זכותו לתקן כתב תביעה ללא רשות

זכותו לתקן כתב תביעה ללא רשות

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופטת תמר אברהמי) מיום 5.11.09, לפיה הוחלט להעביר לבית המשפט המחוזי את התובענה שהוגשה לבית משפט השלום, לאחר תיקון סכום התביעה לסכום העולה על גובה סכום סמכותו של בית משפט השלום (להלן: "ההחלטה").




המשיב הגיש לבית משפט השלום תובענה למתן חשבונות נגד המבקשות. בכתב התביעה צויין, כי הסכום המוערך הוא בסך של 100,000 ₪. המבקשות הגישו כתב תביעה שכנגד.


ביום 25.2.07 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה שכנגד.
באשר לתביעה למתן חשבונות, ניתנה החלטה המורה על מתן החשבונות.

לאחר בירור החשבונות וניהול הליכים שונים, הגיש המשיב תחשיב מטעמו, ובקשה לתיקון סכום התביעה לסך של 4,059,999,50 ₪, וכן בקשה למתן פסק דין חלקי. הבקשות נומקו בכך, כי לאחר קבלת החשבונות זכאי המשיב לתקן את סכום התביעה אף ללא קבלת רשות. המבקשות חלקו על זכותו של המשיב לתקן את כתב התביעה ללא רשות, וטענו, בין השאר, כי הזכות לתקן את כתב התביעה מוגבלת לגדר סמכותו של בית משפט השלום, בעוד הסכום המבוקש חורג מסמכותו.

בהחלטה מיום 1.4.08 התיר בית המשפט השלום לתקן את כתב התביעה כמבוקש. הואיל וסכום התביעה עלה על תחום סמכותו של בית המשפט השלום, הורה, להעביר את התובענה לבית המשפט המחוזי, בלא שנתבקש לכך (להלן: "החלטה מ-1.4.08").
בית משפט קמא נתן פסק דין חלקי בתובענה.

בקשת רשות ערעור על ההחלטה מ-1.4.08 נדחתה; כמו כן נדחה גם ערעור על פסק הדין החלקי.

התובענה הועברה לדיון בבית המשפט המחוזי (בת.א. 1407/08).



בהחלטה שניתנה על ידי כב' השופט איתן אורנשטיין בדיון בתובענה בבית המשפט המחוזי, ביום 6.7.09 (להלן: "החלטת השופט אורנשטיין"), קבע השופט אורנשטיין כי ההחלטה מ-1.4.08, ככל שהיא נוגעת להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי, ניתנה בחריגה מסמכות ובטלה, בין היתר, משום שהמשיב לא עתר כלל להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי, ובית משפט השלום לא רשאי היה להורות על כך מיוזמתו.


יודגש כבר כאן, כי בסעיף 11 להחלטת השופט אורנשטיין, נאמר:
"בפתח הדברים אציין, כי אין אני יושב כערכאת ערעור על ההחלטה להעברת התובענה אלא כבית המשפט הנעבר, האמור להמשיך לדון בתובענה עם העברתה אליו ובגדר זאת, עליו לבחון אף מיוזמתו האם ההעברה היתה כדין. להסרת ספק, מסקנתי איננה כי נפלה שגגה או טעות אחרת בהחלטה, שכן המקום לבחון קיומם של אלה, הוא במסגרת ערעור על פסק הדין וההחלטה בגדרו, ככל שיוגש. בחינת ההחלטה על ידי נעשית במסגרת היות בית משפט זה נעבר על פי ההחלטה ובחינת חריגה מסמכות בעת מתן ההחלטה, וככל שקיימת כזו, דינה בטלות המחייבת את החזרת ההליך."

חרף זאת, הקדיש השופט אורנשטיין פרק ניכר בהחלטתו לשאלה אם התיקון אכן הותר כדבעי. להשקפתו, בית משפט קמא לא נתן משקל לעובדה כי התובענה הוגשה מלכתחילה לבית משפט השלום. על בית משפט השלום, בהתירו את התיקון, היה לבדוק אם אין המשיב מנוע מלהגדיל את סכום התובענה עד לגובה סמכותו של בית משפט שלום, ובכל מקרה, לא היה רשאי להעבירו לבית המשפט המחוזי מיוזמתו לאחר תיקון כתב התביעה.

בסיומה של החלטתו, קבע השופט אורנשטיין כדלקמן:
"20. סוף דבר – הגעתי לכלל מסקנה כי שעה שתובע מגיש תביעה לביתמ שפט השלום, ובהמשך עותר לתיקון התביעה על ידי הגדלת סכומה באופן שהסכום המתוקן אינו מצוי בסמכות בית המשפט המחוזי, עליו לעתור, במסגרת הבקשה האמורה גם להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי. אם לא עתר התובע גם להעברת התביעה לבית המשפט המחוזי, ספק אם יש מקום שבית המשפט יורה על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי, ומכל מקום אם יחליט לעשות כן מיוזמתו, שומה עליו לאפשר לנתבע להציג לפניו את עמדתו. במסגרת בירור הבקשה להעברת התובענה לבית המשפט המחוזי, על בית המשפט לשקול בין היתר את השיקולים שעמדו ביסוד הגשת התביעה בבית משפט השלום, הצפייה של הנתבע כי לא יחוייב בסכום הגבוה מסכום התביעה ומכל מקום מעל לסכום סמכות בית משפט השלום, השלב בו מצוי ההליך ועוד. כל זאת לא נעשה במקרה שלפני, לא כל שכן, מתברר שקיימות טענות כבדות משקל בפי הנתבעות שחובה היה לבררן בטרם ההחלטה להעברת התובענה, ויומן לא ניתן להן. לפיכך, אין מנוס אלא לקבוע שההחלטה ניתנה בחריגה מסמכות, היא בטלה מעיקרא וכתוצאה מכך יש להחזיר את התביעה לבית משפט השלום, וכך אני מורה".



בעקבות החלטת השופט אורנשטיין, הוחזרה התובענה לבית משפט שלום. המשיב הגיש בקשה להעברת ההליך לבית משפט המחוזי. הבקשה הועברה לתגובה ולתשובה לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

יוער ויודגש, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר לאימות עובדותיה.



בית משפט קמא קיבל את הבקשה, והורה על העברת התובענה לבית המשפט המחוזי.


בית משפט קמא, בנימוקי ההחלטה, התייחס לבקשה לתיקון כתב התביעה ולטענות שהעלו ב"כ הצדדים בגדרה, הפנה להחלטה מיום 1.4.09 בסוגיה זו, לפיה החליט, חרף טיעוני המבקשות, לאפשר את התיקון במלואו.

בית משפט קמא ציין, כי הטענות אותן העלו המבקשות בבקשה לתיקון כתב התביעה, הועלו אף בבקשת רשות הערעור, שהוגשה על ידן, תוך הבהרה כי אין הן מתנגדות לתיקון עצמו, אלא על התרת הגדלת סכום התביעה מעבר לתחום סמכותו של בית משפט השלום. בית משפט קמא הזכיר כי בקשת רשות הערעור נדחתה, וכפי שקבע השופט אורנשטיין, אין החלטתו בגדר החלטה שבערעור על החלטת התיקון.

בית משפט קמא הפנה להחלטה מיום 1.4.08, שאיפשרה את סכום התיקון העולה על סכום סמכותו של בית המשפט השלום והדגיש, כי הצדדים התייחסו לגבול סמכותו של בית המשפט. משהותר תיקונו של סכום התביעה העולה על גבול סמכותו, כך בימ"ש קמא, אין אלא להעביר את התביעה לבית משפט המחוזי, כפי שנקבע לאחרונה ברע"א 6132/09 עיריית טירת הכרמל נ. כלל השקעות בנדל"ן בע"מ (מיום 14.10.09) (לא פורסם).

יחד עם זאת, קבע בית משפט קמא, כי הבקשה שבפניו, קרי הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי, חידדה פעם נוספת את האמור לעיל, תוך שהתאפשר למבקשות להגיב ולהציג את עמדתן.

בית משפט קמא, לאחר שעיין בקפידה בטענות המבקשות, מצא כי רובן ככולן אינן אלא טיעונים כלפי עצם ההחלטה לאפשר תיקונו של סכום התביעה, מעבר לסכום שעולה על סכום סמכותו של בית המשפט, להבדיל מההחלטה המחייבת להעביר את הדיון לבית המשפט המוסמך, תוך הדגשה, כי ההחלטה לתיקון התובענה אינה עומדת כלל לדיון.

השופטת קמא הוסיפה ואמרה, כי לא מצאה בטיעוני המבקשות דבר שיש בו כדי להצדיק את אי העברת התובענה לבית המשפט המוסמך לאחר התיקון, והעברת התובענה לבית משפט מוסמך, היא צעד חיוני מחוייב המציאות והדין.

השופטת קמא, התייחסה גם לכך, כי הבקשה להעברת הדיון לא נתמכה בתצהיר, ומצאה, כי אין בכך כל פגם, הואיל והבקשה נסמכת בפועל על החלטות שיפוטיות קודמות וכל עובדה שנכללה בבקשה ואינה עולה מתיק בית המשפט, אינה דרושה לדיון בשאלת העברת התובענה לבית משפט המוסמך. גם אילו צורף תצהיר המאמת את כל העובדות האלה, לא היה מקום לאפשר חקירה על תצהיר זה בהעדר רלבנטיות. מאחר שבית משפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו, ובמיוחד כאשר הבר"ע על ההחלטה המתירה את התיקון נדחתה, הרי הידרשות הצדדים לסוגיות שעמדו בבסיס הבקשה והחלטה לתיקון כתב התביעה, אינן ממין הענין.

על כן שבה והורתה השופטת קמא על העברת התיק לבית המשפט המחוזי.

על החלטה זו, הוגשה הבר"ע שבפניי.



דין הבר"ע להידחות.


בבר"ע שבפני, שב ומעלה ב"כ המבקשות את הטענות שהועלו בפני בית משפט קמא. במיוחד טוען הוא, כי בית משפט קמא התעלם מהנחיותיו של השופט אורנשטיין בהחלטתו, ולא שקל השיקולים שהורה לו, כמו כן, התעלם בימ"ש קמא, מכך שהמשיב לא צירף תצהיר לבקשה, חרף הוראתו המפורשת של השופט אורנשטיין.

אכן, נכונה טענתו של ב"כ המבקשות כי בית משפט קמא לא שקל את מלוא השיקולים עליהם הורה השופט אורנשטיין בהחלטתו. חרף זאת, לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא, באשר לא ניתן למצוא בהם פגם, המצדיק מתן רשות ערעור. התוצאה אליה הגיע בית משפט קמא, הינה התוצאה הנכונה, הראויה והיחידה אליה ניתן היה להגיע בנסיבות הענין.



על פי החלטת השופט אורנשטיין, התובענה הוחזרה לבית משפט השלום כדי שידון בבקשה להעברת הדיון במעמד שני הצדדים. השופט אורנשטיין הורה לבית משפט קמא לשקול בהחלטתו, בין היתר, את השיקולים שעמדו ביסוד הגשת התביעה לבית משפט השלום, הציפיה של המשיב כי לא חוייב בסכום הגבוה מזה שנתבע בכתב התביעה, ומכל מקום מעל סמכות בית המשפט ועוד.

בית משפט קמא, לא התייחס אמנם בהחלטה מפורשות לשיקולים אלה, אולם אין בכך לחרוץ את דינה של הבר"ע בפני.



השופט אורנשטיין, קבע במפורש, כי אינו יושב כערכאת ערעור על ההחלטה מיום 1.4.08. החלטה זו, לאחר שהבר"ע עליה נדחתה, הינה החלטה חלוטה, ועל כן, הפלוגתא שעמדה בפני בית משפט קמא, היתה, מה דין תובענה שהוגשה כדין לבית משפט שלום, תוקנה באופן בו הוציא התיקון את הסעד המבוקש מגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום. ויודגש: גובה סכום התובענה, דהיינו הסכום העולה על סכום סמכותו של בית משפט השלום, אינו יכול, בנסיבות אלה, להשתנות מכח היות ההחלטה מיום 1.4.08 החלטה חלוטה. במילים אחרות: בפני בית משפט קמא עומדת עתה תובענה, שסכומה עולה על גובה סמכותו של בית משפט השלום ולא ניתן לשנות את סכום התביעה.


יודגש וייאמר, כי כפי שנאמר לעיל, כי אף השופט אורנשטיין עצמו קבע והדגיש, כי אין הוא מתערב בהחלטה לתיקון כתב התביעה.



גם אם אניח, לצורך הדיון, כי השיקולים אותם הורה השופט אורנשטיין לשקול, מונעים את העברת התובענה לבית המשפט המחוזי, איני רואה כיצד יכול היה בית משפט השלום, שהורה על תיקון התובענה – והחלטה זו שרירה וקיימת – לדון בתובענה שסכומה עולה על תחום סמכותו. כלום יש בשיקולים אלה להעניק לבית משפט סמכות שלא הוענקה לו בחוק? אתמהה. בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתובענה שסכומה עולה על על תחום סמכותו, כפי שנקבע בחוק; ואם תומר, כי יש להעמיד את התובענה עד גובה סמכותו של בית משפט השלום, הרי שבכך ירוקן בית משפט השלום מתוכן את ההחלטה מ-1.4.08 וישמש כערכאת ערעור לגבי ההחלטה החלוטה מיום 1.4.08, דבר שאין לו סמכות לעשותו, בהיות ההחלטה חלוטה, מה גם שהשופט אורנשטיין קבע במפורש כי אין בהחלטתו כדי לשנות את ההחלטה מיום 1.4.08. בנסיבות אלה, אין, איפוא, כל נפקות לכך, כי השופטת קמא, לא שקלה את השיקולים האחרים, אותם הורה לה השופט אורנשטיין לשקול.




הנה כי כן, השאלה האחת, הצריכה הכרעה בענייננו, הינה, האם יש להעביר את התובענה לבית המשפט המחוזי לאחר שהוגדל סכומה לסכום שאינו בגדר סמכותו של בית משפט קמא, על פי החלטה חלוטה בדבר תיקון הסכום.


לשון אחר, על בית משפט קמא היה להכריע בפלוגתא, מהו דינה של תובענה שהוגשה לבית משפט השלום וסכומה הוגדל מעבר לתחומי סמכותו, בהחלטה חלוטה שלא ניתן עוד לתקפה.



בית משפט קמא קבע, כי במקרה כזה יש להעביר את התובענה לדיון בפני בית משפט מוסמך, וזאת כפי שנקבע ברע"א 6132/09, בו נאמר כי "במקרים בהם מתוקן כתב התביעה באופן המוציא את הסעד המבוקש מגדר סמכותו העניינית של בית משפט השלום, נקבע, כי במקרים אלה על בית המשפט השלום להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי".


אין מקום, איפוא, להתערב בקביעתו זו של בית משפט קמא.



לא מצאתי כל ממש בטענתו של ב"כ המבקשות, כי בית משפט קמא התעלם מהוראתו של השופט אורנשטיין כי על הבקשה להעברת הדיון להיתמך בתצהיר, וכי גם בכך נפלה שגגה תחת ידו.


בית משפט קמא הבהיר בהחלטתו מדוע לא היה צורך בהגשת תצהיר לבקשה. נימוקיו תואמים את הוראות הפסיקה ואין מקום להתערב בהם.
אין, כמובן, להבין את הוראתו של השופט אורנשטיין בדבר הגשת תצהיר, אלא לגבי הגשתו מקום שקיים צורך בכך. הואיל ובית משפט קמא, סבר כי לא היה מקום להגיש תצהיר, וכאמור לא מצאתי כל פגם בהחלטתו, יש לדחות את הטענה.



אשר על כן, אני דוחה את הבר"ע ומחייבת את המבקשות בתשלום הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

הסכום האמור יועבר לב"כ המשיב מתוך הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.


ניתן היום, י"ד סיון תשע"א, 16 יוני 2011, בהעדר הצדדים.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה מכיל כתב תביעה ?

  2. כתב תביעה משוחזר

  3. תיקון כתב תביעה

  4. כתב תביעה לא ברור

  5. סירוב לקבל כתב תביעה

  6. בקשה לתיקון כתב תביעה

  7. תיקון כתב תביעה תצהיר

  8. תיקון כתב תביעה בנזיקין

  9. פרסום כתב תביעה באינטרנט

  10. הגשת כתב תביעה ללא סכום

  11. צירוף מסמכים לכתב תביעה

  12. סעד שלא נתבקש בכתב התביעה

  13. המצאת כתב תביעה מחוץ לתחום

  14. תיקון כתב התביעה התיישנות

  15. תיקון כתב תביעה בתיק פלת''ד

  16. חריגה מהיתר בניה - כתב תביעה

  17. תיקון כתב תביעה לאחר סיכומים

  18. בקשת רשות ערעור תיקון כתב תביעה

  19. זכותו לתקן כתב תביעה ללא רשות

  20. טענת "אי הבנת טענות כתב התביעה"

  21. תצהיר שונה מהטענות בכתב התביעה

  22. מסירת כתב תביעה לאדם שגר בחו"ל

  23. תיקון כתב התביעה לאחר התיישנות

  24. התחמקות מקבלת כתב תביעה למזונות

  25. ערעור על מחיקת סעדים בכתב תביעה

  26. תיקון כתב תביעה ברשלנות רפואית

  27. המצאת כתב תביעה נגד ארגון טרור

  28. בקשה להוספת חוות דעת לכתב תביעה

  29. תיקון כתב תביעה - התיישנות עילה

  30. תיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה

  31. הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן

  32. תיקון כתב תביעה לבית הדין לעבודה

  33. שיהוי בהגשת בקשה לתיקון כתב תביעה

  34. תיקון כתב התביעה לאחר מתן פסק דין

  35. תיקון כתב תביעה הוספת סעיפי רשלנות

  36. הגשת בקשה למינוי מומחים עם כתב התביעה

  37. בקשה לתיקון כתב תביעה לאחר קדם משפט

  38. דחיית חלקים מכתב התביעה מחמת התיישנות

  39. אין לתקן כתב תביעה ע"י הוספת עילה חדשה

  40. הסתמכות על חוות דעת ללא תיקון כתב תביעה

  41. מחיקת כתב תביעה בגין הפרת צווי בית משפט

  42. הוספת חומר רפואי עדכני - תיקון כתב תביעה

  43. פגמים טכניים בהמצאת כתב תביעה לאדם בחו"ל

  44. ערעור על הארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן

  45. מסירת כתב תביעה למזונות ומדור לעו"ד מייצג

  46. דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה - ערעור לעליון

  47. מחיקת סעיפים מכתב התביעה מחוסר סמכות עניינית

  48. אי המצאת כתב התביעה ישירות לידי המשיב הפורמאלי

  49. תיקון כתב תביעה לאחר חוות דעת מומחה בית משפט

  50. כתב תביעה יכיל את שמו של הנתבע ומספר תעודת זהות

  51. בקשה לתיקון כתב תביעה: הוספת טענת ביטול פסק בוררות

  52. לא הצליחה לאתר את הנתבעים כדי למסור את כתב התביעה

  53. בקשה לביטול צו להמצאת כתב תביעה מחוץ לתחום השיפוט

  54. העברת תביעה לבית המשפט המחוזי לאחר תיקון כתב תביעה

  55. האם תיקון כתב תביעה מחיקת סעדים מהווה מעשה בית דין

  56. ביטול פס"ד בהעדר הגנה: כתב התביעה לא נשלח לעו"ד חיצוני

  57. האם מסירת כתב תביעה ללא טופס הזמנה לדין מהווה המצאה כדין ?

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון