לפני תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו בעקבות אירוע שריפה בארון חשמל בדירת מבוטח התובעת. המחלוקת בין הצדדים הנה היכן נגרם הכשל שגרם לשריפה ומי אחראי לו. טענות התובעת הרלוונטיות בתמצית: התובעת ביטחה דירה באילת. ביום 11/12/07 בשעה 21:00 או בסמוך לכך הבחין הדייר בדירה כי ארון החשמל בוער. הדייר התקשר למכבי האש שהגיעו למקום וכיבו את השריפה. בעקבות האירוע נגרמו נזקים כבדים לדירה. בדיקה שנערכה על ידי מומחה מטעם התובעת העלתה כי הנזק נגרם בשל כשל חשמלי שהתחולל בקו המחבר את מונה חברת החשמל אל לוח החשמל של הצרכן. הקו בו ארעה השריפה הותקן וחובר על ידי הנתבעת בעת התקנת המונה לדירה ושייך לנתבעת. קו זה יכול להיות מטופל אך ורק על ידי עובדי הנתבעת. בעקבות האירוע הפעילה התובעת אנשי מקצוע ופיצתה את מבוטחה. הסכומים בהם נשאה עמדו על סך של 55,659 ₪. הסכום כשהוא משוערך ליום הגשת התביעה עמד על סך של 61,425 ₪. התובעת טענה כי הנזק לדירה נגרם בגין רשלנות הנתבעת אשר בין היתר לא דאגה לתקינות מערכת החשמל ו/או לא התקינה ו/או לא חיברה כראוי את הקו בו ארעה השריפה ו/או לא פיקחה כראוי ו/או לא התריעה מבעוד מועד אודות תקלות אפשריות. לטענתה מאחר שקו החשמל שייך לנתבעת הרי שבאחריותה של הנתבעת היה לדאוג כי הקו יותקן בצורה מקצועית וראויה וכי הוא יתוחזק היטב. לטענתה כל כשל בקו החשמל השייך לנתבעת הנו באחריותה הבלעדית ומשכך חבה הנתבעת באחריות לנזקים הנתבעים. לטענתה על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח כי לא התרשלה שכן הדבר מדבר בעד עצמו. התובעת טענה גם כי מאחר שמדובר בנזק שנגרם כתוצאה מאש ומאחר שזה ארע בקו החשמל ובמתקן שהוא בבעלות הנתבעת או תחת אחריותה או בפיקוחה הרי שעליה הנטל מוטל להוכיח שלא הייתה לגבי האש או התפשטותה התרשלות שתחוב עליה בהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין. טענות הנתבעת הרלוונטיות בתמצית: ביום האירוע התקבל במשרדי הנתבעת דיווח אודות השריפה. למקום הגיעו צוות של כיבוי אש, צוות עובדים מטעם הנתבעת וכן מהנדס חשמל המומחה לחקירת שריפות ומתקני חשמל מר יוסי אבני. המומחה בדק ביסודיות את כל מערכות החשמל של הנתבעת. בבדיקה לא נמצאו כשלים במערכות של הנתבעת ולכן אלו אינן הסיבה לפרוץ השריפה. השריפה פרצה בשל כשל חשמלי בלוח הצרכן הפרטי. בדירת המבוטח בוצעו במועד בלתי ידוע לנתבעת חלוקה של הדירה לשתי יחידות דיור נפרדות הכוללת גם חלוקה של לוח החשמל וזאת ללא ידיעת הנתבעת ו/או באישורה. חלוקה זו הנה בניגוד לכל דין והיא בוצעה מבלי לקבל את אישורה של הנתבעת לכך ומבלי שהדירה נבדקה על ידי הנתבעת כמתחייב על פי החוק. הנתבעת טענה כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים הדרושים להעברת נטל הראיה וכי נטל זה רובץ לפתחה של התובעת בהתאם לכלל "המוציא מחברו עליו הראייה". כללי: הצדדים הגישו את ראיותיהם. התובעת הגישה את חוות הדעת של המהנדס מר אשר סלוצקי וכן חוות דעת שמאי מר דן הרפז. הנתבעת הגישה את חוות דעתו של המהנדס מר יוסף אבני. ב"כ התובעת הודיעה כי הצדדים הגיעו להסדר דיוני. מאחר שלא הייתה מחלוקת בין הצדדים בשאלת גובה הנזק, ויתרה הנתבעת על חקירת נציגת התובעת והתייתר הצורך בהגשת תצהיר מטעמה. כן ויתרה הנתבעת על חקירת השמאי מטעם התובעת שחוות דעתו הוגשה. להסדר דיוני זה ניתן תוקף של החלטה. בדיון ההוכחות שהתקיים בתיק נחקרו מר אשר סלוצקי ומר יוסף אבני על חוות הדעת שהגישו בחקירה נגדית. הצדדים הגישו סיכומים בכתב. דיון והכרעה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר המצוי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים החלטתי לדחות את התביעה. הכשל נפל בזוג הגידים המחברים את מונה הנתבעת ללוח הצרכן שוכנעתי כי הכשל אירע נפל בזוג המוליכים (הגידים) המחברים את מונה הנתבעת ללוח הצרכן כאמור בחוות דעתו של מר סלוצקי מומחה התובעת. מסקנותיו של מר סלוצקי התבססו על בדיקה פיזית של לוח החשמל הניזוק שבוצעה ביום 14.12.2007, 3 ימים בלבד לאחר האירוע. לעומת זאת מומחה הנתבעת מר אבני שביקר במקום לאחר שהוזמן על ידי צוות כיבוי אש על מנת לבדוק האם אירוע השריפה נגרם כתוצאה מכשל חשמלי או הצתה מכוונת, ערך בדיקה כללית בלבד. את קביעתו כי מדובר בכשל שנפל בלוח החשמל של הצרכן הוא ביסס על צילומים, אשר היו ברשותו ולא על בדיקה פיזית כפי שערך מר סלוצקי, וזאת למעלה משנה לאחר האירוע. בסעיפים 9 -11 לחוות הדעת הסביר מומחה התובעת כי מקור השריפה הינו בזוג הגידים האמור. הדבר נראה היטב בצילומים שצורפו לחוות הדעת. להלן הדברים שנכתבו בחוות הדעת: "בבדיקה של קו ההזנה, בין המונה לבין המא"ז הראשי של הצרכן בארון, אותרו סימני כשל בולטים ביותר, בצורה של התכת נחושת וסימני קשת חשמלית שהתחוללה על זוג גידים אלה כפי שניתן לראות בצילומים". מקובלים עלי דברי מר סלוצקי לפיהם הכשל לא יכול היה להיות בלוח החשמל של הצרכן לאור קיומו של כשל בזוג הגידים, שכן לא ייתכן שעל אותו קו חשמל אירעו שני קצרים. מר סלוצקי היטיב לתאר זאת בחוות דעתו ובעדותו לפני. בעמ' 6 סעיף 2 לחוות דעתו הוא כתב כדלקמן : "במידה והיה מתחולל כשל כל שהוא בלוח הצרכן הרי נתיך חברת החשמל המגן על מערכת הזנה היה נשרף ובמערכת הזנה זו לא היו מתקבלים סימנים כלשהם לאירוע כשל נוסף". בעדותו בחקירה נגדית הוא הסביר עניין זה: " ש.  בית משפט: למה זה לא אפשרי? ת.   כי המונה מוגן על ידי פיוז. אם בלוח הצרכן מתחולל אותו קצר עם ניצוצות הפיוז נשרף ואז אין יותר חשמל. אם ממשיכה שריפה היא בטח לא תגרום לקצר נוסף כי אין חשמל. אני רוצה לומר כי על קו חשמל אחד המוגן על ידי פיוז אחד יכול להיווצר רק קצר אחד ולא שניים. בקצר הראשון הפיוז קופץ ויותר אין חשמל וזה לב המחלוקת בתיק זה. אם הקצר הראשוני היה בנקודת הכשל כבר אז היה מופסק החשמל" (ראה פרוטוקול עמ' 8 ש' 10-15). אני סבור שהדברים ברורים ומשכנעים. זוג הגידים הינם באחריות הנתבעת זאת ועוד, אני מקבל גם את טענת התובעת כי על אף שזוג הגידים מצוי בחלק שיוצא מהמונה של הנתבעת אל לוח הצרכן הנו באחריות הנתבעת. מומחה התובעת הסביר עניין זה היטב גם בעדותו בחקירה הנגדית כדלקמן: "ש. על סמך מה אתה מסתמך כשאתה קובע כי זה החוטים של חב' חשמל? ת.  אני אומר שזה גבול ההפרדה בין חב' החשמל לצרכן כי בצד אחד החוטים האלה מחוברים למונה חב' חשמל ומצד שני הם מחוברים ללוח הצרכן ולכן קוראים לזה גבול. ש.מפנה לסעיף 9 לדיון וחקירה וכן סעיף 10 - שם כתוב כי זה שייך לחב' חשמל איך זה מסתדר עם מה שאמרת קודם? ת. הסברתי זאת בסעיף 9. נקודת הגבול הזו יש בעיה. חוטים אלה אין מחלוקת כי זה הותקן על ידי חב' חשמל. אני משוכנע כי המומחה שלך יגיד כך גם. חוטים אלה הם חוטים שחב' חשמל הביאה והשאירה אותם באוויר. כאשר מגיע חשמלאי לחבר לוח צרכן הוא מתחבר לחוטים אלה. אם אני רוצה לטפל בחוטים אלה כצרכן אני חייב להזמין את חב' חשמל כי אני לא יכול לגעת בחוטים אלה כי יש בהם מתח שמגיע מחב' חשמל. אם אגע בנתיכים של חב' חשמל ביצעתי עבירה. בתפיסה שלי הם חוטים של חב' חשמל" (עמ' 6 ש' 30 עד עמ' 7 ש'1-10). טענת הנתבעת כי העבודות והשינויים שביצע מבוטח התובעת הם הגורם לשריפה אינה מהווה הרחבת חזית עם זאת, דווקא דברים אחרונים אלה של המומחה שהובאו לעיל, פועלים לחובתה של התובעת. בטרם ארחיב בעניין זה עלי להכריע קודם בטענתה של התובעת שהועלתה במהלך דיון ההוכחות ובסיכומיה להרחבת חזית אסורה מטעם הנתבעת. בכתב ההגנה (סעיפים 10 ו-11) טענה הנתבעת כי בחלק מהדירות של הבניין הכוללות גם את דירת המבוטח בוצעו במועד בלתי ידוע לנתבעת חלוקה של הדירה לשתי יחידות דיור נפרדות הכוללת גם חלוקה של לוח החשמל וזאת ללא ידיעת הנתבעת. חלוקה זו בוצעה מבלי לקבל את אישורה של הנתבעת ומבלי שהדירה עברה בדיקה של הנתבעת כמתחייב על פי החוק. התובעת טענה כי מדובר בטענה ריקה מתוכן. לדבריה הנתבעת לא טענה בכתב ההגנה ואף לא במסגרת חוות דעת המומחה מטעמה כי החלוקה של לוח החשמל היוותה הגורם לפרוץ השריפה. לאור זאת אין מקום לקבל את טענת הנתבעת כי העבודות שבוצעו כאמור הן הגורם לשריפה שכן מדובר בהרחבת חזית אסורה. איני מקבל טענה זו. טענת הנתבעת כפי שהועלתה בכתב ההגנה הועלתה נגד טענת התובעת כי האחריות לנזק מוטלת על הנתבעת. גם אם הדברים לא נכתבו באופן מפורש על ידי הנתבעת, ברור כי כוונת הדברים כי במהלך ביצוע השינויים שבוצעו על ידי מבוטח התובעת ו/או על ידי מי מטעמו נעשו פעולות, אשר בגינן נגרם הכשל בגינו ארעה השריפה. כל טענה אחרת אינה סבירה. קבלת טענת התובעת משמעותה כי הנתבעת בחרה לה סתם כך לפרט בכתב הגנתה טענות סתמיות שאין בינן לבין הנושא הנדון דבר. פרשנות סבירה מחייבת לתת לדברים הנטענים תוכן ולא ריקנות מתוכן כטענת התובעת. זאת ועוד, מומחה הנתבעת אשר הנתבעת מפנה אל חוות דעתו (ראה סעיף 4(ב)) לכתב ההגנה) חוזר על הדברים. ראה סעיפים 5.3, 6.1. ו- 6.2 לחוות הדעת. אם היה ספק בקשר למשמעות העלאת הטענה בדבר ביצוע העבודות הבלתי מורשות, הרי שבתוספת לחוות הדעת של מומחה הנתבעת שהוצאה ביום 1.2.2011 הוא חוזר על דברים אלה והוא מסביר כי הגורם לשריפה הינו ביצוע העבודות הבלתי מורשות, אם כי בסופו של דבר הוא מגיע למסקנה שהכשל נפל בלוח הצרכן. התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה ולא הוכיחה כי הנזק לא ארע בשל גורם חיצוני שנוצר בקשר לעבודות הבלתי מורשות שבוצעו לאור קביעתי כי זוג הגידים הינו באחריות הנתבעת, מוכן הייתי לקבל את טענת התובעת כי על הנתבעת היה להראות שלא הייתה בהתנהלותה רשלנות בגינה יש לחייבה בתשלום הנזק. עם זאת מאחר שברור כי מבוטח התובעת ביצע עבודות שונות בלתי מורשות וזאת ללא ידיעתה של הנתבעת וללא בדיקתה ואישורה, אני סבור שבמקרה כזה הנטל עובר אל התובעת להוכיח כי לא היה בפעולות אלה כדי לפגוע בזוג הגידים בהם נפל הכשל כטענת מומחה התובעת. במסגרת זו היה עליה לזמן לעדות את המבוטח ו/או את החשמלאי ו/או את בעלי המקצוע השונים ככל שהיו, ואשר היו אחראים לביצוע עבודות אלה. עדותם של אלה הייתה נחוצה לצורך בחינת העבודות שבוצעו והאפשרות שאלה גרמו לכשל בגינו פרצה השריפה. האמור לעיל, מקבל משנה תוקף במיוחד לאור קביעתו של מומחה הנתבעת מר אבני לפיה הפגם שנפל בגידים מקורו בגורם חיצוני. מאחר שידוע כי בוצעו עבודות בלתי מורשות כאמור אזי ההנחה הסבירה היא שעבודות אלה הן שגרמו לכשל. מכל מקום על התובעת היה להוכיח כי לא כך הם פני הדברים. בתוספת לחוות הדעת של מומחה הנתבעת הוא מבקר את קביעתו של מומחה התובעת כי הכשל נגרם בזוג הגידים וכותב כי לא יכול להיגרם כשל בגידים סתם כך אלא אם יש גורם חיצוני. להלן דבריו: "מר סלוצקי מבין כי לא קיימת אפשרות לכשל חשמלי בין גידי חשמל נפרדים ללא שום גורם חיצוני, ולכן בנה תזה של חיכוך הגידים בארון העץ כגורם לפגיעה בבידוד הפלסטי. מניתוח מקומי של הכשל ניתן לקבוע כי מדובר במספר סנטימטרים מעל ללוח הצרכן, דהיינו בין הלוח למונה הצריכה, במקום בו לא קיים שום חיכוך עם ארגז העץ. הסיכוי שחוטי חשמל יפגעו מחיכוך בארון העץ אפסי לאור העובדה כי לא קיימת שום פעילות ו/או תנועה פיזית של מכלולי החשמל בלוח. מר סלוצקי יודע היטב כי לא מדובר במתקן נייד שמייצר תנועות שטח רצופות. עוד יותר קטן הסיכוי כי שחיקת הבידוד הפלסטי ייגרם ב-2 הגידים בו זמנית ובאותו מקום פיזי, שהרי לצורך היווצרות הקצר החשמלי יש צורך ב-2 הגידים כשהם חשופים" (ראה עמ' 3) בעדותו בחקירה נגדית הוא מסביר את הדברים: "ש. בית המשפט: לגבי השאלה האחרונה שנשאלת לעניין הקצר - על סמך מה קבעת כי יש גורם חיצוני? ת.  גידי חשמל נועדו כדי להעביר חשמל וזה תפקידם. לא יתכן שגיד יגע בגיד השני ללא כל סיבה חיצונית כלשהי או פגיעה בבידוד כך שיוצר קצר חשמל. קצר חשמלי נוצר בדר"כ כאשר הגידים חשופים שהרי הם עובדים צמודים אחד עם השני ללא קצר חשמלי. אם לא יהיה גורם חיצוני כלשהו או לחץ, או פגיעה מכנית חיצונית או אש לא יפגע הבידוד הפלסטי ולכן לא יהיה מצב של קצר חשמלי בין גידים אלה" (עמ' 12 ש' 10-16). בחקירתו הנגדית של מומחה התובעת עולה כי אפשרות שכזו הנה סבירה לחלוטין. אמנם בתשובותיו בחקירה נגדית הוא אמר כי אין כל קשר בין חלוקת לוח החשמל לבין הכשל אולם ברור היה כי ייתכן ובמסגרת העבודות שבוצעו אכן נגעו בגידים אלה. להלן דברים מחקירתו הנגדית: "ש.אם זה החוטים שלנו כטענתך אז תסכים איתי כי כאשר עשה הצרכן חלוקה לשתי יחידות דיור הוא נגע בחוטים אלה? ת. לא. אני מסביר כי העבודות נעשו במקרה זה לאחר היציאה מהמא"ז הראשי. כך שהצרכן לא נגע בחיבור בין המא"ז הראשי למונה. ש. איך אתה יכול לומר זאת האם היית שם כשטיפל? ת.  לא הייתי שם כשטיפל. אם הוא היה נוגע בהם לא היה חי כי יש בהם חשמל. אני מדבר על אנשים נורמטיביים שלא נוגעים בחיבור חשמל תחת מתח. ש. האם יכול להיות שהם נגעו בנתיך של חב' החשמל ונטרלו את המתח? ת. לא יכול לדעת. מבחינה טכנית אין צורך לעשות זאת כי הטיפול נעשה לאחר היציאה של המא"ז הראשי. ש. כדי להחליף את המא"ז הראשי בלוח הצרכן ל-1X40 אמפר האם נכון שצריך לגעת בגידים שבין המונה למא"ז הראשי ולנתקם? ת.  בהחלט. בהנחה שמדובר ב-1X40 אמפר" (עמ' 7 ש' 1-23). מן האמור לעיל עולה שייתכן בהחלט שבמהלך העבודות שבוצעו נגעו בגידים אלה ותוך כדי כך פגמו בהם. סוף דבר אף כי שוכנעתי כי מיקומו של הכשל הנו בזוג הגידים כטענת מומחה התובעת, אני סבור כי לאור העבודות הבלתי מורשות שבוצעו ומאחר שייתכן שהכשל קשור ונובע מהן וכן מאחר שלא נשמעו עדויות המבוטח ואו בעלי המקצוע שבצעו את העבודות האמורות מטעמו, הרי שדין התביעה להדחות. אשר על כן התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט, שכר טרחת המומחה ושכר טרחת עו"ד בסך של 12,000 ₪. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים. ניתן היום, ו' אדר תשע"ב, 29 פברואר 2011, בהעדר הצדדים. חשמלשריפה