לסג חיובי משמאל

לסג חיובי משמאל
1. עניינו של ערעור זה הינו פגימה הקשורה בכאבי הגב התחתון.

2. בתאריך 01/03/95, פנה המערער לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק


הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין הפגימה האמורה.

3. בתאריך 10/11/95, הודיע קצין-התגמולים למערער, כי החליט לדחות את תביעתו
ובהסתמכו על תוצאות הבדיקות ועל חוות-דעת רפואית, מיום 01/10/95, הגיע לכלל מסקנה, שלא קיים "קשר סיבתי", בין הפגימה הנדונה לבין תנאי שירותו הצבאי של המערער, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.

4. על החלטתו דלעיל של קצין-התגמולים, הגישה ב"כ המערער את ערעורה הנוכחי ביום
22/01/96.

5. חוות-הדעת הרפואית מיום 01/10/95, שעליה סמך קצין-התגמולים בדחותו את תביעת
המערער, כאמור בסעיף 3 של פסק-דין זה, היא חוות-דעתו הרפואית של ד"ר דניאל פלוטקין, מומחה למחלות אורטופדיות.


המערער נבדק, בדיקה גופנית, ע"י ד"ר ד. פלוטקין, שמצא: -

"בולטת השמנת-יתר במבנה הגוף.

הליכה ללא צליעה וללא עזרה של תומך. אין סטייה פתולוגית של עמוד-
השידרה.נ

מיגבלה קלה בכיפוף עמוד-שידרה מותני. לא נמצא ספזם של שרירים.

מבחן 'לסג' חיובי ב- 50 מעלות, ברגל שמאל.

החזרים פרפרים - הופקו תקינים בפיקה ובאכילס בשתי הרגליים; כוח-
גס של השרירים בגפיים התחתונות שמור. תחושה תקינה".ב

מסקנותיו של ד"ר ד. פלוטקין, היו כדלקמן: -

"מדובר בגבר בן 43 שמתלונן על כאבי-גב תחתון עם קרינה לרגל שמאל.ו

טופל בזמן ההתקף ע"י משככי-כאבים ופיזיותרפיה. כעת אינו נמצא במעקב
או טיפול-רפואי.נ

לפי דבריו, הבעייה החלה בעקבות עבודה-מאומצת, שבוצעה בחודשים יוני-יולי
בשנת 1989.

בבדיקת C.T (טומוגרפיה ממוחשבת) מאותה תקופה, נמצא בלט-דיסקאלי
בגובה L4-L5, משמאל.


לפי תיק מרפאה של הנ"ל, למעט התקופה הזאת, שהנ"ל מציין כתחילת
הבעייה, אין כמעט רישום שוטף לגבי בעייה בגב.ב

בנוסף, באישור רפואי מיום 11/07/89, חתום ע"י ד"ר רון דן, כתוב שלנ"ל
מימצא של שינויים-ניווניים (אוסטיופית) באזור עמוד-השידרה המותני. יש לציין שבגיוסו לצה"ל בינואר 1970, נקבע גם סעיף ליקוי קשור לבעיות בעמוד-השידרה.

אין ספק, שהמערער סובל מכאבי-גב מותני בהתקפים (כפי שצויין בתיק
מרפאה), אך יש סיבות רבות שיכולות להסביר את הבעייה הנ"ל שהם לא קשורות לתעסוקה בצה"ל, כמו: עקמת קלה (לפי הסעיף ליקוי שקיבל בגיוסו לצה"ל) או המצב של השמנת-יתר.

המימצא הפתולוגי שנמצא בבדיקת C.T (טומוגרפיה ממוחשבת), אינו מתאים
לבדיקה הקלינית.

לפיכך, אין מקום להכיר ב'קשר סיבתי' ישיר בין התלונות של הנ"ל והשירות
במסגרת צבא קבע".ו

6. בתאריך 28/09/98, הגישה לנו ב"כ המערער חוות-דעת רפואית, של מומחה-רפואי
מטעמה, דהיינו, ד"ר יוסף קובו, מנתח-אורטופד, מיום 14/09/98.

המערער נבדק, בדיקה גופנית, ע"י ד"ר י. קובו, שמצא: -

"בעמידה - Sciatic Scoliosis קלה לצד ימין.

החזרים תקינים בגפיים התחתונים, כוח-הגס שמור, תחושה תקינה.

הגבלה בינונית של התנועות בעמוד-השידרה המותני לכל הכיוונים.

רגישות ללחץ וניקוש מעל לכל אורכו של עמוד-השידרה המותני.

מבחן 'Laseque' חיובי משמאל ב- 40 מעלות".נ

מסקנותיו של ד"ר י. קובו היו כדלקמן: -

"מאז גיוסו נדרש המערער למאמצים פיזיים קשים באופן תמידי במסגרת
תפקידו כמכונאי רכב.

בשנת 1989, בהיותו עובד קבע בצה"ל, הרים המערער גיר-אוטובוס כבד וחש
כאבי-גב תחתון חזקים. שכב ששה שבועות בביתו ובחודש אוגוסט בוצעה בדיקת C.T (טומוגרפיה ממוחשבת) של האיזור המותני. הבדיקה הראתה בלט דיסק בגובה L4-L5 עם לחץ על השורש משמאל.

ד"ר פלוטקין כותב בחוות-דעתו מאוקטובר 1995, שאין כמעט רישום שוטף
לגבי בעייה בגב. אני ראיתי ביקורים במרפאות צבאיות בתאריכים הבאים: 18/06/89, 10/07/89, 11/07/89, 16/07/98, 17/07/89, 27/10/92, 27/07/93, 16/07/94, 31/03/94, 01/03/93, 03/05/94, 29/01/95, 18/08/96.ב

לכל הדעות, אלו ביקורים די שכיחים. לא פונים לרופא בכל כאב-גב, אלא
כאשר הממצב נעשה בלתי-נסבל.

בנוסף לכך, התברר, מדברי המערער, וגם ראיתי אישור מוסמך, שהתיק-
הרפואי הצבאי שלו אבד.

ד"ר פלוטקין מצטט מכתב מד"ר רון דן, מיום 11/07/89, בו הוא כותב שלנבדק
ישנם שינויים ניווניים (אוסטיאופיטים) בעמוד-השידרה המותני. אינני יודע מה מומחיותו של ד"ר רון דן, אך בדיקת ה- C.T. (טומוגרפיה ממוחשבת), שלדעתי יותר מוסמכת מדעתו של ד"ר רון דן, איננה מזכירה במילה אחת שקיימים שינויים ניווניים. להפך, הבדיקה, שנעשתה חודש ימים לאחר מכתבו של הרופא הנכבד, כותבת בפרוש 'חלקים גרמיים תקינים'.ו

עוד יותר מפליאות הסיבות של ד"ר פלוטקין שמנסה למצוא (?) בכדי לדחות
את תביעתו, כגון, סעיף סקוליוזיס בשעת גיוסו.

אין כל קשר כלל וכלל בין סקוליוזיס-גבית לבלט-דיסק חבלתי, שהודגם
בעמוד-השידרה המותני חודשיים לאחר החבלה.

ד"ר ד. פלוטקין כותב, בצדק, שאין ספק, שהמערער סובל מכאבי-גב מותני, אך
לצערי הוא אינו קושר את 'הופעת' הבלט הברורה ביותר למצב התאונתי אלא מנסה לקשור את הדבר לסיבות לא רלוונטיות.

חוות-דעתו של ד"ר ד. פלוטקין ניתנה בשנת 1995 ולפני בדיקת ה- C.T
(טומוגרפיה ממוחשבת) משנת 1996 בה ישנם סימנים ברורים לבקע (לא בלט)
של אותו דיסק, שבינתיים הספיק גם להסתייד.

לדעתי, אין כל ספק שהבלט, ומאוחר יותר הבקע של הדיסק בגובה L4-L5
וההסתיידות שלו במשך השנים מאז שנפרץ, קשורים קשר של 'גרימה' במאמץ הגופני הניכר מיום הפגיעה, שהייתה תוך ועקב השירות בצה"ל".נ

7. בישיבה מתאריך 23/11/98, איפשרנו לב"כ המשיב להגיש לנו את תגובת המומחה-
הרפואי מטעמו ובתאריך 15/06/99, הוגשה לנו חוות-דעת רפואית נוספת של ד"ר ד.
פלוטקין, מיום 10/03/99, הכוללת התייחסות נוספת למקרה וכן תגובה לחוות-הדעת הרפואית של ד"ר יוסף קובו, כדלקמן: -




"א. בעיון נוסף בתיק הרפואי הנ"ל נמצאו לא יותר משלוש הפניות לרופא
אורטופד הקשורות ל'התקף' של כאבי-גב: -

1) הפנייה מתאריך 18/06/89, בה אין התייחסות לאירוע
טראומתי ספיציפי.

2) הפנייה מתאריך 10/07/89, החמרה לאחר שיפור.

3) הפנייה מחודש אוגוסט (ללא שנה): הפנייה להמלצה סעיף
ליקוי.

ב. כמו-כן נמצאה הפנייה נוספת מחודש מרץ 1994, לאותה מטרה
לקביעת פרופיל רפואי בלבד (!). כנראה שחלק מהאישורים
הרפואיים שהוצגו לפני עמיתי ד"ר קובו לא הוצגו לפניי, לכן אין לי
אפשרות לדון על כך.

גם בדיקות ההדמייה לא הוצגו לפניי. הנני חייב להסתמך על
הפענוח של הרופאים שבדקו את הבדיקות הללו.

בתיק-האישי מהמרפאה הצבאית אין עדות של כאבי גב באופן רצוף מ-
1989 עד 1994. צויין פעמיים, שסובל מכאבי-גב ללא פרוט או תיאור של מימצא גופני או המלצה לטיפול. לא מצאתי בתיק דו"ח-פציעה שיכול להעיד על התחלת 'ההתקף' הנדון.





מסקנותיי: -

1) אין הוכחה חד-משמעית על אירוע ספציפי שגרם לכאבי-גב.

2) אין עדות בתיק-הרפואי על תלונות גב נמשכות (כאבי-גב
כרוני).ב

3) לגבי האישורים הרפואיים שאליהם מתייחס בחוות-דעתו ד"ר
קובו (על-פי רישומו): -

שנת 1989, ארבע אישורים במשך 10 ימים.
שנת 1992, אישור חד-פעמי.
שנת 1993, שני אישורים חד-פעמיים בהפרש של 3 חודשים
ביניהם.
שנת 1994, ארבע אישורים בין חודשים מרץ ויולי.
שנת 1995, אישור חד-פעמי.
שנת 1996, אישור חד-פעמי.

לפי האישורים הללו בתקופה של 'האירוע' הנדון, המערער
קיבל טיפול והמלצה למנוחה במשך מספר ימים (ראה גם
אישור ממפקדיו מתאריך 28/02/95).ו

אין עדות של מנוחה תקופה ארוכה.

לכן, ועל סמך האישורים הללו, אינני מתרשם שמדובר בבעייה
כרונית 'בלתי נסבלת'.



לפי הפרטים שהתקבלו מד"ר י. קובו (שאני מצאתי בתיק-הרפואי
שהוצג בפניי), המערער פנה לרופא בממוצע פעם-פעמיים בשנה, לכן
אינני מסכים עם עמיתי, ד"ר י. קובו, שהפניות הללו מצביעות על
מחלה כרונית הגורמת 'למצב בלתי נסבל'.נ

ג. אין הוכחה חד-משמעית שהמימצא שאובחן בבדיקת C.T (טומוגרפיה
ממוחשבת) בחודש אוגוסט 1989, נגרם בעקבות 'האירוע' (שגם עליו אין הוכחה) מחודש יוני 1989.ב

הספרות-המקצועית מוצפת במאמרים שמתארים מימצאים מסוג זה
אצל אנשים אסימפטומתיים והמימצא בהדמייה הוא אקראי בלבד.ו

במקרה של המערער, הבדיקה-הגופנית באותה תקופה היא ללא
מימצא פתולוגי (גם היום לא ניתן להוכיח קשר ישיר בין המימצא
שתואר בבדיקת ההדמייה של בקע דיסקאלי ומימצא קליני פתולוגי
בבדיקה הגופנית).

לכן הנני חוזר, שאין ספק, שהמערער מתלונן לעיתים (רחוקות) על כאבי-גב, אך
אין הוכחה שהמימצא, שהתגלה בבדיקת ה- C.T (טומוגרפיה ממוחשבת),
מחודש אוגוסט 1989, קשור באופן ישיר ל'אירוע' הנדון".נ

8. מטעמו של המשיב הוגש לנו, כמוצג, תיקו-הרפואי של המערער, שסומן כמוצג מש/ 1;
ומטעמו של המערער הוגש לנו תצהיר, שנעשה על-ידו ביום 16/03/99.

ב"כ המערער הגישה לנו תצהיר נוסף, של חבר של המערער (ה' מנחם פריאנטי, מיום
13/06/2000). ב"כ המשיב ביקשה לחקור-נגדית מצהיר זה. ב"כ המערער נמנעה
מהבאתו של המצהיר; הצהירה, שאין לה עדים נוספים - ואנו נתעלם מהאמור
בתצהיר הנ"ל.

9. בתאריך 18/06/2000, נשמעו ההוכחות בערעור זה.

תחילה העיד בפנינו המערער, שנחקר-נגדית על האמור בתצהירו מיום 16/03/99;
בחקירה-חוזרת ע"י ב"כ המערער; והשיב לשאלת חבר-הוועדה.

לאחר מכן העיד המומחה-הרפואי מטעם המערער, ד"ר י. קובו, שנחקר שתי-וערב ע"י
ב"כ המשיב על האמור בחוות-דעתו הרפואית, מיום 14/09/98; לא היתה חקירה-חוזרת; והשיב לשאלות חבריי-הוועדה.

אחרון העדים היה ד"ר ד. פלוטקין, שנחקר שתי-וערב ע"י ב"כ המערער על האמור בשתי
חוות-הדעת הרפואיות שלו מיום 01/10/95 ומיום 10/03/99; ב"כ המשיב לא הציגה לעד זה כל שאלה בחקירה-חוזרת; והשיב לשאלת חבריי-הוועדה.

10. כאמור, הצהירו ב"כ הצדדים, כי אין להם עדים נוספים וביקשו להגיש את סיכומי
טיעוניהם, בכתב.

ניתנה החלטה בדבר הגשת הסיכומים ונקבע, כי פסק-הדין יישלח לב"כ הצדדים והם
פטורים מהופעה לשמיעתו.

סיכומי ב"כ המערער הוגשו לנו ביום 05/09/2000; וסיכומי ב"כ המשיב הוגשו לנו
ביום 20/11/2000.

11. הרקע האישי: -

א. המערער נולד ביום 18/05/52.ב

ב. בתאריך 19/09/70, גוייס לשירות חובה בצה"ל.

ג. בעת גיוסו נקבע לו פרופיל-רפואי: - 97, הגם עם מספר סעיפי-ליקויי, ביניהם
סעיף-ליקויי 38011, בגין סטייה קלה במבנה עמוד-השידרה - סקוליוזיס, ללא הפרעות תפעול, או קיפוזיס-קלה המתיישרת, או ספינה (דיפידה - Difida).ו

ד. בתום 3 שנות שירות-חובה חתם על שירות בצבא-הקבע, עד לתאריך 10/01/96.

ה. בתפקידו בצבא שימש כקצין-אחזקה בכנף 28 בחיל-האוויר, בדרגת: רנ"ג.נ

ו. בחודש אפריל 1997, שוחרר מהשירות בצה"ל.ב

12. טענות ב"כ הצדדים: -

עמדת ב"כ המערער: -

"המערער היה אדם בריא שהתגייס בפרופיל 97 ושירת כמכונאי רכב. הוא
המשיך באותו תפקיד גם בשירות קבע. עבודתו היתה כרוכה במאמצים פיזיים קשים, כולל הרמת משאות כבדים.

בשנת 1989, כאשר היה המערער בפרוייקט של הקמת בסיס-צבאי בנבטים,
נדרשו העובדים למאמץ יתר. הם עבדו בתנאי שממה, ללא אמצעים מכניים ומיכשורים והעבודה בוצעה בעיקר בעבודת-כפיים במשך שעות רבות ביממה, ולעיתים אף מסביב לשעון.ו

באותו פרק זמן, בקיץ 1989, תוך כדי עבודה, הרים המערער תיבת הילוכים של
אוטובוס D 500. הוא הרים את התיבה לבדו ללא כל אמצעי עזר כדי להכניסה למנוע. באותו רגע הרגיש כאב-חד מפלח את הגב המותני. הוא 'נתפס' ולא יכול היה לזוז. חבריו לעבודה עזרו לו להגיע למרפאת היחידה, שם קיבל כדורים לשיכוך כאבים ו'גימלים' עם הפנייה לחר"פ".נ

כנגדה, עמדת ב"כ המשיב היא, כי: -

"א. המערער לא הוכיח כי הכאבים הם כתוצאה מהרמת תיבת ההילוכים.

ב. למערער מספר גרסאות שונות לגבי אותו אירוע, ועל כן, אין לסמוך על
מהימנותו של המערער בעניין זה, ויש לדחות את גירסתו זו כולה.

ג. הכאבים התחילו אצל המערער עוד לפני המועד שבו נקב המערער, ולכל
המאוחר, באפריל 1989, בעקבות קורס כדורגל שבו השתתף המערער, וללא כל קשר לשירותו הצבאי של המערער.

ד. לכן, הכאב בגבו של המערער, בעקבות האירוע הנטען, הוא תוצאה (אם
בכלל) של הבעייה בגבו של המערער, שהיתה כבר קיימת עוד לפני קיץ 1989. האירוע לא גרם לבלט הדיסק, אלא הבעייה נוצרה עוד קודם לכן.

ה. אין כל עדות שהמערער אכן סבל, בין השנים 1989 ל- 1993 מכאבי-גב
באופן רצוף".ב

13. המחלוקת בין ב"כ הצדדים היא עובדתית, בעיקרה.

לטענת ב"כ המשיב, תיאור נסיבות האירוע מובא ע"י המערער בגירסאות שונות: -

א. ב"טופס התביעה להכרת זכות", מיום 01/03/95, שהוגש לקצין-התגמולים.ו

ב. בעת בדיקתו ע"י ד"ר ד. פלוטקין, ביום 01/10/95.נ

ג. בעת בדיקתו ע"י ד"ר יוסף קובו, ביום 14/09/98.

ד. בתצהיר שנעשה על-ידו ביום 16/03/99.ב

ה. בעדותו בפנינו ביום 18/06/2000.

ואכן, את התופעה הנ"ל כבר הזכרנו בפסק-דין שניתן על-ידנו ביום 04/10/2000 (בע.נ.
1034/97 - טלי קלמן נ. קצין-התגמולים), הבאנו שם את הדברים הבאים: -

"לא אחת ניצבים אנו נוכח בעייה, שלפיה קיימות מספר גירסאות, השונות זו
מזו, הנמסרות על-ידי המערער: -

א. גירסא ראשונה, עליה מצהיר המערער ב"טופס התביעה להכרת זכות"
שאותה הוא מוסר בפני קצין-התגמולים עם הגשת תביעתו.

ב. שנייה, שעה שהוא נבדק ע"י הרופא-המומחה, שאליו הוא מופנה ע"י
קצין-התגמולים.

ג. שלישית, בעת שהוא נבדק על-ידי הרופא-המומחה, מטעמו.

ד. רביעית, בתצהיר, שנערך על-פי הוראות פקודת הראיות, ושנעשה
כתמיכה לתביעה, או לערעור המוגש.

ה. וחמישית, בעדותו בפנינו, שעה שהוא נחקר-נגדית על האמור בתצהירו
כאמור לעיל.

לעיתים, מקבלים הסבר, המניח את הדעת, לאותם שינויי-גירסא: -

א. נוהגים אנו לנטות חסד ולא לדקדק עם המערער הטוען שהצהרתו
הראשונה (ב"טופס התביעה להכרת זכות") לוקה בחסר, באשר היא נעשתה ונמסרה ללא ידע מספיק וטעמים כיוצא באלה.

ב. בשעת בדיקתו ע"י הרופא-המומחה, שאליו הופנה ע"י קצין-
התגמולים, מצפים ממנו להקפיד בתיאורים (בגין הרקע-העובדתי ועברו-הרפואי), כדי שהאנמנזה שעליה תתבסס בדיקתו (וחוות-הדעת הרפואית, בעקבותיה), תהא שלימה.

ג. בעת בדיקתו ע"י רופא-מומחה, מטעמו, נוסף גם פן מגמתי, שעליו כבר
עמד בית-המשפט העליון בע.א. 391/78 (קצין-התגמולים נ. יצחקיאן,
פ"ד ל"ג (1) עמ' 264, בעמודים 266-267).ו

ד. לתצהיר, שעושה המערער (לרוב, בפני עורך-הדין, שקיבל על עצמו את
ייצוגו), יש אפקט משפטי ברור, ובהתאם לכך גם היחס אליו. על תצהיר זה להיות מפורט דיו על-מנת שיולבנו בו התיאורים (העובדתיים והאחרים) שלא בא זכרם עד כה.

ה. החקירה-שכנגד - ע"י הצד היריב (חקירה זו מכונה גם "חקירה
נגדית", "חקירת שתי-וערב" ו"חקירה צולבת"), תכליתה, הצגת כל מידע רלוונטי שנותר עד כה ושלא בא לידיעת בית-המשפט, ושנית - והוא העיקר - העמדת גירסת המעיד במבחן של אמת. חזקה על עדות זו שביכולתה לחשוף פגם של מהימנות ומאפשרת לקבוע עמדה נכונה באשר למשקלה הראייתי.

פסק-הדין הניתן על-ידנו חייב להתבסס על תשתית ראייתי ולעמוד במבחן
אובייקטיבי של אמינות הנתונים, תוך שאנו מפעילים את שיקולינו במסגרת הוראות סעיף 53 לפקודת הראיות".נ




14. ב"כ המערער מפנה אותנו לאמור בתצהיר המערער עוד מיום 26/05/95, המצוי בתיקו
הרפואי של המערער (מסמך 30 במוצג מש/ 1), המהווה חלק מהראיות שהוגשו ע"י ב"כ המשיב ביום 08/04/97, ושלפיו: נפגע המערער תוך כדי עבודה מאומצת במהלך הרמת תיבת-הילוכים ומאז הוא סובל מגבו.

את ה"סתירות" בגירסאות השונות ניתן ליישב, אליבא גירסתה של ב"כ המערער, "עם
מעט רצון טוב והוגן ואפשר בהחלט להבין את הדברים כפשוטם". גירסת המערער,
לגבי התרחשות האירוע, הינה יציבה וכי למרות המאמץ מצד ב"כ המשיב לא יימצא בה
שום בקיע.

15. שמענו את דברי עדותו של המערער, עברנו על כל המוצגים המצויים בתיק הערעור
וקראנו את סיכומי-טיעוניהם של ב"כ הצדדים, ורשאים אנו לקבוע את העובדות
הבאות: -

בקיץ 1989, באחד הימים בחודש יוני-יולי 1989, עת שירת המערער בכנף 28, בבסיס
נבטים, שהיה בהקמה באותה עת, הרים תיבת-הילוכים, ללא עזרת מכונאים, והכניסה
למקומה.

תוך כדי ההכנסה של תיבת הילוכים זו, חש כאב בגבו.

תחילה לא ייחס חשיבות לכאב זה, אלא שלאחר מספר ימים הרגיש כאבים עזים בגב.

אין חשיבות למספר הימים שבהם היה המערער מרותק למיטתו אחרי האירוע, ומתי
במדוייק פנה למרפאה בעקבות כך.






16. אירוע קודם:

כאמור, לטענת ב"כ המשיב, מחלתו של המערער החלה טרם האירוע הנדון בערעור זה
(יוני-יולי 1989), וכי גם אם "נתפס" גבו של המערער בעת הרמת תיבת ההילוכים, אזי התוצאה היא של בעייה קודמת ואין האירוע הגורם למחלה.

המערער העיד, כי עד לפני האירוע, היה שחקן כדורגל. הוא שיחק כשוער, בליגה ג',
ב"הפועל" עזריקם (ליד קרית-מלאכי). בתקופה ששיחק כדורגל היו לו אימונים, והמשחקים נערכו בשבתות (עמ' 24 לפרוטוקול, שורה 25-27).ב

לשאלה האם הוא סובל גם מכאבים ברגלו, השיב: "כאבי-הגב שלי משפיעים עליי גם על
רגל שמאל עד כדי שאני לא יכול לדרוך על הרגל" (עמ' 24 לפרוטוקול, שורה 23).ו

תשומת-לבנו הופנתה למסמך 14 בתיק-הרפואי (מש/ 1), מיום 18/06/89, וכך נרשם
ע"י הרופא ד"ר גרין, מפי המערער: -

"הנ"ל מתלונן על כאבים ברגל L מזה חודשיים, הופיע אחרי קורס לכדורגל...".נ

בשל כאבים אלה, ביקש ד"ר גרין לצלם את עמוד-השידרה התחתון של המערער, מן
הסתם, כיוון שסבר כי הכאבים ברגל הינם תוצאה של בעייה בעמוד-השידרה. וכך נכתב בתוצאות הבדיקה ע"י הרופא, מומחה בתחום האורטופדי: -

"רגישות ביקוש באזור גבי מותני L.B.P, בשלב זה טיפול סימפטומטי בלבד
משולב עם מנוחה בשכיבה. ג' X 7. במידה והכאבים לא יחלפו להפנות
שנית".



בשל כך שתיקו-הרפואי של המערער, עד לתקופה יוני 1989, אבד, אין בידנו תיעוד-רפואי
קודם לתאריך זה, על כאבי גב ו/או כאבים ברגל מהם סבל המערער. אולם, לא נוכל להתעלם מהאמור במסמך 14 לעיל.

משהעיד המערער ואישר את העובדה, כי בעת משחק כדורגל קיבל מכה ברגל, טענה ב"כ
המערער, כי מסמך 14 הנ"ל מעיד על כאב ברגל ותו-לא.

ברם, המדובר בכאב, שהוא בעצם הקרנה מהלחץ השורשי וסביר להניח שקיימת השלכה
שידרתית של פגיעה זו.

משני טעמים, אנו מייחסים חשיבות לפציעת המערער בעת משחק הכדורגל: -

א. באיבחון הרפואי נקבע, כי המערער סובל מכאב-גב תחתון, שגרם לכאבים ברגלו.

ב. המדובר באירוע מחודש אפריל 1989, דהיינו, לפחות חודשים לפני מועד האירוע,
נשוא הערעור.

17. המימצא ב- C.T. (טומוגרפיה ממוחשבת), מיום 10/08/89:

המימצא הרנטגני של המחלקה לרדיולוגיה אבחנתית, שליד המרכז הרפואי ע"ש "שיבא",
תל-השומר, מיום 10/08/89, קובע: -

"בסריקה מגובה L3 ועד לגובה S1 - הודגמה תעלה ברוחב תקין.

לציין, בלט לטראלי בגובה L4-L5, משמאל, הלוחץ על השורש, משמאל.




היצרות הרצס באותו צד.

חלקים גרמיים - תקינים".ב

הגם שאין הרופאים-המלומדים חלוקים לגבי מהותו של המימצא הנ"ל, אין אחדות-דעים ביניהם למועד היווצרותו. לא נעשתה למערער בדיקת E.M.G. ופשיטא, שכיום כבר אי-
אפשר לדעת באיזה מועד היה האירוע שגרם לו.

בעוד שד"ר יוסף קובו מייחס את המימצא האמור לאירוע, שאותו סיפר לו המערער,
דהיינו, הרמת תיבת-ההילוכים, מצביע ד"ר דניאל פלוטקין על כך, שאינה קיימת הוכחה שמימצא זה נגרם בשל האירוע הנטען, וזאת מאחר ומימצאים מסוג זה מתוארים גם אצל אנשים אסימפטומתיים.ו

18. נאמר זאת כך: -

דיני הראיות בישראל מבוססים על השיטה האדברסרית, דהיינו, שיטת ההתנגדות
והיריבות בין הצדדים, לפיה מנהלים בעלי-הדין את הדיון, והם הנושאים בעול השגת הראיות והגשתן לבית-המשפט, ובתי-המשפט, מצידם, נמנעים, עד כמה שאפשר, מלהתערב ביוזמנה הנתונה לבעלי-הדין.

בדרך כלל, נוהגת השיטה האדברסרית גם בתביעות הנוגעות לעדות רפואית, ועל-פיה
מביא כל צד את המומחים "שלו".נ

המחלוקת הרפואית, שמתעוררת בכל הליך מעין זה, על אף היבטיה הכלליים, דורשת
הכרעה ספיציפית, בהתאם לנתונים המובאים לפנינו.



המסגרת המשפטית מצמצמת את ההכרעה בתיק ספיציפי זה או אחר, לא רק כלפי
הצדדים בהליך, לא רק כלפי הראיות המובאות בפנינו, אלא גם כלפי נקודת הזמן בה היא נידונה.

אנו חייבים לבחון את העניין, המובא בפנינו, על-פי המבחן המשולש: של נסיבות המקרה,
הראיות שהוגשו - וזאת בשים-לב לשאלה על מי מוטל נטל הראייה - והמידע הרפואי הקיים.

במצב דברים זה, שבו קיימת מחלוקת רפואית, בין הרופאים המומחים המלומדים, מוטל
עלינו להכריע גירסתו של מי מהם, נאמנה עלינו.

בין היתר התפקידים והמטלות של רופא-מומחה, בין אם הוא עורך חוות-דעת רפואית
ובין אם הוא מעיד בבית-המשפט, עליו להתייחס ולקבוע את ה"קשר הסיבתי" בין
מאורעות העבר.

קיימות דרגות שונות של קשר בין אירוע לבין תוצאה. יש שהקשר הוא ברור ומוכח,
מבחינה עובדתית, וניתן להוכחה מדעית שאינה שנוייה במחלוקת; ויש והקשר הוא סטטיסטי או השערתי, בדרגות שונות של הסתברות, אך הוא אינו מוחלט, או שאינו ניתן להוכחה מדעית-פרטנית.

קיימים מספר תנאים לקביעת קשר ישיר בין גורם לתוצאה: -

א. סבירות מדעית, ליחס של סובב ומסובב, בין המאורע לתוצאה.ב

ב. קשר בזמן, בין המאורע לתוצאה.

ג. העדר הסבר מדעי סביר אחר, לקשר בין המאורע לתוצאה.ו


19. הכלל, שנטל ההוכחה בדבר "הקשר הסיבתי", בין המחלה לבין השירות הצבאי רובץ על
תובע ההכרה כ"נכה", אושר על-ידי הרכב של חמישה שופטים בע.א. 472/89 (קצין-התגמולים נ. רוט) פ"ד מ"ה (5) עמ' 203).

20. נטל הראייה, הרובץ על המערער, על-פי חוק הנכים, אינו גבוה במיוחד, אך מצד שני אין
גם די בכך שיעלה בידו לשכנע, כי קיימת אפשרות תיאורטית כלשהי, בדבר קיום ה"קשר הסיבתי" בין השירות הצבאי לבין התהוות המחלה.

21. בנסיבות המקרה שלפנינו השאלה היא: -

"האם עמד המערער בנטל זה?".נ

בעניין זה אין להם לרופאים עדיפות על פנינו. אנו חייבים להתייחס לכמות הראיות
שהובאה, לרבות חובת ההוכחה המוטלת על המערער.

עיסוקם של המומחים הנכבדים הוא בתחום הרפואה, ואין עיסוקם בראיות ובמידת
ההוכחה המוטלת על צד המבקש להכיר בו כ"נכה" בגין פגימה זו או אחרת.

זהו תפקידו המובהק והבלעדי של בית-המשפט הבוחן את חוות-הדעת הרפואיות, את
העדויות של המומחים-הרפואיים, במכלול כללי של הראיות בכללן, לרבות הגיונם של הדברים וניסיון החיים. הכלל של "המוציא מחברו עליו הראייה" (הרנון, דיני ראיות, חלק א', עמ' 188) - חל אף במקרה זה, ועל המערער מוטל גם נטל השכנוע וגם נטל הבאת הראיות.

22. אדם אשר לקה במחלה והמבקש הכרה כ"נכה", לפי חוק הנכים - עליו נטל ההוכחה
בדבר קיומם לגביו של שני האלמנטים החיוניים לשם כך. בתור מי ש"מוציא מחברו" - עליו להראות, כי מחלתו נגרמה "בתקופת" שירותו; וכן שהיא נגרמה "עקב" אותו שירות.

נטל הראייה הרובץ על המערער, הגם שאינו גבוה במיוחד, הרי שאין די בכך שהוא מעלה
טיעונים לאפשרות תיאורתית כל שהיא, בדבר קיום ה"קשר הסיבתי" בין השירות להתהוות המחלה.

במפורש, קיימת אבחנה בין ה"קשר הסיבתי המשפטי" לבין "הקשר הסיבתי הרפואי", ובכל מקרה ומקרה חייבים אנו לקבוע: האם עמד המערער בנטל שקבעה לכך הפסיקה,
משום שלא מדובר כאן ב"קשר סיבתי עובדתי רפואי", גרידא.

בשורה ארוכה של פסקי-דין, ולא נבוא לפרטם, נידונה הסוגיה של "סיבתיות רפואיות"
השונה כל כך מה"קשרה הסיבתי המשפטי". פשיטא, שהמבחנים הרפואיים למושגים המשפטיים, הננקטים ע"י הרופאים לקביעת אפשרות של "קשר סיבתי", אינם זהים להלך-המחשבה של המשפטן.

בהקשר לסיבתיות - קיים שוני בולט בבעיות ובדרישות המוצגות בפני הרופאים, מחד,
ובפני איש המשפט, מאידך. ולא הרי זה כהרי זה. עלינו לבדוק, עפ"י אמות-מידה של דין, ולא של רפואה, באם המדובר ב"קשר סיבתי" מסוג של "גרימה" או מסוג של "החמרה".ב

23. חובה להזכיר שחוק הנכים "נועד להעניק תגמולים רק בגין מחלה שנגרמה או הוחמרה
עקב השירות", רע"א 2027/94, קליג' נ. קצין-התגמולים, פ"ד נ' (1) עמ' 529, וכאמור, לעניין נטל הראייה, שולט הכלל של "המוציא מחברו עליו הראייה", קרי, על המבקש הכרה כ"נכה", לפי חוק הנכים, להוכיח כי מחלתו נגרמה ו/או הוחמרה בעת השירות הצבאי ועקב שירותו.

עניין זה נדון בהרחבה בע.א. 472/89, קצין-התגמולים נ. רוט, שהוזכר כבר בסעיף 19 של
פסק-דין זה. לעניין ה"קשר הסיבתי" מדגיש בית-המשפט, כי קשר זה יוכר רק אם בין השירות הצבאי והפגימה יוכרו "גורמים המצדיקים, מפאת תכונתם, הטלת חבות משפטית" (שם, בעמ' 211).ו

ביסוס קשר סיבתי משפטי יהא רק כאשר עצם השירות הצבאי מהווה "סיבה בלעדיה
אין" להתפרצות המחלה. מסקנת ה"קשר הסיבתי המשפטי" מסתמכת כמובן על ה"קשר הסיבתי הרפואי": "קשר סיבתי משפטי אינו יכול להיווצר ללא כל ראייה מדעית על קיום האפשרות של 'קשר סיבתי רפואי'".נ

בית-המשפט מוסיף סייג, המכונה, בלשונו, "ההקשר הקוהרנטי". לעניין זה מבחין
בית-המשפט בין שירות צבאי קצר ובין שירות ארוך. במקרה דנן בשירות ארוך עסקינן. לעניין זה קובע בית-המשפט עליון באופן חד-משמעי: "מקום בו השירות ארוך ורב שנים ואין אירוע קונקרטי אשר אותו ניתן לקשרו למחלה, שוב אין הצדקה לחזקה האמורה" (שם, בעמ' 212), דהיינו, אין מקום לחזקה לפיה אם פרצה מחלה במהלך השירות, משמע שנגרמה עקב השירות. הטעם לכך הוא ש"מטבע הדברים הוא שבתקופה ארוכה שכזאת יפרצו המחלות הרדומות בגוף האדם, ללא כל קשר, גלוי או סמוי, עם טיב עבודתו ועיסוקיו אותם עשה...".

המערער שירת בצה"ל שירות רב שנים. בנסיבות אלה, כפי שכבר נאמר ע"י בית-
המשפט העליון, אך טבעי שיפרצו בגופו מחלות רדומות. בל נשכח כי למעלה מ- 80% מאוכלוסיית העולם סבלה, סובלת, או תסבול בעתיד, מכאבי-גב תחתון. מה גם שהמערער, יליד 1952 ובמועד הראשון בו התלונן על כאבי גב (בשנת 1989), היה כבר כבן 37 שנים.

24. לנו נראה, שהמערער לא עמד בנטל המוטל עליו.

ביסודו של דבר, לא קיימת מחלוקת לעניין איבחונה של הפגימה שממנה סובל המערער.
בנסיבות המתוארות לעיל, היה על המערער להוכיח, כי מתקבל מאוד על הדעת, שהפגימה התרחשה עקב השירות הצבאי. מה שמצביע עליו ב"כ המערער, הוא, שקיימת אפשרות תיאורתית לקיומו של "קשר סיבתי".



25. בחינתם של חוות-הדעת הרפואיות, העדויות של המומחים-הרפואיים, במיכלול כללי
הראיות בכללן, לרבות הגיונם של הדברים - הוא תפקידנו הבלעדי במסגרת הכלים העומדים לרשותנו, לרבות ניסיון החיים.

קושיים רבים עומדים בחיי היום-יום בפני הרופא המאבחן והרופאים העוסקים בעבודה
הקלינית. הכל מכירים בעובדה, שרופאים שונים, באותו מקצוע, מבצעים בצורה שונה את הבדיקות הקליניות, ומפרשים בצורה שונה את מימצאי בדיקתם.

איבחון גורמי הפגיעה, לאחר שנים מעת התרחשותה, מהווה קושי רב לכל רופא ורופא,
ובמצב דברים זה מביא אותנו לבחינת השאלה: "על מי מוטל עוול ההוכחה ומהי מידת ההוכחה הנדרשת?".ב

26. במקרה זה, נטל ההוכחה מוטל על המערער ועליו להוכיח את ה"קשר הסיבתי" ב"מידה
מתקבלת מאוד על הדעת".ו

27. דעתנו היא, שתביעת המערער לא הוכחה במידת ההוכחה כנדרש בתביעות מעין אלו.
הכלל הוא, כידוע, שבבחינת השאלה אם הוכח ה"קשר הסיבתי" ברמה של "מתקבל מאוד על הדעת", מוטל עלינו לבחון את מיכלול הראיות, לרבות הראיות הנסיבתיות, ואת דברי עדותו של המערער, במבחני ההגיון וניסיון החיים, ורק אם המסקנה המוסקת מן הבחינה הזאת, גוברת על התיזה החילופית ואינה מותירה מסקנה סבירה אחרת, ניתן לומר שהוכח ה"קשר הסיבתי".

הראיות שהובאו בפנינו אין בהן הוכחה חד-משמעית שהמימצא שאובחן בבדיקת C.T.
(טומוגרפיה ממוחשבת) מחודש אוגוסט 1989, נגרם בעקבות "אירוע" של הרמת-גיר בחודש יוני-יולי 1989; ומה עוד, שגם הסבריו של המערער בעדותו בפנינו אינם זוכים לאמוננו.

28. נטל השיכנוע מוטל על התובע גם ב"חוקים סוציאליים" (ראה: ע.א. 192/85, קצין-
התגמולים נ. פרומה הכט, פ"ד מ"ד (3) עמ' 646 בעמ' 654) והמערער לא עמד בנטל זה.

כדי שאנו נשתכנע, שאותו אירוע מיוני-יולי 1989 היווה "אירוע חריג" - חייב היה
המערער להביא בפנינו הוכחות משכנעות יותר.

29. דין ערעור זה להידחות, וכך אנו מורים.

30. אנו מחייבים את המערער לשאת בהוצאות המשפט ולשלם לעד המשיב, הרופא המומחה,
ד"ר ד. פלוטקין, את דמי הבטלה, כפי שנפסק על-ידנו בתיק זה.

31. בנוסף לכך, יישלם המערער שכ"ט עו"ד בסך: -. 1,000 ₪.

הסכום הנ"ל יהא צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

32. למערער קנוייה הזכות לערער על פסק-דין זה במועד הקבוע בחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קליק בגב תחתון

  2. פגיעת גב בעבודה

  3. פגיעה בגב של מטפלת

  4. קליק בגב בזמן ריצה

  5. כאב פתאומי בגב וברגל

  6. חבלה בחלק התחתון של הגב

  7. דיסקופטיה בגב עקב העבודה

  8. מטפלת בקשישים - כאבי גב

  9. הפסקת עבודה עקב מחלה בגב

  10. בעיות גב עקב עבודה פיזית

  11. כאבים בגב בזמן העמסת מטען

  12. בעיות גב לאחר תאונת דרכים

  13. נתפס הגב באמצע החלפת פנצ'ר

  14. פגיעה בגב בנהיגה בגלל בלימה

  15. פציעת נהג בגב בגלל פסי האטה

  16. הגבלה קלה בתנועות גב תחתון

  17. פגיעה בגב הורדת ארון במדרגות

  18. גב תפוס התכופפות בדרך לעבודה

  19. כאב חד בגב התחתון - תאונת עבודה

  20. פגיעה בגב במהלך ירידה מהאוטובוס

  21. פציעה קשה בגב עקב הרמת משקל כבד

  22. פגיעה בגב בגלל הרמת סיר כבד – פיצויים

  23. גב תפוס עקב הרמת משקל כבד בעבודה

  24. פגיעה בגב - פניה לרופא יום למחרת

  25. כאבים בגב בצוואר ובפה ולסת עקב תאונה

  26. פגיעה בגב בגלל הרמת משקל כבד בעבודה

  27. קיבוע גב במחוך למשל 3 חודשים אחרי הפציעה

  28. פציעה בגב - פגיעות גב - תביעת פיצויים תאונת דרכים

  29. פגיעה בגב עקב נסיעות רבות בשטחים חקלאיים

  30. כאבים כרוניים בגב התחתון עם הקרנה לרגל ימין

  31. כוויה בעבודה מחומר כימי בגב כפות שתי הידיים

  32. האם מאמץ פיזי ממושך יכול לגרום למחלות גב ?

  33. התכופפות בעבודה - בעיות גב - בעיות ברכיים

  34. נכות בגין כאבי גב תחתון בלבד ומגבלת תנועה קלה

  35. אחוזי נכות על רגישות במישוש שרירי הגב התחתון ?

  36. כאבי גב בעבודה עקב הרמת שקי חימר (פריקה וחלוקה)

  37. כאבי גב בגלל עבודה עם מכשירים רוטטים (ביטוח לאומי)

  38. לורדוזיס מותני שמור ללא ספזם של השרירים הפרה ורטברליים

  39. בעיות גב בעבודה בעמידה ממושכת (אחיות ומטפלות סיעודיות)

  40. כתוצאה מהתאונה נבדק ואובחנו אצלו הנמכה בגובה דיסק L1 –L2

  41. הכרה בכאבי גב וצוואר של סדרן בסופר כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  42. הרגשת כאב חזק וחד ודקירות בגב תוך כדי ניסיון לגרור שק דואר כבד

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון