.1 זוהי תביעה העוסקת בהוצאת לשון הרע, כמשמעותה בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה - 1965ובחדירה לפרטיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א - .1981עיקרה שלוש כתבות אשר התפרסמו בעיתון "העיר" (להלן: "העיתון"). .2 תובע 1הינו חבר מועצת עירית תל-אביב, חבר בהנהלתה, ראש מחלקת החופים שלה, יו"ר איגוד ערים דן לביוב ויו"ר אגודת בית"ר ת"א (כדורגל). תובעת 2הינה עמותה המפעילה את קבוצת הכדורגל בית"ר ת"א, המתחרה במסגרת משחקי הליגה הלאומית לכדורגל, תובע 3הינו מאמן כדורגל שכיהן כמאמנה של בית"ר ת"א בעת פרסום הכתבות. .3 נתבע 1הינו עורך עיתון "העיר", נתבעת 2הינה המו"ל של העיתון, נתבעים 4, 3הינם כתבים בעיתון העיר. הכתבות נשוא תביעה זו שפורסמו בעיתון הינן כדלקמן: א. כתבה מיום 18.8.95, פרי עטה של נתבעת 3, שכותרתה "הקומבינה לבית מורדוב" (נספח א' לכתב התביעה) המתייחסת לתובע .1 ב. כתבה מיום 25.8.95, פרי עטו של נתבע 4, שכותרתה "והרי תוצאת ליגת הקיץ" (נספח ח' לכתב התביעה) המתייחסת לתובעים 1, 2, .3 ג. כתבה מיום 25.8.95, פרי עטה של נתבעת 3, שכותרתה "הרשיון של בנצי מורדוב נשלל. הפתרון לשכור נהג על חשבוננו" (נספח ט' לכתב התביעה) המתייחסת לתובע .1 .4 ביום 30.10.95הוגש על ידי הנתבעים כתב הגנה ובו הכחישו את האמור בכתב התביעה. .5 התביעה שכנגד נתבעים 2, 3הגישו מצידם כתב תביעה שכנגד תובע 1(הנתבע שכנגד), לפיו הוציא הנתבע שכנגד לשון הרע על נתבעת 3(התובעת שכנגד) כמפורט להלן: א. במכתב תלונה שהפיץ ביום 29.8.95למערכות העיתונים של 'ידיעות אחרונות' ו'מעריב'. ב. בדבריו שנאמרו ביום 30.8.95, בתוכנית הרדיו 'מה בוער' בגלי צה"ל. כל זאת בהתייחסו לפעולותיה של נתבעת 3לשם השגת המידע לצורך הכנת הכתבה מיום .25.8.95 .6 ביום 20.4.97נתבקש ביהמ"ש לפסוק בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד על דרך הפשרה על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984בהתחשב בסיכומים בכתב שהגישו הצדדים לבית המשפט. .7 לאחר שקראתי את סיכומיהם הגעתי למסקנה כי יש מקום להתנצל ולפצות הן את התובעים והן את התובעים שכנגד בגין הפרסומים שפורטו לעיל. בית המשפט נמנע מלפרט את תוכנם של הפרסומים הנדונים לאור העובדה שהוסכם בין הצדדים על פשרה ובכדי לא ליתן פרסום נוסף לזה שנעשה ולהוסיף על הפגיעה שנגרמה למי מבעלי הדין. .8 שיקולים לקביעת גובה הפיצוי א. תובע 1כאיש ציבור לשם קביעת גובה הפיצוי שיש ליתן לתובע 1לקחתי בחשבון כי קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים יחס מקל כלפי נתבעים שפרסמו לשון הרע על אנשי ציבור, כשלצידם שיקולים כבדי משקל לא פחות המצדיקים החמרה עם מפרסמי לשון הרע על אנשי ציבור (ראה לענין זה - ספרו של א. שנהב דיני לשון הרע, נבו הוצאה לאור בע"מ, תשנ"ז- 1997בעמ' 70). 1) מחד, לקחתי בחשבון כי קיימת חשיבות חברתית לביקורת על אנשי ציבור, הלכה פסוקה היא כי: "מתן האפשרות וההזדמנות להשמעת בקורת מדינית, חברתית ואחרת על פעלו של השלטון, מוסדותיו, חברותיו, שליחיהם ועובדיהם הוא עיקר-שאין-בלעדיו לקיום ממשל דמוקרטי תקין" (כדברי כב' השופט שמגר בע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח’, פ"ד לא(2) 281). 2) בנוסף, ניתן לטעון כי לתובע 1, כאיש ציבור יכולת להתגונן מפני ההתקפה עליו, שכן יש לו כלים, ידע ונגישות לאמצעי התקשורת (וראה לענין זה - דברי כב' השופט ברק בע"א 214/89 אבנרי ואח' נ' שפירא ואח’, פ"ד מג(3) 840) וכי תובע 1כאיש ציבור נטל על עצמו מעצם מעמדו ותפקידו סיכונים הקשורים בהתנכלויות לשמו הטוב, דבר העשוי להחליש את המשקל שיש ליתן לפגיעה בשמו לעומת חופש הביטוי (לענין זה ראה ע"א 214/89 (אבנרי) וע"א 334/89 מיכאלי ואח' נ' אלמוג, פ"ד מו (5) 555). 3) מאידך, מטבע הדברים, איש ציבור מוכר ליותר אנשים מכפי שמוכר אדם פרטי, שמו הטוב מצוי בידיעתם של יותר אנשים, ולפיכך הפגיעה בו כתוצאה מפרסום ברבים היא גדולה יותר (ת"א (ת"א) 22815/85 נוף נ' אבנרי ואח’, פ"מ תש"ן (ג)9, 33). 4) בנוסף לכך, אם עצם היותו של אדם לאיש ציבור תחליש את זכות היסוד שלו להגנה על שמו הטוב, אזי רבים וטובים יעדיפו שלא ליטול על עצמם משרות לתפקידים ציבוריים (ח' פאל , "זכות הציבור לא לדעת" הפרקליט לט (תשן) 533, 546- 547). 5) כב' השופטים שמגר וברק סברו כי במקרים מסוימים יש להפעיל שיקול דעת שיפוטי תוך העדפה, רבה יותר או פחות, של חופש הביטוי אולם, שניהם סברו, כי את העיקרון הזה יש להחיל ביתר שאת על פרסומים העוסקים באנשי ציבור (ראה ע"א 214/89 (אבנרי) וע"א 3723/74 (הוצאת עיתון "הארץ"). ב. תובעת 2שהינה כאמור עמותה המפעילה את קבוצת הכדורגל בית"ר ת"א, ואוזכרה בכתבה מיום 25.8.95הושמצה אף היא ועל פניו נראה כי נגרם לה נזק ועל כן יש לפצותה. ג. תובע 3שהיה בזמן פרסום הכתבה מיום 25.8.95מאמן קבוצת הכדורגל בית"ר הושמץ אף הוא בכתבה וניתן לראות בו כאיש ציבור בקרב חוג הספורט בישראל ולקחת בחשבון את השיקולים שפורטו לעיל לשם קביעת גובה הפיצויים. .9קביעת הפיצוי הדעה המקובלת היא שבתי משפט בישראל אינם פוסקים לתובעים בתביעות דיבה סכומים גבוהים במיוחד אך עדיין, הפסיקה מלמדת כי יש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו (ראה: ע"א 492/89 סלונים נ' "דבר" בע"מ ואח’, פ"ד מו(3) 827). בעת קביעת הפיצוי לקחתי בחשבון את העובדה כי פיצויים הנפסקים בתביעות לשון הרע מיועדים לא רק לפצות את התובע על הנזק שגרם לו הפרסום, אלא גם כאמצעי להענשת מפרסמי לשון הרע ולחינוך הציבור בכללו והרתעתו מפני פגיעה בכבודו של אדם (ראה - ע"א 59/89 הוצאת מודיעין בע"מ ואח' נ' ספירו פ"ד מו (3) 48 וע"א 802/87 נוף נ' אבנרי פ"ד מה (2) 489). .10לקחתי גם בחשבון את העובדה כי הצדדים הסכימו כי ביהמ"ש יפסוק בענין על דרך הפשרה ובכך חסכו זמנו היקר של ביהמ"ש ושל הצדדים. .11התביעה שכנגד יש מקום לפצות את נתבעת 3(התובעת שכנגד) בגין מכתבו של תובע 1ודבריו בתוכנית הרדיו בנוגע לפעולותיה לשם השגת מידע לצורך הכנת הכתבה. התרשמתי כי יש בדברים שנאמרו כדי לפגוע בנתבעת 3ולהזיק לה במשרתה כעיתונאית, ואשר על כן על הנתבע שכנגד לשלם לה פיצוי כמפורט להלן. .12הודעת התנצלות א. תוך 21יום מיום שהודע לב"כ הנתבעים פס"ד זה יפרסמו הנתבעים בעיתון "העיר" של יום ו' במדור "מכתבים" הודעה בנוסח הבא: התנצלות בעיתון העיר פורסמו בתאריכים 18.8.95, 25.8.95הכתבות שכותרתן כדלהלן: א. "הקומבינה לבית מורדוב" - כתבה המתייחסת למר מורדוב. ב. "והרי תוצאת ליגת הקיץ" - כתבה המתייחסת בין השאר למר מורדוב, למר מיכאל קדוש ולבית"ר ת"א. ג. "הרשיון של בנצי מורדוב נשלל. הפתרון לשכור נהג על חשבוננו". אם היה בכתבות אלו כדי לגרום נזק ו/או עוגמת נפש ו/או הוצאת שם רע למר בן ציון מורדוב ו/או לבית"ר ת"א מחלקת כדורגל ו/או למר מיכאל קדוש, הרינו מביעים בזאת התנצלותנו הכנה. רשת שוקן בע"מ מר יוסף קליין- עורך עיתון העיר גב' ניקול קראו, עיתונאית מר שגיא כהן, עיתונאי ב. תוך 21יום מיום שהודע לתובע 1או לב"כ פס"ד זה ישלח תובע 1(הנתבע שכנגד) מכתבים רשומים למערכת 'ידיעות אחרונות', למערכת 'מעריב' ולתכנית בגלי צה"ל 'מה בוער' ועותקיהם למשרד ב"כ התובעים. המכתבים יהיו בנוסח הבא: התנצלות בפני גב' ניקול קראו בהתייחס למכתבים שנשלחו על ידי ביום 29.8.95למערכות העיתונים 'ידיעות אחרונות' ו'מעריב' ועל דברי שנאמרו ביום 30.8.95בתוכנית הרדיו 'מה בוער' בגלי צה"ל, שהתייחסו לפעולות גב' קראו לשם השגת מידע לצורך הכנת כתבה מיום .25.8.95 אני מביע בזאת בפני גב' קראו, התנצלותי הכנה על הנזק ועל עגמת הנפש שנגרמו לה אם נגרמו בעטיים של הדברים האמורים במכתבים ובתוכנית הרדיו. מר בן ציון מורדוב .13 לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הצדדים כדלהלן: א. הנתבעים ישלמו לתובעים כדלהלן: .1 לתובע מס' 1, מר מורדוב, פיצוי בסך -.000, 40ש"ח. .2 לתובעת מס' 2, בית"ר ת"א, פיצוי סך -.000, 5ש"ח. .3 לתובע מס' 3, מר קדוש, פצוי בסך -.000, 5ש"ח. ב. תובע 1(הנתבע שכנגד) ישלם לנתבעים 2, 3(התובעים שכנגד) פיצוי בסך כולל של -.000, 10ש"ח. ג. לכל הסכומים הנ"ל יתווספו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל. ד. הודעת התנצלות מטעם הנתבעים תפורסם כמפורט לעיל. מכתבי התנצלות מטעם התובע (נתבע שכנגד) יישלחו כמפורט לעיל. ה . כל צד ישא בהוצאותיו.כדורגלדיני ספורטלשון הרע / הוצאת דיבה