עורך דין נכים





  1. חוק שוויון זכויות נכים

  2. חניית נכים בחניון ציבורי

  3. נהיגה ללא עזרים מיוחדים לנכים

  4. תביעה ייצוגיות חוק חניה לנכים

עורך דין נכים
.1זהו ערעור על-פי סעיף 12א' לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט- 1959[18] (להלן "חוק הנכים") כפי שתוקן בתשל"ט.

.2בתיקון האמור לחוק הנכים הוענקה זכות הערעור על החלטת
הוועדה הרפואית העליונה לבית-המשפט המחוזי "בנקודה משפטית בלבד" ועלפי סעיף 12א'(ג) הותקנו על-ידי שר המשפטים תקנות, כפי שהוסמך בסעיף קטן האמור להתקין (תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערעור בפני ביתהמשפט המחוזי) תשל"ט- 1979[19], (להלן "התקנות"), לענין המועד להגשת ערעור, אופן הגשתו ואת סדרי הדין בו.
.3במקרים האמורים בסעיף 12א'(א') הנ"ל לחוק הנכים, הוענקה זכות הערעור, כאמור לעיל, הן לנכים (המצוינים בסעיף זה) והן לקצין התגמולים.
.4בהתאם לאמור בסעיף 12א'(א) לחוק הנכים - אין ספק שהמשיב, בערעור שהנכה מגיש, הוא קצין התגמולים (ראה גם תקנה 5לתקנות הנ"ל הקובעות את מענו וייצוגו של קצין התגמולים כמשיב).
בתחילה הוגש הערעור על-ידי המערער, הנכה, כשצויינה כמשיבה "הוועדה הרפואית העליונה" - אולם לאחר מכן תוקן שם המשיב, בהסכמת הצדדים והוסב לשמו של "קצין תגמולים" כדין.

.5הוועדה הרפואית העליונה, במקרה שלפנינו (תיק מספר 83830) בהחלטתה מיום 5.2.80, קבעה את דרגת נכותו של המערער ל-% 19לאחר שדחתה את ערעורו של המערער (שהוגש בפניה על-פי סעיף 12(א) לחוק הנכים) על החלטת הוועדה הרפואית.
.6בא-כוחו המלומד של המערער, בערעור זה, משיג על ההחלטה האמורה של הוועדה הרפואית העליונה (להלן "ההחלטה") מנימוקים שונים, כשלדבריו השגותיו ונימוקיו הן בגדר הסמכות של בית-משפט זה, היינו בנקודות משפטיות, והוא עותר בפני לקבל את הערעור ולהשתמש בסמכות שהוענקה לבית-המשפט בסעיף 12א'(ב) לחוק הנכים, היינו... "לבטלה, לשנותה או להחזירה לוועדה".
לעומתו, טוען בא-כוחו המלומד של המשיב, כי נימוקי הערעור וטענות בא-כוח המערער אינן בנקודות משפטיות ולחילופין, כי אין יסוד לטענות המערער כלפי ההחלטה, באשר הוועדה פעלה כדין והחלטתה מבוססת. על-כן, מבקש הוא כי בית-המשפט יפעל בהתאם לסמכותו האמורה בסעיף 21א'(ב) הנ"ל, היינו... "לאשר את ההחלטה"... ולדחות את הערעור.
.7באי-כוח הצדדים הגישו את עיקרי טיעוניהם, טענו את טענותיהם בכשרון והגישו רשימת אסמכתאות לחיזוק טענותיהם, כל אחד לטעמו.
.8באשר התיקון האמור לחוק הנכים הוא חדש יחסית ובידי באי-כוח הצדדים לא היו אסמכתאות ישירות לגבי פסיקה כלשהי על-פי הסמכות האמורה - הרחיבו את טענותיהם לשאלה, מהי "נקודה משפטית" לענין חוק הנכים האמור. בא-כוח המערער טוען, כמובן מאליו, להרחבת הפירוש ובא-כוח המשיב - לצימצומו. בא-כוח המערער תומך את טענותיו בעיקר על כך שיש ללמוד לענין זה מהפירוש שנתן בית-הדין הארצי לעבודה בפסקי-הדין שהוצאו מלפניו על-פי הוראה דומה בערעורים "בשאלת חוק בלבד", על החלטות הוועדה הרפואית לעררים על-פי סעיף 64א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשכ"ח- 1968[20] (לחוק "חוק הביטוח") ועל-פי סעיף 127לד על החלטת הוועדה הרפואית וועדת נכות לעררים לחוק הביטוח, לענין קביעת דרגת נכות, אף כי הוא נעזר גם בפסיקה של בית-המשפט העליון. באכוח המשיב טוען לעומתו, כי אין להסתייע באסמכתאות אלה כלל ועיקר. באכוח המשיב מסתמך על פסיקת בית-המשפט העליון בערעורים על החלטות קצין התגמולים, על-פי סעיף 34לחוק הנכים (ראה עתה התיקון לסעיף 34לחוק, כפי שתוקן בתיקון האמור והערעור עתה על החלטת קצין התגמולים הוא לוועדת ערר ומשם, לבית-המשפט המחוזי ב"נקודה משפטית בלבד" ומשם, ברשות, לבית-המשפט העליון).
.9באי-כוח הצדדים אינם חלוקים ביניהם על-כך כי יש לראות את הוועדה
הרפואית העליונה (להלן "הועדה העליונה"), שעל החלטתה נסב הערעור, כגוף "מעין שיפוטי" על כל המשתמע מכך.
.10טענתו העיקרית של בא-כוחו המלומד של המערער, עוה"ד א' רוזן, היא כי הוועדה העליונה לא דנה למעשה בערעורו של הנכה וזאת מהטעם שכלל לא התייחסה לחוות-הדעת הרפואיות המקצועיות שהמערער המציא לוועדה העליונה לענין קביעת דרגת הנכות בליקויי העיניים, האף והאזניים שהם היו נושא הערעור בפניה.
מכאן, טוען בא-כוח המערער, שהוועדה העליונה לא שקלה את השיקולים שהיה עליה לשקול בערעור כדי להגיע להחלטתה.
עוד טוען בא-כוח המערער בענין זה (וגם באופן כללי), כי הוועדה גם לא נימקה כלל ועיקר נימוקיה, מדוע דחתה את ערעורו וזכותו היסודית היא לדעת מה הם נימוקים אלה.
.11טרוניה נוספת שיש לבא-כוח המערער כלפי הוועדה העליונה, טרוניה הקשורה גם לטענה האמורה לעיל - היא, כי הוועדה העליונה הסתמכה על חוות-דעתם של רופאים אחרים שהומצאו לה בכתב, לפי בקשתה, לענין נושאי הערעור, כאמור לעיל, ומכאן שהיא לא שקלה את שיקוליה היא, אלא סמכה ידיה על שיקולי רופאים שאינם חברי הוועדה ללא שקלא וטריא.
בהקשר לכך, טוען בא-כוח המערער, כי הוועדה העליונה חרגה גם מסמכותה על-פי תקנה 5(י) לתקנות הנכים (ועדה רפואית עליונה) תשכ"ד 1964[21] (להלן - "תקנות הוועדה"), בכך שהזמינה חוות דעת בכתב מרופאים אלה ולא הזמינה אותם לישיבה כדי להשמיע את חוות-דעתם המקצועית בפניה.
.12עוד ממשיך בא-כוח המערער וטוען כנגד הוועדה העליונה, כי הוועדה לא דנה ולא יישמה כל פריט של אחוזי נכות לענין הצלקת במצחו של המערער, אף כי קבעה מימצא כזה במימצאיה.
.13טענה נוספת בפי בא-כוח המערער והיא, כי בוועדה העליונה לא ישב כלל רופא עיניים כחבר הוועדה העליונה וכי בעוד שבישיבה הראשונה (מיום 4.12.79) היה כלול בהרכבה רופא אף, אוזן, גרון (ד"ר מרשק), הרי שבישיבה המסכמת (ביום 5.2.80) הוחלף רופא זה ברופא שאינו מומחה בשטח זה - וכל זאת כשהערעור נסב על ליקויים באיברים שמומחיות רופאים אלה היתה דרושה.
בנוסף לכך, טוען בא-כוח המערער, כי הוועדה העליונה פעלה שלא כדין
באשר דנה בשני הרכבים בשני שלבים - בהרכב אחד, כאמור ביום 4.12.79שכלל את הרופאים:ו ד"ר יהל, ד"ר קראוס וד"ר מרשק ואילו בהרכב שני, ביום 5.2.80, הרכב שסיכם את דיון לאחר קבלת חוות דעת המומחים, שכלל את הרופאים:נ ד"ר יהל, ד"ר קראוס וד"ר קלבריזי, וזאת בלי כל הסבר, הנמקה, או מתן הודעה לנכה, וללא נוכחותו.
אליבא דאמת, לאחר שעיינתי בתיק הוועדה (שהומצא על-ידי בא-כוח המשיב) - נוכחתי לדעת שלשני הרכבים אלה, קדם עוד הרכב אחד מיום 12.11.79שכלל את הרופאים:ב ד"ר שטיינר, ד"ר מרשק וד"ר דגוני, שהחליטו לדחות את הדיון עד שתתקבל חוות דעת מסויימת (הערעור לוועדה העליונה על הוועדה הרפואית הוגש ביום 15.10.79).
.14באשר לשאלת תחום התערבות בית-משפט זה בהחלטת הוועדה
העליונה בנקודה משפטית, בפירוש מצמצם או מרחיב ולאסמכתאות הקשורות בכך - נתתי דעתי לכל הטענות של באי-כוח הצדדים, אף כי לאור התוצאה אליה הגעתי לא היה צורך להיזקק בהרחבה לענין זה - מאחר ומן הראוי היה להתייחס לכלל שאלות אלה באשר, כפי שצוין לעיל, ערעור זה לבית-המשפט המחוזי הוא בין הראשונים, לטענת באי-כוח הצדדים, ואין בידם אסמכתאות מערעורים לה.
.15צודק אמנם המשיב, כי יש להתייחס לפסק-הדין של בית-המשפט לענין התערבותו בענינים בהם קשורות, או מעורבות, גם שאלות רפואיות בהחלטות של ועדות רפואיות למיניהן, ובדין הביא פסיקה מבית-המשפט העליון בערעורים של ועדת ערר נגד קצין התגמולים (כגון ד"נ 3/70 קצין התגמולים נ' בוסאני [1], ע"א 395/73 ביהם נ' קצין התגמולים [2], ע"א 140/79 אזולאי נ' קצין התגמולים לענין חוק הנכים [3], ואף נתתי עתי לפסיקה נוספת בענינים אלה). אולם יש לשים לב שוני שבין ערעורים אלה על החלטות ועדות הערר על-פי סעיף 34לחוק הנכים, בהן מתעוררות בעיקר שאלות אחרות, לעומת הערעורים על הוועדה הרפואית העליונה על-פי סעיף 12א' לחוק הנכים ולשם השוואה יש לעיין גם בפסקי-הדין של בית-המשפט העליון בשבתו כבית-דין גבוה לצדק בענינים דומים (ראה למשל בג"צ 174/65 דיאמנטמן נ' ועדת העררים לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים [4] וראה גם בג"צ 143/61 אדלשטיין נ' הועדה הרפואית לערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים [5] הדן בצו נגד הוועדה הרפואית לערעורים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים).
אולם בא-כוח המשיב לא צודק בטענתו כי אין להתייחס לפסיקת בית-
הדין הארצי לעבודה בדונו בשאלת חוק על החלטת ועדה רפואית לעררים.
בטענה זו מסתמך בא-כוח המשיב על כך, כי יש שוני בחוק הביטוח הלאומי לעומת חוק הנכים והוא מסתמך בנדון זה על ע"א 642/76 עודא נ' קצין התגמולים [6] ועל ע"א 513/78

קצין התגמולים נ' אריאל יעקב [7]; שהרי אין אנו דנים כאן בהוראות המטריאליות שבשני חוקים אלה - אלא רק בשאלה עד כמה ניתן ללמוד מפסיקת בית-הדין הארצי לעבודה על ועדה רפואית לערעורים, בערעורים בשאלות משפטיות לענין שיקול, מדיניות ופירוש הסמכות (עד כמה שאין סתירה בין הוראות החוק והתקנות לאותו ענין ממש, בין שני חוקים אלה). יתר-על-כן, לא אחת התייחס גם בית-המשפט העליון לענין פירוש חוק הנכים, לפירוש של בית-הדין הארצי לעבודה בשאלות דומות (ראה למשל ע"א 410/74 עליאן נ' קצן התגמולים [8] וע"א 137/64 ויינשטיין נ' קצין התגמולים [9]).
לפיכך, אכן הדין עם בא-כוח המערער, כי מן הראוי לתת את הדעת לפסיקה העניפה של בית-הדין הארצי לעבודה בשאלות האמורות, כל עוד אין סתירה בהוראות החוק וטוב עשה בא-כוח המערער שהביא בפני פסיקה זו (ראה למשל ל/6- 0אלחטיב נ' הוועדה הרפואית לעררים שליד המוסד לביטוח לאומי [13], לד/258- 0הניג נ' המוסד לביטוח לאומי [14], לענין בדיקת כשרות הועדה בפעולתה כגוף מעין שיפוטי, ולדיונים ל/15- 0בטרמן נ' המוסד לביטוח לאומי [15], לב/120- 0צבי מנחם ' המוסד לביטוח לאומי [16], לה/333-01, שמואל בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי [17] לענין התיחסות ענינית לחוות דעת שהוגשו ע"י הנכה).
ראה גם את הפסיקה המלאה של בית-הדין הארצי לעבודה בשאלות אלה והדומות להן, בלקט פסקי-דין (ועדות רפואיות לנפגעי עבודה), בהוצאת המוסד לביטוח לאומי.
יתר-על-כן, בית-המשפט העליון, בבואו לפרש את חוק הנכים, הדגיש כי גם חוק הנכים וגם חוק הביטוח הלאומי חוקים סוציאליים הם וניתן להקיש מזה על זה (ראה ע"א 460/74 עליאן נ' קצין התגמולים [8] בעמ' 90והשווה עם ע"א 237/74 גולדשטיין נ' הרשות המוסמכת לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים [10] בעמ' 611).
זאת ועוד, בהצעת החוק [23] שבאה להוסיף את סעיף 12א' לענין מתן סמכות ערעור בנקודה משפטית על הוועדה העליונה, לבית-המשפט המחוזי, נאמר שם כך:ו "מוצע לאפשר לנכה ולקצין התגמולים לערער בנקודה משפטית על החלטת הוועדה הרפואי העליונה לפני בית-המשפט המחוזי. גם החלטת ועדה רפואית לעררים לפי חוק הביטו הלאומי ניתנת לערעור, לפני ביתהדין הארצי לעבודה". (ההדגשות לא במקור). אמור מעתה:נ ניתן ללמוד מפסיקת בית-הדין הארצי בדונו בערעורים בשאלת חוק על החלטות הוועדות הרפואיות לעררים לפי חוק הביטוח הלאומי לעניננו.
.16מכל האמור לעיל, ולאחר עיון בכל הפסיקה הרלוואנטית שניתן ללמוד
ממנה למקרה דידן, ובהתחשב בכך שהוועדה העליונה היא גוף מעין שיפוטי - יבדוק בית-המשפט אם פעלה הוועדה על-פי החוק והתקנות החלות על פעולותיה, ובמקרה של סטיה מכך יראה בית-המשפט נקודה משפטית. כן יתן בית-המשפט דעתו לכך ויבדוק אם פעלה הוועדה העליונה, בהיעדר הוראות ספציפיות, על-פי כללי הצדק הטבעי - הנעשה, אמנם, צדק עם המערער לגופו ואם נראה שצדק נעשה עמו. בזאת אף בזאת - יראה בית-המשפט עילה להתערבות בהחלטת הוועדה העליונה.
כל זאת, כמובן, מבלי שבית-המשפט יהפוך שאלה רפואית גרידא לשאלה משפטית באופן מלאכותי (ראה גם ע"א 140/79 אזולאי נ' קצין התגמולים לענין חוק הנכים [3] ופסיקת בית-הדן הארצי לעבודה) ומבלי שיפשפש יתר על המידה בדקדוקי עניות עם הוועדה העליונה, בתיתו את דעתו לכך שהאמור בוועדה רפואית, שאינה אמונה על ניסוח משפטי של החלטותיה. קפדנות יתר בענינים אלה עשויה לסכל את מטרת החלטות הוועדה ויעילותן ולהשהות יתר על המידה את החלטותיה לענין דרגת נכותם של הנכים ונמצא שכרם יוצא בהפסדם.
אולם, בעשותנו כן, אל לנו לשכוח שמדובר בחוק סוציאלי ואין לנעול דלתות בית-משפט, אם נראה לבית-המשפט שניתן להביא לתוצאה צודקת יותר של ענינו של הנכה בפני הוועדה העליונה, הן לגוף הענין והן לתחושתו שאכן נעשה ונראה שנעשה צדק עם הנכה אשר יחוש שאין שערי בית-המשפט נעולים בפניו. אין לסתום את הגולל על ענינו בעוד שרווח והצלה עשויים לבוא לו מבית-המשפט כשטענת קיפוח ענינית וצודקת בפיו. בהקשר זה עלינו לזכור שפנייה לבית-משפט זה על-פי תיקון החוק (סעיף 12א' הנ"ל) היא ההזדמנות הראשונה של הנכה לשטוח את ענינו כלפי החלטות הוועדה הרפואיות (כשהן על טהרת אנשי רפואה) בפני ערכאה שיפוטית (בעוד שערעור על-פי סעיף 34הוא על ועדת ערר שבראשותה כבר יושב שופט). בחקיקת תיקון זה הביע המחוקק דעתו ורצונו כי תהיה ביקורת שיפוטית בדרך של ערעור לבית-המשפט על החלטות הוועדה העליונה. לרצון זה יש לתת נפקות מלאה.
.17יש, איפוא, להגיע לאיזון שיקולים האמורים. לפיכך, השאלה איננה "פירוש מצמצם", או "פירוש מרחיב" - אלא פירוש עניני על-פי מטרת החוק (שהוא חוק סוציאלי) ועל-פי הכללים האמורים בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו ועל-פי השאלות הבאות בפניו במקרה זה או אחר. כשתחושת ביתהמשפט היא כי דרושה התערבות משפטית לתיקון המעוות מבחינת החוק, התקנות וכללי הצדק הטבעי - אכן לא יהסס בית-המשפט להתערב ולתת את הסעד המתאים.
.18משאנו באים להחיל פירוש זה על המקרה הנדון לפנינו, אין כל ספק שדין הערעור להתקבל:ב

א. אמנם רצוי שבהרכב הוועדה העליונה ישבו רופאם מקצועיים מומחים באותו שטח רפואי לליקויים הרפואיים שהערעור נסב עליהם. אין הדבר בגדר חוה שאמנם מומחים כאלה יכללו בהרכב, שהרי אין להכביד מעבר לדרוש את הנטל הכבד בלאו הכי הכרוך בהרכב ועדות. גם אין בכך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, שכן לענין זה ניתנה תרופה בתקנות הוועדה (תקנה 5(י)) כדלקמן:ו
"יושב ראש הוועדה כל חבר מחבריה הנוכחים בישיבה רשאי להזמין מומחים לישיבותיה לשמיעת חוות-דעת מקצועית".
(השווה עם הוראה שונה בתקנות בדבר קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה לפי חוק הביטוח הלאומי (תקנות 3ו- 10בשילוב עם תקנה 31(א) [22]). דרך זו מאפשרת לוועדה לשמוע חוות-דעת מקצועית בשטח רפואי שחברי הוועדה אינם מומחים לו. מכאן, שגם הנכה וקצין התגמולים רשאים לשמוע את חוות דעתם המקצועית ולהשיג את השגותיהם, לרבות הפניית תשומת-לבם של מומחים אלה לחוות הדעת המקצועיות שהנכה או קצין התגמולים מביאים בפני הוועדה העליונה בדרך של ערעור.
דא עקא, שהוועדה העליונה לא נהגה על-פי הוראה מפורשת זו והזמינה חוות דעת מקצועיות בכתב מבלי שהנכה יכול היה להתייחס אליהן ואף לדעת כי חוות דעת מסויימות הוזמנו והוגשו לוועדה ועל-פיהם היא מכריעה בגורלו (השווה עם דברי כב' השופט ברק בבג"צ 685/78 מחמוד נ' שר החינוך והתרבות ו- 7אח' [11] ועם בג"צ 174/65 דיאמנטמן נ' ועדת העררים לצורך חוק נכי רדיפות הנאצים ו- 4אח' [4]).
זאת, אף זאת, בדרך בה נהגה הוועדה היא כלל לא שקלה את שיקוליה היא בקבלת החלטתה לענין הליקויים האמורים, אלא אימצה, ללא כל שיקול משלה, את חוות דעת המומחים האלה בהוסיפה פגם על פגם בכך שלא התייחסה כלל ועיקר לחוות דעת המומחים שהוגשו על-ידי המערער (כפי שניראה על פני הדברים בהחלטתה) ולא נימקה את שיקוליה (אם אכן שקלה) - מדוע העדיפה מומחים אלה על אלה (פרט לענין "ההתקרחות" שלגביו ניתן הסבר אך ענין זה לא מעניננו כאן).
הנכה זכאי לדעת מה היו שיקולי הוועדה ונימוקיה בעשותה כן, אף אם הנמקה זו אינה צריכה להיות מפורטת ובניסוח משפטי. בהיעדר הנמקה, נפגעה זכותו של המערער לדעת על מה ובשל מה נידחה עירעורו שנתמך עלידי חוות דעת מקצועיות של מומחים בנושא הערעור שהיה בפני הוועדה העליונה.
מטעמים אלה, מן הראוי לבטל את החלטת הוועדה העליונה ולהחזיר אליה את הערעור לדיון מחודש.

בדרך כלל, מן הראוי להחזיר את הדיון - אם ישנה הצדקה לכך -
לאותה ועדה שדנה בענין, שכן בית-המשפט יתן אמון בוועדה עליונה כי בכוחה להתעלות ולדון מחדש בענינו של הנכה תוך כדי תיקון פגמים שנתגלו בהחלטתה, ולא בנקל יורה בית-המשפט להעביר את הענין לוועדה אחרת אלא אם ישנן סיבות מיוחדות שיצדיקו זאת.
אלא שבמקרה דידן נתקל בית-המשפט בקושי להחזיר לוועדה שדנה בענינו של המערער, שכן נוכחנו לדעת שהיו הרכבים שונים של הוועדה העליונה - המועדים שונים, לפיכך, אין מנוס אלא להחזיר את הדיון לוועדה בהרכב אחר מזה שדן בהרכבים האמורים. כדי שלא להקשות יתר על המידה על הרכבת הועדה - אין מניעה שאחד מחברי הוועדה החדשה תורכב בהתאם להחלטתי, יוכל להיות מבין ההרכבים הקודמים.
רצוי, כפי שאמרתי לעיל, שההרכב יכלול גם מומחה או מוחים בנושא הרפואי שעליו נסב הערעור, אולם אין אני מחייב זאת ובלבד שהוועדה תפעל על-פי ההנחיות שלעיל ולהלן.
ב. גם לענין היעדר התייחסות לענין הפריט המתאים לצלקת במצחו של המערער - הדין עם בא-כוח המערער.
הוועדה קבעה בחלק 3בדוח שלה מימצא לגבי הצלקת, אולם לא קבעה את הפריט המתאים לו במבחנים באחוזים. מבלי שאתייחס לפריט זה או אחר ומה הם האחוזים המתאימים, היה על הוועדה לעשות כן ולקבוע את הפריט המתאים, אף אם אחוז זה הוא % .0היעדר קביעה כזו, או הנמקה לכך, פוגם בהחלטתה.
לא נראית לי טענת בא-כוח המשיב שהנכה לא עירער על ענין זה בפני הוועדה העליונה.
בערעורו של הנכה מיום 15.10.79לוועדה העליונה, קובל המערער כי הוא מערער עקב הנימוקים:
"מחוסר התייחסות למספר סעיפים המופיעים בתיק הרפואי, למספר מסקנות לא נכונים לגבי תיפקודי".
סבורני, כי לגבי נכה המגיש ערעור בנוסח זה, ומשנקבעה על-ידי הוועדה קיומה של צלק, כאמור, כמימצא - לא יהא זה מן הראוי לטעון כי הוועדה פטורה מלהתייחס לליקוי זה. הערעור הוא כללי וחוב גם את ענין "הצלקת". מנימוקים אלה, מן הראוי בנסיבות אלה אף לנהוג כלפי הנכה בדרך "ואת פתח לו".

לפיכך, תתייחס הוועדה שאליה יועבר הענין בהתאם להנחיות האמורות, גם לענין הצלקת.
ג. משהגעתי למסקנה ולהחלטה בענין החזרת הדיון לוועדה, כפי שפירטתי בפיסקה (א) דלעיל (בצרוף האמור בסעיף (ב) דלעיל) - אין אני חייב לדון בשאלה אם פסולה החלטת הוועדה מהנימוק שנעשתה במועדים, בשלבים ובהרכבים שונים, אף כי לדעתי אכן כך הוא הדבר.

אין בתקנות הוועדה הוראה בדבר אפשרות החלפת חברי הוועדה
העליונה. הרכבו של גוף מעין שיפוטי בערעור - מן הדין שידונו בו חבריו מהחל ועד כלה, בהיעדר הוראה חוקית המאפשרת החלפת ההרכב, בין בכלל ובין בגין נימוקים שונים כגון שנבצר מאחר מחברי ההרכב להמשיך בדיון ובהיעדר הוראה כיצד ייעשה הדבר (השווה לאמור בע"א 418/78 גולדנברג נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים [12] בעמ' 129, ועיין בזוסמן, סר הדין האזרחי [24] - סעיף 414, עמ' 398, אף כי האמור שם מתייחס להרכב של שופטים). שינוי ההרכב, בין השלב בו דנה הוועדה ומבקשת חוות דעת מקצועיות, לבין השלב בו מסכמת הוועדה את החלטתה על-
פי חוות דעת אלה - נראה, על פניו, פגום.
יתר על כן, הוועדה לא נימקה מדוע ולמה הוחלף המומחה למחלות אף אוזן וגרון שהיה חבר בוועדה בשלב שלפני ההחלטה הסופית (והערעור נסב כאמור גם על ליקויים בנושא זה), לא הודיעה על כך לנכה ואף לא ביקשה הסכמתו או תגובתו לכך.
.19בטרם אסיים, מן הראוי שאתייחס במספר מלים לענין הנמקת הוועדה העליונה באופן כללי.
לדעתי, על הוועדה העליונה לנמק את החלטתה בשאלות המתעוררות בגין הערעור המוגש בפניה, כדי שהצדדים ידעו על סמך מה וכיצד החליטה הוועדה. גוף מען שיפוטי חייב בהנמקה, גם כשחובה זו אינה מפורשת.
אמנם אין להכביד על ועדת מומחים רפואיים שעיקר משימתה לקבוע את אחוזי הנכות- ולבקש לתת פירוש מדוקדק של הנימוקים וכמובן לא בניסוח משפטי - אך ההחלטה חייבת להיות מנומקת, אף בקצרה, כך שגם הנכה ידע מה היו נימוקי הוועדה כשהיא דוחה את ערעורו וגם בעבור ידע כי הוועדה לא דחתה אותו בשרירות וגם בעבור ידע כיצד ועל מה לערער בפני בית-משפט זה בבואו לערער על החלטתה. יתכן אף שהנמקה תחסוך מספרם של ערעורים אלה. מכל מקום, היא תקל על הצדדים ועל בית-המשפט (השווה עם תקנה 24(ב) בשילוב תקנה 31(א) לתקנות בדבר
קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה, לפי חוק הביטוח הלאומי המחייבות הנמקה בעוד תקנה 5(ט) לתקנות הוועדה מחייבת רק לרשום "דיוני הוועדה והחלטותיה" בפרוטוקול). אולם כפי שציינתי לעיל, החלטה מחייבת הנמקה.
יתכן וחוסר ההנמקה נובע גם מליקויים בטופס של הוועדה בו אין מקום מפורש לכך.
משנזדמן לי להעיר על כך, אוסיף ואציין כי בטופס זה של הוועדה העליונה גם אין מקום מסויים בו יצויינו מה הם המיסמכים והחומר האחר שעמד לרשות הוועדה בזמן דיוניה. מן הראוי שחומר זה יפורט במקום מתאים בטופס אשר ייועד לשם כך.
.20אשר על כן, מתקבל הערעור כאמור בסעיף 18דלעיל.
החלטת הוועדה הרפואית העליונה, נשוא הערעור, מתבטלת והדיון יועבר לוועדה בהרכב אחר כאמור לעיל (להלן "הוועדה").

הוועדה תפעל על-פי ההנחיות בפסק-דין זה, ותיתן החלטה חדשה ומנומקת.
בהתחשב בחידוש שבערעור לבית-משפט זה ובמכלול הנימוקים - אני מחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות ושכר טרחת עו"ד (כולל) בסך 000, 4ל"י.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכה קודם

  2. הגדרת "נכה" בחוק

  3. עורך דין נכים

  4. נכה נצרך עובד

  5. הכרה כנכה נזקק

  6. נכה נזקק עצמאי

  7. תכנון דירה לנכה

  8. נכה שמסרב לעבוד

  9. זכויות נכי צד''ל

  10. נכה שאינו בר השמה

  11. דוח חניה לרכב נכה

  12. תוחלת חיים של נכה

  13. התפטרות עובד נכה

  14. דמי מחייה לילד נכה

  15. נכה נזקק תקנה 18‏א

  16. האם חובה להציג תו נכה

  17. תקנון קג''מ הגדרת נכה

  18. ילדה נכה - ביטוח לאומי

  19. תביעת פיצויים - גישה לנכים

  20. תביעה להכרה כנכה נזקק

  21. חוק שוויון זכויות נכים

  22. תינוק נכה - ביטוח לאומי

  23. הוצאות נסיעה לעובד נכה

  24. אשרת עבודה מטפלת בנכים

  25. תלות ילד נכה בעזרת הזולת

  26. מימון מתקן הרמה לרכב נכה

  27. תביעה להכיר בתובע כנכה נזקק

  28. ניכוי מענק לרכישת רכב נכה

  29. חניית נכים בחניון ציבורי

  30. אי הכרה כנכה בביטוח לאומי

  31. שיפוע גישה לנכה בכיסא גלגלים

  32. הנחה מארנונה מנהל נכה בחברה

  33. אי קבלת נכה ללימודים במכללה

  34. גמלת תינוק נכה מביטוח לאומי

  35. זכויות נכה שגר בשטחים ביריחו

  36. נהיגה ללא עזרים מיוחדים לנכים

  37. תוספת שירות מלא בתחנת דלק לנכים

  38. האם מותר לנכה לחנות במקום אסור

  39. הכנסה מיגיעה אישית נכה 100 אחוז

  40. בדיקת אחות ביטוח לאומי ילד נכה

  41. גמלה לסידורים מיוחדים לילד נכה

  42. זכויות נכה מעבודה להנחה בארנונה

  43. מימון תואר שני לנכה בביטוח לאומי

  44. נכה ''תלוי לחלוטין'' בעזרת הזולת

  45. נישואי נכים - זכויות בביטוח לאומי

  46. פיצויים לאדם נכה שנפגע בתאונת דרכים

  47. תביעה להכרה כנכה נזקק לפי תקנה 18 א

  48. מימון טיפול רפואי לילד נכה ע''י ביטוח לאומי

  49. הפחתת תוספת ילדים מקצבת נכות והעברה לגרושת הנכה

  50. שירותים מיוחדים לילד נכה - חישוב השתכרות ההורים

  51. שיפור הנגישות לנכים על חשבון אי נוחות לשכנים ושיקולים ארכיטקטוניים

  52. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון