פסיקה פגיעה שורשית קצין התגמולים 1. ערעור זה מעלה את השאלה מהי "פגימה מורכבת זוגית" , והאם היה על הועדה הרפואית העליונה לשקלל את אחוזי נכות הקיימים בשתי רגליו של המערער, כפי שעשתה בפועל, או שמא בשל היותן "פגימה מורכבת זוגית" לחבר באופן אריתמטי את אחוזי הנכות, כפי שטען בא כוחו של המערער. 2. המערער יליד 1935 והוכר כנכה בשיעור של 61% בגין הפגימות הבאות: מצב אחרי קטיעה מתחת לברך שמאל 50% הגבלה בינונית בתנועות עמ"ש מותני 20% - 10% ע"ח השירות פגיעה שורשית מותנית בצורה קלה 5% - 2.5% ע"ח השירות שינויים ניווניים בברך ימין 10% כאבים ללא ממצא אורגני וללא הגבלה בתנועות בקרסול ימין 1% פגיעתו הראשונית של המערער הינה בשנת 1955, שם נפגע על ידי מדחף של סירת מנוע, פגיעה שהובילה לקטיעת גפה תחתונה שמאלית מתחת לברך. בשנת 2009 הוכר בגין פגימה בברך ימין וקרסול ימין אשר הוכרה כפגימה מוסבת הנובעת מהנכות המקורית. 3. לטענת ב"כ המערער העובדה שברגל אחת קיימת קטיעה מתחת לברך (50% נכות) וברגל שנייה קיימת פגימה של שינויים ניוונים בברך ימין (10%), וכן כאבים ללא ממצא אורגני בקרסול ימין (1%) מחייבת להכיר בפגימה כ"פגימה מורכבת זוגית" ולפי תקנה 3(ב) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התש"ל 1969 (להלן:"תקנות הנכים") יש לבצע חישוב אריתמטי באופן שדרגות הנכות מצטרפות אחת לשניה, ללא דרך של "שקלול". ברור שהדרך של חישוב אריתמטי מיטיבה עם הנכה. לטענת ב"כ המערער בחישוב האריתמטי מגיעה הנכות ברגליים לדרגה כוללת של 61%. על פי חישובי הועדה הרפואית העליונה הנכות המצטברת ברגליים באופן משוקלל מגיעה ל- 55.45%. 4. תקנות הנכים קובעות כי במקרה של מספר פגימות מוכרות סכום אחוזי הנכות הכולל ישוקלל (תקנה 3(א)). משמעות השקלול שתחילה יילקחו אחוזי הנכות הגבוהים ביותר, אחוזי הנכות בגין הפגימה הבאה ייחשבו מהנותר מהשלם, וכך הלאה. תקנה 3(ב) קובעת דרך חישוב שונה או ספציפית במקרה שמדובר "בפגימה מורכבת זוגית". להלן נוסח תקנה 3(ב): "דרגת נכות של פגימה מורכבת זוגית תיקבע בהתאם להגבלה בתפקידי הגוף הנובעת מהפגימה הזוגית, אם לא נקבע לפגימה זו מבחן מיוחד; דרגת הנכות האמורה לא תעלה על דרגת המהווה צירוף של דרגות-נכות שייקבעו לפגימה הימנית ולפגימה השמאלית אילו אותן פגימות היו פגימות בודדות לפי תקנה 2, ובלבד שבשום אופן אין לקבוע לפגימה מורכבת זוגית דרגת-נכות העולה על 100%". הפרשנות המילולית הנובעת מנוסח זה הינה כי במקרה של "פגימה מורכבת זוגית" הכלל הוא לקבוע את דרגת הנכות לפי ההגבלה של תפקודי הגוף (אלא אם כן נקבע לכך מבחן מיוחד אחר בתקנות). המגבלה ששמה תקנה 3(ב) היא שבכל מקרה, לאחר כימות ההגבלה של תפקודי הגוף - לא תעלה דרגת הנכות על צרוף דרגות הנכות שייקבעו לפגימה הימנית והשמאלית. הווי אומר - יכולה להיות כל קביעת דרגת נכות המתארת את ההגבלה של תפקודי הגוף ובלבד שזאת לא תעלה על הגבול העליון ,שהוא החיבור האריתמטי של הנכות בשני האיברים הזוגיים. 5. אקדים ואציין, כי תקנות הנכים אינן מגדירות מהי "פגימה מורכבת זוגית". מאחר ולא קיימת הגדרה ספציפית, נעשו עד כה ניסיונות שונים בפסיקה להגדיר מהי. ב"כ המערער הפנה לפסק דין רע"א 1789/96 בנימין סעדיה נ' קצין התגמולים שם ערכאת המחוזי חיברה חיבור אריתמטי של פגימות בשתי הרגליים. הערעור לעליון על פסק דין זה לא דן בשאלה זו, ולפיכך לא ניתנה כל החלטה בעניין. עוד הפנה ב"כ המערער להסכמה של פשרה (בג"צ 7018/93) שם הסכים קצין התגמולים לבצע חישוב הנכות ברגליים כאיבר זוגי, באופן אריתמטי. 6. המשיב מצידו ביקש להסתמך על פסק דין ע"א 11086/07 (מחוזי י-ם) רועי סמרה נ' קצין התגמולים, שם כב' השופט זילברטל קבע כי במקרה של "פגימה מורכבת זוגית" יש לסטות משיטת השקלול ולחשב את הנכות הכוללת בגין הפגימה האמורה במצטבר בדרך של סיכום אריתמטי. לצורך כך ראה ב"פגימה מורכבת זוגית" פגיעה שהיא פגימה אחת שבאה לידי ביטוי בשני חלקיו של האיבר הזוגי ולא שתי פגימות נפרדות, אחת בכל אחד מחלקיו של האיבר הזוגי. לדוגמא פגימה בעצב מסויים שבאה לידי ביטוי בכל אחת משתי הידיים. כב' השופט שם לא ראה לנכון להחיל את החישוב האריתמטי במקום שמדובר בשתי פגימות נפרדות באיבר הזוגי.(שם דובר על חבלה בברך ,קיצור ירך, ומצב אחרי שבר בירך ברגל אחת, וירידה בתחושה בשטח גדול בירך ברגל השניה). גישה זו בבסיסה אומצה בפסק הדין של כב' השופטת גנות (מחוזי ת"א) בע"א 2150/08 רבין יהודה נ' משרד הבטחון - אגף השיקום קצין התגמולים,. שם דובר בפגיעה שונה בעין ימין ובעין שמאל, כאשר לא נמצא קשר בין שתי הפגיעות. נקבע שם כי בהעדר קשר אין המדובר בפגימה מורכבת זוגית, אלא בפגימות שונות ונפרדות בשני איברים שהינם זוגיים ,ללא קשר בין הפגיעות. לפיכך, בוצע חישוב משוקלל של הנכויות בשתי העיניים. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דין זה נדחתה על ידי כב' השופט דנציגר רע"א 9606/09 יהודה רבין נ' קצין התגמולים, בטענה כי לא מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית חשובה ומדובר בעניינו הספציפי של המערער שם. עוד צויין שם כי הועדה בחנה את מצבו של המבקש וקבעה שאין קשר בין הפגיעה בעין הימנית לפגיעה בעין השמאלית ומאחר ומדובר בקביעה רפואית מקצועית אין מקום להתערב בה ולא מתקיימים תנאיה של תקנה 3(ב) ולא מדובר ב"פגימה מורכבת זוגית". האבחנה אשר נעשתה בפסק דין רועי סמרה (שם נקבע שפגימה מורכבת זוגית תהא רק זו שהיא אותה פגימה, או אותו סוג של פגימה שמוצא ביטוי בכל אחד מחלקיו של האיבר הזוגי), ניתן אולי לראותה כמורחבת בפסק דין יהודה רבין, ממנו ניתן להסיק שתנאי ל"פגימה מורכבת זוגית" היא קיומו של קשר בין הפגיעה באיבר הזוגי האחד לבין הפגיעה בשני. 7. את הפרשנות למושג "פגימה מורכבת זוגית" מכתיב במידה רבה כלל הפרשנות שיש להיזקק לו בפרשנות חוק הנכים. שורה ארוכה של פסקי דין קבעו כי אין לדבוק בפרשנות דווקנית בחוק שבבסיסו הוא סוציאלי גרידא והמחוקק גילה כוונתו להיטיב עם הנכה (בג"צ 92/83 ניסים נגר נ' מנהלת ענף ביטוח נפגעי עבודה (פעולות איבה) במל"ל, (נבו, 26.2.85). ע"א 192/85 קצין התגמולים נ' פרומה הכט חזר והדגיש את המגמה הליברלית המסתמנת בפירוש חוק הנכים. כך גם דנא 5343/00 קצין התגמולים נ' אורית אביאן (נבו, 5.8.02), שם חזר והדגיש בית המשפט העליון כי יש לפרש את חקיקת השיקום ואת חוקי הנכים בכלל זה ברוחב לב ולא ביד קמוצה, בפרשנות ליברלית , מתוך רצון להיטיב עם הנכה. נקבע, כי יש להעדיף פירוש הנוח לנכה כל עוד הדבר אינו עומד בניגוד ללשונו הברורה של החוק (ע"א 1162/96 הילה וייס נ' אביעד יוסף מאק (נבו, 12.4.99). כמו כן, קיים מאפיין מיוחד לאיבר זוגי. כשמדובר בפגיעה באחד מהאיברים הזוגיים, קביעת הנכות נבנית מכך שעדין נותר האיבר הזוגי הנוסף בתפקוד מלא. העובדה שגם האיבר הזוגי הנוסף נפגע, מעצימה את הפגיעה , שכן יש בכך להמעיט ולהחליש את תפקודי הגוף השמורים לאיבר זוגי זה. בקֶשת האפשרויות של הפרשנות למושג " פגימה מורכבת זוגית", זו הדורשת כתנאי כי שני חלקי האיבר הזוגי יפגעו מפגימה אחת המוצאת ביטוי בשני חלקיו של האיבר הזוגי , נראית לי פרשנות דווקנית ומצמצמת. הפרשנות הדורשת "קיומו של קשר" בין הפגימות בכל אחד מחלקי האיבר הזוגי פותחת פתח למספר אפשרויות של "קשר" - - הקשר בין הפגיעות בשני האיברים הזוגיים צריך להיות כזה שסוג הפגיעה הוא אותו סוג למשל, פגיעת עצב בשני האיברים, (כפי שנטען בפסק דין רועי סמרה), דהיינו סוג של פגיעה שהוא מטבעו זוגי. - או שמא אותה פגימה בשני האיברים, למשל שבר, על אף שמהותה איננה פגימה זוגית קלסית. - הפגימה לשני האיברים ארעה באירוע אחד של פגיעה, דהיינו בו זמנית , על אף שאיננה מאותו סוג - די שהקשר בין הפגיעות באיברים הזוגיים יהיה קשר של פגיעה מוסבת, דהיינו שאחד מהאיברים הזוגיים נפגע בפגיעה ראשונית והפגיעה באיבר השני היא פגיעה מוסבת מהנכות המוכרת. בהתייחס למקרה שבפני, נוכח מגמת הפרשנות המקילה ואופייה המיוחד של פגיעה באיבר זוגי, הייתי רואה גם באפשרות של פגיעה מוסבת באחד משני האיברים הזוגיים, סוג של קשר העונה להגדרה "פגימה מוכרת זוגית". 8. חשוב לזכור, כפי שציינתי בפתח דברי, כי תקנה 3(ב) איננה מדברת על אופציה כפויה של חיבור אריתמטי במקום שקלול נכויות. התקנה מדברת על קביעת הנכות המצטברת לפי ההגבלה בתפקודי הגוף הנובעת מהפגימה הזוגית. הווי אומר, מדובר בקביעה רפואית טהורה שאמורה לדון בסוג המגבלה התפקודית שיוצרת פגיעה בשני איברים שהם זוגיים. מדובר במרחב שיקול דעת רחב לרופאים הסוקרים את הבעיה וזאת מהטעם שקיים מגוון רחב של סוגי פגיעות ולא כולן משפיעות באופן זהה על תפקודי הגוף. 9. כאמור, מדובר במגוון רחב של אפשרויות והתקנות אף התייחסו לכמה מהמקרים כאשר גם מנוסח המבחנים לקביעת דרגת נכות ניתן לראות שאין פגיעה זוגית דומה בין מקרה אחד למשנהו. לדוגמא - תקנה 11(2) למבחנים לקביעת דרגת נכות, במצב של נזק בכלי הדם הפריפריים ברגל אחת נקבע דרגה של 1% וכשהמצב בשתי הרגליים 10% או תפיחות וכחלון ברגל אחת מאותה סיבה - 20%, לעומת אותו מצב בשתי הרגליים 30%. כאן ברור שלא מדובר בחיבור אריתמטי. לדוגמא - תקנה 11(6) נזקי כפור ברגל אחת - 5%, בשתי הרגליים 10%. לדוגמא - תקנה 22(4) כריתת כליה אחת כשהשנייה תקינה - 30% ולעומת זאת כריתת כליה אחת שישנן הפרעות קלות בשנייה 60%. גם כאן ברור שלא מדובר בחיבור אריתמטי, אלא בקביעת נכות שהיא הרבה יותר מחיבור אריתמטי. לדוגמא - כריתת שחלה אחת - 10%, כריתת שתי שחלות - 40% (עד גיל 50, ו- 20% אחרי גיל 50). גם כאן בנסיבות הצורך התפקודי לא מדובר בחיבור אריתמטי. ניתן להביא דוגמאות נוספות אשר יש בהן ללמד על כך כי כל מצב צריך להידון לגופו לפי ההשלכות שיש לו על תפקודי הגוף. 10. במקרה כאן, מדובר בכריתה מתחת לברך של רגל שמאל. ברגל ימין מדובר בשינויים ניווניים בברך ובכאבים בקרסול ללא ממצא אורגני וללא הגבלה בתנועות. עוד ידוע כי הממצאים ברגל ימין הוכרו כנכות מוסבת מהפגיעה המוכרת של רגל שמאל. יחד עם זאת, הפגיעה ברגל שמאל היתה בשנת 1955. הנכות ברגל ימין הוכרה בשנת 2009. כפי שכבר ציינתי בדרך המרחיבה של פרשנות התקנות - ניתן לראות בכך, לדעתי, משום "פגימה מורכבת זוגית". המתחייב מכך שועדה רפואית עליונה אמורה לבדוק עד כמה נפגעו תפקודי הגוף של המערער בגין פגימה זוגית זו. קביעה זו היא קביעה רפואית לכל דבר ועניין וראו לעניין זה רע"א 7481/08 פלוני נ' משרד הבטחון,: "קביעת אחוזי נכות, להבדיל ממצאים רפואיים היא שאלה משפטית. המחוקק הפקיד במפורש את קביעת אחוזי הנכות בידי הועדות הרפואיות... הדברים ברורים כשמש - דרגת הנכות היא אחוזי הנכות והמחוקק ראה את אלה כשאלה רפואית ...והאחוזים הם פרי הממצא הרפואי". 11. הפגימות השונות באותה הרגל צריכות להיות מחושבות בדרך של שקלול, שכן לאלו לא יוחד סעיף חישוב נפרד בתקנות(הכוונה ל-10% נכות ול-1% ברגל ימין). לגבי הנכות המשויכת לרגל ימין ולרגל שמאל ביחד, הועדה הרפואית העליונה תדון במגבלות התפקוד הרפואי של המערער ותחליט האם יש מקום לשקלל נכות זו או לצרפה באופן אריתמטי והכל תוך מגבלת הסעיף שהגבול העליון לנכות יהיה צרוף הנכויות ברגל ימין וברגל שמאל. 12. לפיכך יוחזר התיק לועדה הרפואית העליונה לדון במפורט בסעיף 10 לעיל. 13. אין צו להוצאות.  צבאקצין התגמולים