עורך דין לקבלת אזרחות

עורך דין לקבלת אזרחות
1. בפני עתירה להורות למשיבים לבטל את החלטת הועדה הבינמשרדית מיום 29.10.08 (להלן: "הועדה"; להלן: ההחלטה הראשונה" בהתאמה), שהיתה אמורה לדון בעניינה של העותרת מס' 1 (להלן: "העותרת") ולהורות על כינוס הועדה כדי שתדון בבקשת העותרת ליתן לה מעמד על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל") מטעמים הומניטאריים, בשל הנסיבות האישיות של העותרים.

2. העותרת הינה יהודיה על פי ההלכה, ילידת שנת 1949, אלמנה, אזרחית מדינת אוקראינה ואמו של העותר מס' 2 (להלן: "העותר"), שהינו אזרח ותושב ישראל, גרוש ללא ילדים.

3. ביום 17.11.02 נכנסה העותרת לישראל באשרת תייר ב/2.

4. ביום 26.11.02 הגישה העותרת בקשה לקבלת אשרת עולה לפי חוק השבות תש"י-1950 (להלן: "חוק השבות").
הואיל והעותרת הורשעה בפלילים בארץ מוצאה, התנהלו אצל המשיבים בירורים שונים בדבר האפשרות להענקת אזרחות ישראלית לעותרת. יחד עם זאת, ביום 19.10.04 הוענקה לעותרת אשרת תייר מסוג ב/2. לעותרת ניתנה אף אשרה המאפשרת לה לעבוד בישראל לפרנסתה.

ביום 15.8.05 סורבה בקשתה של העותרת לקבלת מעמד, והודע לה כי עליה לצאת את ישראל עד ליום 15.9.05 (נספח 3 לעתירה).

5. לאור החלטת הסירוב, הגישה העותרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק; מתגובת הפרקליטות לעתירה עלה, כי עניינה של העותרת לא הועבר להחלטתו של שר הפנים כמתבקש, ועל כן ניתנה לשר הפנים ארכה לקבלת עמדתו. הדיון בפני בית המשפט הגבוה לצדק נדחה עד לקבלת עמדת שר הפנים.

6. ביום 26.6.07 החליט שר הפנים כי אין מקום לאשר את בקשתה של העותרת למתן מעמד "עולה" מכח חוק השבות, בשל עברה הפלילי הרחב שהתבטא בביצוע העבירות החמורות בהן הורשעה, המלמד על מסוכנותה לשלום הציבור (נספח 4 לעתירה).

7. לאחר קבלת החלטתו של שר הפנים, התקיים ביום 17.10.07 דיון בפני בית המשפט הגבוה לצדק, אשר דחה את העתירה הואיל ולא מצא להתערב בשיקול דעתו של שר הפנים. יחד עם זאת נקבע בפסק הדין, כי אין בדחיית העתירה "כדי למנוע מהעותרת לפנות לועדה הבינמשרדית בבקשה לאפשר לה להשאר בישראל במעמד שאינו אזרח על פי חוק הכניסה לישראל מטעמים הומניטאריים...". לעותרת ניתנה אורכה להרחקתה מישראל למשך שלושה חודשים כדי לאפשר לה לפנות לועדה (נספח 5 לעתירה).

8. ביום 20.12.07 הגישה העותרת בקשה לועדה ליתן לה מעמד מטעמים הומניטאריים (להלן: "הבקשה הראשונה").
רק ביום 2.2.09 התקבלה במשרדי ב"כ העותרים ההחלטה הראשונה, בה צויין, כי לאחר דיון שהתקיים בבקשה ביום 29.10.08, הוחלט לדחות את הבקשה מהטעמים כדלקמן:
"בבחינת כל הנתונים אשר הוצגו בפנינו ולאור חומרת העבירות אותן ביצעה, לא מצאתי קיומן של טעמים הומניטאריים כבדי משקל אשר יש בהם כדי לגבור על הסיכון הנשקף לציבור מנוכחותה של המבקשת בישראל (נספח 7 לעתירה).
לעותרת ניתנה ארכה של 30 יום לעזוב את הארץ.

9. ביום 16.2.09 הגישה העותרת עתירה מינהלית (עת"מ 1307/09 להלן: "העתירה הראשונה") כנגד ההחלטה הראשונה. ב"כ העותרים טענה לפגמים שונים שנפלו בדיוני הועדה ובהחלטה הראשונה.
במהלך הדיון בעתירה הראשונה נתבקשו המשיבים להמציא לעותרים מסמכים הנוגעים לפרוטוקול של דיוני הועדה אולם נתקלו בסירוב. רק בהתערבות בית המשפט הומצאו להם המסמכים המבוקשים. מעיון במסמכי הועדה התברר לעותרים, כך לטענתם, כי הועדה התכנסה בחסר, לא דנה בבקשת העותרת לפי חוק הכניסה לישראל אלא לפי חוק השבות, וזאת בניגוד לנוהל סדרי הדין בועדה (עותק הנוהל צורף כנספח 11 לעתירה דנן). בסופו של יום, ביקשו העותרים, בהמלצת בית המשפט, למחוק את העתירה הראשונה, וביום 1.10.09 נמחקה העתירה הראשונה.

10. לאחר מחיקת העתירה הראשונה, הגישו העותרים ביום 11.10.09 את העתירה דנן, התוקפת אף היא את ההחלטה הראשונה.

ב"כ העותרים טענה, כי הועדה עסקה בנושא זכאותה של העותרת למעמד בישראל לפי חוק השבות כערעור על החלטת שר הפנים ולא דנה בבקשתה של העותרת להעניק לה מעמד לפי חוק הכניסה לישראל מטעמים הומניטאריים. כמו כן, טענה ב"כ העותרים, כי נפלו פגמים שונים באופן התנהלותה ודיוניה של הועדה.

המשיבים טענו, כי יש למחוק את העתירה על הסף, הן משום שהתנהגותם של העותרים נגועה בחוסר תום לב, בהגישם את העתירה דנן מיד בסמוך לבקשתם למחוק את העתירה הראשונה. לגופו של ענין טענו, כי לא נפל כל פגם בהחלטתה הראשונה של הועדה, הן מן הטעם המהותי והן מן הטעם הדיוני.

בדיון שהתקיים בפני ביום 15.3.10, הסכים ב"כ המשיבים לקבל את המלצת בית המשפט כי הועדה תשוב ותדון בעניינה של העותרת, וזאת תוך שמירת זכותו להעלות את כל טענותיו לגבי העתירה דנן לאחר קבלת החלטתה.

11. ביום 8.1.11 המציא ב"כ המשיבים הודעה לבית המשפט, אליה צורפה החלטת המשיב מס' 2 מיום 24.10.10 (להלן: "ההחלטה השניה"), וכן פרוטוקול הועדה הבינמשרדית מיום 24.10.10 (להלן: "פרוטוקול הועדה").

בהחלטה השניה, נדחתה בקשתה של העותרת לאמור:
"לאחר קבלת התייחסותם והמלצתם בועדה של כל חברי הועדה, ולאחר בחינה מהותית נוספת בעניינה של המבקשת ובנסיבותיה האישיות, לא מצאתי מקום לשנות את ההחלטה הקודמת. המבקשת הינה בעלת עבר פלילי חמור וכמו כן, אין עניינה של המבקשת מעלה טעמים הומניטאריים מיוחדים אשר בגינם ניתן לאשר את בקשתה לקבלת מעמד בישראל".

12. לאחר קבלת ההחלטה השניה, הגישו בעלי הדין את סיכומי טענותיהם, המתייחסים להחלטה השניה.

לטענת ב"כ העותרת, נפלו פגמים גם בדיוני הועדה כמו גם בהחלטת המשיב מס' 2. הועדה כלל לא התייחסה לנימוקי העותרת בכל הנוגע לנימוקים הומניטאריים שהעלתה. כמו כן התייחסה הועדה לבקשת העותרים כאל בקשה מכח חוק השבות בעוד שפנייתם נעשתה על פי חוק הכניסה לישראל.
ב"כ המשיב שב והעלה את טענותיו בדבר חוסר נקיון כפיה של העותרת, כי לא נפלו כל פגמים בהתנהלות הועדה וכי אין מקום להתערב בהחלטה שניתנה בסמכות ולאחר הפעלת שיקול דעת כדבעי.

13. פרוטוקול הועדה שהוצג בפני, הינו טופס סטנדרטי. במשבצת המתייחסת ל"התייחסות חברי הועדה", נרשם באופן סתמי ביותר ובצורה תמציתית ביותר התייחסותו של כל אחד ואחד מחברי הועדה. חמישה מתוך ששת חברי הועדה הסתפקו בכתיבת המילים "סירוב – עבר פלילי" או בנוסח דומה לו. אין בפרוטקול כל אזכור, כל התייחסות וכל התמודדות עם הטיעונים ההומניטאריים שהעלתה העותרת והיחס שביניהם לעברה הפלילי.
רק נציג המוסד לביטוח לאומי ציין "כי אין סיבה הומניטארית", אולם אף הוא לא פירש כלל מהם נימוקיו העומדים אחרי סירובו, היינו, מדוע הטענות שהעלו העותרים אינן בגדר סיבה הומניטארית.

במצב דברים זה, כלל לא ניתן להסיק ולהעביר תחת שבט הביקורת של בית המשפט אם הועדה שקלה במסגרת דיוניה את כלל הנסיבות הרלבנטיות, ומהן הנסיבות שהובילו למסקנתה.
המשיב מס' 2, ביסס את ההחלטה השניה על המלצות הועדה. לא ניתן למצוא כל התייחסות וכל נימוק בהחלטה השניה לגבי מסקנתו, כיצד הגיע אליה, ומדוע אין עניינה של המבקשת מעלה טעמים הומניטאריים מיוחדים.

יפים לענין זה דבריה של כב' השופטת יהודית צור בעת"מ 800/07 (י-ם) אימאן אבו עסב נ. שר הפנים מיום (28.12.09).

"27. הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים הינה גוף המורכב מנציגות של רשויות שונות שיש להן לעיתים נקודת מבט והתמחות השונה מזו של משרד הפנים. מדובר בגוף הדן בעניינים להם נודעת רגישות מיוחדת, על בסיס שיקולים הומניטאריים ונסיבות קונקרטיות של כל מקרה. בתי המשפט חזרו וקבעו כי התערבות בית המשפט בשיקולי הועדה הבינמשרדית הפועלת על בסיס השיקולים ההומניטאריים והנסיבות המיוחדות הינו מצומצם ביותר. יחד עם זאת, ראוי להדגיש כי החלטות הוועד ההבינמשרדית אינן עומדות מעל ביקורתו של בית המשפט. בענין זה קבעתי בעת"מ 705/07:
'אדרבא, שיקול הדעת הרחב המוקנה לוועדה וההתערבות המצומצמת בהחלטותיה המהוות שטר ושובר בצידו. הדבר מחייב את הוועדה לעמוד בהנחיות ובנוהלים המחייבים כלשונם או לפחות לפי מהותם בעת קבלת החלטותיה, וחשוב לא פחות, על הוועדה לקבל את החלטותיה על בסיס תשתית עובדתית עדכנית, מפורטת ורלבנטית לעניין הנדון בפניה ולנמק את ההחלטה – ולו בקצרה – באופן שיאפשר להבינה במידה והדבר נדרש להתערבות בה.
35. נוכח רגישת ההחלטות המתקבלות על ידי הוועדה הבינמשרדית והסוגיות הרות הגורל הנדונות בפניה, קיימת חשיבות מירבית לעמידה בנוהלים שקבע המשיב לדרכי פעילותה וקבלת החלטותיה של הוועדה הבינמשרדית. אין מדובר בעניין פורמאלי בלבד אלא בעניין מהותי היורד לשורשם של דברים" (מוסקרה נ' שר הפנים).'

בענייננו, החלטות הוועדה הבינמשרדית אינן עולות בקנה אחד עם הוראות הנוהל שהוציא המשיב הקובעות את דרך פעולתה של הוועדה. מדובר בהחלטות שאינן מנומקות כלל וחשוב לא פחות – הוועדה לא התייחסה ולא שקלה במסגרתן את כלל הנסיבות הרלוונטיות למקרה שבפניה ולא הסיבה את המסקנות מהמסמכים שהוצגו בפניה. על כן יש לקבוע כי מדובר בהחלטות פגומות וכך גם החלטותיו של המשיב, המבוססות על החלטות הוועדה הבינמשרדית".

הדברים ברורים, מדברים בעד עצמם וכוחם יפה אף לענייננו.

14. מדובר, איפוא, בהחלטות פגומות ויש להחזיר את הדיון בהחלטה השניה לועדה, על מנת שתנמק כדבעי את המלצתה, תוך התייחסות לנימוקים ההומניטאריים שהובאו בפניה ושקילת כל הנתונים הקשורים לענין, בשים לב לנסיבות הרלבנטיות, ותוך ציון הנימוקים עליהם ביססו מסקנתם. המשיב מס' 2, ישוב וישקול החלטתו השניה על סמך המלצות הועדה, בהחלטה מנומקת כדבעי, תוך התייחסות להמלצות הועדה, שקילת כל הנתונים הקשורים לענין בשים לב לנסיבות הרלבנטיות ותוך התייחסות לנימוקים עליהם ביסס החלטתו.

הועדה, כמו גם המשיב מס' 2, לא יהיו קשורים בנימוקיהם ובתוצאות המלצתם, בקביעותיהם ובנימוקיהם הקודמים.

אין כמובן בשום דבר האמור לעיל כדי להביע דעה כלשהי של בית המשפט לגוף הענין.

15. לנוכח התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי מקום לדון ביתר הטענות שהועלו.

16. אשר על כן, אני מורה על החזרת הדיון לועדה ולמשיב 2, אשר יפעלו כאמור בסעיף 14 לעיל.

אני מחייבת את המשיבים בתשלום הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

תוקף צו הביניים שניתן מוארך בזה עד למתן החלטתו של המשיב מס' 2.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין גרין קארד

  2. אזרחות לבן זוג זר

  3. סעיף 7 לחוק האזרחות

  4. עורך דין לקבלת אזרחות

  5. עתירה נגד הענקת אזרחות

  6. האמנה בדבר מחוסרי אזרחות

  7. קצבת זקנה למי שיש לו אזרחות אמריקאית

  8. אזרחות לתושב יהודה והשומרון וחבל עזה

  9. אזרחות ישראלית לאחר כניסה באשרת תייר

  10. נישואים פיקטיביים לקבלת אזרחות ישראלית

  11. נשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר

  12. שלילת פיצויים לניצול שואה עקב אזרחות זרה

  13. בקשה להסדרת מעמד מכוח נישואים לאזרח ישראלי

  14. אישורים פיקטיביים בבקשה לקבלת ויזה לארה''ב

  15. איך אפשר להתחתן עם עובדת זרה לא חוקית שלא יכולה לצאת מהארץ ?

  16. הכרה כבעל אזרחות סודנית החוסה תחת מדיניות ההגנה הקבוצתית או כמחוסר אזרחות

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון