נזק גוף עקב שימוש במוצר פגום

נזק גוף עקב שימוש במוצר פגום
1. לפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. הדיון בתיק פוצל תחילה לשאלת האחריות וזה יהיה נושא פסק הדין.

העובדות

2. התובעת ילידת 1948 מועסקת כמזכירה (להלן: "התובעת") באוניברסיטה העברית
בהר הצופים בירושלים (להלן: "הנתבעת").

3. ביום 22.5.95 נפלה התובעת מכיסא שסיפקה הנתבעת בו השתמשה לצרכי עבודתה ונפגעה.

טענות הצדדים
4. התביעה
א. התאונה אירעה כיוון שהכסא שהועמד לרשות התובעת היה פגום ובלתי ראוי
לשימוש וזוהי הסיבה לנפילתה (להלן: "התאונה").נ
ב. התאונה התרחשה כאשר התובעת ניסתה לקרב את הכסא לשולחן ולפתע
התמוטט הכסא וכתוצאה מכך התובעת איבדה את שיווי משקלה, נפלה
ונפגעה קשה.
ג. עובר לתאונה ובמשך כ7- חודשים לפני התאונה התלוננה התובעת פעמים
רבות בפני הנתבעת שהכסא רעוע ומתנדנד וכי היא עלולה ליפול ממנו. היא דרשה כסא חלופי, אך נענתה כי אין תקציב לכך. מאוחר יותר נשלחה התובעת
ביוזמת הממונה עליה לחנות רהיטים וקיבלה הצעת מחיר לרכישת כסא
חלופי, למרות שעשתה זאת לא נרכש כסא חדש אלא רק לאחר התאונה.ב
ד. לדעת התובעת התרשלה הנתבעת בכך:
(1) שלא דאגה לתחזק את הכסא הפגום.ו
(2) שלא שעתה לפניותיה לספק לה כסא חדש תחת הכסא הפגום.
(3) שלא העמידה כסא זמני לרשות התובעת עד אשר יתוקן או יוחלף הכסא
הפגום.נ
(4) שלא נהגה כמעביד סביר אשר היה נוקט בכל האמצעים למנוע את
התאונה.

5. ההגנה
א. הכסא בו השתמשה התובעת לא היה פגום, ואף אם היה פגום, הנפילה לא
אירעה כתוצאה מהפגם ולפיכך אין להטיל עליה אחריות לתאונה.
ב. התובעת הסתכנה מרצונה בכך שהשתמשה לאורך זמן בכסא אשר גם לטענתה
ידעה שהוא פגום ולפיכך תרומתה היא מכרעת לתאונה.

האם היה פגם בכסא
6. בטרם אדון במצב המשפטי הנוגע לאחריות הנתבעת עלי להחליט האם הכסא היה
פגום.

7. התובעת העידה בפני כי:
א. הכסא לא היה יציב, והתנדנד כאשר ישבה עליו.ב
ב. ביום התאונה לפני קריסתו נשמעה חריקה בכסא.

8. עדת התביעה הגב' צילה נחמיה (להלן: "גב' נחמיה") העידה כי :
א. היא עובדת יחד עם התובעת.
ב. התובעת התלוננה בפניה מספר פעמים כי הכסא עליו היא יושבת פגום.ו
ג. כאשר ישבה על הכסא חשה גם היא כי הכסא אינו יציב.
ד. גם הכסא שלה היה פגום.

בחקירה נגדית העידה גב' נחמיה כלהלן:
"ש': ניסית את הכסא שלה והוא התנדנד וחששת שתפלי ממנו.נ
ת': כן.ב
ש' וגם ידוע לך שניסו לתקן אותו ולא הצליחו.ו
ת' גם אני בעצמי ניסיתי והכסא המשיך להתנדנד."
(פרו' עמ' 7 שורות 13-18).נ

9. ב"כ הנתבעת מסתמך על הודעת התובעת בפני חוקרים מטעם האוניברסיטה (נ1/) בו העידה כי אינה חושבת שהכסא היה פגום וכי יכול להיות שהכסא נפגם תוך כדי נפילתה ממנו לאחר שהתהפך וכי לפני כן תפקד הכסא באופן רגיל. התובעת טענה שלא קראה את הכתוב בהודעה לפני שחתמה וטענה כי מה שנכתב בהודעה איננו אמת.

10. לאור העובדה שהחוקרים רושמי הודעת התובעת לא זומנו להעיד כדי להיחקר על נסיבות גבית ההודעה אין לייחס להן משקל רב.

11. לסיכום ניתן לקבוע עפ"י הראיות בתיק, שעובר לתאונה היה הכסא פגום, ושהצדדים ידעו עובדה זאת.

המצב המשפטי
12. השאלה המשפטית העומדת בפני היא האם התקיימו יסודות עוולת הרשלנות
המופיעה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן פקודת הנזיקין) כפי שאלו
התפרשו בפסיקה:
א. האם חבה הנתבעת חובת זהירות מושגית וקונקרטית לתובעת?
ב. האם חובת הזהירות הופרה ?
ג. שאלת הקשר הסיבתי.ב
בענין זה ראה ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד ל"ז (1)
113 (להלן:פרשת ועקנין ).

13. חובת זהירות מושגית
בפרשת ועקנין קבע כב' השופט ברק :
"הפעלת הבריכה יוצרת זיקה וקשר, שעניינם שליטה ופיקוח על הבריכה בין בעל השליטה לבין המבקר בה. שליטה ופיקוח אלה מבססים את קיומה של חובת זהירות מושגית...ודאי שזהו הדין גם לאחר התיקון, אשר הטיל את חובת הזהירות המושגית הכללית ביחסים שבין תופס מקרקעין לבין מבקרים..."

14. לעניננו אין מחלוקת כי הנתבעת היא המחזיקה בכסא והיא האחראית לתחזק אותו. כמחזיקה במקום וכמעבידה של הנתבעת היא חבה כלפיה חובת זהירות מושגית למנוע ממנה סיכונים שאינם סבירים ובלתי רגילים.

15. חובת זהירות קונקרטית
בע"א 417/81 רמדה שלום נ' אליהו אמסלם לח (1) פד"י 72 בעמ' 76 ליד האות ו'
(להלן: "פרשת אמסלם") קבע כב' השופט ד' לוין:
"חובת הזהירות הקונקרטית, כחובת הזהירות המושגית, נקבעת על פי מבחן הציפיות... הפעלה ראויה של מבחן הציפיות מחייבת הבחנה בין סכנה "רגילה" לבין סכנה בלתי "רגילה" לגבי הניזוק. שכן רק בגין הסכנה האחרונה מוטלת חובת זהירות קונקרטית".ו

בפרשת ועקנין הגדיר כב' השופט ברק "סיכון בלתי סביר" בדרך הבאה :
"...הוא אותו סיכון, אשר החברה רואה אותו במידת חומרה יתרה, באופן שהיא דורשת כי יינקטו אמצעי זהירות סבירים כדי למנעו"
(בעמ' 127 ליד האות א').נ

16. ולעניננו, התובעת לגרסתה פנתה פעמים רבות לאחראים על התחזוקה במקום עבודתה בטענה שהכסא אינו יציב. העדה מטעמה הגב' נחמיה תמכה בגרסה זו והעידה שהתובעת חששה ליפול מהכסא בהיותו פגום.ב

17. כב' השופט המחוזי יהונתן עדיאל בת"א (י-ם) 165/94 יוסף לוי נ' דשן שיווק מוצרי מזון בע"מ (לא פורסם) אמר:
"בכל מקרה תהא סיבת הכשל אשר תהא, אין בכך כדי לפגוע במסקנה כי המעביד הוא האחראי לאספקת כסאות תקינים לעובדיו והוא האחראי לתקינותם ויציבותם כל עוד אלה משמשים את עובדיו. אמנם יכול לקרות שבמשך השנים יאבד הכסא את עמידותו ויציבותו, אך המעביד חייב לנקוט באמצעים על מנת לוודא את תקינות הכסאות ואת יציבותם, כפי שהוא חייב לעשות ביחס לכל ציוד אחר. כסאות רעועים או בלתי יציבים יש להחליף או לתקן. עובד אינו חייב בפתח כל יום עבודה לבדוק את תקינות הכסאות המסופקים לו על ידי מעבידו והוא רשאי להתישב על כסאו ללא בדיקה מיוחדת ולסמוך על כך שהכסאות כמו כל ציוד אחר העומד לרשותו במקום עבודתו, מצויים במצב תקין."
(ההדגשות שלי י.ב.)

18. מהאמור לעיל ברור כי האוניברסיטה העברית אחראית לאספקת כסאות
תקינים לעובדיה. על האוניברסיטה כמעביד לעשות כל שביכולתה על מנת
שהכסאות ישארו במצב תקין ויציב, ולהחליף את הכסאות הפגומים בכסאות
תקינים. במקרה שלפני שוכנעתי כי האונברסיטה לא פעלה כאמור. הנתבעת
התרשלה בכך שלא דאגה באופן מיידי לתקן או להחליף את הכסא מיד כשנודע לה
מפי התובעת כי הכסא אינו יציב.

19. לאור כל האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבוע כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות
אותה היא חייבת לתובעת בכך שלא דאגה לספק לה כסא תקין במקום עבודתה
וסיכנה את התובעת בנפילה מהכסא ולפיכך ניתן לומר כי התאונה הינה ארוע
תוצאתי של רשלנות התובעת.ו

20. אשם תורם של התובעת
ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי התובעת תרמה ברשלנותה תרומה מכרעת לקרות
התאונה אשר ניתקה לחלוטין את הקשר בין פגיעת התובע לבין רשלנותה של
הנתבעת.נ

21. כב' שופט השלום א' פרקש: בת"א (י-ם) 8876/96 מיכל גדיסמן נ' הסוכנות היהודית
תקדין שלום כרך 98 (1) אמר:
"המבחן שעל פיו יש להכריע כאשר מבקשים לחלק את האחריות בין המזיק לבין הניזוק, הוא מבחן "מידת האשמה" כאשר בית המשפט מציב את מעשי הרשלנות של המזיק והניזוק זה מול זה, כדי להשוות ולהעריך, מבחינת האשמה המוסרית, את מידתם ומשקלם של מעשיו ומחדליו של כל צד. מידת האשמה המוסרית עולה בעיקרה מתוך בחינת ההתנהגות של הנוגעים בדבר המקרה הקונקרטי אשר נדון בפני בית המשפט. אולם יקרה לא אחת, כי לצורך הערכת מידתה ומשקלה של האשמה המוסרית יזקק בית המשפט גם למבחן חיצוני, המפנה אל רמתו של האדם הסביר (ראה ע"א 316/75 שור ואח' נ' מדינת ישראל פ"ד לא(1)299, 305; ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם פ"ד לח(1)72 - והאסמכתאות המובאות שם). בחינה כמתואר איננה בגדר מדע מדויק אלא היא מושתתת בהכרח על שקילתו של הנכון והצודק, לפי מיטב הערכתו ושיקולו של בית המשפט לאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה (ע"א 316/75 הנ"ל שם שם)".ב


22. השיקולים במקרה שלפני הם כדלקמן:
א. הנתבעת ידעה כי התובעת משתמשת בכסא פגום. הנתבעת בחרה במשך
תקופה ממושכת שלא להחליפו משיקוליה. משכך הדבר היא אחראית לנזקים
שהתרחשו כתוצאה מהחלטתה שלא להחליף את הכסא הפגום.
ב. התובעת ידעה במשך תקופה ארוכה כי הכסא אינו יציב וכי הדבר עלול לגרום
לתאונה. התובעת אף העידה בעצמה כי התלוננה מספר פעמים בפני האחראי
על התחזוקה שהכסא אינו תקין. יתרה מזאת, העובדה שהתובעת ניסתה
לשבת על כסאות הפורמיקה המיועדים ללקוחות אך הפסיקה כעבור שעה
מפאת אי נוחות (פרו' עמ' 9 שורות 25-29) אינה נזקפת לזכותה אלא מוכיחה
כי היתה מודעת לסיכון שטמון בשימוש בכסא שלה, אך בכל זאת המשיכה
להסתכן יום יום בשימוש בכסא הפגום על פני השימוש בכסא החלופי הפחות
נוח. אין ספק כי האדם הסביר ביודעו שהכסא עליו הוא יושב פגום ואינו יציב
יחדל מלהשתמש בכסא וזאת בכדי להמנע מסיכונים מיותרים, ויעדיף לשבת
על כסא פחות נוח או לא נוח ובלבד שלא יסכן עצמו.ו

23. לכאורה לאור האמור לעיל עלי לקבוע שהרשלנות התורמת של התובעת היא הגבוהה יותר מסקנה זו תהיה נכונה אם לא היה מדובר ביחסי עובד מעביד. ביחסים אלה עלינו לזכור שהעובד כפוף למעביד ואין לפניו בחירה חופשית כיצד לנהוג. מחד היה על התובעת לדאוג לבטחונה ומאידך היה עליה לעבוד ולספק את רצון המעביד. בנסיבות אלה, כאשר התובעת ניצבת בפני הדילמה המתוארת לעיל אין זה נכון לצפות ממנה כי תעזוב את מקום העבודה עד שיוחלף הכסא הפגום. נכון יותר לצפות מהמעביד שכאשר הובא לידיעתו שהתובעת נאלצת להשתמש בכסא פגוע ידאג לתקן את הפגם.

24. לאור האמור לעיל מצאתי לנכון לחלק את האחריות לנזקי התובעת בין הצדדים, באופן שהנתבעת תישא באחריות של 70% והתובעת תישא באחריות של 30%.

25. אני קובע את התיק לקדם משפט לתאום המשך ההליך בשאלת גובה הנזק ליום 12.4.99 שעה 8:30.


ניתן היום כ' באדר תשנ"ט, 8 במרץ 1999 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.נ
זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.ב
מותר לפרסום מיום 08/03/1999

יחזקאל ברקלי, שופט      



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיקוי מוצרים

  2. אי התאמה במוצר

  3. העתקת מוצרים מסין

  4. אי קבלת מוצר בזמן

  5. חוב על מוצרי תאורה

  6. חיקוי אריזה של מוצר

  7. תאונה בגלל מוצר פגום

  8. תביעה בגין גניבת מוצרים

  9. רכישת מוצרים בתחנת דלק

  10. טענת מחדלים באספקת מוצרים

  11. אי סימון מוצר בניגוד לתקן

  12. תביעה ייצוגית סימון מוצרים

  13. הסכם הזמנת מוצרי אלומיניום

  14. קיזוז קניית מוצר משכר העובד

  15. תשלום מכס על מוצרים שנגנבו

  16. נזק גוף עקב שימוש במוצר פגום

  17. מע''מ על מכירת מוצרים לעובדים

  18. תיאור מוצר הפרת זכויות יוצרים

  19. פציעה ביד עקב פתיחות מוצר מזון

  20. העונש על מכירת מוצרים מזויפים

  21. אספקת מוצר שאיננו תואם את הזמנה

  22. אחריות בנזיקין על מוצרים פגומים

  23. שמות מוצרים דומים עד כדי להטעות

  24. מכירת מוצר מזויף לחנויות בארה''ב

  25. תביעה לתשלום בגין מכירת מוצרי דלק

  26. תביעה לתשלום יתרת התמורה עבור מוצר

  27. אספקת מוצר לבית: מנגנון מיטה עם חלודה

  28. סיווג מכס - מוצר המורכב מרכיבים שונים

  29. תביעה ייצוגית: סימון אריזות של מוצרי יין

  30. יבוא מוצרים מסין - הפרת זכויות יוצרים

  31. אספקת מוצר שונה באופן מהותי ממה שסוכם

  32. ביטול עסקה בגלל פגם במוצר - הגדרת "פגם"

  33. תביעה כספית על חוב בגין אספקת מוצרי ריצוף

  34. הסתלקות מתביעה ייצוגית לאחר שינוי באריזת המוצר

  35. דוגמא לתביעה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים

  36. "חוק אחריות על מוכר מוצר": 5 חובות שחלות על המוכר

  37. האם אפשר להחליף לקבל זיכוי על מוצר שנקנה ב"מבצע" ?

  38. תביעה ייצוגית: מידע שגוי על אריזה של מוצר קפה טורקי

  39. פרסום מוצר פיקטיבי כדי להראות את האפקטיביות של הפרסום

  40. תביעה ייצוגית: אי הצגת מחירי מוצרים בחנויות נוחות בתחנת דלק

  41. תביעה ייצוגית: אי פירוט "חומרי יסוד" של מוצר מזון על האריזה

  42. תביעה ייצוגית: כתוב בערבית משהו אחר על מוצר ממה שכתוב בעברית

  43. תביעה ייצוגית: אי רישום על מוצר מזון בערבית לגבי סכנת חנק לילדים

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון