הפרת צו סגירה

הפרת צו סגירה
בפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט שלום ברמלה (וזאת לאחר שהמערער חזר בו מהערעור על הכרעת הדין) בתיק חע"מ 40579/08 מיום 27.12.10 (כב' השופט זכריה ימיני).

בית המשפט קמא השית על המערער את העונשים הבאים:

  1. 7 חודשי מאסר בפועל.
  2. 5 חודשי מאסר על תנאי במשך שלוש שנים והתנאי הוא שהמערער לא יעבור כל עבירה על חוק רישוי עסקים והתקנות על פיו או חוק התכנון והבנייה והתקנות על פיו.
  3. קנס כספי בסך של 40,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתו אשר ישולם ב – 10 תשלומים.
  4. הפעלת התחייבות עליה חתם המערער בתיק עמק 90398/05 בסך 10,000 ₪.
  5. חתימה על התחייבות להימנע מכל עבירה על חוק רישוי עסקים בסך של 30,000 ₪.


כנגד המערער הוגש כתב אישום על הפרת סעיף 18 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968. בכתב האישום נטען שהמערער הורשע בתיק עמ"ק 90398/05 בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון כאשר העסק מסוג מוסך מכונאות כללית וכתובת המוסך: רחוב החשמונאים 11 בלוד.
ביום 18.6.06 גזר בימ"ש את דינו של המערער ובמסגרת גזר הדין ציווה בית המשפט לסגור את העסק לאלתר. ניתנה ארכה למועד כניסת צו הסגירה לתוקף אף גם לאחר כניסתו של צו הסגירה לתוקף הפר המערער את צו הסגירה ובכך עבר את העבירה של הפרת צו שיפוטי.
המערער ניהל הליך הוכחות ובסופו של יום בית המשפט הרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, דהיינו, הפרת סעיף 18 לחוק רישוי עסקים.
בגזר דינו סוקר בית המשפט קמא את מסכת התיקים שהתנהלו בפניו בעבר ומאזכר את כתב האישום הראשון בתיק פלילי 50101/00 בו הואשם המערער בעבירה של ניהול מוסך ללא רישיון עסק ושבתיק זה הורשע ביום 24.5.03, ובמסגרת גזר הדין ניתן כנגד המערער צו סגירה לעסק. כן מאזכר בימ"ש קמא את תיק עמק 90398/05 אשר בו הוגש כנגד המערער כתב אישום נוסף בגין המוסך ברחוב החשמונאים 11 בלוד, כאשר מכתב האישום עולה שהמערער בנה בנייה נרחבת במוסך של הקמת סככה ממתכת במידות של 5X15 מטר ובשטח כולל של 75 מ"ר, הצבת מכולה במידות של
2.5X6 מטר בשטח כולל של 15 מטר, הקמת פחון ממתכת במידות של 5X4 מטר בשטח כולל של 20 מ"ר והצבת שער מתכת ברוחב 3 מטר ובגובה 2.5 מטר.
בית המשפט מציין כי המערער הורשע בדין ובגזר הדין בתיק 90398/05 הורה לנאשמים באותו תיק וביניהם המערער בתיק זה להרוס את הבנייה המתוארת בכתב האישום וכן לחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ למשך שנתיים כאשר ההתחייבות הייתה לגבי הפרת הוראות חוק רישוי עסקים. גזר הדין בתיק הנ"ל ניתן ביום 18.6.06. נוכח העובדה שהמערער לא מילא אחר הוראת בימ"ש לסגור את העסק ולאור העובדה שמדובר בתיק שלישי שנפתח בעניין דנן (ראה ת"פ 50101/00 וכן 90398/05).

בנוסף לכך שמדובר בתיק השלישי שעניינו ניהול המוסך ללא היתר והפרת צווים שניתנו בלי קשר לכך, ראה בית המשפט לזקוף לחובתו של המערער את העובדה שהוא פועל לזכויות הפזורה הבדואית בנגב ובלשונו של בית המשפט קמא:
"סבור אני שהעובדה שהנאשם פועל לזכויות הפזורה הבדואית אך ורק מחמירה אתו מכיוון שלא יכול להיות שאדם מצד אחד יטען טענות על אי שמירת זכויות או אי שמירת הוראות החוק לגבי קבוצה אליה הוא משתייך אך מצד שני יפר את הוראות החוק ברגל גסה פעם אחר פעם. סבור אני שהקלה עם הנאשם תהיה בה משום מסר שלילי לציבור ובמיוחד לפזורה הבדואית שהפרת חוק במדינת ישראל ובמיוחד הפרת צו שיפוטי אינה משתלמת ובימ"ש עובר עליה כעניין של מה בכך".

לזכותו של המערער מצא בית המשפט קמא רק נסיבה מקלה אחת והיא העובדה שהציג בפניו מסמכים רפואיים שהוא חולה לב. ביהמ"ש קבע שזו הנסיבה היחידה לקולא.

בית משפט קמא גזר על המערער את העונשים הנקובים לעיל.

טיעוני המערער
המערער כאמור חזר בו מערעורו על הכרעת הדין והערעור כולו הוא על גזר הדין. המערער נשלח לממונה על עבודות שירות ולמרות שהממונה קבע שהמערער יכול לבצע מאסר בעבודות שירות, השית עליו בימ"ש קמא מאסר בפועל של 7 חודשים. לטענת המערער בימ"ש קמא התעלם בגזר דינו מטיעוניו וראיותיו לעונש ולא נתן להם כל משקל. לטעמו של המערער בימ"ש קמא החמיר עמו בצורה קיצונית בשל היותו פעיל פוליטי במגזר הבדואי. עוד מלין המערער על כך שבימ"ש קמא לא הסכים לקבל את תדפיס חובותיו של המערער, המדובר בתדפיס שהוגש כחצי שעה לאחר הדיון בטיעונים לעונש, המדובר בתעודה ציבורית ששומה היה על בית המשפט לקבלה ללא חקירה ודרישה.
באשר לחוות דעתו של הממונה, טוען ב"כ המערער כי בגזר הדין לא התייחס ולא שקל את חוות דעתו של הממונה והתעלם מחוות הדעת.

טיעוני המשיבה
המשיבה טוענת כי המערער עבר עבירה של אי קיום צו שיפוטי, עבירה שהיא מבין העבירות החמורות בספר החוקים המהווה פגיעה קשה וחמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי ואדם העובר עבירה זו עושה מעשה חמור וחותר תחת שלטון החוק.

באשר לטענה שביהמ"ש קמא החמיר עם המערער מכיוון שהוא עוסק בפעילות פוליטית, הדבר הועלה על ידי המערער שביקש להקל עמו משום שהוא פעיל בחברה הבדואית וביהמ"ש התייחס לטענה וקבע שהוא סבור שאין להקל עם המערער עקב נסיבה זו.

באשר לטענות המערער בקשר למצבו הכלכלי, הטענות נטענו בעלמא, אמנם המערער ביקש להגיש תדפיס הוצאה לפועל וביהמ"ש לא התיר את הגשת הראייה, לטענת המשיבה החלטה זו נעשתה בדין שכן בית המשפט הציע לצדדים שכל צד יביא ראיות נוספות כדי לתמוך בטענותיו לעניין הטיעון לעונש ומי שהתנגד לכך היה בא כוח המערער כך שאין לו להלין אלא על עצמו.
מעבר לכך, הסיבה שהתדפיס לא התקבל אינה שהוגש חצי שעה באיחור אלא שהמערער הוא אשר התנגד לקבלת ראיות נוספות לעונש. לא זו אף זו, לטעמה של המשיבה לא ניתן לקבל מתדפיס הוצאה לפועל תמונה מלאה על מצבו הכלכלי של המערער שכן מצב כלכלי ניתן ללמוד רק על סמך חשבונות בנק, תדפיס חסכונות, תדפיס קופות גמל, תדפיס מרואה חשבון בדבר הכנסות. העובדה שלאדם יש תיקים בהוצאה לפועל אומר שהוא לא שילם חובותיו ואין בהם כדי להעיד על מצבו הכלכלי של אותו אדם.

לעניין מצבו הבריאותי של המערער, טענת המערער כי בגזר הדין בימ"ש קמא לא התייחס לכך אינה נכונה שכן בית משפט קמא התייחס למצבו הבריאותי של המערער כאל הנסיבה היחידה שבגינה יש להקל בעונשו.

כך גם סבורה המשיבה כי בעניין דנן רלוונטי לעניין העונש היא השאלה האם המערער מבקש לחזור לדרך הישר ומפסיק להפר את הצו או שאימת הדין לא חלה עליו כי ממשיך להפעיל את העסק.

לטעמה של המשיבה המדובר בעבריין סדרתי שכן מעבר לתיק בו הורשע בניהול עסק ללא רישיון ובתיק שהורשע באי קיום צו יש למערער הרשעה נוספת בתחום רישוי עסקים.

המשיבה מסכימה לפנים משורת הדין שביהמ"ש יתערב בעניין פריסת התשלומים וכן בסוגיה של המאסר חלף קנס.

דיון והכרעה
אין מחלוקת שהפרת צו שיפוטי היא עבירה חמורה מאין כמוה. עבירות אלה משקפות בעייתיות כפולה, מצד אחד, ניהול עסק ללא רישיון יכול לגרום תקלה קשה לציבור שכן מתן הרישיון כפוף לבדיקת הרשויות בדבר תנאים בטיחותיים ותברואתיים הקשורים בניהול העסק. כאשר מנוהל עסק ללא רישיון יכולה לנבוע מכך תקלה קשה לציבור המשתמשים בעסק. מצד שני, הפרת צו שיפוטי יש בו פגיעה חמורה בשלטון החוק (ראה לעניין זה רע"פ 11920/04 סעיד נעיף נ' מדינת ישראל וכן ר"ע
23/83 פור נגד מדינת ישראל, פ"ד ל"ח (1), 533, 536-535; רע"פ 4203/03 בואירט נגד הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה,; רע"פ 2809/05 טאסה נגד מדינת ישראל, ).

בעניין דנן נשלח המערער לממונה על עבודות השירות עובר לגזר הדין. מחוות דעת הממונה שהתקבלה עולה כי המערער נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

לא ברור מה טעם ראה בימ"ש לשלוח את המערער לממונה על עבודות שירות אם לא הייתה לו כוונה לאמץ את חוות הדעת. כך גם אין כל נימוק בגזר הדין מדוע בחר בית המשפט שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה. כאשר נאשם נשלח לממונה על עבודות שירות על מנת שיבדוק התאמתו לביצוע המאסר בעבודות שירות נוצרת אצלו ציפייה לגיטימית שבמידה ויימצא מתאים לביצוע מאסר בעבודות שירות כי אז ישית עליו בית המשפט עונש שלא עולה על 6 חודשי מאסר על מנת שירצה אותם בעבודות שירות. מכל מקום, לאור ציפייה זו היה על ביהמ"ש קמא לנמק מדוע בחר שלא לאמץ את חוות דעתו של הממונה והשית על המערער מאסר בפועל של 7 חודשים.
אני סבור שבנסיבות העניין היה מקום לאמץ את חוות דעתו של הממונה ולגזור על המערער עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

באשר לטענה שבית המשפט קמא ראה לזקוף לחובתו של המערער את העובדה שהוא פעיל לזכויות הפזורה הבדואית בנגב. המשיבה טענה כי בית המשפט עשה כן בתגובה לדברים שנאמרו על ידי המערער, ולא היא. מעיון בעמוד 15 לפרוטוקול טוענת ב"כ המשיבה בזו הלשון:
"נקודה נוספת, הטענה שהנאשם פעיל בזכויות הבדואים ונלחם על מימוש זכויות. דווקא אדם זה שמהווה דוגמא לקהילת הבדואים צריך לשמש דוגמא כיצד לשמור על החוק. אי אפשר ביד אחת לבוא ולדרוש זכויות על פי החוק וביד שנייה להפר אותו" (ראה שורות
16-18 לפרוטוקול).

המערער בטיעוניו אכן התייחס לעניין זה במילה אחת ואמר בתגובה לדברי ב"כ המשיבה בבימ"ש קמא:
"נכון שאני נציג של הגנה על זכויות הבדואים אבל אני עובד, עבדתי בהתנדבות, מעולם לא קיבלתי שכר, רציתי לעזור לקהילה שלי. כל החיים שלי עזרתי לזולת". (ראה עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 11-12).

הנה כי כן, אין ממש בטענת המשיבה שעניין זה הועלה על ידי המערער. המשיבה היא שביקשה לזקוף את עובדת היותו של המערער פעיל לזכויות הפזורה הבדואית לחובתו.

היותו של אדם פעיל חברתית אסור לה שתהווה נסיבה כלשהי להחמיר אתו בעונש. זכותו של אדם להיות פעיל חברתי והחופש שיש לו לעשות כן היא זכות חוקתית והבאת פעילות מסוג זה בחשבון בעניין ענישה פלילית היא פגיעה חמורה בחרות, אינה במקומה ולא היה מקום להביאה כלל כנסיבה להחמיר בעונשו של המערער.

לפיכך, לא זו אף זו, מפסיקה שהוצגה בפניי עולה כי בנסיבות דומות היו מקרים שבימ"ש פסק עונשים קלים יותר, כך לדוגמא: בעניין ע"פ 70917/05 (מחוזי ת"א, מיום 4.10.06) טאלב נ' מדינת ישראל, נגזר על אדם שהורשע בעבירה של אי קיום צו סגירה שיפוטי של מאפיית לחם ואי קיום צו לסגירת מפעל וניהול עסק ללא רישיון, נגזר עליו חודש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, קנס בסכום של 100,000 ₪ ו – 6 חודשי מאסר על תנאי. ביהמ"ש המחוזי (כב' השופט טל, אמסטרדם ולבהר שרון) התערבו בשיעור הקנס והפחיתו אותו ל – 50,000 ₪.
כך גם הובאו פסקי דין של בימ"ש קמא. ראה גם פסק דין של בימ"ש קמא בעניין 40766/08 עיריית רמלה נגד ביטון מיום 13.9.09 שבו פסק בימ"ש קמא 7 חודשי מאסר על תנאי, קנס של 30,000 ₪ והתחייבות כאשר בעניין ביטון היה מדובר על הפרת צו שיפוטי, עבירה לפי סעיף 18 לחוק רישוי עסקים וכן עניין 4072/08 עיריית רמלה נגד עזרן מיום 18.10.09 שבו גזר בימ"ש ברמלה 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס כספי בסך 40,000 ₪ והתחייבות להימנע מעבירה. בעניין עזרן היה מדובר על הפרת צו שיפוטי.

לאור העובדה שהמערער נמצא מתאים לביצוע המאסר בעבודות שירות, היה מקום לגזור עליו מאסר בעבודות שירות. בימ"ש קמא לא מצא לנכון לדחות את ביצוע עונש המאסר אלא כנגד הפקדה במזומן של 30,000 ₪. מאחר שלקח זמן למערער לדאוג להפקדת הערובה ריצה 27 ימים מאחורי סורג ובריח ויש להתחשב בעניין זה.

אשר על כן, לאור העובדה שגם בימ"ש קמא קבע שמצבו הרפואי של המערער הוא אינו שפיר היה מקום להקל בעונשו של המערער.

התוצאה היא שפסק דינו של בימ"ש קמא ישונה באופן שתקופת המאסר שהושתה על המערער תעמוד על 5 חודשים. מתקופת מאסר זו יופחתו 27 יום שריצה המערער בפועל.
בהתאם לחוות דעתו של הממונה, המערער יוצב בהיכל התרבות בלוד, רחוב קפלן 2 ויועסק 5 ימים בשבוע, 6.5 שעות עבודה יומיות. המערער יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 30.1.11 לצורך קליטה והצבה בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות שירות, מפקדת מחוז מרכז, יחידת עבודות שירות, ת"ד 81 רמלה.

הקנס בסך של 40,000 ₪ יעמוד בעינו אך ישולם ב – 20 שיעורים חודשיים ושווים כשהראשון בהם יהיה מיום 1.3.11 ובכל 1 לחודש שאחריו. לא שולם תשלום מן התשלומים במועדו או בשיעורו תעמוד יתרת הקנס הבלתי משולמת לפירעון מיידי.
ימי המאסר חלף הקנס הנ"ל יהיו 60 יום במקום 400 ימים.
שולם חלק מהקנס והיה צורך להפעיל את יתרת הקנס הבלתי משולמת, כי אז יחושבו ימי חלף המאסר באופן יחסי שבין הקנס המקורי לקנס הבלתי משולם.

הפיקדון יוחזר לערב מר X הס, ת"ז X .

ניתן והודע היום י"ט שבט תשע"א, 24/01/2011 במעמד הנוכחים.




     
אחיקם סטולר, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת צו סגירה

  2. הפרת צו סגירת עסק

  3. הארכת מועד צו סגירה

  4. עיכוב ביצוע צו סגירה

  5. צו סגירת עסק של הובלת פסולת

  6. צו סגירה לעסק בגלל הימורים

  7. צו סגירה למועדון לבקשת המשטרה

  8. דחיית מועד ביצוע צו סגירת עסק

  9. בקשה לעיכוב ביצוע צו סגירה לעסק

  10. עיכוב ביצוע צו סגירה של בית ספר

  11. העברת שכירות בנכס שיש עליו צו סגירה

  12. צו סגירה שיפוטי עד תום ההליכים הפליליים

  13. מאסר על תנאי בגין אי קיום צו סגירה לעסק

  14. סמכות בית משפט עירוני לדחות ביצוע צו סגירה

  15. בקשה לסגירת עסק בטענת מכירת אלכוהול ללא רישיון

  16. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון