פציעה במהלך "תיקון דרך" של החלפת גלגל

פציעה במהלך "תיקון דרך" של החלפת גלגל
.1בתובענה הנדונה עותר התובע לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו,
לטענתו, בתאונת דרכים שארעה ביום 21.5.95באיזור אל-ראם שמצפון לירושלים.
לבקשת הצדדים, נדרש בית המשפט להכריע בשלב ראשון בשאלה, האם פציעתו של התובע בארוע הנדון - בעת שפרק גלגל ייתור (רזרבי) מתוך תא הנהג של משאיתו הינה "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, (להלן - החוק), אם לאו.
הרקע העובדתי
.2להלן העובדות שאינן שנויות כיום במחלוקת בין הצדדים, העולות מעדותו של
התובע.
בתקופה הרלבנטית לתובענה, הועסק התובע כנהג בחברה שהפעילה צי משאיות, אשר
שימש בין השאר להובלת חומרי חציבה.
ביום שישי 19.5.95, יומיים לפני התאונה, נהגו התובע ונהג נוסף בשתי משאיות עם עגלות נגררות. בהגיע המשאיות לאיזור מחסום אל-ראם, עלתה באש העגלה שהיתה רתומה למשאית אשר בה נהג חברו של התובע, וזאת כתוצאה מקצר חשמלי בכלי שהועמס על העגלה. לאחר שמכבי אש, שהוזעקו למקום, כיבו את הדליקה, נותקה העגלה השרופה מהמשאית והושארה בצד הדרך ליד המחסום.
ביום ראשון 21.5.95בשעות הבוקר, נסעו התובע, וכן מכונאי וחשמלאי שעבדו עמו בחברה, למחסום אל-ראם. השלושה נשלחו למקום על-ידי מעסיקם, לשם תיקון העגלה השרופה וחילוצה באמצעות משאיתו של התובע. הואיל ובין יתר התיקונים שנדרשו, היה צורך בהחלפת שני גלגלים שנשרפו, והיות שעל העגלה היה רק גלגל ייתור אחד - העמיס התובע על משאיתו בשטח המפעל של החברה גלגל נוסף, שאותו הניח בתוך תא הנהג על מיטה מאחורי המושבים. התובע נסע למחסום במשאיתו יחד עם החשמלאי, ואילו המכונאי נסע למקום במכוניתו הפרטית.
בהגיעם למחסום, ירדו החשמלאי והתובע מהמשאית וניגשו לבדוק את העגלה. לאחר מכן, בעת שהמכונאי - כלשונו של התובע - "טיפל בעגלה שהיתה שרופה", חזרו התובע והחשמלאי למשאית על-מנת לפרוק את הגלגל הנוסף מתא הנהג. בעת שהחשמלאי החל לדחוף את גלגל הייתור מתוך תא הנהג לעבר התובע, שעמד על מדרגת המשאית, איבד התובע את שיווי משקלו ויציבותו מכובד הגלגל שאחז בידיו, ונפל יחד עימו מהמדרגה לארץ. כתוצאה מנפילה זו נגרם לתובע נזק גוף.
על גירסה זו, שהועלתה בעדותו של התובע בחקירה הראשית, לא היתה מחלוקת בין הצדדים.
.3המחלוקת העובדתית בין בעלי הדין מתמקדת בשתי שאלות בלבד:נ הראשונה האם העגלה חוברה למשאית בטרם החל התובע להוציא את הגלגל מתא הנהג; והשניה
- האם מנוע המשאית פעל או דמם בעת פריקת הגלגל.
התובע גורס, כי התאונה ארעה לאחר שהעגלה חוברה למשאית והרכב הותנע, ואילו הנתבעים טוענים, כי בעת פריקת הגלגל טרם נרתמה העגלה למשאית ומנוע הרכב דמם.
.4עדותו של התובע בשתי השאלות שבמחלוקת לא נשמעה אמינה, וזאת בין השאר
נוכח הגירסאות השונות והסותרות שמסר בעניין הארועים - בתצהיר שמסר לבא-כוחו יומיים לאחר הפגיעה, בהודעתו במשטרה שנגבתה באותו מועד, בעדותו בחקירה הראשית ובתשובות לשאלות שהופנו אליו בחקירה הנגדית.
בתצהיר שמסר לפני עורך דינו ביום 23.5.95(נ/1), תיאר התובע את הארוע
פגיעה אגב ניסיון להחלפת גלגל בעגלת משאיתו כתוצאה מתקר שארע במהלך נסיעתו.
וכך תיאר בתצהירו את נסיבות פציעתו:ב "ביום 21.5.95נהגתי במשאית מ.ר. 00-084-72, ליד מחסום אל-ראם אירע תקר לצמיג של עגלת המשאית. ניסיתי להוריד את הגלגל הרזרבי הנוסף של המשאית, המוחזק בדרך כלל בתא הנוסעים, כדי להחליף את הצמיג עם התקר, ותוך כדי כך נפלתי יחד עם הגלגל".
באמרתו במשטרה (נ/2) שנגבתה באותו מועד - 23.5.95- מסר התובע, כי נהג
במשאיתו למחסום אל-ראם על-מנת להחליף גלגל בעגלה הנגררת ולחבר העגלה למשאיתו.
הוא הוסיף וציין בהודעתו האמורה, כי עם הגיעו למקום דומם את מנוע המשאית,
ונפגע בסמוך לאחר מכן בעת שעסק בפריקת הגלגל מתא הנהג. בסיום ההודעה נרשם מפי
התובע, כי אין לו עדים למקרה, וכי הוא מצרף לאמרתו טופס "הצהרה" (תצהירו
שנחתם באותו יום לפני בא-כוחו).
הגירסה העובדתית שהועלתה בכתב התביעה היתה חזרה על התיאור שניתן בתצהיר,
בדבר תקר שארע בעגלת משאיתו של התובע ביום 21.5.95תוך כדי הנסיעה. ("ביום
21.5.95בסמוך לשעה 30:ו 08עת נסע התובע ברכב מ.ר. 00-084-72, היה לפתע תקר
בצמיג הקדמי של העגלה. התובע ירד להחליף את הצמיג, הוציא אותו מתא הנהג
והנוסעים, ותוך כדי כך נפל...").
בעדותו בחקירה הראשית ציין התובע, כי עם הגעתו למקום חניית העגלה, עצר את המשאית והחל לפרוק את הגלגל מתא הנהג בעת שהמנוע עדיין פעל. גם בחקירה הנגדית טען התובע, כי מנוע המשאית פעל כל הזמן ולא כבה מרגע הגעתו למקום ועד לפציעה. רק כאשר הוצגה לתובע, בהמשך חקירתו הנגדית, הגירסה השונה שמסר במשטרה - שלפיה דומם את מנוע המשאית לאחר החנייתה וניגש להחליף את הגלגל - שינה הלה את עדותו, וטען, לראשונה, כי עובר להורדת הגלגל התניע את המשאית לשם חיבור צינורות השמן בינה לבין העגלה.
כשהופנה התובע במהלך חקירתו הנגדית לגירסאות השונות שהעלה בתצהירו ובהודעתו במשטרה בדבר נסיבות התאונה, טען כי האמור הן בתצהיר והן בהודעה אמת, מבלי שטרח להסביר הסתירות שבין האמרות לבין עצמן ובין האמרות לבין העדות. זאת ועוד:נ התובע - שציין כאמור בעדותו כי המכונאי והחשמלאי היו עדים לפציעתו - לא רק שנמנע מלהזמין את השניים למתן עדות, אלא שלא נתן הסבר כלשהו לגירסתו במשטרה שלפיה לא היו עדי ראייה לאירוע.
.5על רקע הסתירות שנתגלו בין עדותו של התובע לבין תצהירו והודעתו במשטרה, ונוכח אישורו את אמיתות תוכן ההודעה - לא נשמעה אמינה גירסתו בדבר חיבור המשאית לעגלה והתנעת הרכב עובר לפריקת הגלגל. אילו חיבר התובע את העגלה למשאית לפני התאונה, היה מציין זאת הן בהודעתו במשטרה והן בעדותו בחקירה הראשית. התרשמותי מעדות התובע היתה, כי גירסתו בדבר רתימת העגלה למשאית עובר לארוע נולדה לראשונה במהלך החקירה הנגדית, כאשר התקשה ליתן הסבר לסתירה שבין עדותו - בדבר פעולת מנוע הרכב בעת פציעתו, לבין הודעתו - שבה ציין כי דומם את מנוע המשאית וניגש לפרוק את הגלגל מתא הנהג. הגירסה - בדבר רתימת העגלה למשאית וחיבור צינורות השמן ביניהן אגב התנעת הרכב עוד לפני החלפת הגלגל נשמעה לבד מאי אמינותה גם בלתי סבירה, שכן בשלב האמור עבודת המכונאי היתה עדיין בעיצומה, וטרם נסתיים תיקונן של התקלות שחייבו את ניתוקה מהמשאית יומיים לפני כן.
ההכרעה במחלוקת העובדתית בדבר נסיבות התאונה בכל הנוגע לשתי השאלות האמורות, הינה איפוא - כי התובע ניגש לפרוק את הגלגל מתא הנהג לאחר שכיבה את מנוע הרכב ובטרם רתם את העגלה למשאית, כפי שעולה באורח חד-משמעי מהודעתו במשטרה שנמסרה בתכוף לארוע.
עד כאן הרקע העובדתי.
המחלוקת המשפטית
.6על-פי ההגדרה הבסיסית שבסעיף 1לחוק, תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". הואיל ואין מחלוקת, כי לתובע הוסב נזק גוף כתוצאה מנפילתו ממדרגת המשאית אגב פריקת הגלגל, נותר לבחון אם נזק זה נגרם עקב שימוש ברכב מנועי, והאם השימוש היה למטרות תחבורה.
התובע טוען, כי הארוע נכלל בשלוש חלופות מאלו המופיעות בהגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי" בסעיף האמור:ב הראשונה - "טיפול דרך או תיקון רכב בדרך"; השניה - "הינתקות או נפילה של חלק מרכב"; והשלישית - ירידה מרכב. הוא מוסיף וטוען, כי כל אחד מהשימושים האמורים היה למטרת תחבורה. מושא הקטגוריה הראשונה היא העגלה השרופה, ומושא שתי הקטגוריות האחרות הינה המשאית שממדרגת תא הנהג שלה נפל התובע אגב פריקת הגלגל.
הנתבעת גורסת, כי המקרה לא נתפס בגדר החלופות האמורות של המונח "שימוש
ברכב מנועי", ואף הוחרג במפורש מההגדרה הואיל ומדובר בפריקת מטען מרכב עומד.
נבחן להלן את כל אחת מהחלופות שהתובע מבקש לבסס עליהן את עילת תביעתו לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
טיפול דרך או תיקון רכב בדרך
.7התובע גורס, כי נפגע אגב "תיקון דרך" של החלפת גלגל בעגלה.
"השימוש ברכב מנועי" (להלן - "שימוש") חובק בהגדרתו שבסעיף 1לחוק, בין השאר, "טיפול דרך או תיקון רכב בדרך, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו".
המונחים "רכב" ו"רכב מנועי" כוללים בהגדרתם בסעיף האמור גם "רכב נגרר או
נתמך על-ידי רכב מנועי".
.8הארוע הנדון אינו נתפס בגדר "טיפול דרך או תיקון רכב בדרך" כמשמעו
בהגדרת "שימוש" ברכב.
הלכה פסוקה היא, כי - "'טיפול' הוא 'טיפול דרך' אם הוא נועד למנוע או
להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית."
(כב' הנשיא ברק, בע"א 4469/95, דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ,
פ"ד נ(3) 475, בעמ' 482). בכך נתקבלה על-ידי הפסיקה גישתו של פרופ' אנגלרד,
המצמצמת את היקף תיקוני הדרך, הנתפסים בהגדרת "שימוש" ברכב. על- פי גישה זו, אופי תיקון הדרך שבו מתגלם הסיכון התעבורתי, נקבע לפי מבחן של עיתוי התיקון על ציר הזמן של הנסיעה, דהיינו - אגב הנסיעה או לשם המשכתה המיידית. (י' אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים - עדכון משולב, יהלום - תשנ"ו, עמ' 76-78).
לפיכך - אף אם היתה נתפסת פריקת הגלגל כחלק מהתיקון - לא היה מדובר בתיקון אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית, הואיל והנהג שגרר את העגלה ביום שישי ניתק אותה מהרכב הגורר לאחר שריפתה, והשאירה במקום למשך כיומיים עד להגעת שלושת עובדי החברה - המכונאי, החשמלאי והתובע - ביום ראשון לשם תיקונה בשטח וגרירתה באמצעות משאית אחרת.
נוכח הממצאים שנקבעו ומסקנותיי האמורות, מתייתר הצורך להכריע במחלוקת שבין הצדדים - בשאלה מתי מתחיל תיקון הדרך ומהן הפעולות המקדימות לו שאינן מהוות חלק מהתיקון.
האם מדובר בהינתקות או נפילה של חלק מרכב או שמא עסקינן בפריקת מטען מרכב עומד?
.9הגדרת "שימוש" ברכב חובקת אף תרחישים של הינתקות או נפילה של חלק מרכב או מטענו, כדלקמן:ו "התנתקות של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".
התובע גורס, כי הגלגל היה חלק בלתי נפרד של הרכב הואיל ונדרשה התקנתו בעגלה, ולפיכך מדובר בהינתקות ונפילה של חלק מרכב. הוא מוסיף וטוען, כי היות שביקש להוריד חלק אינטגרלי מהרכב אין עסקינן בפריקה וטעינה, והסיפא הממעטת מההגדרה - פריקת מטען מרכב עומד - אינה חלה בעניינו.
מנגד, גורסים הנתבעים, כי אין המקרה נכלל בהגדרה של הינתקות או נפילה של חלק מרכב, שכן הגלגל, בעת שהובא במשאית לשטח לשם פריקתו והרכבתו בעגלה, לא היווה לטענתם חלק מהמשאית. הם מוסיפים וגורסים, כי בנסיבות המקרה הנדון הובל הגלגל במשאית שבה נהג התובע כמטען לכל דבר ועניין, ויש לראות איפוא את שלב הורדתו מהרכב כפריקת מטען מרכב עומד - פעילות שהוצאה בדרך ההמעטה מהגדרת "שימוש" ברכב.
.10כשנדרש בית המשפט העליון לאחרונה לדון בחלופה של "הינתקות" או "נפילה" של "חלק מרכב" "שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו", פסק כי הסייג האחרון (דהיינו - הרכיב השלילי בהגדרה) - כמו הסייג הדומה בעניין ביצוע תיקון דרך - "נועד לחול על העוסקים בתיקון או בטיפול בכלי רכב כעיסוק, מכונאים ובעלי מקצוע דומים בפעולותיהם במסגרת מקצועם או משלח ידם כאמור". (כב' השופט אור בע"א 3024/94 אלי יונאי נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, תקדין-עליון
כרך 97(3) תשנ"ז/תשנ"ח-1997, עמ' 842, פיסקה 8א לפסק הדין). באותו עניין
הותיר בית המשפט העליון למקרה מתאים בעתיד את ההכרעה בין האופציות הפרשניות
השונות בדבר הרכיב החיובי שבהגדרה (קרי - ה"הינתקות" ו"הנפילה"), אך הוסיף והעיר כי העמדה הפרשנית שלפיה הכוונה אך ורק לנפילה אקראית (כפי שהובעה על-ידי הערכאה הראשונה) מעוררת שאלות לא קלות.
.11בענייננו, לא ניתן לראות בגלגל "חלק מרכב" אלא לכל היותר חלק חילוף שהובל במשאית לשטח לצורך תיקון העגלה. יודגש, כי אין מדובר בגלגל הייתור הקבוע של העגלה שהיה מונח עליה, ואף לא בגלגל הרזרבי של המשאית, אלא בגלגל שני נוסף שנשלח לשטח נוכח העובדה שבעגלה נשרפו שני צמיגים. על רקע זה, נקל להבין מדוע הונח הגלגל הנוסף על המיטה בתא הנהג בעת הובלתו לזירת התיקון, ולא חובר למקום שבו מוצמד בדרך כלל גלגל ייתור. בנסיבות אלו, לא נתפס הגלגל כחלק אינטגרלי מהמשאית ואף לא כחלק מהעגלה, ויש לראות בו אך מטען שהובל במשאית לשם תיקון העגלה.
נוכח מסקנה זו, איני נדרש להכריע בתובענה זו בשאלה הפרשנית - האם ה"הינתקות" ו"הנפילה" של חלק מרכב שבהגדרת ה"שימוש" ברכב מתייחסים לפעולה אקראית המתרחשת מאליה, או שמא מדובר אף בהינתקות או נפילה אגב ניסיון פירוק חלק מרכב או פריקתו ממנו.
לפיכך, לפנינו מקרה טיפוסי של פגיעה אגב פריקת מטען מרכב עומד, במהלך נסיון להורידו מהרכב. פעולות של טעינה או פריקה מרכב עומד - המהוות למעשה שימוש הן לפי המבחן הייעודי והן על-פי המבחן התחבורתי - הוצאו על-ידי המחוקק בתיקון מס' 8לחוק מהגדרת "שימוש" ברכב, וזאת בסטייה מהמגמה התעבורתית הכוללת שבתיקון האמור. (רע"א 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט חברה לביטוח
בע"מ ואח’, פ"ד נ (3) 532, בעמ' 536).
אשר על כן, אין הארוע מהווה "שימוש ברכב מנועי" בחלופה של "הינתקות" או "נפילה" של חלק מהרכב, והוא אף מוחרג במפורש מהגדרת המונח האמור נוכח העובדה שמדובר בפריקת מטען מרכב עומד.
ירידה מן הרכב
.12התובע טוען, כי הארוע הנדון נכלל גם בחלופה של "ירידה מרכב" שבהגדרת
"השימוש ברכב מנועי", שכן לטענתו התאונה ארעה תוך כדי ירידתו מתא הנהג.
הנתבעים גורסים, כי משירד התובע מהמשאית בתום הנסיעה לאחר שדומם את המנוע ושב לאחר מכן לרכב לשם פריקת הגלגל מתא הנהג, נבעה פציעתו מפעולת הפריקה עצמה - המומעטת מהגדרת "שימוש" ברכב, מה גם שלטענתם התובע לא נפגע במהלך ירידה מן המשאית אלא אגב נפילה ממנה בעת משיכת המטען לשם פריקתו.
.13בית המשפט העליון טרם פסק בשאלה מה הדין במקרה שתאונה מתרחשת אגב
פעולה הנופלת לגדר שתי חלופות שונות הנזכרות בהגדרת "שימוש" ברכב, כאשר על-פי
אחת מהן הפעולה מהווה "שימוש" ברכב - כמו כניסה לרכב או ירידה ממנו, ועל-פי
השניה היא מוצאת מגדר ה"שימוש" - כמו טעינה או פריקה מרכב עומד. שאלה זו, המעוררת קשיים ניכרים, הושארה על-ידי בית המשפט העליון להכרעה לעתיד לבוא. (ראו:נ רע"א 8061/95 יצחק עוזר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ ואח' לעיל;
ע"א 4469/95 חאדר דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, לעיל, בעמ' 481).
.14במקרה שלפנינו אין צורך להכריע מה הדין בשאלה האמורה, הואיל והתובע
לא נפגע אגב ירידה מהרכב. ירידה מרכב מהווה "שימוש" בו רק כאשר מדובר בפעולה מבוקרת ומודעת, שתכליתה ירידה מכלי הרכב עד לעמידה יציבה על פני הקרקע. נפילת אדם מרכב, שלא אגב נסיון לרדת ממנו, איננה נתפסת איפוא כירידה כאמור. התובע נפל ממדרגת הרכב בעת שניצב עליה וניסה לפרוק את הגלגל מתוך תא הנהג. הוא לא מעד במהלך ירידה מהרכב, אלא נפל מכח כובד משקלו של גלגל הייתור, בעת שמשך את הגלגל יחד עם חברו המכונאי. בנסיבות האמורות, הפגיעה ארעה כתוצאה מנפילה מרכב בעת נסיון לפריקת מטען, והיא לא התרחשה במהלך ירידה מרכב. לפיכך, איני נזקק להכריע בשאלת היחס שבין שתי החלופות האמורות - האחת המכלילה את המקרה כ"שימוש" ברכב, והשניה הממעטת את האירוע מהשימוש האמור, הואיל וכמבואר לעיל החלופה הראשונה - ירידה מרכב - אינה מתקיימת בנסיבות המקרה הנדון.
סוף דבר
.15סיכומם של דברים - פציעתו של התובע במהלך הארוע הנדון אינה מהווה
תאונת דרכים כמשמעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ודין התביעה איפוא
להידחות.
הואיל ועל-פי גירסתו של התובע מדובר בתאונת עבודה, יוכל הלה למצות את
זכויותיו בדרכים החלופיות הפתוחות לפניו על-פי דין.
אשר על כן, אני דוחה את התביעה, ומחייב את התובע לשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד
בסך 000, 4ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ובתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תיקון תביעה

  2. תיקון פסק דין

  3. תיקוני שנת בדק

  4. תיקון פסק בורר

  5. תיקון שנת לידה

  6. תיקון טעות קולמוס

  7. תיקון חיוב ארנונה

  8. תיקון פליטת קולמוס

  9. בקשה לתיקון גבולות

  10. זכות תיקון אי התאמה

  11. תיקון טעות בגזר דין

  12. חוב למוסך על תיקונים

  13. תיקון טעות בפסק דין

  14. תיקון דרך - תאונת דרכים

  15. חוב למוסך על תיקון רכב

  16. תיקון סדק בתקרה בחנות

  17. תיקון רישום בית משותף

  18. תיקון 29 לחוק ההוצל''פ

  19. תיקון צנרת בדירה שכורה

  20. בקשה לתיקון סכום התביעה

  21. דרישה לתיקון מבנה מסוכן

  22. בקשה לתיקון הודעת ערעור

  23. תיקון מס' 2 לחוק החוזים

  24. תביעה לתיקון תנאים במכרז

  25. תיקון סעיף 6 לחוק החברות

  26. תיקון ליקויים בדירה שכורה

  27. בקשה לתיקון טעות בפסק דין

  28. תיקון סעיף 25 לחוק החוזים

  29. תיקון ליקויים בדירה באשדוד

  30. הוצאות תיקונים בדירה שכורה

  31. תיקון לקוי של ליקויים בדירה

  32. תביעה בגין תיקון שמשות לרכב

  33. תביעה על תיקון סובארו ג'אסטי

  34. תביעה לתשלום תיקון נזק לרכב

  35. תאונת דרכים בזמן תיקון פנצ'ר

  36. תיקון 4 לחוק הנזיקים האזרחיים

  37. בקשה לתיקון הודעת ערעור מנהלי

  38. מתי מתחילה אחריות על תיקון רכב

  39. מועד להגשת בקשה לתיקון פסק דין

  40. תיקון בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  41. תביעה לתשלום על תיקון ציוד מכני

  42. בקשה לתיקון פסק דין לאחר 3 שנים

  43. התנגדות לתיקון צו רישום בית משותף

  44. כניסת גוף זר לעין במהלך תיקון דרך

  45. תשלום לעובד על תיקון רכב מהעבודה

  46. תשלום על תיקון רכב בתקופת האחריות

  47. חובת ביטוח לאומי ליידע על תיקון חוק

  48. אישור מצב סופי של בית לאחר תיקונים

  49. התיישנות תיקון רישום בפנקסי המקרקעין

  50. פציעה במהלך "תיקון דרך" של החלפת גלגל

  51. תיקון הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין

  52. ? תאונה בעבודה תיקון צינור מים בבור – פיצויים

  53. תיקון בסיס השכר בביטוח לאומי תאונת עבודה

  54. זכות תיקון אי התאמה - סעיף 4ב לחוק המכר

  55. האם בקשה לתיקון פסק דין דוחה מועד ערעור

  56. בקשה לתיקון צו רישום בית משותף - סעיף 145(א)

  57. חובת השתתפות שוכרים בבית משותף בעלויות תיקון

  58. תביעה נגד הביטוח לקבלת ההפרש הכספי על תיקון רכב

  59. הזמנת עד ביוזמת בית המשפט - תיקון טענות ביוזמת בית הדין לעבודה

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון