עורך דין הרמת מסך





  1. הרמת מסך פסיקה

  2. הרמת מסך חברת קש

  3. הרמת מסך חברת בת

  4. הרמת מסך בטענות מרמה

  5. הרמת מסך בחברה משפחתית קטנה



בפנינו בקשה למחיקת ו/או דחיית התביעה על הסף כנגד נתבעים 3-4 וזאת, בין השאר, מהנימוקים כדלקמן:-




אין לתובע כל עילת תביעה נגד הנתבעים 3-4, אין כל יריבות בדין בין התובע לבינם, והתביעה נגדם הוגשה בחוסר תום לב, על מנת להשמיצם באופן אישי ועל מנת לנסות להלן עליהם אימים.נ




התובע תובע את הנתבעים 3-4 באופן אישי למרות שהם אינם חתומים על ההסכמים באופן אישי אלא כאורגנים בלבד, כעולה מהסכם העבודה האישי של התובע.




כל התחייבות שנעשתה, אם נעשתה, היא התחייבות של הנתבעת 1 ו/או של הנתבעת 5. התובע לא העלה ולו טענה אחת של פעולה בהעדר סמכות ו/או חתימה על הסכם שלא כדין.ב




הנתבעת 1, בה עבד התובע, הנה חברה בע"מ. על פי חוק החברות, התשנ"ט - 1999 לא קמה לתובע הזכות לתבוע אורגנים בחברה באופן אישי, וזאת כל עוד אינו עומד בתנאים להרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק. בתנאים אלה לא עמד התובע ועל כן כל טענה שמעלה התובע צריכה להיטען כלפי הנתבעת 1 ו/או הנתבעת 5 בלבד.ו




לתובע אין כל עילת תביעה אישית כנגד הנתבעים 3-4, הנתבעים 3 ו- 4 לא ערבים לשום הסכם באופן אישי. תביעה אישית נגדם באה אך ורק על מנת לגרום להכבדה, אי נוחות ובכדי לטעת חשש בקרבם. התובע לא טען כי הנתבעים 3-4 קבלו על עצמם אחריות אישית בצורה כלשהי. טענה זו לא נטענה בכתב התביעה על אף שמדובר בטענה עובדתית מהותית שחובה להעלות ולפרט בכתב התביעה, אם זו קיימת.נ


2. התובע מתנגד לבקשה, וזאת, בין השאר, מהנימוקים כדלקמן:-

2.1 על פי ההלכה הפסוקה, מחיקת כתב טענות תיעשה "ביד קמוצה ובמשורה, וממילא בכל מקום בו קיים ספק בדבר אחריותו של צד, שומה על בית הדין לברר העובדות הנטענות לאשורן ולפסוק על פיהן. מטעם זה אין בית הדין נעתר כדבר שבשגרה לבקשות למחיקת נתבעים על הסף.ב

2.2 העובדות העולות מכתב התביעה יוצרות עילת תביעה נגד הנתבעים 3-4.ו

2.3 כפי שעולה מכתב התביעה הנתבעים 3-4 הם אשר הניעו את התובע לעזוב את עבודתו בחברת הפניקס ולעבור ולעבוד בנתבעת1, הם אשר הבטיחו לו את תנאי העסקתו והם אלו אשר הציגו בפניו מצגים שונים, על בסיסם נאות התובע לעזוב עבודתו, הם אשר החליטו להעסיקו ולפטרו, לאור האמור אין מחלוקת כי בין התובע לבין הנתבעים 3-4 מתקיימים יחסי יריבות.נ

2.4 קיימת עילת תביעה מבוססת ומוצקה כלפי הנתבעים 3-4 באשר פעולותיהם, מעשיהם והבטחותיהם הם אשר הניעו את התובע לעזוב עבודתו בחברת הפניקס ולקבל הצעתם, באשר הם העסיקוהו והם שפיטרו אותו מעבודתו בנתבעת 1.ב

2.5 הסכמי העבודה שנחתמו בין התובע, מצד אחד, לבין הנתבעים 3-4 והנתבעת 1, מצד שני, הם המבססים את עילת התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-5. עילת התביעה כנגד הנתבעים 3-4 והנתבע 5 מבוססת על היות הנתבעים 3-4 מעבידים במשותף, בהסתמך על כך שהנתבעים 3-4 גרמו לתובע להפר את הסכמי העבודה, ככל שהופרו, דבר המוכחש, וכמו כן על אדני הרמת המסך וייחוס חובותיהן של הנתבעות 1 ו-5 לנתבעים 4-3 והנתבע 5 באופן אישי. התנאים להרמת המסך, על פי סעיף 6 לחוק החברות, מתקיימים במקרה זה, ולחילופין, בשלב מקדמי זה לא נדרש בית הדין לשאלת התקיימות התנאים הנ"ל.ו

3. המסגרת המשפטית


3.1 תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב –1991, (להלן-תקנות בית הדין לעבודה) קובעת כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, למחוק על הסף כתב טענות, בין השאר, בנימוק שכתב התביעה אינו מגלה עילה.נ
תקנה 45 לתקנות בית הדין קובעת כי בית הדין רשאי, בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת לדחות על הסף תובענה נגד נתבע, בין השאר, בשל חוסר סמכות או בשל כל נימוק אחר שעל פיו סבור בית הדין שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע.ב

3.2 תקנה 9 לתקנות בית הדין קובעת כי בכתב התביעה חייב התובע לפרט, בין השאר, את ה"עובדות המהוות עילת התובענה ואימתי נולדה".ו
על פי ההלכה הפסוקה, המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא: "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת התובענה.נ
...אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, אי אז – ורק אז – אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה...במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה טעם לגבות ראיות להוכחתה..." (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 383-384 והאסמכתאות שם).ב

3.3 סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות לדון בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או לחליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיומם של יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש).ו
כעולה מהאמור, סמכותו של בית הדין מוגבלת לתובענות שמתמלא בהן המבחן הכפול של זהות הצדדים (עובד או מעביד או חליפיהם) ושל מהות העילה (יחסי עובד ומעביד). ערב או בעל מניות המתחייב לדאוג לכך שמעביד ימלא התחייבויותיו כלפי עובדיו, לא יחשב כחליף, כל עוד המעביד קיים משפטית. (מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שלישי שער 14 עמ' 22 והאסמכתאות שם).נ

3.4 לחברה אישיות משפטית עצמאית ונפרדת ממרכיביה. היא פועלת במסגרת נורמטיבית בעל כשירות משפטית הבאה לידי ביטוי בקיום זכויות וחובות משל עצמה, כאשר הזכויות, כמו גם החובות, הם של החברה ולא של בעל המניות או של נושא המשרה. אישיותה המשפטית העצמאית של החברה מבוססת על קיומו של "מסך" בינה לבין בעלי מניותיה - "מסך", שכאמור, מפריד בין זכויותיה וחובותיה של החברה לבין זכויותיהם וחובותיהם של בעלי מניותיה, בין תכונותיה של החברה לבין התכונות של בעלי מניותיה.ב
חרף קיומו של ה"מסך", רשאי בית המשפט, מחוק חוק החברות, להרימו במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, כפי שיפורט להלן, ובעיקר, כל אימת שהפרגוד המשפטי משמש לעקיפת הדין או להונאת נושים. משהורם מסך ההתאגדות לא נעלמת האישיות המשפטית העצמאית של החברה, אך עם זאת, ניתן לייחס לבעלי המניות זכויות וחובות של החברה, וניתן לייחס לחברה תכונות המצויות בבעלי מניותיה.ו
יש להבחין בין "הרמת מסך" כלפי בעלי מניות לבין "הרמת מסך" כלפי נושאי משרה בחברה, ו"ייחוס זכויותיה וחובותיה של החברה ליחידים באורגנים השונים", שמשמעותו הטלת חובות על נושאי משרה, זאת בנוסף לחובת הזהירות המרבית המוטלת עליהם מכוח הוראות מפורשות בחוק .נ

3.5 חוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן-חוק החברות) מסדיר את הסעד את ההליכים של הרמת מסך.ב

סעיף 4 לחוק החברות קובע לאמור:-

"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה כגוף מאוגד".ו

סעיף 6 לחוק החברות שכותרתו "הרמת מסך" קובע לאמור:-

"(א) הרמת מסך ההתאגדות היא כל אחד מאלה:


ייחוס זכויות וחובת של החברה לבעל מניות בה;
ייחוס תכונות, זכויות וחובות של בעל מניה לחברה.

(ב) על אף הוראת סעיף 4, רשאי בית המשפט להרים את מסך ההתאגדות אם התקיים לכך התנאי הקבוע בחקוק או אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, או אם התקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג).
(ג) בית המשפט הדן בהליך נגד חברה רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:


השימוש באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה נועד לסכל כוונתו של כל דין או להונות או לקפח אדם.
בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה וכן היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.

(ד) הרמת מסך לשם ייחוס חובות החברה לבעל מניות בה, תעשה בשים לגב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(ה) אין בהוראת סעיף זה כדי למנוע מבית משפט להעניק סעדים אחרים, לרבות השעיית זכותו של בעל מניות מסוים בחברה להיפרע את חובו, עד לאחר שהחברה פרעה במלואן את כל יתר התחייבויותיה."

סעיף 46 לחוק החברות שכותרתו "האורגנים" קובע לאמור:-

"האורגנים של החברה הם האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנהל הכללי וכל מי שעל פי דין, או מכוח התקנון רואים את פעולתו בעניין פלוני כפעולת החברה לאותו עניין".

סעיף 47 לחוק החברות שכותרתו "מעשי אורגן כמעשי החברה" קובע לאמור:-

"פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה".

סעיף 54 לחוק החברות שכותרתו "אחריות יחידי האורגן" קובע לאמור:-

"(א) אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילוא אותו ייחוס.


נוסף על הוראת סעיף 6 רשאי בית משפט לייחס את זכויותיה וחובותיה של החברה ליחידים באורגנים השונים, אם התקיימו התנאים הקבועים להרמת מסך בסעיף 6(ג) בשינויים המחויבים, או אם התקיים תנאי הקבוע בחיקוק לייחוס זכויות וחובות כאמור".


3.6 כעולה מהאמור לעיל, "הרמת המסך" הינו חריג לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת. החוק קובע שלוש עילות להרמת המסך כלפי בעלי המניות:-
א. אם התקיים לכך תנאי הקבוע בחיקוק;
ב. אם בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן;
ג. אם התקיימו התנאים המיוחדים המפורטים בסעיף 6(ג) לחוק.
כמתחייב מהאמור, לא נקבעה רשימה סגורה של מצבים ובית המשפט רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים, להרים את מסך ההתאגדות בהתקיים אחד מאלה:
א. השימוש באישיותה המשפטית של החברה נועד:-
(1) לסכל כוונתו של כל דין, או
(2)להונות, או
(3)לקפח אדם
ב. בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן – בשים לב שהיה יסוד סביר להניח כי:
(1)ניהול עסקי החברה לא היה לטובת החברה, וכן
(2)היה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.

בנוסף להרמת המסך כלפי בעלי המניות, מרחיב חוק החברות את האחריות האישית של יחידי האורגן, וקובע כי בית המשפט רשאי לייחס את זכויותיה וחובותיה של החברה ליחידים באורגנים השונים (הדירקטוריון, המנכ"ל וכל מי שפועל על פי דין או מכוח התקנון) במקרים כדלקמן:-
א. התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 6(ג) לחוק החברות בשינויים המחויבים; או
ב. אם התקיים תנאי הקבוע בחיקוק לייחוס זכויות וחובות כאמור.

בהקשר זה יצוין כי, על פי ההלכה הפסוקה, מקום שנושא משרה פועל בשם החברה ומנהל משא ומתן, שלא בתום לב, מייחס לו הדין אחריות אישית, וזאת מאחר שסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן-חוק החוזים) חל גם על מנהל הפועל מטעם תאגיד, אשר הפר את חובת היושר וההגינות. מעמדו של המנהל כשלוחה של החברה אינו פוטר אותו מקיום החובה הנובעת מהוראותיו של סעיף 12 לחוק החוזים, על פיה, צד למשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. חובה זו, המוטלת על מנהל או כל אורגן אחר של החברה, אינה נובעת מיחסי שליחות או מיחסים חוזיים, כביכול, עם הצד האחר למשא ומתן, אלא מהוראת סעיף 12 לחוק החוזים, הקובעת נורמה בקשר למשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה. כמתחייב מהאמור בסעיף 12(ב) לחוק החוזים, וכאשר עסקינן באורגן הפועל מטעם החברה, הוא "" הוא לא יצא מן התמונה' עם סיום שליחותו, שכן סעיף 12 יוצר לא רק חובת התנהגות בעת קיום השליחות, אלא גם אחריות, אשר תוצאותיה יכולות לבוא לידי ביטוין אחרי תום המשא ומתן, והוא אינו פטור ממנה בשל כך בלבד שנכרת בינתיים חוזה בין השולח לבין צד ג' או אם המשא ומתן כשל".

(פרופ' יוסף גרוס, חוק החברות החדש, עמ' ,317 , ראה גם:עמ' 46-49, 313-322)

3.7 על פי ההלכה הפסוקה, וכעולה מגישתו של בית הדין לעבודה בסוגיית הרמת המסך, במקרים הראויים ירים בית הדין את המסך מעל זהותו של המעביד, תאגיד אשר מאחוריו מסתתרים בעלי מניות או מנהלים, אך זאת בזהירות הראויה. בית הדין יעשה זאת שעה שתוכח תרמית, או פעילות שלא בתום לב בכוונה להונות את נושיו ועובדיו של התאגיד, וכן מקום שבו החברה המנהלת את העסק מתחלפת חדשות לבקרים, אך המנהל למעשה של העסק הוא אותו אדם, ושכרו של העובד משולם על ידי החברה שהיא בעלים של העסק באותה עת, אך ממנה לא ניתן לגבות את חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים המגיעים לעובד. (מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שלישי, שער 14, עמ' 22 והאסמכתאות שם).
העילה המובהקת ל"הרמת מסך" היא במקרים של "שימוש לרעה" במסך ההתאגדות לטובת בעלי העניין השולטים בחברה. המושג של "שימוש לרעה" הוא גמיש ומתפצל למספר עילות משנה:-
"מכאן, שייסודה של חברה למטרות תרמית, ערבוב נכסי החברה עם הנכסים הפרטיים של בעלי המניות, מימון עצמי קטן ביותר, יחס מינוף גדול במיוחד, הברחת נכסים מן החברה אל בעלי המניות ללא תמורה ראויה, או התערבות בחיי החברה המונעת ממנה לתפקד כמוקד רווחים עצמאי, נחשבים ל"שימוש לרעה" במסך ההתאגדות המצדיק את הרמת המסך. בכל המקרים ובדומיהם הרימו בתי המשפט את מסך ההתאגדות, על מנת לאיין את הרווחים הצפונים ב"שימוש לרעה, במסך ההתאגדות". (ד"ר א. חביב-סגל, דיני חברות לאור חוק החברות החדש, עמ' 253 והאסמכתאות שם, כן ראה:- ע"ע 001201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות) –אילת בע"מ (לא פורסם והאסמכתאות שם, ע"ע 1137/02 יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ, עבודה ארצי, כרך לג(94), 35, דב"ע לח/52-3 ברגר וח'-אמיל, פד"ע י 435, 441, 442).
לצורך הרמת המסך אין צורך בהצטברות של כל העילות יחדיו, אלא די במקצתן או אף באחת מהן כדי להצדיק את המהלך.

3.8 משכך הם פני הדברים, "בחינת קיומן של העילות היא, ביסודו של דבר, תולדה של תשתית עובדתית הנפרשת בפני בית הדין אשר ממנה עולה תמונת מצב של שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה למטרות בעלי העניין בחברה, תוך ניצול וקיפוח הנושים ותוך פגיעה בעשיית הצדק". (ע"ע 001201/00 יהודית זילברשטיין נ' ערב חדש (עתונות)-אילת בע"מ, בעמ' 6 לפסק הדין והאסמכתאות שם).

3.9 על פי ההלכה הפסוקה, בבתי הדין לעבודה מחיקה על הסף "אינה יכולה ואינה צריכה לשמש דרך המלך ויש להכריע במחלוקת לגופו של עניין. כלל ידוע הוא כי סעד זה של מחיקה על הסף מופעל על ידי בית הדין ביד קמוצה". (בר"ע 1241/01 סורוג'ון משה ואח' נ' מוריס דהן, לא פורסם והאסמכתאות שם).
כן נקבע בהלכה הפסוקה, כי מחיקה על הסף היא סעד קיצוני ולכן בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק או לדחות תביעה על הסף; "על בית המשפט לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המועלות בתביעה. זהירות זו מחייבת, שאם הפגם שבחוסר עילה ניתן לתיקון, והתובע מבקש לתקן את תביעתו – יעתר בדרך כלל בית המשפט לבקשת התיקון ולריפוי הפגם ולא ימחוק את התביעה." (מנחם גולדברג, דיני עבודה, כרך שלישי, שער 14, עמ' 131 והאסמכתאות שם). כל זאת "על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית ומעדיפים בירור העניין לגופו". (בר"ע 1317/01 הוצאות תעבורה וסקרים בע"מ ואח' נ' יעקב אגם, לא פורסם והאסמכתאות שם).



4. מן הכלל אל הפרט

4.1 מאחר והעדר עילת תביעה הוא פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות, הרי שעל מנת להכריע בבקשה, עלינו לעיין בכתב התביעה ובנספחים שצורפו אליו ולבחון האם יש בפרשת התביעה להקים עילת תביעה כנגד הנתבעים 3-4. לצורך כך עלינו להשיב על השאלה, האם בהנחה שהתובע יוכיח את כל העובדות הכלולות בתביעתו, יהיה זכאי לקבל מהנתבעים 3-4 את הסעדים הנתבעים על ידו.

4.2 בסעיף 9 לכתב התביעה נאמר כדלקמן:-

"הנתבע מס' 3, מר צבי ברק, שימש עד לאחרונה כיו"ר מועצת המנהלים של החברה (להלן-יו"ר הדירקטוריון או "מר ברק"). הנתבע מס' 4 (ד"ר רוזנמן) הנו מנהלה הכללי של הנתבעת 4, וחבר דירקטוריון החברה; כאשר מר ברק הוא שותף בתאגיד של ח"כ הירשנזון או של בנו; הנתבעים מס' 3-4 הם אלה שהתחייבו כלפי התובע בהתחייבויות נשוא התובענה שלעיל, והם אלה שחתמו עמו על הסכמי העבודה שנערכו עימו. הם שיצרו בפניו את המצגים השונים שהניעוהו לעזוב את הפניקס ולחתום על הסכמי העבודה שנערכו עימו. הם שיצרו בפניו את המצגים השונים שהניעוהו לעזוב את הפניקס ולחתום על הסכמי העבודה שנערכו עימו, הם אלה אשר החליטו ואישרו העסקתו אף אצל הנתבעת 5 עצמה, בתפקידים שונים כפי שיפורט להלן, והם אלה שהחליטו על פיטוריו".

בהקשר זה, יצוין כי מתוך עיון בהסכם העבודה האישי של התובע, נספח ח לכתב התביעה עולה כדלקמן:-

א. הצדדים להסכם העבודה האישי הם: התובע והנתבעת 1

ב. בפתיח להסכם העבודה האישי נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"הואיל והצדדים באו לידי הסכמה בדבר העסקתו של ד"ר פרישמן כמנהל כללי של החברה"
....
"והואיל והחברה באמצעות יו"ר דירקטוריון של החברה קבלה את הסכמת מנכ"ל הפניקס...."

ג. ההסכם נחתם על ידי הנתבעת 1 באופן כדלקמן:-
"לאומית עתיד בע"מ
על ידי מנהליה המוסמכים"

מתוך עיון בהסכם ששינה את הסכם העבודה האישי, נספח ט לכתב התביעה, עולה כי הצדדים להסכם הם התובע והנתבעת 1 :"לאומית לעתיד בע"מ...באמצעות בעלי זכות החתימה המורשים מר צבי ברק – יו"ר הדירקטוריון וד"ר שמואל רוזנמן – דירקטור, מנכ"ל קופ"ח לאומית".

במכתב הפיטורים מיום 10.6.2002, נספח יא לכתב התביעה, החתום על ידי מר ברק (הנתבע 3) יו"ר דירקטוריון הנתבעת 1 נאמר, בין השאר, כדלקמן:-
"כפי שהודעתי לך בשיחתנו מיום 9.6.02 הדירקטוריון החליט על סיום עבודתך בחברה".

4.3 בסעיף 10 לכתב התביעה נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"...מבלי להקדים את המאוחר, יצויין כבר עתה, כי כביטוי להצלחת התובע בתפקידו, הטיל ד"ר רוזנמן על התובע, מטלות ותפקידים במסגרת קופ"ח, ובין השאר מינה אותו כאש מנהלת תפעול שב"ן...ולפיכך הקופה הנה מעסיקתו הישירה, למצער באשר לעבודות אלה, ולנוכח פירוקה של החברה היא אחראית כלפיו אף באר ליתר ההתחייבויות כלפיו. ממילא יטען התובע בנוסף על האמור לעיל, כי שי לראות בקופה ובחברה כמעבידים במשותף.
...מצ"ב לכאן העתק נכון של פרטיכל ישיבת דירקטוריון החברה מיום 21.10.1999, בו הוחלט ואושר לתובע (המנכ"ל) לבצע פעילות ניהולית עבור קופ"ח על פני הנחיותיו של מנכ"ל הקופה..."

4.4 בסעיפים 11 -12 לכתב התביעה נאמר, בין השאר, כדלקמן:-

"לימים נתגלעו חילוקי דעות ניהוליים בין התובע לבין ראשי הנתבעת (ח"כ הירשנזון ומר ברק ובעיקר בינו לבין ד"ר רוזנמן) שנסובו נוכח סירובו של התובע לאשר פעולות ולמלא אחר הוראותיהם השונות, שחלקן אם לא כולן, בניגוד לדין ולטובת החברה היו. לנוכח חילוקי הדעות ביקש התובע להסיר ממנו את האחריות למטלות הנוספות ולהשאיר בידיו את ניהולה של החברה בלבד;
הנתבעים נענו לבקשתו של התובע וסוכם עימו, כי יסיים את תפקידו במסגרת קופ"ח וימשיך לנהל בלעדית את החברה. כמו כן סוכם כי התובע יממש את זכותו על פי הסכם העבודה שבין הצדדים וייצא לתקופת לימודים.
...מצ"ב העתק נכון של פרטיכל ישיבת דירקטוריון החברה מיום 2.6.2002 , מסומן "נספח ב"

"על אף אותו סיכום, לאחר כמספר שבועות בודדים, פוטר התובע על ידי יו"ר דירקטוריון של החברה".

4.5 מעבר להתייחסות הספציפית לנתבעים 3-4, כפי שצוטט לעיל, אין כל התייחסות ספציפית נוספת לנתבעים 3-4. יצויין כי לא נעלם מעינינו כי מלבד האמור לעיל, לאורך כל כתב התביעה נוקט התובע בדיבור הכולל "הנתבעים", אך זאת ללא ציון מה היא עילת התביעה כנגד הנתבעים 3-4.
מאחר ועל פי ההלכה הפסוקה, היעדר עילת תביעה הוא פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות, הרי שבכל מקרה גם אם יוכיח התובע את האמור בכתב התביעה והמתייחס לנתבעים 3-4 לא יוכל לזכות בסעדים להם עתר מהנתבעים 3-4.
בנוסף יצויין כי, מעבר לאמירה הכוללת, בסעיף 84 לכתב התביעה, כי לבית הדין הסמכות המקומית והעניינית לדון בתביעה, לא נאמר דבר לגבי מקור הסמכות העניינית בהתייחס לנתבעים 3-4.
טענתו של התובע, בתגובתו לבקשה, כי, כעולה מכתב התביעה, קיימת עילת תביעה מבוססת ומוצקה כלפי הנתבעים 3-4, באשר לפעולותיהם והבטחותיהם אשר הניעו את התובע לעזוב עבודתו בחברת הפניקס ולקבל את הצעתם, באשר הם העסיקוהו והם שפטרו אותו מעבודתו בנתבעת 1, אינה ברורה, בכתב התביעה אין כל טענה באשר לפעולה בהעדר סמכות של הנתבעים 3-4, כמו כן אין כל טענה באשר לניהול משא ומתן בחוסר תום לב. גם אם יוכיח התובע את האמור בכתב התביעה והמתייחס ספציפית לנתבעים 3-4 - לא יוכל התובע לזכות בסעדים להם עתר כנגד הנתבעים 3-4.
זאת ועוד, הטענות בדבר היות הנתבעים 3-4 "מעבידים במשותף", הטענה בדבר הרמת מסך וייחוס חובותיהן של הנתבעות 1 ו-5 לנתבעים 3-4 הועלו לראשונה בתגובה לבקשה והן כלל לא מופיעות בכתב התביעה.

4.6 כאמור, כלל יסוד בדיני חברות הוא כי חברה היא תאגיד הנפרד מבעלי מניותיה, מנהליה ועובדיה, לכל דבר ועניין, ורק בנסיבות מסויימות וחריגות של שמוש לרעה במסך ההתאגדות, כמו ייסוד חברה למטרות תרמית, פעילות שלא בתום לב בכוונה להונות את נושי ועובדי התאגיד, המהווים שימוש לרעה במסך ההתאגדות - מצדיקים את הרמתו.
משבחינת קיומן של העילות להרמת מסך היא, ביסודו של דבר, תולדה של תשתית עובדתית הנפרשת בפני בית הדין אשר ממנה עולה תמונת מצב של שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת של החברה, ומשכלל לא נטען בכתב התביעה על שימוש לרעה במסך ההתאגדות - הרי שכתב התביעה אינו מגלה עילה.

5. סוף דבר

5.1 לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי דין התביעה כנגד הנתבעים 3-4 דינה להמחק על הסף.

5.2 התובע ישא בהוצאות הנתבעים 3-4 ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק שישולמו תוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה.

5.3 המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.


לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרמת מסך פסיקה

  2. הרמת מסך חברת בת

  3. הרמת מסך חברת קש

  4. מימון דק הרמת מסך

  5. הרמת מסך בית ספר

  6. עורך דין הרמת מסך

  7. הרמת מסך נושא משרה

  8. הרמת מסך בטענות מרמה

  9. הרמת מסך בדיני מיסים

  10. הרמת מסך חובות ארנונה

  11. הרמת מסך בדיני ארנונה

  12. הרמת מסך בהוצאה לפועל

  13. הרמת מסך בפקודת מס הכנסה

  14. הרמת מסך בין חברות קשורות

  15. הרמת מסך בגין חוב על סחורה

  16. הרמת מסך בעל מניות לא רשום

  17. הרמת מסך בגין הסתרת עובדות

  18. הרמת מסך עקב אחריות בנזיקין

  19. הרמת מסך בגין אי הפרשה לקופת גמל

  20. ניסיון מכירת נכסים של חברה הרמת מסך

  21. הרמת מסך עקב הפרת חובת הגילוי בחברה

  22. סמכות רשם ההוצל''פ להורות על הרמת מסך

  23. סעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה - הרמת מסך

  24. הוצאת צ'ק דחוי בידיעה שאין לו כיסוי עילה להרמת מסך

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון