. ב"כ הנתבעת טען בכתב ההגנה כי על התובע היה לבקש פיצול סעדים (סביר להניח בשל תביעה קודמת שהוגשה בגין אותה עילה) וכי הנתבעת שלמה לכל העובדים את שכרם בעקבות הסכמי פשרה עם עובדים, שהתובע נמנה ביניהם, שקיבלו תוקף של פסק דין.ב

אף על פי כן, ב"כ הנתבעת לא חזר על אותן טענות בסיכומיו, לא המציא את פסקי דין, ו/או הסכמי פשרה עליהם הוא מסתמך, וכן, את התביעה, לכאורה בגין אותה עילה, אשר מצדיקה בקשה לפיצול סעדים.ו
לאור זאת, יש לקבוע כי טענות אלה הוזנחו, לא הוכחו, ודינן להידחות.נ

6. טענת התיישנות:
ב"כ הנתבעת טען כי תביעתו של התובע התיישנה כולה או בחלקה.ב

לגבי התיישנות של פיצויי הלנת השכר קובע ס' 17 א' לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר").ו

"א. הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969 (להלן בית הדין האזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 יום מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 יום לתקופה של 90 ימים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם הלין המעביד את שכרו של העובד, או חלקו, שלוש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים רצופים שבתוך שלוש השנים הרצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי, תהא תקופת התיישנות שלוש השנים האמורות.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת ההתיישנות של שנה האמורה בסעיף קטן (א)".

יש לבדוק אם חלה התיישנות של התביעה בהתאם להוראות סעיף 17 א' (א) סיפא לחוק הגנת השכר.
החל מתאריך התשלום של שכר חודש 1.2001 (1.3.01) עד לתאריך הגשת התביעה (29.4.01 ), לא חלפו יותר מ- 60 ימים, שהם תקופת ההתיישנות של התביעה לפיצויי הלנת שכר.
כמו-כן, לא חלפה תקופת ההתיישנות החל מתשלום שכר של חודשים 2,3.01 ועד להגשת התביעה.נ

לכן, דין טענת התיישנות להידחות.ב

7. הפחתה או ביטול של פיצויי הלנת שכר:

סעיף 18 לחוק הגנת השכר קובע:

"בית דין אזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דיעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, בלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".

במאמרו של כב' הנשיא בית הדין הארצי, השופט ס. אדלר ("פיצוי הלנה: חוק ופסיקה", שפורסם בשנתון משפט העבודה, תשנ"ו – 1996) נאמר ש"בחיפוש אחר מדיניות אשר תשיג את התוצאות החיוביות שצויינו לעיל, תוך איזון נאות בין זכויות העובד למעביד, יש מקום להעלות לדיון את הפירוש של הסיבות המסמיכות את בית הדין לשקול הפחתת פיצויי הלנה ולקבוע את שיעור ההפחתה. מדובר בפירוש רחב של מושגים "טעות כנה", "חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש" ו- "נסיבות שלמעביד לא היתה שליטה עליהן". פירוש אשר בעקבותיו ישקול בית הדין את מכלול נסיבות המקרה, ויביא להכרעה צודקות ומאוזנת יותר. מדובר בפירוש מציאותי מעוגן במציאות, בהקשר התעשייתי וביחס האנוש. פירוש זה יתן לבית הדין את שיקול הדעת להעניש את החזק המתכוון לרמוס את החלש, ולמתן את הפיצוי במקרים שלא היתה כוונה של המעביד לפגוע בעובד או לשלול ממנו את זכויותיו".

כב' הנשיא אדלר מתייחס לפרשנות – שלטעמו צריכה להיות מרחיבה יותר – של הנסיבות שבסעיף 18 לחוק הגנת השכר.
אולם, יש לציין כי כל עוד סעיף 18 לחוק הגנת השכר קיים ובעל תוקף, בית הדין אינו רשאי להתעלם ממנו, ולכן אינו רשאי להפחית או לבטל את פיצויי הלנת השכר בכל מקרה, אלא צריכה להתקיים אחת מהנסיבות שבהתאם לסעיף 18 לחוק הגנת השכר מאפשרות לבית הדין לעשות זאת.

לעניות דעתי, זו גם כוונתו של כב' הנשיא, שרואה צורך לתת פרשנות עדכנית לסעיף 18 לחוק הגנת השכר, בהתאם לרוח חוקי היסוד, ותוך איזון נאות בין תכליתו של החוק, וזכויות היסוד של העובד ושל המעביד.

כמו-כן אוסיף, כי סעיף 10 לחוק יסוד: "כבוד אדם וחירותו" קובע כי "אין בחוק יסוד זה כדי לפגוע בתוקפו של דין שהיה קיים ערב תחילתו של חוק היסוד".

אולם, הפרשנות של הדין הקיים בעת חקיקת חוק יסוד: "כבוד אדם וחירותו" משתנה בהתאם לרוח ולמטרות שבחוקיי היסוד.

הפרשנות של הסעיפים 18-17 לחוק הגנת השכר בהתאם לרוח החקיקה של חוק היסוד: "כבוד האדם וחירותו" מצריכה לערוך איזון בין הפגיעה בזכות הקניין של המעביד, כאשר יש בקביעה המקסימלית שבס' 17 לחוק הגנת השכר פגיעה ברורה בזכות הקניין של המעביד, לבין פגיעה בזכות הקניין של העובד אשר לא קיבל את השכר, מקור הפרנסה, בזמן.

לעניין מהותם של פיצויי הלנת השכר, נאמר בהלכה פסוקה ובדוקטרינה שמדובר ב"פיצויים עונשיים", אשר מטרתם העיקרית הינה "הרתעה", "חינוך", ו"ענישה".

לדעתם של אליהו בן-טובים ומנחם פסטרנק, במאמרם "פיצויי הלנת שכר – הצורך ברפורמה" (פרקליט כרך מ"ד, עמוד 483) "המטרות של הרתעה, של חינוך ושל ענישה כוללות בתוכן את המטרה של 'גמול' ושל 'גינוי' – וזאת אף אם המחוקק לא הזכיר במפורש מטרות אלה".

דעתו של כב' השופט הנשיא אדלר שונה והוא סבר, במאמרו שהוזכר לעיל, כי פיצויי הלנת שכר אינם בגדר "פיצויים עונשיים", אלא המצאה מקורית של המחוקק הישראלי.
אני מסכימה עם דעתם של בן-טובים ופסטרנק בקובעם, כי המחלוקת הלכאורה בנקודה זאת אינה מחלוקת של ממש אלא מחלוקת סמנטית בלבד, כאשר הנשיא אדלר סבור, כי פיצויי ההלנה לא נקבעו לפי מידת ניזקו של הניזוק ומטרתם להרתיע מפני הלנת השכר.

נפוצה בזמן האחרון הביקורת על החקיקה של חוק הגנת השכר לעניין פיצויי הלנת השכר, שיעורם המוגזם בהתאם לנסיבות הכלכליות דהיום והנוקשות בקביעתם והעדר שיקול דעת רחב של בית הדין אשר מוגבל לצורך הפחתה או ביטול בקיום הנסיבות אשר נקבעו בסעיף 18 לחוק.

כך נאמר ע"י בן-טובים ופסטרנק, במאמרם שהוזכר, שהחוק פגום באופן משמעותי בכך שהוא אינו מגשים את הטעמים העומדים ביסודו וכישלונו נובע משניים מכלליו: הראשון- הוא המנגנון של שיעור פיצויי הלנת השכר – באחוזים מן השכר והשני – מורכב משילוב של העדר תיקרה לשיעורם של פיצויי ההלנה והמכניזם האוטומטי בקביעתם, כל זאת במקרים שבהם אין עומדת למעביד אחת ההגנות שבסעיף 18 לחוק, כאשר "העדר התיקרה, משמעותו שרק השמיים הם הגבול לשיעורם של פיצויי ההלנה" (עמודים 491-490 למאמר שהוזכר).

לאחרונה נקבעה הלכה חדשה בפסק דין ע"ע 300029/98, מכון בית יעקב למורות ירושלים נ' ג'וליה מימון (פסק דין מתאריך 29.11.00, טרם פורסם).
בהתאם לאותה הלכה, על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לעניין קיום הנסיבות שבס' 18 לחוק הגנת השכר, על בית הדין לבחון את תום ליבו של המעביד והעובד, את הנסיבות האוביקטיביות ולתת משקל לתכליתו של החוק שקבע הסנקציה הדרקונית של פיצויי הלנת שכר, כאשר נאמר באותו פסק דין (חוות דעתה של כב' סגנית הנשיא, השופטת אלישבע ברק):

"אין לפרש את סמכותו של בית הדין להפחית את פיצויי ההלנה כסמכות שאין בצידה שיקול דעת לבית הדין... אין בית הדין חותמת גומי. עליו להפעיל את שיקול דעתו בצורה מדודה... את שיקול דעתו זה הוא מפעיל על פי אמות המידה החלות על בית משפט, תוך התחשבות בנסיבות, בתום ליבם של הצדדים ובתכלית החקיקה".

על כן, בהתאם להלכה פסוקה, על בית הדין להפעיל את שיקול דעתו לגבי קיום הנסיבות שבס' 18 לחוק הגנת השכר ומידת ההפחתה או ביטול של פיצויי הלנת השכר.

8. אם קיימות במקרה זה נסיבות אשר מצדיקות להפחית או לבטל פיצויי הלנת שכר:

בפסק דין ע"ע 30029/98, מכון בית יעקב למורות ירושלים נ' ג'וליה מימון, שהוזכר לעיל, שונתה הלכה פסוקה שהיתה קיימת עד אז בהתאם לפסק דין דב"ע מ"ח 1/1 אגברייה אחמד טאהא נ' עירית אום אל פחם (פד"ע כ' 136) ועל פיו המצב הכלכלי של רשות מקומית בשל עיקולים על כספים המועברים אליה ממשרדי הממשלה אינו נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה אשר מאפשרת להפחית או לבטל פיצויי הלנת שכר.

בהתאם להלכה פסוקה החדשה, הקשיים הכספיים של המעביד בשל עיקולים שהוטלו כנגדו הם נסיבה שלמעביד לא היתה שליטה עליה, המצדיקה להפחית את פיצויי הלנת השכר.
על מנת לבדוק אם מצב כלכלי קשה של המעביד מאפשר הפחתה או ביטול של פיצויי הלנת שכר יש לאבחן בין מקרה שבשליטתו לבין מקרה שהחוסר בכספים אינו בשליטתו.

כאשר מדובר במצב של מועצה שלא מצליחה לאזן את תקציבה, הצטברות של חריגות תקציביות, העדר נקיטת תוכנית הבראה סבירה על מנת ליישב את המצב, בתוספת מספר רב של תביעות ועיקולים של נושים ועובדים שלא קיבלו את התשלומים המגיעים להם במועד וחוב מצטבר, בין היתר בגין פיצויי הלנת שכר על החודשים שלא שולמו בזמן, מדובר בנסיבות שלא בשליטת המעביד כדברי ס' 18 לחוק הגנת השכר.
בנוסף על כן, טענה הנתבעת כי היו עיכובים בהעברת כספים ממשרדי הממשלה, במיוחד משרד הפנים, אשר גרמו לאיחור בתשלום השכר, על אף שלא הובאו ראיות על כך שמשרדי הממשלה מפלים את הנתבעת לרעה לעומת רשויות אחרות.

אני בדעה כי יש להגמיש יותר את הדרישות בס' 18 לחוק הגנת השכר כאשר מדובר בגוף ציבורי הממומן מכספי הציבור.

במקרה המיוחד של רשויות שלטוניות שפועלות כגוף מתוקצב ואין בשליטתן להגדיל את מקור הכנסותיהן, יש להשוות את המושג של "נסיבות בשליטת המעביד", כלשון ס' 18 לחוק הגנת השכר, לנסיבות שלא באשמתו.
אין לי ספק שלתובע נגרם נזק רב בכך שלא קיבל את השכר, שמהווה מקור עיקרי לפרנסתו, בזמן.
אולם, לצורך הכרעה בשאלה של זכאות לפיצויי הלנת שכר יש להסתכל על הפן העונשי שבחיוב בפיצויי הלנת השכר.

הנסיבות אשר גרמו לכך שהתובע לא קיבל את שכרו בזמן, למרות מאמציה של הנתבעת, הן נסיבות שלא בשליטתה, אשר מצדיקות להפחית פיצויי הלנת שכר, אך לא לבטלם.



9. שיעור ההפחתה:

כפי שנאמר לעיל, קיימות נסיבות בהתאם לאמור בס' 18 לחוק הגנת השכר אשר מצדיקות להפחית את פיצויי הלנת השכר, אך לא לבטלם.

בקביעת שיעור ההפחתה, ולמרות שמדובר בפיצויים עונשיים כפי שנאמר לעיל, אני רואה צורך להכניס את האלמנט של פיצוי עבור הנזק שנגרם לעובד כתוצאה מאי תשלום השכר וכן, את האלמנט ההרתעתי על מנת להגיע לאיזון הנדרש בין הפגיעות בזכות הקניין של שני הצדדים ולמען שמירה על זכויות היסוד.

בתקופה נשוא התביעה, הריבית לאשראי לא צמוד ממוצעת במשק, בהתאם לנתונים שמפורסמים ע"י בנק ישראל, היתה פחות מ- 1.5% לחודש.

בנוסף, מדובר בתקופה של אינפלציה נמוכה, שהתבטאה בשיעורים נמוכים ואף שליליים של מדד המחירים לצרכן.
בנסיבות הענין, אני רואה לנכון לקבוע פיצויי הלנת שכר מופחתים בשיעור של 5% לחודש, אשר נותנים פיצוי הוגן תוך פגיעה סבירה בקניין המעביד ובהתחשב בשיעור האינפלציה ובריבית החלה במשק.

10. רכיבים עליהם יש לחייב בפיצויי הלנת שכר:

בהתאם להלכה פסוקה, יש לחייב בפיצויי הלנת שכר על שכר נטו אך לא על רכיבים אחרים שאינם שכר עבודה, אלא תשלום בגין החזרי הוצאות או זכויות סוציאליות.ו
מעיון בתלושי השכר של התובע עולה כי הרכיב היחיד שבגינו אין לחייב בפיצויי הלנת שכר הינו תשלום שיחות טלפון.נ
פיצויי הלנת שכר יחושבו על השכר נטו של התובע, מבלי לחשב את הרכיב של החזר שיחות טלפון.

11. לסיכום:

לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכומים כדלקמן:

א. פיצויי הלנת שכר בשיעור 5% מהשכר נטו (או חלק יחסי) על שכר חודש 1.01, החל מתאריך 1.2.01 ועד לתאריך 1.3.01.ב
ב. פיצויי הלנת שכר בשיעור 5% מהשכר נטו (או חלק יחסי) על שכר חודש 2.01, החל מתאריך 1.3.01 ועד לתאריך 11.5.01.ו
ג. פיצויי הלנת שכר בשיעור 5% מהשכר נטו (או חלק יחסי) על שכר חודש 3.01, החל מתאריך 1.4.01 ועד לתאריך 15.5.01.נ
הסכומים של פיצויי הלנת שכר ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מתשלום קרן השכר ועד ליום התשלום המלא בפועל.ב

כמו-כן, על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪.ו

12. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מתאריך המצאת פסק הדין.נ



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הלנת שכר מועצה דתית

  2. הלנת שכר לנבחר ציבור

  3. הפחתת פיצויי הלנת שכר

  4. בוררות בנושא הלנת שכר

  5. הלנת שכר עקב תקלה במחשב

  6. עיכוב גמלאות - הלנת שכר

  7. הלנת שכר עובד רשות השידור

  8. הפחתת פיצויי הלנה - פסיקה

  9. תביעה לתשלום יתרת הלנת שכר

  10. ערעור על אי פסיקת הלנת שכר

  11. כפל פיצוי בגין פיצויי הלנה

  12. הלנת שכר עקב בעיות כלכליות

  13. הלנת שכר עקב קשיים כלכליים

  14. עיכוב תשלום גמלאות - הלנת שכר

  15. עתירה לבג"ץ בנושא פסיקת הלנת שכר

  16. הלנת שכר של עובדי רשויות מקומיות

  17. תביעה של קבוצת עובדים על הלנת שכר

  18. טענת אפליה על רקע הריון בדרך הלנת שכר

  19. האם איחור בקבלת כספי קופת גמל מהווה הלנת שכר

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון