החלטה על שינוי הגדרת תפקיד

החלטה על שינוי הגדרת תפקיד  
זוהי תביעה למתן צו מניעה וצו עשה כנגד הנתבעים לפיה תאסר עליהם קבלת כל החלטה בנוגע להגדרות תפקידים ו/או מינויים לתפקידי מהנדסים בחברת החשמל במרחב הצפון, לרבות מינוי לתפקידים ו/או מתן הגדרות, שלא בהסכמת ועד הסקטור המקצועי - ועד המהנדסים אליו משתייך העובד המהנדס נשוא התפקיד או המינוי - כלומר ועד המהנדסים.
 
להלן השתלשלות העניינים:
1. בתאריך 22.10.01 הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני נגד הנתבעים.
בו ביום הוגשה בקשה נוספת להוספת 3 נתבעים נוספים ששמם: משה גוטמן, אלכס גוטמן וגבי מסוס - אשר שלושתם מהנדסים העובדים במרחב הצפון בנתבעת מס' 1.
 
2. כן נאמר בבקשה, כי בתאריכים 19.10.01 ו-21.10.01 קיימו התובעים פגישות עם מר דוד ביטון - יו"ר ועד העובדים במרחב הצפון ועם מר יעקב רזון מנכ"ל חברת החשמל. בפגישות אלה בקשו התובעים להמנע מדיון משפטי בבית הדין ולפתור את הסכסוך בדרכי נועם. לטענתם מר ביטון סרב לבקשתם ואילו מר רזון סרב להתערב בסכסוך משיקוליו הוא.
 
3. עוד באותו היום 21/10/01 זומנו שלושת המהנדסים למשרדו של מר דוד קון, המשנה
למנכ"ל וקיבלו את כתב המינוי לתפקיד.
4. בתאריך 22/10/01 ניתן צו מניעה זמני האוסר על הצדדים לקיים דיונים בקשר למינוי מהנדסים לתפקידים שונים אצל נתבעת מס' 1, וזאת עד לקיום דיון בבקשה בנוכחות כל הצדדים.
 
כן נתבקש ביה"ד באותה בקשה להשהות באופן ארעי את מינויים של שלושה עובדים שהינם מהנדסים: משה גוטמן, אלכס גוטמן וגבי מזוז.
 
5. הצו הארעי נגד שלושת העובדים הללו בוטל בהסכמה בישיבה מיום 31/10/01 לאחר שעו"ד בן טובים ב"כ הנתבעת מס' 1 הצהיר באותה ישיבה כדלקמן:
"אנחנו מבקשים לבטל את הצו הארעי.... ובמצב הדברים עכשיו ברור שיתקיים מכרז ואני אומר זאת בשם החברה, והמכרז יתקיים בהקדם האפשרי בהתאם לנהלים הקבועים בחברה.
... לגבי המימד העקרוני שמעלה אותו חברי עו"ד רון, הוא יותר במישור שבינו לבין ארגון העובדים.
...זה ענין פנימי שהעובדים לא צריכים לשלם מחיר בגינו, כפי שהם שילמו מכח הצו הארעי שניתן..."
 
6. בהחלטת ביה"ד מיום 25/11/01 נקבע, כי על הנתבעת מס' 1 לקיים מכרז לתפקידי מנהלי
מחלקות בהקדם, וזאת בהתאם לנוהלי החברה, כאשר במכרז הנ"ל לא יהיה לשלושת העובדים הנ"ל יתרון על פני מהנדסים אחרים למרות העובדה, כי הם עובדים בתפקידים הללו בפועל.
 
כן הוחלט להשאיר את צו המניעה הזמני הכללי על כנו, והדיון בצו הזמני ובצו העיקרי אוחד.
 
7. ב"כ התובעים הסכים לביטול הצו הארעי מתוך הבנה, כי שלושת המהנדסים אכן יקבלו רק את הזכויות הכלכליות שנובעות משינוי ההגדרה של תפקידים. וכי יתקיים מכרז לתפקידים הללו, כאשר במכרז לא תהיה לעובדה של מילוי התפקיד בפועל – בגדר יתרון על פני מהנדסים אחרים.
 
8. בתאריך 28/11/01 הוגשו בקשות רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים ע"י המשיבות מס' 1 ו- 2 – בגין החלטת ביה"ד מיום 25/11/01, אך הבקשות נדחו.
 
 
9. בתאריך 2/12/01 הגישו התובעים הודעה לביה"ד שבה הביעו נכונותם לשינוי צו המניעה הזמני בזו הלשון:
 
"1. מהחלטת בית הדין הנכבד עולה כי המשיבה 1 לא תקיים דיונים
בקשר למינוי מהנדסים לתפקידים שונים אצל המשיבה 1 עד
להחלטה אחרת.
 
2. התובעים מודיעים בזאת לבית הדין הנכבד כי אין הם מתנגדים לכך
שמינויים ו/או שינוי הגדרותיהם של מהנדסים לתפקידים שונים, ככל שהם בהסכמת המבקש 1, ימשיכו כסדרם. זאת, על מנת שלא לפגוע במינויים ובקידומם של מהנדסים במשיבה 1 עד להכרעה בתיק העיקרי.
 
3. באופן זה, אף יענו במלואם צרכיה של המשיבה 1 בנושאי כוח אדם
(צרכים שמלכתחילה נפגעו מחמת התנהגותה ומחדליה שלה)."
 
10. ההודעה הנ"ל נשלחה לבאי כח הנתבעים, לקבלת תגובתם. ב"כ הנתבעת מס' 1 טען, כי מבחינתו הכתובת היחידה לדיונים בשם העובדים מול ההנהלה – היא הנתבעת מס' 2 – כלומר ארגון העובדים, וכי עמדת המהנדסים צריכה להינתן באמצעות ארגון העובדים בהתאם להסכמות ולהסדרים הקיבוציים הנהוגים בחברה.
 
כן טען ב"כ הנתבעת מס' 1, כי מערכת היחסים הפנימית בין התובעים לבין נתבע מס' 2 איננו מעניינה של הנתבעת מס' 1, ולכן יש לבטל את הצו הפוגע בתפקודה התקין של הנתבעת מס' 1.
 
11. תגובת ב"כ הנתבע מס' 2 היתה, כי הוא מתנגד לשינוי צו המניעה שניתן ביום 25/11/01, וכן הודיע, כי הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ביה"ד מיום 25/11/01 ועתר לביטולה, אך כאמור הבקשה נדחתה.
 
12. היות וכאמור 2 הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים על ההחלטה מיום 25/11/01, לכן לא קויים דיון בהודעה של ב"כ התובעים, כל עוד לא ניתנה החלטה ע"י ביה"ד הארצי כאמור לעיל.
 
13. בתאריך 20.3.02 בישיבת ההוכחות שוב עלתה השאלה ביחס לצמצום היקף צו המניעה הזמני.
 
ב"כ התובעים ביקש לסייג את היקף צו המניעה כדי לא לפגוע בציבור המהנדסים וגם לא בתפקודה של נתבעת מס' 1, ולהורות לנתבעת מס' 1 לפנות לנתבעת מס' 2, אשר תהיה חייבת לפנות לתובע מס' 1 ולקבל את הסכמתו למינוי מהנדסים.
 
14. על כן, בנסיבות העניין, לאור מאזן הנוחות ואיזון האינטרסים של הצדדים המעורבים הוחלט לצמצם את היקף תחולת הצו הזמני שניתן בתאריך 25.11.01, כך שמינויים ו/או שינוי הגדרות תפקידים של מהנדסים בנתבעת 1, ככל שייעשו בהסכמת תובע מס' 1, כשהפניה תהיה באמצעות נתבעת מס' 2 – יוכלו להמשך כסדרם, וזאת עד למתן פסק-דין סופי בתביעה העיקרית.
 
15. כן נפסק בצו המניעה הזמני, כי באשר למחלוקת בין הצדדים ביחס לשאלה – האם יש להתנות כל מינוי ו/או שינוי בהגדרה בקבלת הסכמתו של התובע מס' 1, הרי שעפ"י הסדר האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים, פרק ג' לחוקת ההסתדרות והסכם הפשרה מתאריך 10/1/01, נראה כי עילת התביעה מתבססת על זכות לכאורה קנויה לתובע מס' 1 בנוסף לנוהג שהיה קיים בחברה במשך שנים.
 
16. בפועל כאמור הצו הארעי נגד שלושת המהנדסים בוטל, ואח"כ צומצם היקפו של הצו הזמני.
מאז ועד היום, לא הובא לידיעת ביה"ד האם אכן נתבעת מס' 1 פרסמה את המכרז לתפקידי שלושת המהנדסים שלגביהם עו"ד בן טובים הבטיח עוד בישיבת ביה"ד מיום 31/10/01, כי יתקיים "בהקדם האפשרי ".
 
17. כן יש לציין, כי ב"כ נתבעת מס' 2 עמד בתוקף על זכותו לנהל את התיק במלואו וכך אמנם נעשה, למרות שניתן היה להסתפק בסיכומים בכתב בלבד בנסיבות העניין.
 
להלן עובדות המקרה:
18. 1. העובדים בחברת החשמל נחלקים ל-3 מרחבים: מרחב הצפון, מרחב הדרום
ומרחב ירושלים.
2. בכל אחד מהמרחבים הללו ייצוג העובדים מתבצע באמצעות ועד העובדים המרחבי, שהינו ארגון העובדים של אותו מרחב.
 
19. שלושת ועדי העובדים המרחביים מאוגדים במסגרת ארגון העובדים הארצי בחברת החשמל, אשר בראשו עמד מר יורם אוברקוביץ ז"ל, שהיה גם יו"ר ועד העובדים במרחב הדרום.
 
מאז פטירתו של מר יורם אוברקוביץ ז"ל, ממלא את מקומו באופן זמני - סגנו מר דוד ביטון יבל"א, שהינו יו"ר ועד העובדים במרחב הצפון.
 
20. בתוך כל אחד מועדי העובדים המרחביים קיימת חלוקה פנימית והוא מורכב מ-4 סקטורים שונים עפ"י חלקם היחסי של עובדי אותו הסקטור במרחב.
 
21. במרחב הצפון החלוקה בועד העובדים המרחבי היא כדלקמן:
59% לנציגי סקטור הפועלים - פקידים.
21% לנציגי סקטור המהנדסים.
13% לנציגי סקטור ההנדסאים - טכנאים
7% לנציגי סקטור האקדמאים.
 
לאור החלוקה האחוזית כאמור לעיל - אזי ברור, כי לסקטור הפועלים והפקידים יש את הרוב המספרי בועד העובדים של מרחב הצפון.
 
22. לכל אחד מהסקטורים הללו יש גם ועד סקטוריאלי משלו, המטפל בכל הנושאים הרלבנטיים לעובדים של אותו סקטור וכמובן גם בנושא המינויים, המכרזים והגדרות התפקיד הרלוונטיות לתפקידים של אותו סקטור.
 
23. בתאריך 10.1.01 נחתם בביה"ד הארצי לעבודה הסכם פשרה, שעליו חתומים ארגון העובדים בחברת החשמל, ארגון העובדים בחברת החשמל מרחב הצפון, חברת החשמל לישראל בע"מ וועד המהנדסים בחברת החשמל מרחב הצפון, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה ביום 11.1.01 בתיק בר"ע 1595/00 (להלן- "הסכם הפשרה").
 
24. התביעה הנוכחית נסמכת בחלקה על הסכם הפשרה הנ"ל, ומטרתה לאסור על הנתבעים מס' 1 ו-2 לקבל החלטות בנוגע להגדרות תפקידים ו/או מינויים לתפקידי מהנדסים במרחב הצפון בחברת החשמל, שלא בהסכמת ועד הסקטור המקצועי, אליו משתייך העובד נשוא התפקיד או המינוי, כלומר - ועד המהנדסים.
 
25. כמו כן נטען, כי קיים נוהג הסכמי ומחייב, כי בכל מינוי ו/או שינוי הגדרה פונים בכתב לארגון העובדים, הארגון מפנה את הנושא לועד הסקטוריאלי, אשר נותן את תגובתו בנדון. הטענה בדבר קיומו של נוהג המחייב היוועצות עם הועד הסקטוריאלי של המהנדסים בכל מקרה של מינוי מהנדס לתפקיד כלשהו – הקנה לביה"ד את הסמכות העניינית לדון בנושא, למרות טענות הנתבעים, כי לא כך הדבר, וכי מחובתם לפנות לרשות השיפוט של ההסתדרות.
 
להלן טענות התובעים:
26. גדר המחלוקת מתייחס למינויים, הגדרות ודרגות עד לרמת מנהלי מחלקות ועד בכלל – כולל תפקידים מיוחדים, ולא ברמות של סגני מנהלי אגפים, מנהלי אגפים – סמנכ"לים ומנכ"ל.
 
27. באשר לקיומו של נוהג מחייב – טענו התובעים, כי:
א. קיים נוהג מזה עשרות שנים, לפיו חברת החשמל אינה ממנה או משנה דרגה או הגדרה של עובד, ללא אישור ועד העובדים בחברה.
 
ב. קיימים נהלים כתובים בחברת החשמל המעגנים את הנוהג האמור (דרישה לקבלת הסכמת הועד למינוי או שינוי הדרגה).
 
ג. קיימות הוראות בחוקת העבודה בחברת החשמל, המעגנות נוהג זה.
 
ד. קיים נוהג נוסף לפיו ועד העובדים שאישורו נדרש כאמור, הינו הועד של הסקטור שאליו משתייך העובד הרלבנטי ונציגיו הסקטוריאליים של העובד ולא הועד הכללי. זאת בין אם הפניה נערכת ישירות לנציגי הסקטור ובין אם דרך המזכיר של ועד העובדים המרחבי.
 
ה. קיימות הוראות בחוקת ההסתדרות המעגנות את מעמדו של הועד הסקטוריאלי בנושא מינויים ו/או הגדרות ("נושאים ספציפיים" כהגדרתם בהסדר האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים שהינו חלק מחוקת ההסתדרות הכללית).
 
ו. הנוהג שבין חברת החשמל לעובדיה, הינו בגדר 'תנאי מכללא' במערכת יחסי העבודה החוזית שביניהם.
 
ז. הוראות חוקת העבודה של חברת החשמל, הינן בגדר 'תנאי מכללא' ביחסים שבין החברה לעובדיה והן במעמד המחייב גם במערכת יחסי העבודה הקיבוציים לאור החתימה המחודשת לאחרונה של ראשי נתבעת מס' 1 ונציגי ההסתדרות, על חוקת העבודה והתחייבותם לרושמה כהסכם קיבוצי.
 
ח. אסור לנתבעת מס' 1 להפלות לרעה, את המהנדסים מקרב עובדיה, או את ועד המהנדסים שהינו – נציגם. נתבעת מס' 1 חייבת לנהוג באופן שווה כלפי ועד העובדים המייצג את סקטור המנהליים ולא להפלות לרעה לעומתם את ועד המהנדסים.
 
28. כן נטען, כי אסור לנתבעת מס' 1 לקבל כל החלטה בנוגע לשינוי הגדרות תפקידים ו/או מינויים לתפקידים, של מהנדסים בחברת החשמל במרחב צפון, שלא בהסכמת ועד המהנדסים במרחב הצפון.
 
להלן טענות נתבעת מס' 1:
29. התביעה הינה ביסודה ובמהותה תביעה כנגד ועד העובדים, נתבעת מס' 2, ומקורה בסכסוך פנימי בין הועדים על חלוקת סמכויותיהם.
 
התובעים בחרו לשרבב לתביעתם זו אף את נתבעת מס' 1, בנסותם ליצור מיצג כאילו מדובר בסכסוך עבודה, על מנת לכפות את יריבותם עם נתבעת 2 גם על נתבעת 1, אשר אין בינה לבין התובעים כל יריבות, וכן על מנת לקנות סמכות בפני בית הדין.
 
30. במקביל לשרבוב מלאכותי זה, ויתרו התובעים ביום 18.12.01 על תביעתם כנגד שלושת המהנדסים, ה"ה משה גוטמן, אלכס גוטמן וגבריאל מזוז, אשר את מינויים ניסו לסכל.
 
31. המחלוקת הפנימית בין הועדים על חלוקת הייצוג, מקומו להתברר במוסדותיה הפנימיים של ההסתדרות, וזאת לפי חוקת ההסתדרות, פרק י"ג, סעיף 1 א'(1) ועל פי הצהרת התובע עצמו, בדיון ביום 31.10.01 ולא בביה"ד.
 
32. הנתבעת מס' 1 מתנגדת לגרירתה כצד להליך וכן מתנגדת לסעד הנתבע, שנוגד את נהלי החברה ואת חוקתה, גורם לשיבוש בהתנהלותה הפנימית ולצמצום הפרורגטיבה שלה, סותר את הרציונאלים בדבר התנהלות יחסי העבודה בין חברה ציבורית לבין נציגות עובדיה.
 
להלן טענות נתבעת מס' 2:
33. התובעים מנסים לשנות את תוצאות הבחירות בקרב עובדי החברה ומבקשים לקבל מעמד על, מעין "מדינה בתוך מדינה", באופן שיאיין את מעמד הועד המרחבי, ויו"ר האירגון המרחבי – העומד בראשו – ויתן בידיהם סמכויות של "מעין" ועד מרחבי.
 
34. על פי הוראות חוקת העבודה; הסדרי האוטונומיה ובעיקר הנוהג, אזי ועד העובדים – כמשמעותו בחוקת העבודה ת/7, בפרק "ההגדרות" סעיף 4 ובפרק כ' "אירגון העובדים" סעיף 220 הוא הגוף הנבחר ע"י העובדים במרחב; ובראשו יו"ר הועד הנבחר שנבחר עפ"י פרק 3 (סימן א' ו-ב') הוא הגוף היציג של העובדים אל מול הנהלת החברה.
 
35. כל גריעה מסמכויות הועד המרחבי והעומד בראשו מחלישה דווקא את כוחם מול הנהלת החברה, וחוטאת למטרה לה נועדה בחירתם, והראיה, נסיון הנתבעת 1 – חב' החשמל, לטעון לתקיפות הנוהג נ/1 אשר – על פניו – איננו מחייב הסכמת הועד המרחבי למינוי ו/או שינוי הגדרה של עובד כלשהו.
 
תביעת ועד המהנדסים, עלולה – בין אם במזיד או מחמת אי ידיעה להחליש כוחה ומעמדה של נציגות העובדים, הוא הועד המרחבי.
36. המקרה הנוכחי – מהווה דוגמא מובהקת לטיפול הועד המרחבי – בראשות יו"ר הועד – בהמלצות הנהלת החברה למינוי 3 מהנדסים לתפקידים מיוחדים, אשר למרות סירוב ועד המהנדסים למינוי, אישר את המינוי שקיבל תוקף גם ע"י חברת החשמל.
 
מינוי זה שאומץ ע"י ועד המהנדסים – רק לאחר התערבות ביה"ד מלמד, כי שיקול דעתו של יו"ר הועד המרחבי צריך שיהיה מעל שיקולי הסקטורים, שיש בהם גם שיקולים פוליטיים "צרים", באופן שהכרעת יו"ר הועד המרחבי תונחה משיקולים "ממלכתיים" ובראשם טובת החברה והעובדים.
 
37. בחוקת העבודה של עובדי חברת החשמל אין כל סמכות לועד המהנדסים לפעול – באופן עצמאי – כלפי הנהלת החברה בכלל, ובנושא המינויים ושינויי הגדרות בפרט, גם לא של מהנדסים.
 
38. הסכם הפשרה שנחתם בביה"ד הארצי בתיק בר"ע 1595/00 חל אך ורק על הנושאים נשוא התביעות שצוינו בו במפורש – בסעיף 13 – וממילא אין לו תחולה כלשהי לענייננו, שאינו נמנה על תביעות אלה.
 
39. התובעים לא הרימו את נטל הראיה בדבר קיומו של נוהג, והנוהג המחייב הוא כמתואר בעדותו של מר דוד ביטון – יו"ר הועד ולא כטענת התובעים.הפניה של נתבעת מס' 1 חייבת להיות לועד העובדים אשר מחליט, ונותן את תשובתו להנהלת נתבעת מס' 1.
 
לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:
40. בתאריך 2/12/01 הודיעו התובעים לביה"ד כדלקמן:
"2. התובעים מודיעים בזאת לבית הדין הנכבד, כי אין הם מתנגדים לכך שמינויים ו/או שינוי הגדרותיה - של מהנדסים לתפקידים שונים ככל שהם בהסכמת המבקש 1, ימשיכו כסדרם. זאת על מנת שלא לפגוע במינויים ובקידומים של מהנדסים במשיבה 1 עד להכרעה בתיק העיקרי".
 
41. התובעים צמצמו את תביעתם רק לנושא מינויים, הגדרות ודרגות עד לרמת מנהלי מחלקות ועד בכלל, כולל תפקידים מיוחדים, ולא ברמות של סגני מנהלי אגפים, מנהלי אגפים, סמנכ"לים ומנכ"ל.
וכך העיד בנדון נתבע מס' 2 בעמ' 34 לפרוטוקול ביה"ד:
"נוהל איוש משרות בחברת החשמל מדבר רק עד רמת מנהל מחלקה ועד בכלל. והנוהג שדיברתי עליו גם הוא עד רמת מנהל מחלקה ועד בכלל. לגבי תפקידים בכירים יותר, אשר חברת חשמל נקראים "סניורים", אין לועד העובדים ולוועד המהנדסים או לכל וועד אחר כל מעמד לגבי מינוי כזה או אחר".
 
על כן הדיון יתייחס רק למינויים ו/או שינוי הגדרות של מהנדסים כאמור לעיל.
 
סמכות ביה"ד:
42. ב"כ 2 הנתבעות טענו להעדר סמכות לביה"ד לדון בסכסוך זה והסמכות לדון היא בידי מוסדות השיפוט ההסתדרותיים.
 
ב"כ הנתבעות מס' 1 מסתמך גם על בג"צ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ביה"ד הארצי לעבודה ואח', (בג"צ עמית) פד"י נ"א (2) 63 ששם נפסק כי:
"המעביד אינו רשאי להתערב בהקמה או בפעילות של ארגון העובדים"
 
43. ב"כ הנתבעת מס' 2 אף טען כי התובע מס' 2 - מר יעקב חי - הצטרף לתובענה אך ורק כדי ל"רכוש" סמכות עניינית בביה"ד עבור התובע מס' 1 וזאת לאור העובדה, כי איננו חבר הסתדרות.
 
לטענתו, סעיף 1 א2 (1) (פרק י"ג) לחוקת ההסתדרות מבהיר חד משמעית כי:
"לרשות השיפוט בהסתדרות הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק
בתביעות המתייחסות לחברי ההסתדרות, גופיה, ארגוניה, מפעיליה, מוסדותיה, נציגיה, שליחה ועובדיה".
 
44. אין לנו ספק בדבר, כי עפ"י חוקת ההסתדרות יש לרשות השיפוט בהסתדרות את הסמכות לדון בסכסוכים בין ועדי העובדים, אך אי אפשר לכפות על אדם שאיננו חבר ההסתדרות להתדיין במוסדותיה - כי כאמור תובע מס' 2 איננו חבר בה, וכך גם נתבעת מס' 1. ראה בנדון את פסה"ד של ביה"ד הארצי בדב"ע מד/2-5 שקט זרח ואח' נ' ההסתדרות הכללית, פד"ע י"ז, 140 שם נפסק, כי חוקת ההסתדרות, מעצם מהותה מחייבת את חבריה. מי שאינו חבר בהסתדרות אין החוקה חלה עליו ואינו חייב למלא אחר הוראותיה, לרבות בסוגיית ההזדקקות למוסדות הפנימיים של ההסתדרות הכללית.
 
45. בנוסף מתעוררות כאן שאלות הקשורות למערכת יחסי עובד-מעביד בין התובעים לבין נתבעת מס' 1 שהינה תאגיד סטטוטורי, וכן בין התובעים לבין נתבע מס' 2.
 
אין מחלוקת בדבר, כי סמכויות השיפוט של רשות השיפוט נובעות מכח הסכם הבוררות ביחס לחבריה, אך עפ"י האמור לעיל, הרי ביחס לנתבעת מס' 1 והן ביחס לתובע מס' 2 -
אין לרשות השיפוט סמכויות שיפוט לגביהם, אלא רק לביה"ד.
 
46. כמו-כן אחת מעילות התביעה הינה קיומו של נוהג המחייב את הצדדים לפיו נתבעת מס' 1 אינה ממנה או משנה דרגה או הגדרה של עובד ללא אישור ועד העובדים, כלומר נתבע מס' 2 - המקבל את הסכמת הועד הסקטוריאלי בנדון.
שאלת קיומו של נוהג הינה שאלה משפטית אשר רק ביה"ד יכול להכריע בה.
 
47. על כן בנסיבות אלה - יש לביה"ד את מלוא הסמכות לדון בסכסוכים המשפטיים בין הצדדים המעורבים כאן, אם כי רצוי היה כי הסכסוכים המשפטיים בין התובע מס' 1 לבין נתבע מס' 2 היו מתבררים במוסדות ההסתדרות, ואולי אז היו מגיעים לסיום ההתדיינויות ביניהם. 
 
48. התובעים מסתמכים לביסוס טענותיהם על מספר מקורות:
א. הסדר האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים (1989).
ב. נוהג.
ג. חוקת העבודה של עובדי חברת החשמל.
ד. פסה"ד בתיק בר"ע 1595/00 והסכם הפשרה.
 
49. הסדר האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים (1989)
הסדר האוטונומיה קובע הוראות פעולה להסתדרות המהנדסים במסגרת ההסתדרות הכללית. אין זה בגדר הסדר פנימי בלבד כטענת ב"כ נתבעת מס' 1 - אלא הוא מתייחס גם לייצוג ברמת ועדי עובדים והזיקה שלהם להסתדרות המהנדסים, וכן יישום וחילוקי דעות והכרעות בנושאים שהסדר האוטונומיה מתייחס אליהם.
 
50. הסדר האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים קובע בפרק ב' סעיף 2 כדלקמן:
"2. רשימת נושאים ספציפיים
...
2.1.2 מבנה שכר ותנאי עבודה, במישור ארצי ובמישור מקומי...
2.1.3 תקני משרות, דרגותיהם של תקני משרות, קידום בדרגות,
קידום במישרות ושיבוץ במשרות, הכל לגבי מהנדסים ומשרות מהנדסים...
 
הטיפול בנושאים ספיציפיים
2.2 סעיף זה קובע, כי בנושאים ספציפיים ברמות הארצית
והמקומית הטיפול מופקד בידי הסתדרות המהנדסים, אך אין הסעיף מתייחס לועדי המהנדסים.
 
נציגות המהנדסים
2.3.1 במקומות עבודה או אצל מעסיקים בהם מועסקים 10
מהנדסים ויותר, ועד המהנדסים הנבחר על ידי המהנדסים ביחס עם ב"כ הסתדרות המהנדסים מהווה את הנציגות המוסמכת של כלל המהנדסים במקום העבודה או אצל מעסיק כלפי המעסיק בנושאים ספציפיים".
 
 
 
2.3.2 יו"ר ועד הכללי זכאי להשתתף בדיונים של נציגות המהנדסים
עם המעסיק אולם הועד הכללי אינו מוסמך לגרוע מסמכויות הנציגות".
 
51. ב"כ הנתבע מס' 2 טוען, כי עפ"י סעיף 2.3.1 אזי ועד המהנדסים המקומי ביחד עם נציג הסתדרות המהנדסים מהווה את הנציגות המוסמכת של כלל המהנדסים בנתבעת מס' 1. היות ונציג ההסתדרות המהנדסים לא לקח חלק בתביעה זו בביה"ד - על כן תובע מס' 1 לא היה מוסמך לתבוע בביה"ד עפ"י הסדר האוטונומיה.
 
תובע מס' 2 מר יעקב חי העיד בביה"ד (ראה עמ' 32 לפרוטוקול), כי ועד המהנדסים אינו זקוק לאישור הסתדרות המהנדסים ביחס לכל ההליך המתנהל בתיק זה, היות וקיימת הסכמה כללית של הסתדרות המהנדסים, כי ועד המהנדסים מטפל ברמות של הגדרות ומינויים של מהנדסים בחברת החשמל, ולכן אין צורך בהסכמת הסתדרות המהנדסים בתיק זה.
 
52. כל הצדדים בתיק זה השתתפו בדיונים שהיו בתיק בר"ע 1595/00 של ביה"ד הארצי לעבודה כשהתנהלו בביה"ד הזה כערכאה ראשונה, כולל הסתדרות המהנדסים. בתיק הנ"ל הסתדרות המהנדסים הסמיכה במפורש את ועד המהנדסים לטפל ולייצג את המהנדסים בהליכים בביה"ד ובקשה להשתחרר מהמשך הופעה בביה"ד, וכך אמנם נעשה. מכאן, כי הסמכה כללית לייצוג ניתנה לועד המהנדסים בסכסוך עם ארגון העובדים בביה"ד, אם כי לא במפורש ולא במסגרת הדיון בהליך זה, כפי שנעשה בתיק הנ"ל.
 
53. ב"כ הנתבעים טענו בסיכומיהם גם על העדר הסכמה של הסתדרות המהנדסים לתביעה זו, וכי תובע מס' 1 לא קיבל הסכמה בכתב להגיש את התביעה הנוכחית. התביעה בתיק זה הוגשה לביה"ד בתאריך 22/10/01. שני הנתבעים יכלו לפנות בכתב להסתדרות המהנדסים ולבדוק את המצב לאשורו - אם סברו, כי צודקים בטענתם, אך דבר לא נעשה בנדון. על כן עדותו של מר חי בנדון אמינה עלינו, ולמעשה היא גם מקבלת אישור לכך במכתבו של מר שלמה שני מיום 2/8/02, כי זו מגמת ההסתדרות ודרך פעולתה כיום.
 
54. הסכם האוטונומיה של המהנדסים אינו מגדיר בצורה ברורה את "קווי התיחום" שבין
הוועדים במקומות העבודה לבין וועדי המהנדסים. קרוב לוודאי שחלל משפטי זה לא נוצר ביד המקרה; סביר להניח שהצדדים להסכם ביקשו לאפשר לחיים לצקת תוכן מציאותי להסדרים ביניהם, מבלי לכבול עצמם במסמרות להסכמים דווקניים שיתכן ויסתבר מאוחר יותר שאינם ישימים כלל, או שהנזק שביישומם עולה על התועלת הגלומה בהם.
 
55 בנסיבות אלו, כאשר ההסכם שותק, יש להשתמש בכלים פרשניים שיסייעו בידינו
להשלים את החסר. וכך נאמר בענין זה על ידי כב' השופט ד. לוין בדעת רוב, אליה הצטרף כב' המשנה לנשיא כתוארו דאז, השופט א' ברק, בע"א 4628/93 - מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) . פ"ד מט(2), 265 ,עמ' 292-293:
"השופט מפרש את הטקסט המשפטי על רקע תכליתו. הוא מגיע למסקנה כי שתיקתו של ההסדר המשפטי בסוגיה מסויימת מהווה חסר באותה סוגיה. "פרשנות היא איפוא תהליך הקודם להשלמה. רק משנחה דעתו של בית-המשפט כי הצדדים לא הסכימו בעניין החסר, ואת מסקנתו זו הוא מגבש תוך פרשנותו של החוזה, רק אז רשאי הוא להיפנות לתהליך ההשלמה" (פרידמן וכהן, שם, עמ' 270)".
 
 
56. כאשר משווים את סעיפים 2.3.1 ו- 2.3.3 לסעיף 6 להסדר האוטונומיה, אזי קיימת אי בהירות מבחינת הניסוח בהסדר האוטונומיה.
 
סעיף 6 להסדר האוטונומיה קובע כדלקמן:
"ועד המהנדסים
במקומות העבודה או אצל מעסיקים בהם מועסקים 10 מהנדסים ויותר, ועד העובדים הכללי או הארצי בשיתוף ועד המהנדסים מייצג את כלל העובדים - כלפי המעסיק בעניינים כלליים."
 
סעיף 6 דן בסמכויות בנושאים כלליים בעוד שסעיפים 2.3.1. ו- 2.3.2 מופיעים תחת הכותרת של "הטיפול בנושאים ספציפיים", ובתת פרק בסעיף 2.2 הוא מתייחס לטיפול בנושאים ספציפיים ברמה הארצית והמקומית, כאשר יש צורך בהתערבות של הסתדרות המהנדסים, כגון: הסכמי השכר עליהם חותמת ההסתדרות לעומת זאת ברמה המקומית הסמכות היא לועד המהנדסים המקומי.
 
57. סעיף 2.3.1 קובע, כי ועד המהנדסים ביחד עם ב"כ הסתדרות המהנדסים מהווה את הנציגות המוסמכת, אך אין זה סביר במציאות של היום שהסתדרות המהנדסים תהיה מעורבת במתרחש בכל מקומות העבודה בארץ הגדולים או הקטנים, או תנהל אותם. על כן בא סעיף 6 ונותן לועד המהנדסים במקומות העבודה את הסמכות לייצג את כלל העובדים כלפי המעסיק בעניינים כלליים. כגון: למשל, הסכמי שכר. מכאן, כי ייצוג המהנדסים בנושאים הקשורים למקום העבודה, ואינם במישור הארצי של כלל המהנדסים בארץ, נתונים בידי ועד המהנדסים המקומי בכל מפעל ומפעל. כאשר מתעוררות שאלות עקרוניות הם יכולים לבקש את התערבות הסתדרות המהנדסים בנדון.
 
58. באותה גישה נוקט גם מר שלמה שני - יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות החדשה במכתבו מיום 2/8/02 המופנה ליו"ר חברי ועד המהנדסים בזו הלשון:
"... תשומת לבכם המיוחדת, מופנות לאמור בהסדר האוטונומיה
משנת 1989, בעניין הסמכויות הבלעדיות המוקנות לנציגות המהנדסים... לטיפול בלעדי בעניינים ספציפיים הנוגעים למהנדסים... וזאת בנוסף ומעבר לחובת שיתוף נציגי המהנדסים במסגרת הועד הכללי בעניינים הכלליים המקום העבודה.
 
הנכם מתבקשים לפעול בהתאם לאמור בנ"ל, בדיונים ו/או במו"מ עם ההנהלה במקום עבודתכם, בכל הנוגע לכלל ציבור המהנדסים...
 
הצוותים ההסתדרותיים, כאמור בחוקה, הוקמו בימים אלה ופרסום
עליהם ואופן פעולתם יימסרו לידיעתם בימים הקרובים".
 
59. ממכתבו של מר שלמה שני עולה בבירור, כי לועד המהנדסים יש סמכויות בלעדיות לדון עם ההנהלה לא רק בנושאים כלליים עפ"י סעיף 6 להסדר האוטונומיה אלא גם בנושאים ספציפיים עפ"י סעיפים 2.1.2 ו- 2.1.3 להסדר האוטונומיה, וזאת בנוסף לפעילות במסגרת הועד הכללי במקום העבודה.
על כן ועד המהנדסים פעל כדין עפ"י הסדר האוטונומיה הנזכר לעיל.
 
60. הסכם הפשרה בתיק בר"ע 1595/00
אין מחלוקת בין הצדדים, כי בתיק בר"ע 1595/00 הסכסוך התייחס לבחירות למועצת העובדים המרחבית במחוז הצפון, ולייצוג המהנדסים. לאחר כשנה של התדיינויות נחתם בתאריך 10/10/01 הסכם פשרה בין הצדדים עליו חתומים כל הצדדים המתדיינים בתיק הנוכחי:
 
סעיף 4.1 להסכם הפשרה קובע כדלקמן:
"מבנה הארגון (ארגון העובדים בחברת החשמל)... והפעילות השוטפת של הארגון, יהיו ויתנהלו על פי חוקת ההסתדרות הכללית החדשה, תקנון ועדי עובדים ובהתאם לתקנון המיוחד".
 
סעיף 17 לפרק ג' לחוקת ההסתדרות, קובע כדלקמן:
"הסתדרויות מקצועיות ארציות אשר יש להן הסכמי או הסדרי אוטונומיה עם ההסתדרות, יחולו לגביהם ההוראות הבאות:
 
א. הוראות הסכמי או הסדרי האוטונומיה כפי שנחתמו או
הוסכמו בעבר - יהיו חלק בלתי נפרד של חוקה זו - ויהיו
הוראות מחייבות לכל דבר ועניין".
 
הסדר האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים (1989) הינו חלק מחוקת ההסתדרות. לכן אין ספק בדבר, כי הסדר האוטונומיה (1989) בהיותו חלק מחוקת ההסתדרות הכללית מחייב מבחינת הפעילות השוטפת את נתבע מס' 2.
 
61. סעיף 14 להסכם הפשרה החיל על נתבעת מס' 1 רק את הסעיפים 11 ו- 13 להסכם הנ"ל המחייבים אותה לשלם את דמי החבר לאגודות המקצועיות של המהנדסים וכן למחיקת כל ההליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים.
 
יחד עם זאת - אין להתעלם מסעיף 9 להסכם הקובע כדלקמן:
"9. הסדרים קיימים
אין בהסכם זה כשלעצמו כדי לפגוע, לגרוע או להוסיף על הסכמים קיבוציים ו/או הסדרים קיבוציים עם הנהלת החברה ו/או נהלים ו/או נוהגים ככל שהיו קיימים ערב תחילת הסכסוך".
 
על כן סעיף 9 מחיל בפועל את הסכם הפשרה על נתבעת מס' 1 ומתיר את המשך קיומם של הסדרים קיימים שהיו נהוגים בין כל הצדדים ערב פרוץ הסכסוך.
 
62. נתבעת מס' 1 טוענת, כי בסעיף 9 אמנם קיימת הפניה ל"הסדר האוטונומיה" אך הוא אינו מטיל עליה חובה להתייעץ עם התובעים אלא רק קובע, כי התובעים מייצגים את המהנדסים כלפי המעביד בנושאים ספציפיים.
 
הנתבעת מס' 1 מתעלמת הן מסעיף 2.3.2 וסעיף 6 להסדר האוטונומיה. סעיף 2.3.2. הקובע במפורש, כי הועד הכללי אינו מוסמך לגרוע מסמכויות הנציגות של המהנדסים, ואילו בסעיף 6 נקבע, כי ועד העובדים הכללי או הארצי בשיתוף ועד המהנדסים מייצג את כלל העובדים כלפי המעסיק בעניינים כלליים.
 
מכאן שלועד העובדים המרחבי אין סמכות לפגוע בזכויות או בסמכויות של ועד המהנדסים - ולקבוע על דעת עצמו ביחס לתקני משרות, קידום בדרגות, קידום במשרות, או שיבוצים כשמדובר במשרות של מהנדסים בלבד. יתר על כן - גם בזמן הייצוג בפני הנהלת נתבעת מס' 1 קיימת חובה לנתבע מס' 2 עפ"י סעיף 6, לשתף את ועד המהנדסים בייצוג המהנדסים בפני נתבעת מס' 1 בכל הנוגע למהנדסים עצמם.
 
63. כן אין להתעלם מכך, כי עפ"י סעיף 2.3.2 להסדר האוטונומיה, יו"ר הועד הכללי זכאי ורשאי להשתתף בדיונים של נציגות המהנדסים עם חברת החשמל. אך כאמור בהסדר האוטונומיה נקבע במפורש, כי לועד הכללי אין סמכות לגרוע מסמכויות נציגות ועד המהנדסים. על כן בזמן חילוקי דעות בין ועד המהנדסים לבין הועד הכללי - יו"ר הועד הכללי של עובדי חברת החשמל במחוז הצפון - מר דוד ביטון - אינו יכול לכפות את דעתו על ועד המהנדסים כטענתו, כשמדובר במינוי של מהנדסים בלבד או שינוי הגדרות וכו'. ליו"ר הועד הכללי אין את "הקול המכריע", כטענתו, כדי להחליט על דעת עצמו ביחס לשלושת המהנדסים, וזאת ללא הסכמת ועד המהנדסים, כפי שאכן עשה בפועל במקרה הנוכחי, כשאישר את מינוי שלושת המהנדסים - ללא הסכמת ועד המהנדסים.
 
64. מר דוד ביטון הינו יו"ר ארגון העובדים במרחב הצפון ותפקידו מחייבו לדאוג לפעול לטובת עובדי החברה. במסגרת תפקידו זה רשאי מר ביטון לשקול "שיקולים ממלכתיים" רק כל עוד מתיישבים אלו עם שיקולים של טובת העובדים.
 
65. יו"ר הוועד הכללי מר ביטון העיד, כי ליו"ר הוועד הכללי יש מעין "סמכויות על", מכוחן הוא רשאי לקבל החלטה הנוגעת לסקטור מסויים - בענייננו סקטור המהנדסים - גם כאשר הנציגים המוסמכים של סקטור זה מתנגדים לקבלתה.
 
לעדותו זו לא צירף מר ביטון כל אסמכתא שתתמוך בעמדתו; גם עיון בפרק הדן בוועדי עובדים שבחוקת ההסתדרות לא העלה כל ביסוס לטענה זו.
 
משלא הובאו בפני בית הדין כל ראיות התומכות בעמדתו של יו"ר הוועד כפי שמצאה ביטויה בעדותו, אין לבית הדין אלא לסמוך על ה"ידיעה השיפוטית" שלו, לפיה במערכת דמוקרטית קולו של אדם אחד הינו בעל משקל זהה לקולו של האחר - אלא אם כן נאמר במפורש אחרת. משלא מצאנו כל אמירה אחרת גם בתקנון וועדי העובדים הכללי - אין לנו אלא להסיק, שהעקרון הכללי חל גם בענייננו.
 
בנוסף - הטענה של מר ביטון בדבר "סמכויות העל" חותרת למעשה תחת עצם המטרה העומדת בבסיסם של הסכמי האוטונומיה, דהיינו שמירת מעמדן של קבוצות מקצועיות במסגרת ההסתדרות הכללית.
 
66. ועד המהנדסים מכיר את ציבור המהנדסים ואת צרכיו המיוחדים ויכול לפעול לשם הגנה על צרכים אלה מתוך שיקולים ענייניים. על כן יש להתחשב בעמדתו בכל סוגיה הנוגעת למהנדסים.
 
67. חזקה על וועד המהנדסים שהוא, ולא הוועד הכללי, יטיב לשקול ולאזן בין האינטרסים של הפרט לאלו של הקבוצה - ציבור המהנדסים במרחב הצפון - ולכן הוקנתה לו אותה "אוטונומיה" בנושאים הספציפיים לסקטור זה. ומה לך ספציפי יותר מאשר קידום ואיוש משרות שדרישה מקדמית לגביהן הוא היות המועמד מהנדס במקצועו?
 
68. הסכם האוטונומיה של הסתדרות המהנדסים, המוחל גם על היחסים בין הוועד הכללי לוועד המהנדסים בחברת החשמל קובע מפורשות שבעניינים הספציפיים לסקטור זה מוקנית סמכות ההכרעה לוועד המהנדסים. משסרב וועד המהנדסים להמשיך בדיון עם ההנהלה ועזב את חדר הישיבות - שוב לא היתה לשום גורם, ויו"ר הוועד הכללי בכלל זה, כל סמכות להמשיך בדיון ולקבל החלטה בענין. יו"ר הוועד הכללי חרג מסמכותו בכך שקיבל החלטה בענין שהוא במובהק עניינו של סקטור המהנדסים בניגוד לעמדת הנציגות המוסמכת של המהנדסים, הלא הוא וועד המהנדסים.
 
קיומו של נוהג
69. העיד מטעם נתבע מס' 2 העיד מר דוד ביטון, שהינו, כאמור, יו"ר ועד העובדים במרחב הצפון. מעדותו מתברר, כי ההנהלה נוהגת לפנות לועד העובדים המרחבי ביחס לאישור מינוי או שינוי הגדרה לעובד - אך אם הועד מתנגד אז המינוי ייכשל ו"לא יעבור", וכדבריו בעמודים 81-82 לפרוטוקול:
"אם ההתייחסות שלנו שלילית לעניין מתנהל דיון פנימי.
ההחלטה הסופית בשום פנים ואופן לא של החברה...
לא זכור לי מקרה שבו ההנהלה הכריעה בנושא של הגדרה
או מינוי בניגוד לדעת ועד העובדים.
 
אם אנחנו מתנגדים למינוי המינוי לא יעבור".
 
לשאלת נציג הציבור ענה מר ביטון:
"על המינוי חתומה ההנהלה, אבל מצוין גם שם הסכמת ועד העובדים".
 
ובסיום הסביר מר ביטון:
"במקרים שאנחנו התנגדנו אז ההנהלה שקלה את עמדתה מחדש...
זו התרבות הארגונית והנוהג הקיים מזה עשרות שנים".

70. בעדותו הנ"ל - אישר מר ביטון בביה"ד את קיומו של נוהג ו"תרבות ארגונית", לפיו נתבעת מס' 1 מקבלת למעשה תמיד את עמדת ועד העובדים המרחבי ופועלת על פיו. כאשר הועד מתנגד למשל למינוי - אזי ההנהלה "שוקלת מחדש את עמדתה" והמינוי לא מתבצע.
אין זה מתפקידנו להעיר כאן על "התרבות הארגונית" הנ"ל - אשר "מפתיעה" בלשון
המעטה...
 
71. בנוסף אישר מר דוד ביטון את טענת התובעים, כי עפ"י הנוהג שהיה קיים בחברת החשמל, אזי ועד המהנדסים היה הועד הסקטוריאלי שאישר את המינויים של המהנדסים עד לדרג של ממ"ח אישי (ראה בנדון את סעיפים 5.1. ו- 5.2 לתצהירו נ/6), וכדבריו:
"5.2. אבהיר כי במקרים שבהם מוצעים ע"י הנהלת החברה
הגדרות של בעלי תפקידים זוטרים - עד לדרגת מנהל מחלקה או תפקידים מיוחדים - כי אז מובאית ההמלצה מאת הנהלת החברה אל מזכירות ארגון העובדים.
 
הנושא מובא לידיעת נציגי הועד האחראים לטיפול בעובד לגביו נשלחה המלצה ומשמתקבלת התייחסותו (הסכמה או אי הסכמה) משיב מזכיר הארגון תשובה להנהלה בהתאם.
 
 כן מסר מר ביטון בתצהירו נ/6 (ראה סעיפים 5.3 ו- 5.6), כי במקרים בהם קיימת
מחלוקת לגבי המינוי המוצע ע"י הנהלת החברה - בין הסקטורים השונים שבתוך הועד הכללי - כי אז מובא הנושא לידיעת יו"ר ארגון העובדים לטיפול במסגרת סמכותו.
 
72. מטעם נתבעת מס' 1 העיד מר יוסף שימלה המשמש בתפקיד מנהל כח האדם בחטיבת
הייצור. עפ"י עדותו - הוא נהג לנהל מו"מ לגבי כל עובד מול נציג סקטור העובדים אליו הוא שייך. וכדבריו בעמ' 47 לפרוטוקול:
"עם כל סקטור ניהלתי משא ומתן עם האנשים שלו".
 
ובעמוד 55 לפרוטוקול העיד:
"היה נוהג שישבתי עם כל סקטור בנפרד וסיכמתי... לאחר
הישיבה עם נציג הסקטור, לאחר שהייתי מקבל את הסכמתו,
לא הייתי פונה לארגון העובדים כי זה לא היה הנוהג. אם זה היה
הנדסאים הייתי פונה לנציג ההנדסאים. אם זה היה למהנדסים אז הייתי פונה לנציג המהנדסים.
לגבי מנהל המחלקה אצלנו באגף חטיבת ייצור והולכה המקצועיים הם מהנדסים בלבד, ולכן שמה הייתי פונה רק לועד המהנדסים".
 
ובעמוד 56 לפרוטוקול המשיך והעיד:
"מה שמנהלי כח אדם אחרים נהגו לא ידוע לי. אני יכול להגיד
עדות שמיעה אבל זה לא רלבנטי. לגבי - מה שסיכמתי עם נציג סקטור בעבר זה היה סגור גם פורמאלית וגם מעשית.
 
73. גם תובע מס' 2 מר יעקב חי העיד על הנוהג שהיה מקובל בנתבעת מס' 1 במסגרת עדותו הראשית בעמ' 10-11 לפרוטוקול:
"המשותף לכל מנהלי כח אדם ולדרך עבודתם, הוא ששום דבר לא נעשה בתחום המהנדסים ללא הסכמת ועד המהנדסים. כולם כאחד פונים לועד המהנדסים ולנציגות המהנדסים, בנושאים של מהנדסים. ההבדל בגישות העבודה זה בנוהל הפנימי של כל אחד מהם.
 
 
 
למשל, מנהל כח אדם... שהיה עד לאחרונה משה חכם... השיטה שהוא הנהיג היתה שיטה ישירה בטיפול ומינוי הגדרות של מהנדסים, שכל נציגות המהנדסים היתה מגיעה אליו ומנהלת אתו משא ומתן ישירות ומה שהיה מסוכם זה מה שהיה יוצא לפועל מבלי שהדבר יובא לידיעת ארגון העובדים או ועד העובדים. בדר"כ זה היה בעל-פה ואם היה צורך היינו גם חותמים.
 
גם מחליפו מר משה לסרי - נוהג כמוהו. המשא ומתן הישיר הוא לא רק עם סקטור המהנדסים, אלא עם כל סקטור הוא נוהג באותה הצורה. לגבי מנהל כ"א ... מר דני שחם... הנוהג כפי שפרטתי אצל משה חכם, ישירות עם ועד המהנדסים".
 
ולסיכום הוא מעיד בעמ' 13 לפרוטוקול כדלקמן:
"לשאלה האם היה פעם איזה מינוי שלא נעשה בהסכמה ישירה או עקיפה של ועד המהנדסים... אני משיב... תמיד ידענו ותמיד הדברים היו בהסכמתנו. גם בצורה ישירה וגם בצורה עקיפה. כשאני אומר בצורה עקיפה ז"א שנשלח מכתב לארגון העובדים. בארגון העובדים וידאו שמדובר במהנדסים ואז העבירו את זה לנציגות המהנדסים לקבל את תגובתה והסכמתה... ברגע שהיינו נותנים את הסכמתנו או הערותינו לאותם מינויים, זאת היתה התגובה של הארגון".
 
74. מעדויות ההגנה של מר חיים שינר, מרדכי ולדמן, דני מרום ואלי באום ומר שי אמסלם
הממלאים תפקידים שונים בנתבעת מס' 1 עולה, כי אצל חלקם היה מקובל לשוחח עם נציגי הועדים הסקטוריאליים בצורה "לא פורמלית" אבל לצורך קבלת האישור הפורמלי היו פונים באופן רשמי לועד העובדים - כלומר לנתבע מס' 2 - ורק כאשר ועד העובדים היה מאשר פורמאלית את המינוי או שינוי ההגדרה, הדבר היה מתבצע בפועל.
 
75. מכל העדויות עולה בצורה חד משמעית, כי קיים נוהג בנתבעת מס' 1 להיוועץ עם הועד
הסקטוריאלי באיוש משרות, שינויי הגדרה, מינויים וכו'. הפניה מטעם הנהלת הנתבעת מס' 1 התבצעה לעיתים ישירות לועד הסקטוריאלי, כפי שנהג מר שימלה לעשות, או בצורה פורמאלית באמצעות ועד העובדים המרחבי אשר היה מעביר את הנושא לאישור הועד הסקטוריאלי, אך תמיד נדרש ועד המהנדסים לאשר את המינוי או שינוי ההגדרה, וחתימת ועד המהנדסים והסכמתם - מתנוססת בקביעות על המסמכים הללו (ראה מסמכים ת/3 - ת/6).
 
כמו-כן נקבע, כי בנושאים שלגביהם אין הסכמה בין הועד הארצי להנהלה, יובאו למשא ומתן בין המנהל הכללי של הנתבעת מס' 1 לבין ההסתדרות הכללית.
 
76. על כן אנו קובעים, כי הוכח בביה"ד קיומו של נוהג המחייב את נתבעת מס' 1 לקבל את
הסכמת הועד הסקטוריאלי, בין במישרין ובין בעקיפין באמצעות ועד העובדים המרחבי, וזאת בכל הנוגע לשינוי הגדרות תפקידים של מהנדסים ו/או מינויים לתפקידים וכו'.
 
הועד המרחבי צריך לקבל את עמדת ועד המהנדסים כאשר מדובר בנושאים פנימיים המתייחסים למהנדסים בלבד, ולהעבירו להנהלת נתבעת מס' 1 - ולא להתעלם ממנו ולבטלו על דעת עצמו - מבלי ליידע את ועד המהנדסים - כפי שעשה מר דוד ביטון במקרה הנוכחי. התנהגות זו פסולה מעיקרה.
 
חוקת העבודה של עובדי חברת החשמל
77. פרק כ' לחוקת העבודה של נתבעת מס' 1 שהינו בגדר, הסדר קיבוצי, מתייחס לסמכויות ארגון העובדים. סעיפים 220 - 223 לחוקה קובעים, כי ועד העובדים המרחבי מייצג את כל העובדים במרחב כלפי החברה. מתפקידו של ועד העובדים להביא בפני ההנהלות המקומיות של נתבעת מס' 1 את הנושאים המקומיים של העובדים במרחב. בנושאים הכלליים המתייחסים לכל ציבור העובדים, אזי הדבר בסמכות הועד הארצי לייצג את העובדים בפני ההנהלה, וכן לייצג בנושאים שבהם אין הסכמות בין הועד המרחבי להנהלה המקומית.
 
אין בחוקת העבודה "סמכויות על" ליו"ר ועד העובדים המרחבי ואפילו לא ליו"ר הועד הארצי של ארגון העובדים.
 
אמנם חוקת העבודה אינה מאזכרת את סמכויות הוועדים הסקטוריאליים במפורש, אך
הדבר מוסדר כאמור בהסדר האוטונומיה של המהנדסים אשר גם הוא מחייב את הצדדים בתיק זה.
 
78. פרק ח' לחוקת העבודה של נתבעת מס' 1 מתייחס לשכר ותנאי שירות של העובדים.
השכר החודשי הרגיל נקבע עפ"י הסכם בין הנהלת החברה לבין הועד הארצי (ראה סעיף 91). דרגות השכר של העובדים האקדמאים תשונינה עפ"י הסכם שיקבע בין הנהלת נתבעת מס' 1 לבין הסתדרות ועד העובדים (ראה סעיף 96).
 
גם העלאה בדרגה או מניעת קידום בדרגה יעשה תוך תיאום בין הנהלת נתבעת מס' 1
לבין ועד העובדים. וכך נאמר בסעיף 103 (ראה מסמך ת/7).
"...
החברה תדון עם ועד העובדים על דרגתו של עובד המועבר לתפקיד
אחר או שהגדרתו שונתה, ואם יוסכם על העלאתו של העובד בדרגה, יועבר לדרגה חדשה מיום העברתו לתפקידו החדש/ שינויי ההגדרה".
 
79. עפ"י חוקת העבודה של עובדי חברת החשמל מחובת ההנהלה להתייעץ עם ועד העובדים
המקומי המרחבי ביחס לבעיות המקומיות של העובדים, ובמישור הארצי עם הועד הארצי. חובת ההיוועצות המקומית בין ההנהלה המקומית לועד המרחבי מתייחסת להעלאה בדרגה, העברה לתפקיד חדש, לשינוי הגדרה.
 
80. מתצהירו של מר יוסף שימלה מנהל כח אדם, ייצוג והולכה במרחב הצפון (ראה מסמך
נ/2) מתברר, כי בשנת 1996 הוחלט בנתבעת מס' 1 על מבנה ארגוני חדש, שכלל בין היתר פיצול אגף התפעול לשני אגפים נפרדים – אגף הולכה והשנאה ואגף הייצור. לאחר בדיקות רבות, ניתן האישור מטעם הנהלת נתבעת מס' 1 למבנה ארגון זה, והתוכנית הועברה להתייחסות ארגון עובדי חברת החשמל, כמקובל.
ארגון העובדים התנגד לארגונו מחדש של מטה אגף היצור, ואולם באותו שלב כבר עבדו שלושת המהנדסים, ה"ה גוטמן ומזוז, כמנהלים בפועל באגף זה.
 
81. עם עיכוב המכרז לתפקיד מנהלי מחלקות, והיות ומהנדסים אלו כבר איישו בפועל את תפקידיהם, התעורר הצורך לשדרג מעמדם כדי שיהלום את עבודתם בפועל ותוך ידיעה כי בעתיד ממילא יפורסם מכרז לתפקיד האמור.
 
82. נתבעת מס' 1 טוענת, כי בסמכותה היה ליזום את שיפור תנאיהם של 3 מהנדסים, מכח סמכות הנתבעת מס' 1 לפי נוהל פנימי מס'01-02-03, "נהלים פנימיים: קביעה או שינוי הגדרה" (להלן: "הנהלים") (ראה מוצג נ/1).
במקרה של שדרוג ל"תפקיד מיוחד" הדבר מתבצע ללא צורך במכרז, עפ"י המלצת מנהל האגף/מחוז ומנהל אגף משאבי אנוש, באישור מנכ"ל החברה ובתיאום עם הועד המרחבי.
 
83. הנתבעת מס' 1 מתבססת במינוי של שלושת המהנדסים על הנוהל הנזכר לעיל.
עפ"י נוהל 01-02-03. לטענתה לא היתה מוטלת עליה כל חובה להיוועץ עם ועד המהנדסים.
 
84. לטענת נתבעת מס' 1 היות ולא מדובר במכרז אלא בהגדרת תפקיד, חלים הנהלים הפנימיים בדבר קביעה או שינוי הגדרה שצויינו לעיל. משיגיעו הנתבעים להסכמות באשר לכינונה של מטה אגף הייצור, יפורסם מכרז לתפקידים האמורים אשר עליו יחולו נהלי 08-04-01 "מכרזים פנימיים לאיוש תפקידים פנויים" - בדבר מכרז, כאשר בועדת מכרז זו יהיה ביטוי לועד המהנדסים.
 
85. סעיף 3.4 לנוהל 01-02-03 קובע כדלקמן:
"שינוי הגדרות ברמה פיקודית לראש מדור בכיר ומעלה שלא כתוצאה ממכרז או לרמה מקצועית מקבילה או שינוי לתפקיד תיקני שלא מאושר במנה הארגון שינוי הגדרות ברמה פיקודית לראש מדור בכיר ומעלה שלא כתוצאה ממכרז או לרמה מקצועית מקבילה או שינוי לתפקיד תיקני שלא מאושר במבנה הארגון טעונים אישור מנהל אגף כח אדם."
 
 
 
ובסעיף 6:
"הודעות": "מנהל כח אדם יודיע על שינוי הגדרה, במכתב.... לרשומים מטה:
6.1 לעובד
6.2 למנהל אגף/מחוז
6.3 למהנל המחלקה
6.4 לועד העובדים"
 
נכון כאמור שאין חובת היוועצות עם ועד המהנדסים עפ"י נוהל 01-02-03, אך נתבעת מס'
1 אינה יכולה, רק כאשר מדובר במהנדסים, להתעלם בכוונה תחילה מ"התרבות הארגונית" הקיימת אצלה עשרות שנים עפ"י עדותו של מר דוד ביטון יו"ר הועד, כי כל מינוי ו/או כל שינוי במעמד או בהגדרת תפקיד חייב לקבל תחילה את הסכמת ועד העובדים המרחבי, וללא הסכמה כזו אין מינוי!!!
 
חובת תום הלב וייצוג הוגן
86. ביחסי העבודה יש לשמור על איזון בין האינטרסים של הפרט והקבוצה - אך בה-בעת גם על האינטרסים הכלליים של מקום העבודה. אמר על כך בית הדין הארצי, בדב"ע לד/3-66 אברהם סוקירנסקי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה פד"ע 1 70, 80 את הדברים הבאים, היפים גם לענייננו:
"בטענה, כי מכוח חוק השליחות חייבת מועצת הפועלים "להציג את ענינו של העובד כבאת-כוחו, והיא יכולה לייצגו או שלא לייצגו, אבל אינה יכולה לנקוט עמדה הנוגדת את רצונו" (סעיף 6, פיסקה ד', שבחלק I דלעיל), יש משום התעלמות מיסודות יחסי עבודה הקיבוציים ומשפט העבודה הקיבוצי, ועל אף המגבלות העולות מכך שחוקת העבודה אינה הסכם קיבוצי, היחסים בין "הדסה" לבין עובדיה הם ביסודם יחסי עבודה קיבוציים. ארגון עובדים אינו נציגו של כל עובד ועובד, אלא נציג של כלל העובדים. אין הוא פועל מכוח שליחות שכל עובד ועובד הטיל עליו, ויכול לבטלה עת ירצה לבטל. פועל הוא מכוח ההכרה ביחסים קיבוציים בתחום יחסי העבודה ומשפט העבודה, וההכרה ב"קיבוץ" (קולקטיב) בעל קיום משלו ונציגות משלו". (ההדגשות אינן במקור).
 
87. ביסוד אמירה זו מונחת התפיסה, כי "השלם גדול מסך כל חלקיו", וכדי לאפשר קיומם של יחסי עבודה קיבוציים יש להביא בחשבון קיום אינטרסים שמעבר לאינטרסים פרטיקולריים של יחיד או קבוצה במקום עבודה.
 
88. כמו ביחסים שבין הפרט לנציגותו, כך גם ביחסים בין קבוצה אחת - וועד המהנדסים בענייננו - לבין הנציגות הכללית, קיימת חובת הייצוג ההוגן.
 
בענין דומה אמר כב' השופט העליון דאז ב. שרשבסקי בבג"צ 410/76 - גיא חרות נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים . פ"ד לא(3), 124 ,עמ' 134-135:
"טעות זו גם הביאה לפגיעה בעיקרי הצדק. בית-הדין הארצי אומר בעצמו, בפיסקה 35 לפסק-דינו, כי אם היתה קנוניה, יש מקום להתערבות ענינית של בית-הדין כדי לפסול פעולת ארגון העובדים, והרי, כפי שהראה מ"מ הנשיא בפסק-דינו, היתה כאן למעשה קנוניה בין הוועד בתור שכזה ובין קבוצת האינטרסנטים, היינו עובדי התחזוקה שמתוך שורותיהם באים מהנדסי הטייס. קנוניה זו, אפילו גרועה היא מזאת שיכלה להיות בין המעביד וקבוצת עובדים. שם כל אחד מהצדדים מייצג רק את הענין שלו ואינו נקרא דוקא להתחשב בענין של השני. אולם הוועד, שמתפקידו לייצג את הענין של כלל העובדים ואשר נקרא לא להקריב את הענין של קבוצת עובדים אחת על פני זו של קבוצה שניה, ושבמקום זה ללא כל הצדקה ענינית ורק כדי לפעול לטובת קבוצה אחת, עושה מעשה לטובת הקבוצה האחת על-מנת שזו תזכה ליתרון שאינה זכאית לו מבחינה ענינית, וזאת על חשבון הקבוצה השניה, פועל במתכוון נגד כל הגינות לרעת הקבוצה השניה, ופעולה כזאת אינה אלא מעילה בתפקיד ומעילה באמון של הקבוצה הניזוקה".
 
89. לצורך הגנה על האינטרסים הקולקטיביים של העובדים בחברת החשמל אסור לועד העובדים המרחבי לעשות שימוש לרעה בכוחו ובמעמדו זה. חייב הוא להגן במידה שווה על האינטרסים של כל קבוצה וקבוצה, ולא להעדיף אינטרסים של האחת על פני אלו של רעותה.
 
 
 
90. ביחסי עבודה מתחייבת חובת תום לב מוגברת. אמר על כך בית הדין הארצי, ב-
ע"ע 1208/00 - אלי עילם נ' מ.ל. בנייה ופיתוח בע"מ . תק-אר 2002(3), 1506 ,עמ' 1508:
"יחסי עבודה הם יחסים מיוחדים במינם, הם יחסים קרובים מאד ומתמשכים. על כן דרושה הגינות מוגברת ביחסי עבודה, נאמנות מיוחדת ותום לב מוגבר. כאשר מדובר ביחסי עבודה נדרש מכל צד ליחסים, לא רק לא לפגוע באינטרסים של הצד השני, אלא גם לדאוג לאינטרסים של הצד השני. בשם דרישה זו של נאמנות מיוחדת מתערבת שיטת המשפט במוסכם בין הצדדים ליחסי עבודה עוד יותר מאשר היא מתערבת ביחסים חוזיים מסחריים".
 
91. חובת ההגינות ותום הלב המוגברת חלה על כל הצדדים בתיק זה, הן התובעים והן הנתבעים. במקרה הנוכחי - התובעים לא זכו לקבל מהנתבע מס' 2 "ייצוג הולם" בפני ההנהלה ביחס לשינוי והגדרות התפקידים של שלושת המהנדסים כשהדבר נעשה בפועל בידיעת הנהלת נתבעת מס' 1 אשר העדיפה "לעצום עיניים" ולקבל את הסכמתו של מר דוד ביטון - כי הדבר תאם את צרכיה.
 
התנהגותה זו של נתבעת מס' 1 הינה בלתי-ראויה, כי מדובר כאן בחברה ממשלתית אשר חלה עליה חובת תום הלב כלפי כל עובדיה ונציגיהם. הנהלת נתבעת מס' 1 הסכימה לשינוי בהגדרות התפקיד או שדרוג התפקיד של שלושת המהנדסים, כשהיא מודעת היטב להתנגדות ועד המהנדסים לשינויים במבנה הארגוני, אך התעלמה מהם במודע.
 
92. מחובתה של הנהלת חברת החשמל - נתבעת מס' 1 - לדאוג לשוויוניות בין כל עובדיה ולא "לעצום עיניים" נגד התופעה שסקטור המהנדסים אינו זוכה לייצוג הולם ע"י ארגון העובדים של מרחב הצפון, המתעלם מהועד הסקטוריאלי שלהם, שנבחר כדין בבחירות פנימיות ומייצג את האינטרסים של ציבור המהנדסים. היא חייבת לערב את הסקטור הרלבנטי לצורך מינוי העובדים מאותו הסקטור, והיא מנועה מלרחוץ "בניקיון כפיים" בכך שפנתה לנציגות העובדים.
 
לא מן הראוי היה לבצע "מחטף" ולמנות בו ביום את המהנדסים, לאחר שהובא לידיעת הנהלת נתבעת מס' 1, כי בכוונת התובעים לפנות לביה"ד כדי שיכריע בעניין, כפי שהתנהגה בפועל נתבעת מס' 1.
 
93. נכון הדבר, כי סכסוכים פנימיים בתוך ארגון העובדים אינם מעניינה של חברת החשמל - נתבעת מס' 1 - ואולם כל עובד זכאי להיות מיוצג בצורה הוגנת ובאופן שווה בפני הנהלת החברה. ברגע שהועד הסקטוריאלי שלו - ועד המהנדסים - לא זכה לומר את דברו בעניין - אזי הזכויות של אותו עובד עלולות להיפגע, שהרי לעובד אין קשר ישיר לארגון העובדים אלא באמצעות הועד הסקטוריאלי שלו. "עצימת עיניים" של הנהלת הנתבעת מס' 1 עת מתקבלות החלטות, תוך התעלמות מהסכסוך הקיים - אינה דרה בכפיפה אחת עם חובת ההגינות האמורה.
 
94. יתר על כן - כל אישור של נציגות העובדים על מינוי או שידרוג, או העלאה בדרגה של עובד בחברת החשמל, חייב להיות בכתב בלבד, ולא בע"פ, או ע"י מתן הסכמה באמצעות שיחת טלפון, כי כללי מינהל תקין מחייבים זאת.
 
95. המאבקים בין ועד המהנדסים לועד העובדים של מרחב הצפון נמשכים בביה"ד ברציפות משנת 2000, כשחברת החשמל נגררה לדיונים הללו כבר מתחילת המאבק.
יש לציין, כי הדיונים בפרשה זו בהיבטיה השונים התנהלו גם בביה"ד הארצי.
אנו סבורים, כי המאבקים בין ועד המהנדסים וועד העובדים המרחבי, אין בהם כדי לתרום את תרומתם לטובת עובדי חברת החשמל, אלא להיפך. מאבק כזה פוגע בכל הצדדים שלא לצורך. מן הראוי כי כל הצדדים בתיק זה ינסו למצוא את הדרך הראויה לפתרון הולם של כל הסכסוך בפרשה זו.
 
96. לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את התביעה, ואוסרים על הנתבעים ביחד ו/או כל אחד לחוד לקבל כל החלטה בנוגע להגדרות תפקידים, ו/או מינויים לתפקידי מהנדסים בחברת החשמל במרחב הצפון, לרבות מינוי לתפקידים ו/או מתן הגדרות, שלא בהסכמת ועד הסקטור המקצועי - כלומר ועד המהנדסים אליו משתייך העובד המהנדס נשוא התפקיד או המינוי.
 
97. בהתחשב בהיקפו הגדול של התיק, במספר הרב של הישיבות שהתקיימו ישלמו הנתבעים,
כל אחד לחוד, לתובע מס' 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, תוך 30 יום מקבלת פסה"ד, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.
 
איננו פוסקים הוצאות לטובת תובע מס' 2, כי התביעה הוגשה מתוקף תפקידו כיו"ר התובע מס' 1.
 
ניתן היום כ"ד באלול, תשס"ג (21 בספטמבר 2003) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
 
 
כרמלה גרודסקינציג ציבור   אבי לבנציג ציבור   א. קצירס.שופט ראשי                          



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העברת עובד לתפקיד אחר

  2. תפקיד רופא בועדת נכות

  3. התפטרות עקב שינוי תפקיד

  4. מכרז לתפקיד מורה בתיכון

  5. בקשה לעכב כניסה לתפקיד

  6. ביטול העברת תפקיד בעבודה

  7. הכשלת שוטר במילוי תפקידו

  8. בקשה להעביר בורר מתפקידו

  9. החלטה על שינוי הגדרת תפקיד

  10. מה התפקידים של מערך הכבאות ?

  11. הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו

  12. העברת מנהל לתפקיד אחר ללא שימוע

  13. דחיית בקשה להעברת בורר מתפקידו

  14. ביטול מינוי לתפקיד מבקר העירייה

  15. צו מניעה נגד העברה מתפקיד בעבודה

  16. ביטול מינוי לתפקיד בביטוח לאומי

  17. החזרת בורר שפסל את עצמו לתפקידו

  18. שינוי תפקיד לאחר חזרה מחופשת לידה

  19. תביעה להעברת מנהל מחלקה לתפקיד אחר

  20. שינוי תפקיד לעובדת לאחר חופשת לידה

  21. השעיית עובד בגלל סירוב לעבור תפקיד

  22. מינוי בעל עבר פלילי לתפקיד ציבורי

  23. העברת עובד מתפקיד עקב חקירה פלילית

  24. חסינות עובדי ציבור בעת מילוי תפקידם

  25. ערעור על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו

  26. פסק דין הצהרתי האוסר על שינוי תפקיד

  27. תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי

  28. שינוי תפקיד בעבודה בהוראת רופא תעשייתי

  29. העברת בורר מתפקידו לאחר פסק בוררות חלקי

  30. פיטורים לאחר תקופת ניסיון בגין אי התאמה לתפקיד

  31. השתתפות בהוצאות אחזקה על שימוש ברכב לצורך נסיעות בתפקיד

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון