תיקון כתב התביעה לאחר מתן פסק דין

תיקון כתב התביעה לאחר מתן פסק דין
בפנינו בקשת הנתבעים לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בי-דין.

רקע עובדתי

1. הנתבעת 1 היא חברה המפעילה מפעל תעשיות מתכת (להלן - "החברה"). הנתבע 2 הוא מנהל? ובעל המניות היחיד (להלן - "הנתבע").

2. מר איגור איפראימוב ז"ל (להלן - "המנוח") עבד בחברה כרתך החל מיום 13.7.03 ועד ליום 7.3.07.

3. בחודש 1/07 פנה המנוח לחברה בבקשה שתפתח על שמו קרן פנסיה מקיפה ושתפריש לקרן כספים רטרואקטיבית, ממועד תחילת עבודתו אצלה (נספחים א' ו-ב' לכתב התביעה).

4. בחודשים 1/07 ו-2/07 נערכו למנוח בדיקות רפואיות שונות ולמרבה הצער התברר כי לקה במחלה קשה. בשל מצבו הבריאותי של המנוח נסתיימו יחסי העבודה בינו לבין החברה.

5. בחודש 2/07 הגיש המנוח תביעה נגד החברה ובה דרש תשלום זכויות סוציאליות שונות, ובהן הפרשות לקרן פנסיה (ע"ב 1738/07; להלן - "ההליך הקודם").

6. ביום 5.11.08, בעוד ההליך הקודם מתנהל, נפטר המנוח, והמשיב - עזבונו - נכנס בנעליו.

7. ביום 19.7.09 ניתן פסק דין בהליך הקודם (כב' הש' טוינה), ובו נתקבלה התביעה באופן חלקי (להלן - "פסק הדין"). בפסק הדין נקבע, בין היתר, כי בניגוד לקבוע בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה הרלוונטיים לא בוטח המנוח בהסדר של פנסיה מקיפה, ולפיכך על החברה לשלם לו פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל בשיעור של 6% מהשכר (הפרשות מעביד), בסך כולל של 10,892 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.7.06 (סעיפים 55-63 לפסק הדין).

8. ביום 6.1.11 הוגשה כנגד הנתבעים התובענה דנן. בכתב התביעה נטען כי לאחר הגשת התביעה ולאחר שהמנוח חלה ונקבעה לו נכות כללית בשיעור של 100% נתגבשה עילה נוספת בגין נכות/אובדן כושר עבודה, וכי לאחר מתן פסק הדין ובעקבות מותו של המנוח, נתגבשה עילה נוספת בגין אבדן פנסיית שאירים. לדברי התובע, החברה הפרה חוזה כלפי המנוח בכך שלא פתחה על שמו קרן פנסיה מקיפה כפי חובתה וכפי שנקבע בפסק הדין, ועל כן יש לחייבה בתשלום פיצויים בגין הפרת חוזה.

הסעד שנתבקש, כפי שעולה מכתב התביעה, הוא תשלום פיצוי על הנזקים שנגרמו למנוח, לאלמנת המנוח ולשאיריו בשל אי ביצוע תשלומים לקופת הגמל - המנוח לא זכה לקבל פנסיית נכות מהחודש שבו הוכר כנכה בשיעור של 100% ועד ליום פטירתו; ואילו אלמנת המנוח ובתו הצעירה לא זכו לפנסיית שאירים, האלמנה למשך כל ימי חייה ובִתו עד הגיעה לגיל 21.

על סמך חוות דעת אקטואר שצורפה לכתב התביעה (נספח ד') העריך התובע את הנזקים בגין אובדן פנסיית שאירים ופנסיית נכות בשיעור של 138,378 ₪, ועליהם הוסיף סעד של פיצוי בגין עגמת נפש בשיעור של 30,000 ₪.

ועוד טען התובע כי בנסיבות המקרה ישנה הצדקה להרמת מסך ההתאגדות מעל החברה ולייחוס החיובים שייפסקו כנגדה בפסק הדין שיינתן - לנתבע.

הבקשה לסילוק על הסף

9. ביום 28.2.11 הגישו הנתבעים בקשה לסילוק התובענה על הסף מחמת מעשה בית דין, היא-היא הבקשה דנן (להלן - "הבקשה"). לטענת הנתבעים, תביעתו של התובע לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לגמל כבר נדונה בהליך הקודם, לרבות גובה הפיצוי. משכך, ומשההליכים בהליך הקודם ובתובענה דנן הם בין אותם הצדדים, הרי שהשתקי העילה והשתקי הפלוגתא חוסמים את דרכו של התובע בתביעתו הנוכחית.

לדברי הנתבעים, על פי ההלכה הפסוקה, במקרה של תביעת עובד נגד מעבידו שלא ביצע הפרשות לגמל, יש לבחון תחילה אם ניתן ללכת בדרך המלך ולשלם את חוב התשלומים לקופת הגמל. אם אין אפשרות להעביר את הכספים לקופת הגמל, יש לעבור ולבחון את שאלת הנזק שנגרם בגין אי ביצוע ההפרשות. בשלב זה רשאי העובד לבחור בין הוכחת הנזק שנגרם לו בגין אי ביצוע ההפרשות לבין הסתפקות בפיצוי בגובה ההפרשות שהיה על המעביד להעביר לקופה. הנתבעים מדגישים כי בהליך הקודם בחר התובע באפשרות השנייה ומוסיפים כי במסגרת ההליך הקודם עמדו לדיון והוכרעו הן עילת התביעה (אי ביצוע הפרשות לגמל), הן הפלוגתאות הדרושות לבירורה.

כן מציינים הנתבעים שכיוון שהמנוח נפטר עוד במהלך הדיון ובטרם ניתן פסק הדין, היה הנזק ידוע והתובע יכול היה לבקש את תיקון כתב התביעה ולהגדיל את סכום הפיצוי, אלא שהוא נמנע מלעשות כן.

באשר להרמת המסך מציינים הנתבעים כי אכן מדובר בעילת תביעה שלא נדונה אלא שלא ניתן לבררה משהיא אינה עילה עצמאית; משצריך היה לתבעה בהליך הקודם; ומשפסק הדין כבר בוצע ועל כן לא ברור מה הטעם בהרמת המסך.

10. ביום 22.3.11 הוגשה תגובת התובע לבקשה, ובו הוא מבקש לדחותה. לדבריו, סעד של סילוק על הסף הוא סעד מרחיק לכת שיש לעשות בו שימוש זהיר ביותר. לגופו של עניין טוען התובע כי במקרה דנן לא נוצר מעשה בית דין משום שהעילות בתובענה דנן נוצרו לאחר הגשת כתב התביעה בהליך הקודם, לאחר שהמנוח חלה ונקבעו לו אחוזי נכות כללית וכן לאחר פטירתו. התובע מסביר כי בהליך הקודם נתבע פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה אולם משחלה המנוח ונפטר, קמו כתוצאה מכך עילות חדשות ונוצרו נזקים חדשים.

עוד טוען התובע כי הנתבעים התנהלו בחוסר תום לב. לדבריו, נכון שדרך המלך היא לאכוף את ביצוע ההפרשות לקרן הפנסיה אלא שבענייננו לא טרחו הנתבעים לפעול לפתיחת קרן פנסיה על שם המנוח עד יום מותו. ועוד נטען כי כתב התביעה בהליך הקודם נערך על ידי המנוח לבדו, כי המנוח ביקש במסגרתו פיצול סעדים וכי הדבר מלמד על כך שהלה ביקש לעמוד על זכויותיו כשהעילות תתגבשנה.

11. ביום 15.6.11 התקיים דיון במעמד הצדדים שבו נדונה הבקשה ובסופו ניתנה החלטה המורה לתובע להגיש את עמדתו באשר להמשך ניהול ההליכים.

12. ביום 11.7.11 הודיע התובע על רצונו בהמשך ניהול התובענה דנן וחזר ביתר פירוט על הטענות שהעלה בתגובתו לבקשה, תוך שהוא חוזר ומדגיש כי מקור העילות החדשות שנוצרו הוא בהתנהלותם חסרת תום הלב של הנתבעים, וכי הן נוצרו לאחר דיון ההוכחות בהליך הקודם, לאחר מותו של המנוח ו"ממש לפני מתן פסק הדין".

13. נוכח עמדת התובע התומכת בהמשך ניהול ההליך, יש להכריע בבקשה תחילה.

המסגרת הנורמטיבית

14. תקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 (להלן - "התקנות") קובעת כי-

"א) בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לדחות על הסף תובענה נגד נתבע מאחד הנימוקים האלה:
(1) מעשה בית דין;..."

דוקטרינת מעשה בית דין, שביסודה עומד עקרון סופיות הדיון, נשענת על שני אדנים - השתק עילה והשתק פלוגתא. הרלוונטי יותר לענייננו הוא הראשון, שלגביו נקבע כך -

"כלל השתק העילה חל במקום שתביעה נדונה לגופה, והוכרעה על ידי בית משפט מוסמך, שאז אין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם בעלי דין או חליפיהם, ככל שזו מתבססת על עילה זהה... הטעמים לכלל האמור נעוצים בצורך למנוע את הטרדת בעל הדין שכנגד, ואילוצו להתדיין בענין שכבר נדון, וניתנה לגביו הכרעה, ובמניעת העמסת יתר על בתי המשפט בדיונים כפולים מיותרים. המבחן להשתק עילה הוא זהות העילות בין שני ההליכים... מושג זהות העילות נבחן בדרך מרחיבה. וכך, עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה, וזאת אפילו אם בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ומרכיבים שלא נכללו בתביעה הקודמת.. התשתית הבסיסית של העילה תילמד מכתבי הטענות של הצדדים, ומהמערכת העובדתית הכוללת ששמשה יסוד להליך ולפסק הדין. בגדר 'עילת התביעה' תיכלל גם כל טענה אפשרית הקשורה קשר ענייני הדוק בעילה, אפילו לא הועלתה בפועל על ידי התובע; כלל 'השתק העילה' ימנע מתובע בהליך מאוחר מלהעלות טענות או לבקש סעדים שהוא יכול היה להעלותם ולבקשם במסגרת עילת התביעה בהליך הראשון אך לא עשה כן..." (ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי-טפחות, ניתן ביום 5.1.11, בסעיף 24 לפסק הדין; ההדגשה שלי - י.א.ש.).

15. תקנה 26 לתקנות, שכותרת השוליים שלה היא "תביעת מלוא הסעד ופיצול סעדים", קובעת כדלקמן -

"(א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה, אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד.
(ב) מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם.
(ג) תובע שלא כלל בתובענה את כל הסעדים להם הוא זכאי בשל אותה עילה, לא ייחשב כמי שוויתר עליהם והוא יהיה זכאי לתובעם ובלבד שקיבל על כך רשות מבית הדין לא יאוחר ממועד הגשת התובענה הנוספת;..."

על תקנה זו אמר בית הדין הארצי -

"כעניין שבכלל, אין בית דין זה רואה בעין יפה בקשות לפיצול סעדים או תביעות לסעד הצהרתי שהן, הלכה למעשה, כסות לתביעה כספית שבכוונת התובע להגיש בשלב מאוחר יותר. מספר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות עמדו בפירוט על טעמיה של הלכה זו, שבסיסן לא רק בתקנה 26 הנ"ל אלא גם בלשונה של תקנה 9 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, שעניינה הפרטים שיש לכלול בכתב התביעה." (ע"ע (ארצי) 507/08 מדינת ישראל, מרכז רפואי אסף הרופא - מירב ברונר, ניתן ביום 14.7.09)

מן הכלל אל הפרט

16. לאחר שעיינו בכתבי הטענות באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, מאחר שבמקרה שבפנינו חל הכלל בדבר השתק עילה. נסביר.

17. לאחר מותו של המנוח ובטרם ניתן פסק הדין, נכנס התובע בנעליו של המנוח ועל כן הצדדים בהליך הקודם ובהליך דנן, הם אותם צדדים. הוספתו של הנתבע 2 בתובענה דנן (שעה שבהליך הקודם נתבעה רק החברה) אינה משנה מכך.

לגבי עילת התביעה - כאמור, בפסיקה נקבע כי יש לבחון את מושג זהות העילות בדרך מרחיבה, וכי "עקרון מעשה בית דין יחול ככל שהתשתית הבסיסית של עילות התביעה בשני ההליכים דומה". בענייננו, במסגרת התובענה דנן עותר התובע לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו למנוח (וכן לאלמנת המנוח ולבִתו) כתוצאה מאי ביצוע הפרשות לקופת גמל. בגין עילה זו ממש, שנתבעה בהליך הקודם, חויבה החברה בפסק הדין בתשלום סכום כסף מסוים לתובע. משלא הוגש עליו ערעור, הפך פסק הדין לסופי וחלוט ובכך מוצתה העילה. צודקים הנתבעים בטענתם שלפיה שעה שהתובע בחר שהפיצוי יינתן לו בעין, הוא אינו יכול לבוא עתה ולהעדיף למפרע פיצוי אחר בדמות פתיחת קרן פנסיה או פיצוי בשיעור גמלה מהוונת בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה (ראו דב"ע נז/3-54 מישל לנקרי - א.נ.ש. חברה להחזקת נכסים והשקעות בע"מ, פד"ע לו 361, 371; דב"ע נה/3-124 ירחמיאל באמגרטן - משרד להובלה של נהגי חדרה בע"מ, פד"ע כט 236; דב"ע תשן/3-66 שקריאת נאצר - צבי רחמים, פד"ע כב 13, 15).

ועוד יש לציין, שכיוון שהמנוח סיים את עבודתו עקב מצבו הרפואי כחודש לאחר הגשת תביעתו הקודמת ומשנפטר המנוח בעוד ההליך הקודם מתנהל, ולמעלה מחצי שנה לפני מתן פסק הדין (ביום 19.7.09), הרי שעילות התביעה הנובעות מנכותו, נולדו עוד בטרם החלה שמיעת הראיות בהליך הקודם ואילו עילות התביעה הנובעות מפטירתו, נולדו עוד בטרם ניתן פסק הדין. לתובע שבא בנעליו, עמד זמן רב (למעלה מחצי שנה) לבקש את תיקון כתב התביעה בשל שינוי הנסיבות ולכלול את העילות הנוספות, וגם אם היה הדבר בשלב מאוחר של ההליך, רשאי היה לעשות כן, אלא שהוא נמנע מכך. לאור עקרון סופיות ההליך, על התובע לשאת בתוצאות הימנעותו זו.

18. באשר לפיצול סעדים - הגם שבכתב התביעה בהליך הקודם ביקש המנוח היתר לפיצול הסעדים, לא מצאנו כי ניתנה כל החלטה הנעתרת לבקשתו זו. גם בהקשר זה יש לציין כי לאור העובדה שהמנוח חלה עוד בטרם שמיעת הראיות ונפטר עוד בטרם ניתן פסק הדין, יכולים היו המנוח או עזבונו לבקש את תיקון כתב התביעה, אלא שהם לא עשו כן. העובדה שהמנוח עצמו העלה את עניין פיצול הסעדים מחזקת דווקא את התמיהה מדוע לא פעל התובע בעניין זה, ואין לו להלין אלא על עצמו.

סוף דבר

19. משמוצתה עילת התביעה, הבקשה מתקבלת. התביעה נדחית על הסף מחמת מעשה בית דין.

20. התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור של 2,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 יום.



ניתן היום, י"ז באלול תשע"א, 16 בספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
                             
נציג עובדים - אביתר כהן יעל אנגלברג שהםשופטת נציג מעבידים - דב אבדור                          



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקון כתב תביעה

  2. בקשה לתיקון כתב תביעה

  3. בקשה לתיקון כתב ערעור

  4. תיקון כתב תביעה בנזיקין

  5. תיקון כתב התביעה התיישנות

  6. תיקון כתב תביעה בתיק פלת''ד

  7. דחיית בקשה לתיקון כתב אישום

  8. בקשת רשות ערעור תיקון כתב תביעה

  9. תיקון כתב התביעה לאחר התיישנות

  10. תיקון כתב תביעה - התיישנות עילה

  11. תיקון כתב תביעה לבית הדין לעבודה

  12. תיקון כתב התביעה לאחר מתן פסק דין

  13. שיהוי בהגשת בקשה לתיקון כתב תביעה

  14. תיקון כתב תביעה בבית הדין לעבודה

  15. התיישנות קנס עקב תיקון כתב אישום

  16. תיקון כתב תביעה הוספת סעיפי רשלנות

  17. תיקון כתב הגנה הוספת טענת התיישנות

  18. תיקון כתב הגנה לאחר הגשת ראיות התביעה

  19. הוספת חומר רפואי עדכני - תיקון כתב תביעה

  20. דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה - ערעור לעליון

  21. העברת תביעה לבית המשפט המחוזי לאחר תיקון כתב תביעה

  22. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון