זיוף הסבה של צ'ק

זיוף הסבה של צ'ק
תביעה שטרית על סך של 14,629 ₪ כנגד המסב.
מתעוררת שאלת תוקפה של חתימת ההיסב.

התביעה והצדדים


ההמחאה נשוא התביעה היא המחאה מס' 97 על הסך הנ"ל שזמן פירעונה 7/7/09, שמשכה י. ורד תשתיות ובניה בע"מ (חברת י. ורד) מחשבונה בבנק דיסקונט, לפקודת הנתבעת והוסבה כביכול, בחתימת היסב של הנתבעת.


ההמחאה נמסרה לתובעת שעיסוקה בין היתר, בניכיון שיקים, ע"י מר ארז טויסטר, מבעליה של המושכת, חברת י. ורד, במסגרת עסקת ניכיון. מר טויסטר ערב לפירעונה של ההמחאה.




תיק ההוצל"פ נפתח כנגד המושכת - חברת י. ורד, כנגד הנתבעת, מכוח חתימת ההיסב וכנגד מר טויסטר.




הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר בטענה שלא קיבלה את ההמחאה לידיה, לא הטביעה עליה את חותמתה ולא הסבה אותה. ההמחאה פגומה ולמעשה, חתימתה של הנתבעת זויפה.




ניתנה רשות להתגונן בהחלטת כב' הרשמת מיום 3/5/10.






טענות הצדדים והראיות
טענות התובעת ותצהיר מנהלה


התובעת, באמצעות מנהלה והמצהיר מטעמה מר שחר מזרחי, טוענת כי היא אוחזת כשורה בהמחאה ונהנית מהחזקות שבסעיפים 26,28-29 לפקודת השטרות.




מר טויסטר הגיע למשרדיה עם ההמחאה וביצע עסקת ניכיון שבמסגרתה שילמה התובעת למר טויסטר 13,418 ₪ במזומן.




לטענת התובעת, בשיחה טלפונית שהוקלטה ותומללה, שנערכה בין מנהל התובעת, מר מזרחי עם מנהל הנתבעת, מר יורם עוקשי, מיום 6/9/09 (לאחר הגשת ההמחאה לביצוע בהוצל"פ), הודה האחרון כי מסר את ההמחאה למר טויסטר במסגרת התחשבנות ביניהם. בשיחה זו לא העלה מנהל הנתבעת טענת זיוף. זו נולדה רק לאחר מכן, ויש לדחותה.


טענות הנתבעת ותצהיר מנהלה


לטענת הנתבעת, באמצעות מנהלה והמצהיר מטעמה, מר עוקשי, מעולם לא קיבלה את ההמחאה נשוא התביעה לידיה, לא הטביעה על ההמחאה את חותמתה ולא רשמה את שמה כנפרעת. ולראיה, אין גם אזכור להמחאה כזו בקבלות ובספרי החשבונות שלה.




לאחר בירור שערכה עם קבלת כל החומר הקשור בתביעה, התחוור לה כי חברת י. ורד או מי מטעמה הטביעו את החותמת של הנתבעת ללא מספר הח.פ שלה וזייפו את חתימה שלה. באחת החותמות אף לא מצוינת בשם החברה המילה בע"מ. החותמות מזויפות וההמחאה פגומה.




בנוסף טוענת הנתבעת, כי ערכה בירור עם מר טויסטר, הבעלים של י. ורד, וזה הסביר כי היה במצב כלכלי קשה והוא שהסב את ההמחאה על מנת לקבל כסף בהלוואה מהתובעת. מר טויסטר חתם על מסמך בכתב המאשר זאת והביע חרטה (המכתב צורף כנספח ד' לתצהיר הנתבעת).




זאת ועוד. מעיון בקבלה 47231 שניתנה למר טויסטר בעבור ניכיון ההמחאה, שגילה התובע במסגרת גילוי מסמכים עולה, כי מי שהעביר את ההמחאה לנתבעת הוא מר טויסטר בעצמו, שהינו הבעלים של המושכת י. ורד. נשאלת השאלה מדוע הסכימה התובעת לקבל ממנו המחאה של החברה שבבעלותו, שערוכה לפקודת הנתבעת, ומוסב כביכול ע"י הנתבעת?


עדותו של מר טויסטר


הנתבעת זימנה לעדות ללא תצהיר, את מר טויסטר, שבעדותו תמך בגרסת הנתבעת. לפי עדותו של מר טויסטר, באותה עת נכנס חשבונה של חברת י. ורד בבנק לאומי לסטטוס של חשבון מוגבל. הוא עשה להחלפת ההמחאות שהיו אצל צדדים שלישיים שנמשכו על בנק לאומי, בהמחאות מקבילות מחשבונה הנוסף של י. ורד בבנק דיסקונט. את ההמחאה נשוא תיק זה הוא ערך לפקודת הנתבעת על מנת להחליף המחאה שהייתה משוכה על בנק לאומי. את שמה של הנתבעת כנפרעת מילא הוא בהמחאה. ואולם, בסופו של דבר, במקום לתת את ההמחאה לנתבעת, הוא המציאה לתובעת במסגרת עסקת ניכיון (עמ' 13 ש' 20-21). יש לציין כי משנשאל מר טויסטר בחקירתו מי הטביע את חותמת הנתבעת בחתימת ההיסב, לא היה בפיו מענה לכך ("אין לי מושג" בעמ' 12 ש' 9-10, עמ' 13 ש' 25; "לא זכור לי שאני שמתי חותמת" שם בש' 27. לא זייפתי, שם בש' 23). יחד עם זאת, במכתב מיום 11/9/09 שערך העד וצורף כנספח ד' לתצהיר הנתבעת - מכתב שאת תוכנו אישר העד בחקירתו (עמ' 11 ש' 12-13) – הודה כי הסב את ההמחאה בעצמו כדלקמן: "אני...מאשר בזאת שהסבתי צ'ק של חברת י. ורד שמספרו..לטובת א.חשמל כרמיאל. ועשיתי את זה על מנת למשוך כסף בהלוואה ולא ידעתי את חומרת המצב שאסור לעשות זאת. אני מביע חרטה אם נגרם נזק לא. חשמל כרמיאל."


השאלה לדיון והמסגרת המשפטית


הנתבעת טוענת שכלל לא התקבל אצלה ההמחאה וכי חתימת ההיסב עליה היא מזויפת.




מקום בו נטענת טענת זיוף, מתהפך נטל הראיה הרגיל בתביעה שטרית והנטל מוטל על התובעת להוכיח שהחתימה אינה מזויפת. "נתבע הטוען טענת זיוף, אינו חייב להוכיח שחתימתו זויפה אלא התובע חייב להוכיח שהנתבע חתם על השטר, שכן רק על פי חתימתו האמיתית זכאי הוא להוציא מחברו" (זוסמן דיני שטרות מהדורה שישית, עמ' 337). "ולצורך חיובו של תאגיד על יסוד חותמת שהוטבעה על שטר תופס אותו רעיון הואיל ותאגיד אינו חייב אלא אם הוטבעה החותמת על ידי מי שהורשה לכך. התובע על יסוד החותמת חייב הוכחת ההרשאה, שהיא אחד היסודות המעמידים את תביעתו" (שם בעמ' 50. ראו גם ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים בני ברק, פ"ד מד(1) 341, בעמ' 350 וס' 23(א) לפקודת השטרות). יתר על כן, מי שקיבל המחאה בחתימת היסב מזויפת, איננו "אוחז" בו לפי דיני השטרות ולא חלות החזקות שבס' 29 לפקודת השטרות (לרנר דיני שטרות מהדורה שניה, עמ' 206, 410-411).




דיון והכרעה


אני סבורה כי לא עלה בידי התובעת לעמוד בנטל המוטל עליה להוכיח כי חתימת הנתבעת איננה מזויפת.




הנתבעת ביקשה במסגרת הדיון בבר"ל שימונה מומחה מטעם בית המשפט להשוואת כתבי יד אלא שהתובעת התנגדה וסברה שאין בכך צורך. לשיטתה של התובעת, השיחה שערך מנהלה, מר מזרחי, עם מנהל הנתבעת, מר עוקשי, ביום 6/9/09 - די בה להוכחת חבות הנתבעת על פי ההמחאה.




צורפו תמליל והקלטה של השיחה. ב"כ הנתבעת התנגד לקבילות התמליל וההקלטה משום שאין שומעים דבר בהקלטה ומשום שהתמליל לא הוגש באמצעות עורכו. אין בהתנגדות ממש, והיא נדחית. ההקלטה שנמסרה לבית המשפט ברורה ונשמעת היטב. ב"כ הנתבעת לא מצא לנכון להעלות טענה זו טרם דיון ההוכחות ואילו הועלתה על ידו, היה הדבר נפתר בהמצאת עותק אחר של ההקלטה. אף לא התבקש על ידו זימון עורך התמליל לחקירה. לגופם של דברים, אין טענה של הנתבעת כי ההקלטה "מבושלת" או שמה שנשמע או תומלל, לא נאמר, סולף וכיוצ"ב.




מכל מקום, אינני סבורה כי בנסיבות העניין ולאור כלל הראיות, יש בשיחה שהוקלטה ותומללה משום הודאה של הנתבעת כי חתמה על ההמחאה חתימת היסב.




מדובר בשיחה שיזם מר עוקשי, שהתקשר אל התובעת כדי לברר במה מדובר, לאחר שקיבל אזהרה מן ההוצל"פ ובטרם ראה את ההמחאה שהוגשה לביצוע. מהשיחה שבין מר עוקשי לבין מר שחר, עולה כי ידוע היה למר עוקשי שמדובר בשיק של בנק דיסקונט בסך הנקוב הנ"ל. הא ותו לא. מר שחר מסר לו כי זו המחאה של חברת י. ורד. בשיחה זו מאשר לכאורה מר עוקשי כי קיבל המחאה מחברת י. ורד בסך הנ"ל בגין סחורה שסיפק לה, הוא חוזר ומכחיש כל קשר לתובעת ומציין כי החזיר לחברת י. ורד או למר טויסטר את ההמחאה, לאחר שקיבל במקומה המחאה אחרת, משום שההמחאה של חברת י. ורד חזרה.




בנסיבות העניין, אני מקבלת את גרסתו של מר עוקשי מטעם הנתבעת, שהייתה מהימנה ונתמכה במסמכים שצירפה הנתבעת לתצהירה, לפיה: המחאות רבות של חברת י. ורד חזרו וחלקן הוחלפו על ידה באמצעות מר טויסטר, כך שסבור היה לתומו שזו אחת מההמחאות הללו; וכי ראה את ההמחאה דנן רק לאחר שהועברה לעיונו על ידי בא כוחו בתיק זה ומשעיין בה, הוברר לו כי מעולם לא קיבל, חתם או ראה המחאה זו (ס' 16-17 לתצהיר הנתבעת).




צורפו לתצהיר הנתבעת הכרטסת של חברת י. ורד אצל הנתבעת וכן קבלות בגין המחאות שקיבלה הנתבעת מחברת י. ורד. ממסמכים אלה עולה כי חברת י. ורד חייבת לנתבעת כספים בגין מכירת מוצרי חשמל שונים וכי המחאות רבות של חברת י. ורד לנתבעת, חזרו. מצויות אף המחאות אחרות באותו סכום שנקוב בהמחאה כאן (נספחים א' –ב' לתצהיר).




ההתרשמות הברורה מהשיחה, שהקשבתי לה קשב רב, היא כי למעשה מדבר מר עוקשי בכלליות, בניסיון להבין כיצד ומאיפה נצמחה לו היריבות עם התובעת, ומבלי לבדוק באופן ספציפי את ההמחאה הנדונה. להזכיר, באותה עת לא ראה מר עוקשי את ההמחאה הספציפית ולא ראה את החתימות והחותמות של החברה שע"ג ההמחאה, שעל פני הדברים פגומות ומעוררות תמיהה רבתי.




גרסת הנתבעת עולה בקנה אחד עם עדותו של מר טויסטר, שאישר כי מעולם לא מסר את ההמחאה לנתבעת; וכי למרות שערך את ההמחאה לפקודת הנתבעת והתכוון למסור לה את ההמחאה כדי להחליף המחאה אחרת של חברת י. ורד שהייתה צפויה לחזור, בסופו של דבר, מסר את ההמחאה לתובעת לצורך ניכיון, במישרין ומבלי ש"עברה" דרך הנתבעת.




יש לציין כי הנתבעת לא חלקה על טענת הנתבעת שאין ההמחאה מופיעה בספרי הנתבעת ותצהירה של הנתבעת בעניין זה, על צרופותיו, לא נסתר (עמ' 8 ש' 28-31). כידוע, חובה לרשום כל תקבול כאמור בספרים, ואי רישום מהווה עבירה.




אני דוחה את טענת התובעת, לפיה יש להסיק ולקבוע שהנתבעת חתמה על ההמחאה, מתוך כך שלא המציאה לתובעת דוגמאות של המחאות שהוסבו על ידה, הופקדו לחשבונה ונפרעו. הנתבעת מסרה חומר רב במצורף לתצהיריה. הנתבעת סיפקה לתובעת גם את טופס הבנק בדבר מורשי החתימה בחשבון. הנתבעת, כאמור, ביקשה למנות מומחה להשוואת כתבי יד מטעם בית המשפט, דבר שכרוך בהמצאת דוגמאות חתימה למומחה על פי דרישתו, לצורך עריכת חוות הדעת. התובעת לא רצתה בכך. בכל מקרה, כפי שציינה התובעת בסיכומיה, ממילא צורפו כנספח ג' לתצהיר הנתבעת, העתקים של המחאות שהוסבו ע"י הנתבעת והופקדו בחשבונה. מעיון באלה עולה בברור, כי החותמת בהמחאה נשוא הדיון, איננה דומה לחותמת החברה בהמחאות המצורפות. חותמת החברה באותן המחאות, כוללת תמיד את מספר החברה (גם בחותמות הספורות שבהן נפקדה המילה בע"מ). אין כאן, אפוא, מקרה של אי-המצאת ראיה רלבנטית על ידי הנתבעת, כפי שטוענת התובעת. הראיה הומצאה, והתובעת אף מצאה לנכון להסתמך עליה בסיכומיה.




בנסיבות העניין, העובדה שהנתבעת לא הגישה כנגד מר טויסטר תלונה במשטרה בגין הזיוף, אין בה כדי להטות את הכף לטובת גרסת התובעת. מנהל הנתבעת הבהיר כי ריחם על מר טויסטר שהיה במצוקה. הוא נענה לבקשתו שלא להגיש תלונה למשטרה והחליט להסתפק במכתב נספח ד' שכתב מר טויסטר, משסבר שיהיה במכתב זה כדי לפתור את הבעיה שנוצרה מול התובעת (עמ' 11 ש' 2-9).




קיצורו של דבר, התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי חתימת ההיסב נעשתה על ידי הנתבעת.




יתר על כן, אני סבורה כי בנסיבות העניין התובעת אף איננה אוחזת כשורה.




החתימות על ההמחאה מעוררות שאלות, שהתובעת לא מצאה לנכון לשאול את עצמה בטרם העסקה. בגב ההמחאה קיימות, ללא צורך, שתי חתימות היסב של הנתבעת, שתי החותמות של הנתבעת שונות האחת מרעותה (אחת כוללת בע"מ והשניה לא), ואף החתימה בכתב יד שבצמוד לחותמות, היא שונה. זהו שטר שאיננו תקין על פי מראהו, כמאמר סעיף 28 לפקודה.




חתימות ההיסב שמעוררות תמיהות כאמור, הצריכו בירורים טרם ביצוע עסקת הניכיון, כגון להתקשר לנתבעת לפני ביצוע העסקה. תשובתו של מר מזרחי בח"נ, כאילו ניתן לייחס את ההבדלים בחותמות לכך שהונפקו במקומות שונים, אין בה ממש והיא מתחמקת (עמ' 6 ש' 4 ואילך). שהרי אין הכוונה רק להבדל בגופן האותיות, ולא רק בגופן האותיות מתמצה ההבדל בין שתי החתימות והחותמות. העובדה שמר טויסטר הוא לקוח טוב תקופה ארוכה (שם ש' 7-8), אין בה כדי לכסות על הפגם הבולט בהמחאה, שדרש בירור. מנהל התובעת העיד כי ידע שחשבונו של מר טויסטר מוגבל. אף שאין זה נדיר בקרב לקוחות של עסקים כשל התובעת, מצדיק הדבר, בשים לב כלל הנסיבות, נקיטת צעדים לבירור וזהירות מינימאלית (עמ' 6 ש' 24-26).




נוסיף על כך את הנסיבות התמוהות, לפיהן מר טויסטר ניגש לתובעת ומקבל כספים באמצעות המחאה שהחברה שבבעלותו (חברת י. ורד) משכה לפקודת הנתבעת, שכביכול הסבה אותה ומסרה אותה לידי מר טויסטר. אין ספק שהנסיבות הללו מחשידות. מנהל התובעת, מר מזרחי, אישר בעדותו כי אילו היה יודע שמר טויסטר הוא הבעלים של חברת י. ורד, לא היה עושה עמו את עסקת הניכיון (עמ' 5 ש' 13-16). קשה לקבל את טענת מר מזרחי, כי לא ידע שמר טויסטר הוא הבעלים של חברת י. ורד. כפי שהעיד מר מזרחי, מר טויסטר היה לקוח רציני של התובעת במשך כשנתיים ימים וניכה אצלה שיקים, לרבות של חברת י. ורד, בסכום כולל של כמעט 300 אש"ח (עמ' 1 ש' 21-24 – עמ' 2 ש' 1, עמ' 6 ש' 13-14. ר' גם עדותו של מר טויסטר בעמ' 12 ש' 1-3). הייתה על התובעת בנסיבות העניין, חובה לערוך בירור מינימלי ביחס למר טויסטר וחברת י. ורד. עולה מעדות מר מזרחי כי זהו פרט שניתן לבדוק באמצעות מערכת בי. די. איי שקיימת אצל התובעת כבר כשנתיים ימים, אך בהתחלה בדקו באמצעותה רק מוגבלים (עמ' 5 ש' 6-10). מכל מקום, זהו מידע שניתן לבדוק גם ללא מערכת, אפילו באמצעות בירור עם מר טויסטר עצמו, שמשום מה, לא נעשה.




גם סוגיית מתן התמורה בעד ההמחאה על ידי התובעת, במסגרת עסקת הניכיון איננה נקייה מספקות. מר טויסטר העיד כי נותרה לזכותו יתרת זיכוי של 1,700 ₪ שצריכה הייתה התובעת לנכות מסכום התביעה (עמ' 13 ש' 15-16). הקבלה בגין הניכיון מציינת שחשבונו של מר טויסטר זוכה בסך של 13,418 ולא בוצע תשלום במזומן, בניגוד לאמור בס' 5 לתצהיר התובעת, שם צוין תשלום במזומן (הקבלה צורפה כנספח 2 לתצהיר התובעת. ר' חקירת מר מזרחי בעמ' 6 ש' 19-31 – עמ' 7 ש' 11).
התובעת מצאה טעם לפגם בכך שמנהל הנתבעת ובא כוחה, שוחחו טרם הדיון עם מר טויסטר, שהעיד מטעם הנתבעת ללא תצהיר ואף הסיעו אותו לדיון. לא מצאתי פגם בדבר, שהרי מדובר בעד של הנתבעת ואין הבדל לעניין זה, אם נתן תצהיר או העיד ללא תצהיר. מה גם שעדותו של מר טויסטר עולה בקנה אחד עם מכתבו שצורף כנספח ד' לתצהיר הנתבעת ולא ברור במה, לפי הטענה, השפיעו הנ"ל על עדותו.




סוף דבר: ההתנגדות לביצוע השטר מתנגדת והתביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪. למען הסר ספק, סכום זה ישולם בנוסף להוצאות בסך של 2,000 ₪ + מע"מ שעל התובעת לשלם לנתבעת לפי החלטת כבוד הרשמת מיום 3/5/11 במסגרת ת"ט 4623-09.


ניתן היום, י"ט סיון תשע"א, 21 יוני 2011, בהעדר הצדדים.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיוף תעודות השכלה

  2. זיוף הסבה של צ'ק

  3. הוכחת זיוף חתימה

  4. זיוף מכתב פיטורים

  5. בעלות על רכב מזויף

  6. ההבדל בין מעשה מרמה למעשה זיוף

  7. חתימה מזוייפת על צ'ק

  8. ביטול ייפוי כוח מזויף

  9. זיוף חתימה בבנק הדואר

  10. החזר כספי על רכב מזויף

  11. אישור מחלה מזויף לעבודה

  12. זיוף לוחית זיהוי של רכב

  13. כיבוד צ'קים מזויפים בבנק

  14. פוטומונטאז' - זיוף חתימה

  15. טענת זיוף חתימה נטל ההוכחה

  16. נטל ההוכחה בטענת זיוף חתימה

  17. תביעה בטענת זיוף ראיה - קלטת

  18. בדיקת זיוף חתימה ע''י גרפולוג

  19. טענת זיוף חתימה על הסכם תיווך

  20. זיוף תו חניה לנכה ע''י עורך דין

  21. מינוי גרפולוג לבדיקת זיוף חתימה

  22. מימון קופת חולים רכישת תוסף מזון

  23. זיוף שובר תשלום למינהל מקרקעי ישראל

  24. איך מוכיחים כי חתימה כלשהי אמיתית - לא מזויפת

  25. משיכת כסף מחשבון בנק באמצעות צ'ק מזויף

  26. ההבדל בין חתימה ללא הרשאה לבין זיוף חתימה

  27. ערעור על גזר דין חבלה ופציעה כשהעבריין מזויין

  28. יש הבדל בין טענת "מעולם לא חתמתי" לבין טענת זיוף חתימה

  29. ניסיון "התחזות": זיוף בדיקה פסיכיאטרית כדי לקבל אחוזי נכות ?

  30. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון