פגמים באריחי ריצוף

פגמים באריחי ריצוף
לפניי תביעה כספית על סך של 85,939 ₪, בגין ליקויים שהתגלו בריצוף שהוזמן על ידי התובעים מאת הנתבעת.

רקע עובדתי

התובעים הזמינו בחודש ספטמבר 2002 אריחי גרניט פורצלן מאת הנתבעת, בכמות של כ – 133 מ"ר. האריחים הותקנו ברצפת הדירה כולה וכן כחיפויים על גבי קירות חדרי הרחצה. ההתקנה לא נעשתה על ידי הנתבעת, אלא על ידי גורם אחר. דירת התובעים אוכלסה בספטמבר 2003. בחלוף כשנתיים, גילו התובעים כתמים על פני הריצוף, באיזור הפרוזדורים והסלון והכתמים התפשטו ליתר חלקי הדירה. לקראת סוף שנת 2006 פנו התובעים לנתבעת, בתלונה לגבי טיב האריחים. בדיקה שנעשתה על ידי הנתבעת, העלתה כי לטענתה אין באריחים כל פגם. בחודש אוגוסט 2008, נערכה ביקורת של מהנדס מטעם התובעים בדירה, ועל פי חוות דעתו, נמצאו פגמים באריחים מסוג שריטות, חריצים ואובדן ברק. התובעים שלחו מכתב התראה לנתבעת בתחילת ינואר 2009, אולם ללא הועיל. התובעים עותרים לקבלת פיצוי בגין עלות החלפת כל הריצוף הפגום, ולרבות החלפת החיפויים על גבי קירות חדרי הרחצה (הגם שאלה לא ניזוקו וכדי למנוע פגם אסתטי של אי התאמה בין החיפויים לריצוף החדש שיאלצו להתקין), בסכום של כ - 65,939 ₪. כמו כן עותרים התובעים לקבלת פיצוי בגין דיור חילופי, בסך של 8,000 ₪ וכן עוגמת נפש ואי נוחות ולרבות הפסד ימי עבודה, בסך של 10,000 ₪ וכן החזר שכר טרחת מומחים בסך של 2,000 ₪.

דיון

בישיבת ההוכחות שהתקיימה היום, שמעתי את עדותם של המומחה מטעם ביהמ"ש, מר יגאל ברגמן, אשר נתן חוות דעת בתיק זה. כמו כן, שמעתי את עדותם של עדי הנתבעת, הגברת דבורה חזיזה, מנהלת שירות הלקוחות אצל הנתבעת בנושא ריצוף וכן שמעתי את עדותו של מר ראובן קושמן, הטכנולוג הראשי של הנתבעת. יצוין כי הנתבעת ויתרה על חקירתו הנגדית של התובע. הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה בתום הדיון.

אחריות הנתבעת לליקויים

על רקע מכלול הראיות שבפניי, שוכנעתי כי יותר סביר להניח שהשריטות והחריצים בריצוף נגרמו עקב פגם בייצור מאשר עקב שימוש לא סביר על ידי התובעים או תחזוקה לקויה.

חוות דעת מומחה התובעים ומומחה בית המשפט

הראיות המרכזיות שמובילות אותי למסקנה אליה, הינן שתי חוות דעת שהוגשו לביהמ"ש, האחת של המומחה מטעם התובעים, מר יהונתן גושן, ובעיקר השנייה, של המומחה מטעם ביהמ"ש, מר יגאל ברגמן.

מאחר והצדדים לא הסכימו אחרת, גם חוות דעתו של מומחה התובעים נחשבת כחלק מן הראיות בתיק דנא. יצוין כי הנתבעת לא ביקשה לחקור אותו על חוות דעתו. המומחה מטעם התובעים בדק את הדירה ביום 20/7/08, וקבע כי "בפני האריחים ובעיקר במעברים נמצאו ריבוי שריטות בכל הכיוונים, אשר לרוב פני האריחים נמצאו שחוקים במיוחד" [סע' 3.2 לחוות הדעת]. עוד קבע מומחה התובעים כי: "... הפגמים קיימים ומקיפים בכל חלקי השטח המרוצף. יצויין, כי הפגמים בולטים יותר בשטחי המעבר, בסלון ובחדר צפון מערבי, היכן שתנועת הדיירים רבה יותר, עם זאת ניתן לאתר פגמים מסוג זה בכל השטח המרוצף" [סע' 3.3.1 [1] לחוות הדעת]. מומחה התובעים השווה את האריחים על פי בדיקה ויזואלית שערך, לנדרש לפי תקן ישראלי 314, וציין כי הפגמים שמצא בריצוף אינם מותרים על פי התקן הנ"ל. לחוות דעתו, הועתקה טבלה שהינה חלק מהתקן הנ"ל ואשר מפרטת את סוגי הפגמים המותרים ואכן לא ניתן למצוא מבין אלה את הפגמים נשוא התביעה דנא.

המומחה מטעם ביהמ"ש בדק את הריצוף ביום 10/3/10. על פי חוות דעתו, נמצאו מספר גדול של אריחים, העולה על כ -20 אחוז ויותר מכמות האריחים בדירה, בפיזור אקראי בדירה, כשרוטים ועם חריצים. המומחה קבע כי "קיימים פגמים בעוצמה ובהיקף בלתי סביר באריחי הריצוף שבדירה". עוד מצא המומחה אריחים עכורים ונעדרי ברק, ביחס לאריחים רזרביים מאותו סוג, שלא נעשה בהם שימוש ואשר היו מצויים בדירת התובעים. המומחה התייחס בחוות דעתו לטענת הנתבעת, בדבר בלאי סביר ביחס לשימוש הרב שנעשה באריחים, או שימוש לא ראוי באריחים ודחה טענות אלה, תוך כך שקבע כי ממצאי הבדיקה שערך מעידים שאין קשר בין מיקומם של האריחים הפגומים ברצפת הדירה ולבין המקומות בהם התנועה מרובה והם מועדים לשחיקה מוגברת [סעיף 3.1 לחוות דעתו]. כמו כן, שלל המומחה במפורש, את הטענה שמדובר בבלאי סביר.

הכלל הנו כי בית המשפט רשאי לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, אולם הדבר יעשה רק במקרים שבהם קיימים סיבה בולטת לעין לעשות כן (ראה ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי, דינים עליון טו 560). דא עקא, וכאמור, לא מצאתי במקרה דנא סיבה בולטת שכזו.

בחקירת המומחה מטעם ביהמ"ש, לא עלה בידי באת כוח הנתבעת לגרום למומחה לשנות ממסקנתו וגם לא מצאתי כי בעקבות החקירה, עלו סתירות בחוות דעתו. אינני סבור שניתן לומר כי מדובר במומחה שאינו כשיר לתת חוות דעת לגבי ריצוף פגום, כפי שטענה באת כוח הנתבעת בסיכומיה. כעולה מחוות דעתו, המומחה ברגמן הינו מהנדס אזרחי, בוגר הטכניון בהצטיינות, ובעל תואר שני בהנדסת ביצוע מאוניברסיטת טורונטו שבקנדה. למומחה ניסיון כמהנדס ביצוע בהקמת מאות יחידות דיור, וכן ניסיון כמנהל פרויקט, לרבות בפרויקטים של מבני מגורים. כמו כן, למומחה ניסיון בתחום הפיקוח וייעוץ בנושא של ביקורת בנייה ובקרת איכות, ומשמש כמומחה מטעם בתי המשפט ובורר מוסכם. בחקירתו ציין המומחה כי יש לו ניסיון בנושא של כשלים בריצוף מכל הסוגים וכי הוא מתעסק בנושא של בקרת איכות ומשתתף בדיונים בנושא ריצוף בפורומים של מהנדסים (עמ' 5, ש' 17 – 19).

המומחה נחקר ביחס להכרתו את תהליך הייצור של אריחי גרניט פורצלן והתרשמתי כי התהליך מוכר לו, גם אם הוא אינו מתמחה באופן מיוחד בתהליך זה דווקא או באריחי גרניט פורצלן במיוחד. המומחה הסביר שהבדיקה הקובעת הנו בדיקה ויזואלית לפי תקן ישראלי 314 ולא בדיקת שחיקה, כפי שנעשתה במכון התקנים. המומחה שלל בחקירתו כל קשר בין בלאי ושימוש לפגמים וזאת על בסיס הממצא העובדתי שלא נמצאו בדירה ליקויים רבים יותר באזורים שבהם השימוש בדירה היה רב יותר.

מומחה הנתבעת

המומחה מטעם הנתבעת, נתן חוות דעת שלפיה הפגמים בריצוף מקורם בחירוץ על ידי חלקיקים שקשיותם גבוהה מ – 5.5 MOHS. לטענתו, הדבר נגרם עקב העדר הגנה על האריחים, בשלבים המתקדמים של הבנייה. לשיטתו, שריטות אינן מהוות פגם בייצור, שכן הן נגרמות על ידי גורם חיצוני. עוד לפי חוות דעתו, במספר אריחים בסלון, נראו שריטות ארוכות, המתחילות באריח מסוים ועוברות לאריח צמוד וכי התובע הסביר שאלה נבעו מגרירת חפצים.

עיינתי בחוות דעתו של מומחה הנתבעת ובחקירתו, והגעתי למסקנה שעדיפות עליי חוות הדעת מטעם התובעים ומטעם המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש. למסקנות של מומחה הנתבעת, יש להתייחס בזהירות יתרה, שכן מדובר בעובד שכיר של הנתבעת, המשמש כטכנולוג ראשי שלה, ואשר על פי עדותו, גם חבר בהנהלת הנתבעת. לא מדובר, איפוא, במומחה חיצוני אובייקטיבי, שנשכר על ידי הנתבעת, למתן חוות דעת, שגם אז מדובר בחוות דעת מטעם בעל דין במובחן מחוות דעת של מומחה בית המשפט.

גם הקביעות לגופן של מומחה הנתבעת, אינן תומכות בהכרח בדחיית התביעה. ככל שאכן האריחים במקרה דנא רגישים לגרגירי חול, כפי שהעיד המומחה הנ"ל בחקירתו (עמ' 12, ש' 32 – עמ' 13, ש' 1), נראה לכאורה כי מדובר בדרגת רגישות גבוהה יחסית, שהיה מקום לעדכן את התובעים לגביה טרם הרכישה, דבר שלא נעשה. כמו כן, עצם העובדה ששריטות נגרמות מגורם חיצוני, אינה פוסלת את האפשרות כי הדבר נגרם עקב פגם בייצור. טענת המומחה שלפיה התובע אישר בפניו כי שריטה פלונית נגרמה עקב גרירת רהיטים, אינה משליכה על כל האריחים האחרים וממילא גם טענה זו לא אומתה, שכן הנתבעת בחרה שלא לחקור את התובע על תצהירו, כפי שיפורט להלן.

ויתור הנתבעת על חקירת התובע

עובדה נוספת שתומכת במסקנתי, הינה בחירת הנתבעת שלא לחקור את התובע בחקירה נגדית. כזכור, השאלה העיקרית שעומדת להכרעה בתיק זה, הינה הסיבה להיווצרות השריטות והחריצים בריצוף, כאשר עצם קיומם אינו שנוי במחלוקת כלל. עוד כזכור, טוענת הנתבעת, כי השריטות נגרמו על ידי תחזוקה לקויה מצד התובעים, או עקב גרירת רהיטים או התנהלות אחרת שלהם.

בנסיבות אלה, הייתה חייבת הנתבעת לחקור את התובע בחקירה נגדית בעניינים אלה, כדי שניתן יהיה להתרשם לגבי אופן ההתנהלות של התובעים ביחס לריצוף ולצורך הוכחת טענת הנתבעת אשר נטל הבאת הראיות לגביה חל עליה. משלא עשתה כן, הדבר פועל לרעתה והעיקר - לא הוכח בפניי כי התובעים התנהלו בצורה בלתי סבירה ביחס לשימוש שעשו בריצוף בדירה. טענות אלה של הנתבעת נותרו כספקולציות גרידא. הנתבעת גם לא מצאה לנכון לצלם את הריהוט בדירה ולפרט מאיזה חומר עשוי הריהוט (עץ, ברזל, זכוכית), כדי לתמוך בטענה שבדירה היה קיים ריהוט חריג.

כאן המקום לציין, כי לא הוכח לפני כי התובעים קיבלו אזהרה מיוחדת לגבי הריצוף שרכשו והשימוש בו. הדעת נותנת כי שימוש רגיל וסביר בריצוף שבדירה, אינו אמור לגרום, בוודאי לא תוך זמן כה קצר של כשנתיים ימים, לליקויים כה חמורים, כפי שקיימים במקרה דנא. מנהלת שירות הלקוחות של הנתבעת ציינה כי בלאי סביר של ריצוף הנו כ-15 שנה (עמ' 16, ש' 22 – 28). משלא נחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו, גם לא נסתרה טענתו, שלפיה הריצוף הותקן בדירתו רק בחודש ספטמבר 2003 וכי כבר לאחר כשנתיים ימים הופיעו ליקויים בריצוף.

זאת ועוד: לעניות דעתי, העובדה שעל פי בדיקת מכון התקנים, נקבע לגבי אחד מאריחי הרזרבה, כי הינו בעל דרגת שחיקה גבוהה [דרגה 4], אין בה כדי לסתור את המסקנה כי סביר יותר להניח שנפל פגם בייצור חלק מהאריחים, מאשר כי הליקויים נגרמו עקב שימוש לא סביר בדירה. יש לזכור, כי האריחים הפגומים עצמם, שמותקנים בדירה, לא נבדקו, אלא רק אריח רזרבה אחד. גם אם אריח זה ואריחי הדירה הנם מאותה סדרת ייצור, הרי שעדיין קיימת אפשרות של פגם בחלק מסדרת הייצור. מומחה הנתבעת נשאל בנושא זה וטען כי הדבר לא אפשרי, שכן האריחים עוברים בקרת איכות קפדנית, אחד אחד. לעניות דעתי, מהתשובות שנתן מומחה הנתבעת ומהתיאור שסיפק לגבי תהליך הייצור, לא ניתן להגיע למסקנה כי אין כל אפשרות שחלק מהאריחים יימצאו פגומים. העד אישר כי ישנם מקרים של ירידת טמפרטורה בתהליך הגלזורה ואז האריחים מושלכים לעגלות (ראה עמ' 12, ש' 13 – 23). לפיכך, לא ניתן לשלול את האפשרות כי חלק מהאריחים שסופקו היו פגומים ואילו חלקם האחר תקינים. עובדה זו עולה גם ממסקנות מומחה בית המשפט, שלפיה לא כל האריחים בדירה נמצאו כשרוטים, כי הפיזור היה אקראי ולא קשור למקומות שבהם ישנו שימוש מוגבר בדירה.

משלא נחקר התובע על תצהירו, אין יסוד לטענת הנתבעת שלפיה נעשה שימוש בלתי סביר בדירה ובריצוף. מכאן והלאה עובר נטל הראיה אל הנתבעת, להוכיח שלא נפל פגם בייצור האריחים. מלאכת הייצור נעשית על ידי הנתבעת ובעניין זה כל העובדות והמידע, נמצא בידיה. הנתבעת לא הביאה אסמכתאות כלשהן בכתב, לגבי סדרת הייצור הרלוונטית לאריחים, נשוא התביעה, ולבדיקות שנעשו לגבי סדרה זו, בטרם שיווק האריחים, למרות שעד הנתבעת ציין כי במהלך תהליך הייצור, קיים תיעוד לגבי עניין זה (עמ' 12, ש' 24-25). גם כאן פועל הדבר לרעת הנתבעת מכוח הכלל הראיתי הידוע שלפיו ראיה שניתן היה להביאה ושלפי הגיונם של דברים וגרסת בעל הדין, הייתה אמורה לפעול לטובתו, ככל שלא הובאה ללא הצדק סביר, תיחשב כראיה שהייתה פועלת דווקא לרעתו של אותו בעל דין.

בסופו של דבר, ועל רקע כל הראיות הנזכרות לעיל, הגעתי למסקנה, שסביר יותר להניח שמדובר בפגם בייצור, מאשר בהתנהלות לא סבירה של התובעים, ביחס לריצוף זה. מבחן התוצאה הוא הקובע בעיני. מדובר בריצוף חדש לחלוטין מסוג א', שתוך שנתיים מהתקנתו נחרץ ונשרט בצורה בלתי סבירה, עקב שימוש רגיל לחלוטין.

טענת הנתבעת אודות איחור בפניית התובעים אליה ואחריותה לנזק ישיר בלבד

הנתבעת טוענת כי התובעים לא הודיעו לה במועד הנדרש לפי התנאים הכלליים של הזמנתם, לגבי הליקויים בריצוף. לאחר עיון בחומר שלפני, מצאתי אמנם כי הודעת התובעים ניתנה באיחור של כשנה (ראה תצהירו של התובע שם הוא מצהיר על גילוי הליקויים לאחר כשנתיים מחודש ספטמבר 2003 וכאשר הודעתו לנתבעת ניתנה בסוף שנת 2006), אולם לא מצאתי עובדה זו משפיעה על הסעד המבוקש או התוצאה. התובע לא נחקר כלל ועל כן גם לא נחקר לגבי התעצמותם של הליקויים. על כן, אין בפני בית המשפט כל ראיה ממשית לגבי עד כמה החריפו הליקויים בתקופת השיהוי של פניית התובעים אל הנתבעת. זאת ועוד: מאחר והנתבעת דחתה את פניית התובעים, גם כשזו כבר באה ומאז הגשת התביעה בלבד ועד היום, חלפו למעלה משנתיים, נראה לכאורה כי הנזק הנטען עקב השיהוי, ממילא כבר נבלע בנזק שנגרם שלא עקב שיהוי ועקב סירוב הנתבעת לטפל בנושא כדבעי.

הנתבעת העלתה במסגרת כתב ההגנה שלה, טענה נוספת שלפיה היא אינה אחראית בכל מקרה לנזקים עקיפים כפי שנתבעים בתביעה, אלא לכל היותר אחריותה מוגבלת על פי תנאי המכירה הכלליים, אך ורק לעלות הריצוף הפגום. מצאתי לדחות גם טענה זו. ראשית, טענה זו לא הועלתה בסיכומי הנתבעת ועל כן יש לראות אותה כמי שויתרה עליה. גם לגופו של עניין, התובעים טענו במפורש במסגרת כתב התביעה, כי סעיף 11 לתנאי ההזמנה, הינו תנאי מקפח. סבור אני כי יש ממש בטענה זו. ככל שמדובר באריחים פגומים, הרי שעלות פירוקם והתקנת הריצוף החלופי, הנם נזקים מסתברים באופן ישיר ובלתי נפרד ועל כן גם בהם על הנתבעת לשאת. הסתייגות הנתבעת מנזקים כאמור אשר ברגיל ולפי הדין על הנתבעת לשאת בהם, הנה מקפחת שכן אינה לגיטימית.

ראשי הנזק

עלות הריצוף

על רקע מסקנתי הנזכרת לעיל, מצאתי לנכון לאמץ את חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש, ולפצות את התובעים בעלות ריצוף חדש, כולל עלות ההחלפה וההתקנה, ובסה"כ 32,000 ₪ + מע"מ לפי 80 מ"ר כפול 400 ₪ למ"ר. בכל הנוגע לכמות המדוייקת של ריצוף, חוות הדעת התבססה כאמור על 80 מ"ר. בתשובה לשאלת הבהרה האם אין הריצוף מסתכם ב-86 מ"ר, קבע המומחה כי "שטח הריצוף כ-80 מטר מרובע בסטאיה של 2% אפשר השטח מסתכם ב-81.6 מ"ר". לא די לי באפשרות בלבד כפי שניסח זאת המומחה ועל כן אני מאמץ את האמור בחוות דעתו ואיני מוסיף 1.6 מ"ר נוספים כמבוקש על ידי התובעים.

אמנם לא כל האריחים נמצאו כפגומים, אולם כאשר מדובר בשיעור כה גבוה של אריחים לקויים (למעלה מ-20% כפי חוות דעת המומחה ועדותו), יש מקום, בהעדר אריחי רזרבה מספיקים, להורות על החלפת כל הריצוף.

מנגד, אינני סבור שיש מקום להורות על החלפת החיפויים בחדרי הרחצה. חיפויים אלה לא נמצאו כשרוטים או כלקויים ועל כך אין מחלוקת. הנזק האסתטי שנגרם לדירת התובעים ניתן לפיצוי בראש נזק של עוגמת לנפש ולעניין זה והאם יש כך לפסוק, עוד אתייחס בהמשך.



דיור חלופי

על פי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש, יהיה צורך לפנות את הדירה למשך כ - 12 יום לצורך החלפת הריצוף. התובעים עתרו לפיצוי בראש נזק זה, בסך של 8,000 ₪, אולם לא הביאו ראיות לעלות ספציפית של דיור חלופי ספציפי מסוג כזה או אחר. הנתבעת מנגד לא טענה דבר לעניין זה בסיכומיה. לפיכך, מצאתי לפסוק לתובעים פיצוי גלובאלי לפי שיקול דעת בית המשפט בסך של 3,000 ₪.

עגמת נפש, אי נוחות הפסד ימי עבודה

בכל הנוגע לראש הנזק של עוגמת נפש, אי נוחות והפסד ימי עבודה, הרי שאין ספק כי עצם קיומם של הליקויים, כמו גם הצורך בהחלפתם והעבודה הכרוכה בכך בבית התובעים, יגרמו לתובעים עוגמת נפש ואי נוחות. כאשר מדובר בריצוף של דירה, שהינו מהפריטים הבולטים שקיימים בדירה מבחינה עיצובית, ליקויים משמעותיים שמתגלים בריצוף שכזה, גורמים ללא ספק עוגמת נפש לדייר המתגורר בדירה. על רקע עובדה זו, ובהתחשב באי הנוחות שתיגרם ועוגמת הנפש הכרוכה בהחלפת הריצוף ועבודות שיעשו בדירה, ובהעדר הוכחה כלשהי לראש הנזק של הפסד ימי עבודה, אני פוסק בראש נזק זה בגין עגמת נפש ואי נוחות סכום גלובאלי של 5,000 ₪.

בכל הנוגע לפסיקת פיצוי נוסף בראש נזק של עגמת נפש עקב הפגם האסטתי שייווצר על רקע ההבדל בין הריצוף החדש ולבין החיפוי שיוותר כפי שהיה, איני סבור שיש מקום לפסוק פיצוי כזה בנסיבות שלפני. המגוון של הריצופים בשוק כיום, יאפשר לתובעים קרוב לוודאי לבחור ריצוף מתאים שישתלב עם החיפוי הקיים בחדרי הרחצה (רק שם יש חיפויים העשויים מהאריחים נשוא התביעה).

הוצאות המשפט

על רקע התוצאה, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, גם את שכר הטרחה ששולם על ידם למומחה מטעמם, בסך של 1,000 ₪, וכן את הסכום ששילמו התובעים למומחה ביהמ"ש, בסך של 2,900 ₪, כמו גם את עלות הבדיקה במכון התקנים בסך 350 ₪, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מיום הוצאת ההוצאות הנ"ל ועד התשלום בפועל. בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים את אגרות המשפט וכל הוצאה אחרת כדין וכן שכר טרחת עורך דין בסך של 8,000 ₪.

סוף דבר

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובעים 45,120 ₪ בגין הליקויים בריצוף, דיור חלופי ועגמת נפש וכן את הוצאות המשפט כנזכר לעיל בפסק הדין וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 8,000 ₪. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעת.



המזכירות תדוור את פסק הדין לצדדים.




ניתן היום, ח' תמוז תשע"א, 10 יולי 2011, בלשכתי.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון