פירוק שיתוף לאחר אירוסין

פירוק שיתוף לאחר אירוסין
בפניי תובענה בעילה של הפרת חוזה ובעילה נזיקית, כאשר הסעדים המבוקשים בה הם: פירוק שיתוף בזכויות במקרקעין, פיצוי כספי וצו עשה. כן קיימת תביעה כספית בסך 74,504 ₪.

זהו תיק שלידתו בשנת 2003, בו התקיימו מספר ישיבות קדם משפט. בשל ניסיונות רבים שנעשו על ידי המותבים הקודמים להביא לפתרון במחלוקות שבין הצדדים וכן בשל שינוי מותבים, התמשכו הדיונים בתיק זה ופסק הדין ניתן רק היום.

כתב התביעה
התובעים הם בני זוג, שנישאו בשנת 2001. הנתבע היה מאורס לתובעת, בשנים 99' ו- 00', אך תוכניות הנישואין לא התממשו, לאחר שהתובעת החליטה שלא להתחתן עם הנתבע.

על פי כתב התביעה - ואין מחלוקת על כך - במסגרת ההכנות לנישואין, רכשו התובעת והנתבע, בחלקים שווים ביניהם, דירה ברח' מירון 1/21 בקריית גת, דירה אשר רשומה אצל החברות המשכנות "נווה שוסטר בע"מ" ו"א.י.פ.ר – חברה להנדסה ובניין בע"מ". הדירה ידועה כגוש 1832, חלקה 87/26 (להלן: "הדירה").

בני הזוג דאז פנו למשרד השיכון לצורך קבלת מענקים והלוואה בתנאים מיוחדים לזכאים, הם קיבלו תעודת זכאות ובהסתמך על כך הם נטלו משכנתא מבנק טפחות למשכנתאות, כדלקמן: הלוואה בסך 214,460 ₪ (ההלוואה הרגילה) והלוואה בסך 88,140 ₪ (הלוואה לזכאים). הצדדים שילמו גם מהונם העצמי עבור הדירה ולטענת התובעת, היא שילמה מתוך הסכום הזה, סכום של 10,000 ₪. בחלוף כ- 5 חודשים ממועד הרכישה, החליטה התובעת שלא להתחתן עם הנתבע ודרכי בני הזוג נפרדו.

על פי כתב התביעה, החליטו התובעת והנתבע, שהתובעת תוותר על חלקה בדירה, לטובת הנתבע, ללא תמורה, והנתבע יפעל לשחרור התובעת מן המשכנתא והדירה תעבור לחזקתו הבלעדית של הנתבע, לאלתר. נטען, כי לאחר ביטול החתונה, פקעה גם זכותם של בני הזוג דאז לקבל הלוואה ממשרד השיכון וכי הנתבע חייב היה לבטל את תעודת הזכאות ולהחזיר את כספי ההלוואה למשרד השיכון, אך הנתבע לא עשה זאת וגם לא מחק את התובעת ממסמכי ההלוואה.

עוד נכתב בכתב התביעה, כי לאחר כשנה של התחמקויות, ביום 17.5.01, הופיעו הצדדים בפני עו"ד וחתמו על הסכם (להלן: "ההסכם"), בו התחייבה התובעת להעביר לנתבע את זכויותיה בדירה, ללא תמורה, והנתבע מצידו התחייב לפעול לשחרור התובעת מן המשכנתא ולהעברתה על שמו בלבד.

התובעת נישאה לתובע ובמאי 2001 הם החליטו לרכוש דירה, כאשר הם ידעו שהם זכאים להטבות שבחוק הלוואות לדיור, מאחר ותעודת הזכאות שהוציאה התובעת בעבר, דינה להתבטל, עקב ביטול הנישואין, כך נטען. לצורך מימון רכישת הדירה, פנו התובעים לבנק משכן, כדי לקבל הצעת משכנתא, אך אז התברר לתובעת, כי היא איננה זכאית לקבל מענק או סיוע כלשהו, עד לביטול תעודת הזכאות הישנה וכל עוד היא רישומה כמי שנטלה הלוואת זכאים בעבר, תלוי ועומד.

טוענת התובעת, כי החל ממועד רכישת הדירה, הנתבע השכיר את הדירה במשך שנה ולאחר מכן עבר להתגורר בה עם אשתו, שהרי בינתיים הוא התחתן. נטען, כי הנתבע לא שחרר את התובעת מהמשכנתא וכי בכך הפר את ההסכם. התובעת פנתה לנתבע מספר פעמים בעניין זה, אך הנתבע לא קיים את התחייבותו.

לעניין העילה הנזיקית, טוענת התובעת, כי הנתבע נהג באופן בלתי סביר ורשלני, הוא הפר חובה חקוקה (לא ברור איזו חובה – י.א) ואלה גרמו לנזקים לתובעים, באשר הנתבע נמנע מלהשיב כספי הזכאות למשרד השיכון, באמצעות הבנק, הוא לא שחרר את התובעת מאחריותה לפירעון המשכנתא לבנק, והוא הפר את ההסכם.

לעניין נזקי התובעת נטען, כי לתובעים נגרמו נזקים בכך שנשללה מהם הזכות למענק מקום וכי בינתיים בוטלו מענקי המקום. כן נשללה מהם הלוואת זכאים בסך 132,400 ₪. טוענים התובעים, כי הואיל ונמנעה מהם הלוואת הזכאים, הם נאלצו לבטל את ההסכם לרכישת הדירה והם הפסידו סכום של 8,218 ₪, בגין שכ"ט עו"ד ששילמו.

כן נטען, כי התובעים נאלצו לשכור דירה ונגרם להם נזק בסך השווה ל- 9,600$, עד ליום הגשת התביעה.

נטען, כי התובעת נשארה מחויבת לבנק והיא חשופה לתביעות, אם יפסיק הנתבע לשלם את המשכנתא לבנק. מוסיפים התובעים וטוענים, כי נגרמה להם טרדה רבה ועוגמת נפש וגם על כך הם מבקשים פיצוי.

הסעדים המבוקשים הם: פירוק השיתוף בזכויות בדירה, בדרך של מכירה, כך שיתאפשר פירעון ההלוואה לשחרור התובעת מההתחייבויות לבנק, פיצויים בשל הפרת ההסכם, סעד חלופי לפירוק, בסכום של 132,400 ₪, השווה לערך להלוואת הזכאות, פיצוי בגין נזק לא ממוני וצו עשה המורה לנתבע להשיב את כספי הזכאות למשרד השיכון באמצעות בנק טפחות ובכך להביא לביטול תעודת הזכאות.

כתב ההגנה
הנתבע מכחיש כי התובעת שילמה מכספה הון עצמי, אלא כי כל ההון העצמי בסך 50,000 ₪ בגין הדירה שולם על ידו.
הנתבע מודה כי הייתה הסכמה בינו לתובעת, כי זכויותיה בדירה יעברו על שמו וכי הוא ישחרר אותה מההתחייבויות לבנק המלווה. לטענתו, הוסכם שהתובעת מוותרת על כל זכויותיה בדירה, לרבות זכויות נלוות של מימון, העומדות לזוג צעיר. הנתבע מודה בחתימתו על ההסכם, אך הוא טוען לפרשנות אחרת לגבי הוראותיו.
הנתבע הכחיש, מחוסר ידיעה, רכישת דירה אחרת ע"י התובעים, וטוען כי התובעת נהגה בדרך לא בוגרת, בכך שלא בדקה את הנתונים בטרם רכשה את אותה הדירה.

טוען הנתבע, כי הוא היה זכאי לקבל את מלוא ההטבות המימוניות שנלוו לרכישת הדירה.

הליכי קדם המשפט
בישיבת קדם המשפט השלישית, אשר התקיימה בפני כב' השופטת נחמה נצר, ביום 14.9.05, הודיעו הצדדים שהם מסכימים שהדירה תימכר תוך 45 יום, או כי הנתבע יפעל להוצאת התובעת מכל התחייבויותיה כלפי בנק טפחות, לרבות משרד השיכון.

הצדדים הסכימו, כי בכפוף להמצאת כתב סילוק, כאמור, תימחק התובענה, ללא צו להוצאות.

עוד הסכימו ב"כ הצדדים, כי אם לא יעלה בידי הנתבע לבצע את האמור, ימונו ב"כ הצדדים ככונסי נכסים, לצורך מכירת הדירה. הנתבע הצהיר, שהוא מסכים שהדירה תימכר והוא הסכים לשאת בכל ההפסדים. בהחלטה מאותו יום נתן ביהמ"ש להסכמת הצדדים תוקף של החלטה.

לאחר שהניסיונות להביא למכירת הדירה, לא עלו יפה, מונה עו"ד דמול, ב"כ התובעת, ככונס נכסים על הדירה.

ביום 27.10.08, התקיימה בפני כב' השופטת נצר ישיבה נוספת, בעקבות בקשה של הכונס, עו"ד דמול, לקבל הוראות לעניין מכירת הדירה, לרבות צו שמורה לנתבע לפנות את הדירה. כב' השופטת נצר מצאה לנכון לתת בידי הנתבע שהות נוספת לערוך מספר בירורים, על מנת למנוע מכירת הדירה באופן כפוי ונקבעה ישיבת המשך ליום 12.11.08.

בישיבה הנדחית התברר, שהבנק למשכנתאות פתח בהליכי מימוש, ונציג הבנק אף התייצב לאותו הדיון. בהחלטה מאותו היום, נתן ביהמ"ש לנתבע שהות נוספת של 60 יום לפינוי הדירה מכל אדם וחפץ.

ישיבה נוספת התקיימה ביום 13.5.09, בה התברר, כי נקבע תאריך לפינוי הדירה במסגרת הליכי מימוש המשכנתא, ליום 1.6.09 וכב' השופטת נצר החליטה שמועד זה ייוותר על כנו.

למעשה, כנגד הנתבע תלוי ועומד צו פינוי הדירה, בעקבות החלטותיה בעניין זה של כב' השופטת נצר, צו שהנתבע מפר עד היום.

הניסיונות האמורים להימנע ממכירת הדירה בכלל, ובמסגרת הליכי כינוס בפרט, לא עלו יפה, ולכן נקבע התיק להוכחות בפניי.

בפתח ישיבת ביהמ"ש, ביום 5.7.10, מסר ב"כ התובעת, כי היה הסדר פשרה בין הנתבע לבנק, שמנע את מכירת הדירה, ואמור היה לשחרר את התובעת מהתחייבויותיה לתשלום ההלוואה לבנק, תוך מספר חודשים, וכי הנתבע ישלם את התשלומים השוטפים בגין ההלוואה. עו"ד דמול מסר כי חלפה שנה וחצי והנתבע אינו משלם את התשלומים השוטפים והבנק עומד לממש את המשכנתא. נמסר, כי מונה כונס נכסים מטעם הבנק, אשר עומד למכור את הדירה.

מנגד, מסר ב"כ הנתבע, כי מרשו שילם עשרות אלפי שקלים בגין פיגורים וכי הוא משלם באופן שוטף את תשלומי המשכנתא מדי חודש בחודשו.

ראיות הצדדים
מונח בפניי תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, אשר למעשה חוזר, כמעט מילה במילה, על האמור בכתב התביעה. לכן, לא אפרט שוב את גרסתה של התובעת, כפי שהיא עולה מהתצהיר.

מטעם הנתבע הוגש תצהיר עדות ראשית, אשר בו חוזר הנתבע על גרסתו שבכתב ההגנה, ולכן לא אחזור על האמור שם, אלא רק אציין שגרסת הנתבע בתצהירו, לעניין הזכויות לקבלת הלוואות בתנאי הטבה, היא כי הן עברו אליו במסגרת ההסכם. לעניין זה מפנה הנתבע לסעיף 2 להסכם, בו נרשם שכל הזכויות של התובעת בדירה, עוברות אליו ללא תמורה.

כן יש לציין, שהנתבע מצהיר בתצהירו כי ערכה של הזכאות הנטענת על ידי התובעת אינה אלא הערך של הפרשי הריבית בין מחיר הכסף בשוק החופשי (משכנתא רגילה) לבין מחיר הכסף המתקבל בהלוואות זכאים.

בתצהירו מבקש הנתבע כי אם יחליט בית המשפט למכור את הדירה, ייקבע כי כלל החובות ישולמו על ידי מחיר הדירה וכי אם תיוותר יתרה, זו תשולם על ידי התובעת והנתבע בחלקים שווים.

טוען הנתבע בתצהירו, כי התובעת אינה זכאית לסעד של פירוק שיתוף וכי הסעד הנכון הוא הצהרה שהדירה כולה של הנתבע. הואיל ומחיר הדירה אינו מכסה את מלוא החובות שיש עליה, מתנגד הנתבע לפירוק השיתוף.

דיון והכרעה

ב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם. סיכומי הנתבע הוגשו באיחור, ורק לאחר שנתתי החלטה, לפיה יינתן פסק הדין על סמך סיכומי התובעים בלבד.

עוד עלי לציין, כי למעשה ויתר הנתבע, בסיכומיו, על כל טענותיו, שהרי פרט לטענה שהתובעת לא הוכיחה את נזקיה, לא נטען בסיכומים, המתפרסים על פני מחצית העמוד (נטו), דבר נוסף.

לאור הראיות המונחות בפני, אין בליבי ספק כי הנתבע הפר את ההסכם שחתם עם התובעת ביום 17.5.2001.

באותו הסכם התחייב הנתבע, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, לקבל על עצמו את הלוואת המשכנתא במלואה ולשחרר את התובעת מכל התחייבויותיה כלפי הבנק המלווה, מיד לאחר חתימת ההסכם.

הנתבע לא מצהיר בתצהירו כי הוא נקט בפעולות כאלה או אחרות, כדי לבצע את התחייבותו כאמור. בחקירתו הנגדית נשאל הנתבע שאלה בעניין זה והשיב תשובה כללית, מתחמקת ובלתי מספקת באומרו שכל מה שצריך היה לעשות זה לפנות לבנק, כי הבנק הפנה אותו לסניף בקריית גת, משם הפנו אותו לבאר שבע, כי הוא היה שם וכי "מאז אנחנו מטפלים ויש קשיים כל הזמן". הנתבע נשאל אלו קשיים והוא השיב "שאנחנו לא יכולים להעביר את הבית על השם שלי ושילמתי". הנתבע נשאל אם הבנק דרש לחתום על מסמכים מסוימים, והוא השיב: "אם היה דורש, הייתי עושה הכל כדי לגמור עם זה. הייתי חותם על הכל. הכל נמשך הרבה זמן" (עמ' 5 שורה 26 לפרוט', עד עמ' 6 שורה 3).

הנתבע טוען כל העת, ש"אין בעיה" ושהוא מוכן לחתום על כל מסמך, כי שילם סכום נכבד לכונס הנכסים של הבנק והגיע עמו להסכם לצרף את אשתו לדירה, אך בפועל, בדיעבד מסתבר, כי אלה הצהרות נבובות וכי למעשה הוא לא קיים את התחייבותו לשחרר את התובעת מן המשכנתא.

כאמור, הנתבע לא הכחיש בסיכומיו כי הוא הפר את ההסכם עם התובעת וטענה כזאת גם אינה עולה מתצהירו של הנתבע וגם לא בחקירתו הנגדית.

אשר על כן, אני קובע שהנתבע הפר את התחייבותו כלפי התובעת לשחרר את התובעת מהתחייבויותיה כלפי בנק טפחות, אשר נתן לבני הזוג דאז את הלוואת המשכנתא.

הנתבע גם זנח בסיכומיו את טענתו כי לא הייתה עליו חובה להשיב לבנק את הלוואת הזכאות ולבטל את תעודת הזכאות שניתנה לתובעת בגין רכישת הדירה נשוא התובענה.

אשר על כן, אני קובע, על סמך האמור בתצהירה של התובעת ובסיכומי בא כוחה, כי הנתבע הפר את התחייבותו כלפי התובעת לבטל את תעודת הזכאות בגין רכישת הדירה.

במצב דברים זה, כאשר הנתבע הפר את התחייבותו, כאמור, זכאית התובעת לסעד של פירוק שיתוף, סעד אשר היא הייתה זכאית לו, ממילא, על פי סעיף 37 לחוק המקרקעין.

התובעים טוענים בסיכומיהם, כי קמה להם עילת תביעה, לפי סעיף 1(א) לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט – 1979, באשר הנתבע קיבל זכות שלא על פי דין. העילה של עשיית עושר ולא במשפט לא נטענה בכתב התביעה וממילא הנתבע לא השיב לה בכתב הגנתו, לא קיימת התייחסות אליה בתצהירי הצדדים, לכן, ולמרות שאין התייחסות לכך בסיכומי הנתבע, לא מצאתי לנכון להתיר לתובעים את הרחבת החזית בעניין זה, ולכן אני דוחה טענה זו.

העילה הנזיקית נזנחה בסיכומי התובעים, ולכן אין צורך להכריע בה.

אשר לנזקים, הרי מצאתי כי עלה בידי התובעים להוכיח, במאזן ההסתברויות, את מלוא הנזקים, הנטענים על ידם.

התובעת הוכיחה בתצהירה, כמו גם בחקירתה הנגדית, כי נאלצה לבטל את חוזה רכישת הדירה שחתמה יחד עם התובע, הואיל ולא עלה בידה לקבל הלוואה עם תנאי זכאות. הדבר נאמר בתצהירה והתובעת גם אישרה זאת בחקירתה הנגדית, ולעניין זה אפנה לעמ' 3, ש': 14-15 לפרוט'. מצאתי שהתובעת הוכיחה שנזקיה של בנושא זה הינם בסך 9,704 ₪, שהוא שכ"ט עו"ד ששולם ע"י התובעים ברכישת אותה הדירה, כאשר הוא משוערך ליום התביעה. הסכום הוכח בקבלה שצורפה לכתב התביעה, נספח י'.

אשר לטענה בדבר אובדן מענק מקום, הרי עלה בידי התובעים להוכיח כי אילו הייתה מתממשת רכישת דירתם, באמצעות בנק משכן, הרי יכלו לקבל הלוואת מקום, בסכום של 21,600 ₪. ראיה לכך ניתן למצוא בהצעת משכנתא שצורפה כנספח ז' לתצהירה של התובעת.

אשר לנזק בגין הצורך לשלם שכ"ד, מאוגוסט 01', עד יולי 03', הרי הדבר הוכח בתצהירה של התובעת, אליו גם צורף חוזה שכירות – נספח יא'.2 לתצהיר. שוכנעתי, כי אילו היה הנתבע מקיים את התחייבויותיו כלפי התובעת, משחרר אותה מהתחייבויותיה כלפי הבנק למשכנתאות ואף מבטל את תעודת הזכאות, יכולה הייתה התובעת לרכוש את הדירה שביקשה לרכוש, אשר חוזה רכישתה בוטל, ובאופן זה, נמנע היה ממנה ומן התובע תשלום שכר הדירה הנתבע. הנתבע טען בתצהירו טענות שונות כנגד שכר הדירה האמור, ואולם, טענות אלה נזנחו בסיכומיו.

עוד עלה בידי התובעת להוכיח, כי נגרם לה נזק לא ממוני, בשל הטרדה ועגמת הנפש שהיו, והם עדיין, מנת חלקה עד היום, כתוצאה מהפרת התחייבותו של הנאשם לשחררה מהתחייבויותיה כלפי הבנק למשכנתאות. נמנע מן התובע לרכוש דירה בתנאי הטבה וזכאות, ובמשך שנים היא "רודפת" אחרי הנתבע על מנת להתיר את אותו הקשר אשר היא קשורה עמו, בלא כל רצון, בשל הפרת התחייבות התובעת לשחררה מהתחייבויותיה כלפי בנק טפחות למשכנתאות. למעשה, עד היום נתונה התובעת בסיכון כי הבנק ינקוט כנגדה בהליכים משפטיים, וזאת בשל הפרת ההתחייבות, כאמור, ע"י הנתבע. אני אומד נזק זה של התובעת בשל טרדה ועוגמת הנפש, בסך 15,000 ₪.

עוד מצאתי, כי התובעת זכאית לסעד של צו עשה, אשר מחייב את הנתבע להשיב את כספי הזכאות למשרד השיכון, ובכך להביא לביטול תעודת הזכאות שהוצאה לתובעת ולנתבע. הוראות בעניין זה תינתנה במסגרת פירוק השיתוף, והצדדים יטענו בעניין זה, אם רצונם יהיה בכך.

סוף דבר
דין התביעה להתקבל והריני מורה כדלקמן:

  1. אני מורה על פירוק השיתוף בזכויות התובעת והנתבע בדירה ואני קובע דיון בעניין זה ליום 26.4.11, בשעה: 09:00.
  2. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים, סכום של 89,504 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (9.6.03) ועד התשלום בפועל.
  3. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט (אגרות), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום תשלומן לגזברות בימ"ש ועד התשלום בפועל. במקרה של מחלוקת בעניין הסכומים, הרי היא תוכרע ע"י המזכירה הראשית של בית משפט השלום בקריית גת.
  4. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים, שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.


זכות ערעור – כחוק.



מזכירות ביהמ"ש תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים, ותשומת ליבם מופנית למועד הדיון שנקבע לצורך מימוש פסק הדין לפירוק השיתוף.


ניתן היום, ו' אדר א תשע"א, 10 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פירוק שיתוף בנכס

  2. פירוק שיתוף במושע

  3. פירוק שיתוף במגרש

  4. פירוק שיתוף במקרקעין

  5. פירוק שיתוף בעסק המשפחתי

  6. איך עושים פירוק שיתוף

  7. שיפוי הסכם פירוק שיתוף

  8. פירוק שיתוף לאחר אירוסין

  9. מדור ספציפי פירוק שיתוף

  10. תביעה לפירוק שיתוף במשק

  11. פירוק שיתוף בקרקע בחדרה

  12. תביעה למזונות ופירוק שיתוף

  13. פירוק שיתוף במקרקעין מס שבח

  14. תביעה לפירוק שיתוף ומזונות

  15. פירוק שיתוף במקרקעין בטבריה

  16. תביעה לפירוק שיתוף נגד הבעל

  17. פירוק שיתוף במקרקעין בין אחים

  18. פירוק שיתוף בדירה בין בני זוג

  19. תביעה לפירוק שיתוף בנכס מקרקעין

  20. תביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  21. פירוק שיתוף במקרקעין בכפר ערבי

  22. הסכם חלוקה פירוק שיתוף במקרקעין

  23. מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  24. תביעה לפירוק שיתוף לאחר הסכם חלוקה

  25. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בצפון

  26. פירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  27. סעיף 40 לחוק המקרקעין - פירוק שיתוף

  28. פירוק שיתוף בדרך מכירה וחלוקת הפדיון

  29. פירוק שיתוף בחלקה שחלקים ממנה הופקעו

  30. פירוק שיתוף בנכס על דרך רישום בית משותף

  31. סמכות בית המשפט להורות על פירוק שיתוף

  32. בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין בין בני זוג

  33. תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין סמכות עניינית

  34. פירוק שיתוף במקרקעין - מחזיק שאינו הבעלים

  35. חוות דעת מומחה בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

  36. פיצול הדיון בתביעה לפירוק שיתוף בין בני זוג

  37. תביעת פירוק שיתוף בגין פלישה והתעשרות שלא כדין

  38. תביעה לפירוק שיתוף - חלוקה לפי סעיף 39 לחוק המקרקעין

  39. פירוק השיתוף על דרך של מכירה למרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין בעלי הזכויות

  40. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון