עורך דין נגד משרד הביטחון





  1. נכות נפשית משרד הביטחון

  2. קיזוז תגמולים ממשרד הביטחון

  3. ועדה רפואית חוזרת משרד הביטחון

  4. נטל ההוכחה בתביעות מול משרד הביטחון

  5. החמרת מצב נכות משרד הביטחון לאחר ניתוח


לפני המרצת פתיחה על פי סעיף 17א' לחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998(להלן-"החוק" או "חוק חופש המידע") בה מתבקש בית המשפט להורות למשיב 1, משרד הבטחון (להלן" משרד הבטחון" או "המשיב") למסור למבקשת, עלית תעשיות בע"מ (להלן-"עלית" או "המבקשת") את פרטי המציעים והצעות המחיר שהוגשו במסגרת מכרז 01- 01689140שפרסם משרד הבטחון ביום 10בנובמבר 1998בקשר לאספקת קפה קלוי וטחון (להלן-"המכרז").

א. רקע עובדתי

.1אחת לשנה מפרסם משרד הבטחון מכרז לאספקת קפה קלוי וטחון (להלן-"המכרזים" או "סדרת המכרזים").

.2על פי האמור בהמרצת הפתיחה זכתה עלית בחלק הארי של מכרזים אלו בעשר

השנים האחרונות.

.3לאחר זכיתה במכרז קודם בסדרת מכרזים זו (מכרז קפה שחור 01677194) פנתה

עלית למשרד הבטחון בבקשה לעיין במסמכי אותו מכרז ובמסמכי מכרזים אחרים שזכתה בהם (נספח ג 1להמרצת הפתיחה).

.4פניתה זו נענתה בשלילה (נספח ג 2להמרצת הפתיחה) כדלקמן:

"אנו סבורים, כי אין מקום לחשיפת הצעות ספקים אחרים המשתתפים במכרז בפני הזוכה במכרז, אשר למעשה אינו זקוק עוד למידע זה לצורך המכרז, ורצונו לעיין בהם נובע מנימוקים שאינם נוגעים לעניין ושיש בהם לפגוע בסודיות המסחרית והמקצועית של מתחריו. הענקת זכות העיון למשתתפי המכרז מיועדת לאפשר למשתתפים לבחון את הצעות החברה הזוכה, לפקח על אופן ניהול המכרז ובמידת הצורך ליתן כלים בידי המשתתפים לתקוף את בחירת הזוכה במכרז.

יוצא, איפוא, כי זכות העיון מיועדת למטרות הקשורות במכרז הקונקרטי בלבד

ואין היא מכוונת לתחרות מסחרית נוספת כלשהי בעתיד. אשר לדרישתכם לעיון בהצעות

מכרז הקפה השחור (01-77194-016)- נציין, כי הסודיות המסחרית יכולה להיות גם

של עורך המכרז-כך, למשל, בנוסף לסודיות המסחרית של הצעות משתתפים במכרז (שלא

זכו) גם מספר המשתתפים במכרז (אם בכלל) בנוסף לזוכה, הינו לעיתים מידע שאין עורך המכרז המכרז מחויב למסור לזוכה במכרז מהנימוקים כאמור. לפיכך, אין אנו נענים לפנייתכם גם בענין זה. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את המבוקש במכתבכם הנ"ל, בכל הנוגע למכרזים בהם הוכרזה חברתכם כזוכה". -

.5לאחר זכיתה במכרז פנתה עלית שוב, ביום 25בנובמבר 1998, אל משרד

הבטחון בבקשה לעיין במסמכי המכרז ובפרט ברשימת המשתתפים בו והמחירים שהוצעו

על ידם, בהתאמה או שלא בהתאמה (נספח ב 1להמרצת הפתיחה). אף פניה זו נענתה

בשלילה ביום 8בדצמבר 1998(נספח ב 2להמרצת הפתיחה) כדלקמן:

"זכות העיון במסמכי מכרז ניתנת עפ"י התקנות למציעים שלא זכו במכרז וזאת כדי לאפשר להם לערער על החלטות וועדת המכרזים ותוצאותיו. בהיותך הזוכה במכרז הנ"ל איננו מוצאים כל סיבה לאפשר עיון בהצעות המציעים האחרים אשר כפי הנראה היו נחותות משלך".

.6לפיכך הוגשה המרצת פתיחה זו.

ב. טענות הצדדים

.1טענות עלית

א) חוק חופש המידע קבע את זכותו של כל תושב או אזרח לקבל מן הרשויות כל מידע שברשותן. המידע שבידי הרשות מוחזק ידה בנאמנות עבור האזרח. מטרת החוק היא לאפשר לאזרח לממש את זכויותיו ובהן גם אינטרסים כלכליים מסחריים. סרובה של רשות למסור מידע יכול להעשות אך ורק מכח פטור שבחוק. נטל ההוכחה כי קיים פטור שבחוק המונע מהאזרח לקבל מידע מוטל על הרשות.

ב) המידע המבוקש איננו סוד מסחרי של הרשות. ולא זו אף זו, החוק בכלל וסעיף 9על סעיפי המשנה שלו בפרט, אינם מקנים הגנה על עסקיה המסחריים של המדינה (וראה הגדרת "אדם" בסעיף 4לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981).

ג) פרסום הצעותיהם של שאר המתמודדים במכרזים אינו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו של המידע.

ד) המידע המבוקש אינו נופל בגדר סוד מסחרי של המשתתפים האחרים המוגן על ידי חוק עוולות מסחריות תשנ"ט- 1999(להלן-"חוק העוולות המסחריות") מאחר שהצעת המחיר המוגשת על ידי כל משתתף ומשתתף יכולה וצריכה להיות גלויה בפני המתחרים האחרים.

ה) בע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת חשמל בע"מ פ"ד מח(3) 749

(להלן-"פס"ד מספנות ישראל") נקבעה החובה לכלול את שמות המשתתפים במכרז והצעותיהם בפרוטוקול הפתיחה של ההצעות במכרז. כן נקבעה בפסק הדין הנ"ל זכות המתמודדים במכרז לעיין בפרוטוקול הפתיחה, ומכאן שנקבעה זכותם של המשתתפים במכרז למידע אודות המשתתפים האחרים במכרז והצעותיהם.

ו) אין בסעיף 20לחוק (שמירת דינים) כדי לתמוך בטענות המשיב שכן, אין

בחוק כדי לגרוע מתוקפם של דיני המכרזים אלא יש בו כדי להוסיף עליהם לענין

חובת הגילוי. תקנות חובת מכרזים אף אינן מתיימרות לקבוע הסדר ממצה לענין זכות

העיון המסמכי המכרז.

.2טענות משרד הבטחון

א) על פי הוראת סעיף 20לחוק חופש המידע אין בהוראות החוק כדי לגרוע

מתוקפו של חיקוק המסדיר גילוי או מסירה של מידע שבידי רשות ציבורית.

ב) דיני המכרזים ובמיוחד תקנות חובת מכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון) התשנ"ג- 1993(להלן-"התקנות") קובעים הסדר ספיציפי לענין זכות העיון במכרזים אשר מפרסמת מערכת הבטחון. לפי הוראת סעיף 20לחוק אין חוק חופש המידע פוגע בהסדרים ספיציפיים אלו.

ג) על פי דיני המכרזים מיועדת זכות העיון לאפשר למשתתפים לבחון את תקינות הליכי המכרז.

ד) ההסדר הספציפי של זכות העיון מותנה במספר תנאים:

1) זכות העיון מוגבלת לתקופה שאינה עולה על 30יום ממועד ההודעה על הזוכה במכרז.

2) זכות העיון מוקנית למשתתף, להבדיל מזוכה.

3) היקפה של זכות העיון משתרע אך ורק על ההצעה הזוכה.

4) לועדת המכרזים סמכות להגביל את זכות העיון בהחלטה מנומקת מסיבות של

סודיות בטחונית, סודיות מסחרית או מקצועית.

ה) מטרת דרישתה של המבקשת היא קבלת מידע שיאפשר לה להגיש במכרזים הבאים בסדרת המכרזים הצעה טובה יותר מבחינתה (ורעה יותר מבחינת הרשות הציבורית) קרי: הצעה יקרה יותר במידה שלא תפגע בסיכוייה לזכות במכרזים. כלומר, עלית מבקשת לקדם אינטרסים מסחריים פרטיים שלה על חשבון האינטרס הציבורי של הרשות (לקבלת ההצעה הטובה ביותר, קרי הזולה ביותר האפשרית במקרה זה) תוך פגיעה בתחרות ובצדדים שלישיים (שהמידע האמור מהווה סוד מסחרי שלהם בהיותו אינדיקציה לאסטרטגית התמחור שלהם).

ו) קשתה של עלית אינה עולה בקנה אחד עם העקרונות העומדים בבסיס דיני

המכרזים והם:

1) תן הזדמנות שווה לכל להנות ממשאביה של הרשות הציבורית על ידי קיום

שוויון בין המשתתפים במכרז;

2) קיום חובת הנאמנות שחייבת הרשות לנהוג במשאבי הציבור על ידי כך שיובטחו תנאי עסקה אופטימליים לרשות הציבורית בהשגת ההצעה הטובה ביותר (ובמקרה של רכישת מוצרים או שרותים- ההצעה הנמוכה ביותר).

זאת, מאחר שהענות לפניתה תפגע באנטרסים מסחריים של המשתתפים האחרים

במכרזים ותיתן בידה מידע שיאפשר לה לבצע "מניפולציות" במחיר ההצעה שתגיש ובכך

תביא כנראה לייקור הצעתה במכרזים הבאים ותרע את תנאי ההתקשרות של הרשות

הציבורית.

ז) המבקשת אינה עומדת באף אחד מן התנאים הקבועים בהסדר הספציפי האמור

ולפיכך יש לדחות את בקשתה.

ח) בקשתה של עלית אף אינה עולה עם מטרותיו והוראותיו של חוק חופש המידע שבא לקדם ערכים חברתיים ובהם שוויון ושלטון החוק ולא קידומם של אינטרסים מסחריים פרטיים.

ט) סעיף 9לחוק חופש המידע מפרט את סוגי המידע שלגביהם מסויגת הזכות

למידע. סעיף קטן (א) מפרט את סוגי המידע שעל הרשות להימנע ממסירתם, וסעיף קטן (ב) מפרט סוגי מידע לגביהם רשאית הרשות שלא להענות לבקשה למסירתם. בין היתר קובע סעיף 9(ב)(3) כי הרשות רשאית להמנע מלמסור מידע אודות פרטיו של משא ומתן עם גוף או אדם שמחוץ לרשות. סעיף 9(ב)(6) קובע כי הרשות יכולה להמנע מלמסור מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם שגילויו עלול לפגוע ממשית באינטרס מקצועי מסחרי או כלכלי. ולבסוף מקנה סעיף 9(בן(7) לרשות סמכות שלא למסור מידע שהגיע לידיה ושתנאי למסירתו היה אי גילויו או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע. המידע שגילויו מתבקש בידי עלית נופל לידי כל אחת מקטגוריות אלו. בהיותו מידע אודות משא ומתן עם אדם או גוף שמחוץ לרשות (שכן הצעות שלא זכו במכרז משתייכות מבחינת סיווגן לשלב הטרום חוזי של ניהול המשא ומתן), משום שמסירתו לידי המבקשת יפגע פגיעה ממשית בערכו בכך שירע את הצעת המחיר שתוגש מטעמה במכרזים הבאים, משום שהוא נוגע לעניניהם המסחריים והמקצועיים של המתחרים האחרים וגילויו עלול לפגוע באנטרסים אלו פגיעה ממשית, וכן משום שתנאי משתמע למסירת המידע האמור של המשתתפים לידי הרשות הוא שלא יתגלה למשתתפים האחרים אלא במקרה של זכית ההצעה במכרז ומשום שהמשתתפים האחרים עלולים שלא להשתתף במכרזים הבאים בסדרה אם ימסר המידע האמור ובכך תפגע התחרותיות ויורעו תנאי ההתקשרות של הרשות.

י) יש לפרש את חוק חופש המידע גם לאורו של חוק העוולות המסחריות שנכנס לתוקפו ביום 29באוקטובר 1999והקף הגדרתו של סוד מסחרי במסגרתו, ויותר מכך היקף ההגנה שמקנה החוק לגזילת סוד מסחרי כאמור. המידע המתבקש על ידי עלית הוא על פי מהותו סוד מסחרי של הרשות וכן של המשתתפים ויש בכך כדי לתמוך בפרשנות של חוק חופש המידע באופן שאינו מחייב מסירת מידע כאמור.

יא) סעיף 10לחוק חופש המידע מורה כי בבוא הרשות לשקול מסירתו של מידע

עליה לתת דעתה בין היתר לענינו של המבקש במידע ולענין הציבורי במסירת המידע.

בענין המונח לפני בית המשפט עומד הענין הציבורי כשיקול כנגד מסירת המידע

המבוקש.

יב) סעיף 13(א) לחוק חופש המידע קובע כי בטרם ימסר מידע הנוגע לצד שלישי והעלול לפגוע בזכויותיו יש לאפשר לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, וסעיף 17(ג) לחוק חופש המידע קובע כי אף בית המשפט לא יורה על מסירת מידע העלול לפגוע בזכויותיו של צד שלישי אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. לפיכך, אם סבור בית המשפט כי יש מקום לגלות למבקשת את המידע אותו היא מבקשת יש מקום לאפשר למשתתפים האחרים בסדרת המכרזים להביא את טענותיהם, בטרם יורה בית המשפט על מסירת המידע.

מאחר שעצם זהותם של המשתתפים הוא סוד מסחרי של המשיב, עורך המכרז, מתבקש בית המשפט להורות על צירופם כצדדים להליך רק אם יחליט כי יש מקום לגלות את המידע האמור למבקשת.

ג. מסגרת נורמטיבית

.1חוק חופש המידע

סעיף 1לחוק קובע את העקרון לפיו "לכל אזרח ישראלי או תושב הזכות לקבל

מידע מרשות ציבורית" בהתאם להוראות החוק.

יחד עם זאת עקרון זה אינו מוחלט. כך, למשל, קובע סעיף 9(ב) לחוק כי :

"(ב) רשות ציבורית אינה חייבת למסור מידע שהוא אחד מאלה: (3) מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות; (6) מידע שהוא סוד מסחרי או סוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו, וכן מידע הנוגע לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי ... (7) מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית, שאי-גילויו היה תנאי למסירתו, או שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלת המידע; (ג) לענין סעיף זה, אין נפקא מינה אם העילה לאי-גילוי המידע היא בשל המידע המבוקש לבדו או בשל הצטברותו למידע אחר".

את סעיף 9יש ליישם לאור סעיף 10לחוק הקובע כי-

"בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8ו-9, תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לענין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה".

כן יש ליישם את סעיף 9לחוק לאור סעיף 17(ד) הקובע כי-

"על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו העניין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על

פי דין".

אף סעיף 13לחוק מסייג את העקרון שנקבע בסעיף 1לחוק, וזאת באיזון שהוא

עורך בין מבקש המידע לבין אנטרסים של צדדים אחרים שהמידע נוגע אליהם:

(א) נתבקש מידע הכולל פרטים על אודות צד שלישי, אשר מסירתם עלולה לפגוע בצד השלישי, והרשות הציבורית שוקלת לאפשר למבקש המידע לקבל את המידע, תודיע הרשות לצד השלישי, בכתב, על דבר הגשת הבקשה ועל זכותו להתנגד למסירת המידע ותודיע על כך למבקש ; קיבל אדם הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות, בתוך 21ימים, כי הוא מתנגד לבקשה, בנימוק שאין למסור את המידע, כולו או מקצתו, מכוח הוראות סעיף 9או הוראות כל דין; 21הימים האמורים לא יבואו במנין המועדים המנויים בסעיף .7

(ב) החליטה הרשות הציבורית לדחות את התנגדותו של הצד השלישי, תמציא לו, בכתב, את החלטתה המנומקת, ותודיע לו על זכותו לעתור נגד החלטתה על פי חוק זה.

(ג) על אף האמור בסעיף 7(ב) לא תאפשר הרשות הציבורית את

קבלת המידע המבוקש, בטרם חלפה התקופה להגשת העתירה או בטרם הוחלט לדחותה, לפי הענין, אלא אם כן הודיע הצד השלישי שהתנגד, בכתב, כי הוא מוותר על זכותו להגישה".

ובהתאם לכך קובע סעיף 17(ג) כי-

"לא יורה בית המשפט על מסירת מידע העלול לפגוע בזכויות צד שלישי, אלא לאחר שנתן לצד השלישי הזדמנות להשמיע טענותיו, בדרך שיקבע".

לבסוף קובע סעיף 20לחוק (שמירת דינים) כי:

"אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מתוקפו של חיקוק המחייב, המתיר, האוסר או המסדיר באופן אחר גילוי או מסירה של מידע שבידי רשות ציבורית.".

.2תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הבטחון) התשנ"ג-1993

להלן חלקיה הרלבנטיים של תקנה 17לתקנות לעניננו:

"(א) הצעות לועדת מכרזים תוגשנה בידי המציעים כשהן חתומות, בתוך מעטפה סגורה, בדרך, במועד, במקום ובמספר עותקים, כפי שנקבע במסמכי המכרז; לא צויין במסמכי המכרז מספר עותקים - תומצא ההצעה בשני עותקים; המעטפות תישמרנה עד לפתיחתן בתוך תיבה מיוחדת (להלן - תיבת מכרזים), אשר תיפתח בידי ועדת המכרזים; במעמד פתיחת תיבת המכרזים ייערך פרוטוקול שבו יירשמו, בין היתר, מספר המעטפות שנמצאו בתוכה, תכולתן, זיהויין, וככל הניתן, גם המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין.

(ח) לאחר בדיקת כל ההצעות ובירור יתר הפרטים הנדרשים, תתן ועדת

המכרזים את החלטתה; הועדה רשאית להחליט, מטעמים שיירשמו, שלא לבחור כל הצעה שהיא, והכל במטרה להבטיח את מרב היתרונות לעורך המכרז;

(יג) לכל משתתף במכרז תימסר הודעה על המציע או המציעים שהצעותיהם נבחרו על פי ההחלטה של ועדת המכרזים ובמכרז רגיל תכלול ההודעה גם את מחיר ההצעה או ההצעות שנבחרו; במשך תקופה שלא תעלה על 30יום ממועד ההודעה, כאמור, יהיה רשאי משתתף במכרז רגיל לעיין בהצעת הזוכה במכרז, למעט כאשר ועדת המכרזים החליטה בהחלטה מנומקת כי מסיבות של סודיות בטחונית או סודיות מסחרית או מקצועית שלא להרשות העיון, כולו או חלקו; ניתן לקבוע כי העיון ייעשה תמורת תשלום לכיסוי העלות" (הדגשות לא במקור- א' ג').

כן קובעת תקנה 29לתקנות:

אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז, הן אחת או יותר מאלה:

(1) המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין;

(2) איכות הטובין, המקרקעין, העבודה או השירות המוצעים, או נתונים מיוחדים שלהם והתאמתם לעורך המכרז;

(3) אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו;

(4) המלצות אודות המציע, אם יידרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצועו התקשרויות קודמות.

(5) דרישות מיוחדות של עורך המכרז.

כן רלבנטית לעניננו תקנה 34, שבפרק ד' לתקנות (הוראות שונות)-

"לא ימסור אדם שום ידיעה שהגיעה לידו בתוקף תפקידו בענין מכרז העומד להתפרסם או שפורסם אלא למי שרשאי לקבל אותה ידיעה".

.3חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999

לעניננו רלבנטית הגדרתו של "סוד מסחרי" כפי שהיא מופיעה בסעיף 5לחוק

העוולות המסחריות:

"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

ד. דיון

עקרון חופש המידע, שלאחרונה עוגן בחוק חופש המידע, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כבר בבג"צ 243/62 אולפני הסרטה בישראל בע"מ נ' לוי ואח' פ"ד

טז (4) 2407, בעמ' 2415(מול האות א' ומול האות ו') מפי כב' השופט לנדוי:

"זכות האזרח להפיץ ולקבל ידיעות על המתרחש מסביבו, בתוך גבולות המדינה, בה הוא חי, ומחוצה לה. ... כדי שהאזרח יוכל ליהנות מחירותו להחליף דעות, דרושה לו גם החירות להחליף ידיעות ולגשת ללא מעצור למקורות האינפורמציה שברצון אזרחים אחרים לספק לו, כל עוד אין בכך נזק לאינטרסים חיונייים אחרים של המדינה או של הפרט".

עם זאת עקרון זה אינו מוחלט והוא נסוג למול אינטרסים אחרים כפי שנקבע בחוק ובפסיקה.

סבורני כי האיזונים הפנימיים בחוק וכן האיזונים החיצוניים לו מובילים למסקנה כי במקרה שלפנינו אין על הרשות החובה למסור לעלית את המידע המבוקש. אבהיר את דברי :

.1חוק חופש המידע- איזונים פנימיים

ראינו כי החוק עצמו מפרט מקרים בהם אין הרשות הציבורית מחויבת למסור מידע. סבורני כי המידע המבוקש בעניננו נופל לגדר מספר ענינים המנויים בסעיפי המשנה של סעיף 9(ב).

ראשית, מהוות ההצעות שהוגשו על ידי משתתפים במסגרת המכרז, ושלא זכו בו והשתכללו כדי חוזה מוגמר בין המשתתפים לבין הרשות, שלב טרום חוזי של ניהול משא ומתן הנופל לגדר ס"ק 9(ב)(3) לחוק (ע"א 991/91 פסטרנק נ' שר הבינוי והשיכון פ"ד מה(5) 50, ע"א 144/87 מ"י נ' אינג' פבר, פ"ד מד(3) 769,

ד"נ 22/82 בית יולס בע"מ נ' רביב, פ"ד מג(1) 441).

כן נופל, לטעמי, המידע המבוקש לגדר החריג המוגדר בס"ק 9(ב)(6) בהיותו סוד מסחרי בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו או לחילופין מידע הנוגע לענינים מסחריים הקשורים לעסקיו של אדם שגילויו עלולו לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מסחרי או כלכלי.

לענין הגדרתו של סוד מסחרי פנו הצדדים אל ההגדרה הכלולה בסעיף 5לחוק העוולות המסחריות, וכל אחד מהם סבר כי יש בהגדרה זו כדי לבסס את טענתו.

לאור טענות המבקשת, נתיחס ראשית לחלופה לפיה הסוד המסחרי שערכו הכלכלי

עלול להפגע עקב הפרסום הוא סודם של המשתתפים האחרים במכרז.

כך כותב פרופ' ג' טדסקי במאמרו "סודות עסקיים" הפרקליט לה 1983בעמ' 5:

"כשמדובר בסודות עסקיים הכוונה היא לרעיונות, ידיעות, מידע וכיוצא באלה, העשויים להבטיח לבעליהם יתרון לעומת מתחריו העסקיים (בפועל או בכוח) בתעשיה, במסחר ובחיי כלכלה בכללם.

...

ערבו הכלכלי של סוד עסקי גובר ככל שסודיותו רבה יותר בהווה ועשויה להאריך ימים בעתיד. כמובן, אין ערך הסוד מתבטל משום האפשרות- שלעולם קיימת-כי בהמשך הזמן יצליחו אחרים להגיע באורח עצמאי או בדרך אחרת (למשל גילוי ספונטאני של בעל הסוד) לידיעה הנדונה של בעל הסוד העכשווי. כמו כן בעובדה שהידיעה הנדונה ידועה גם לאיש או לאנשים אחדים מבין העוסקים באותו העיסוק, מלבד בעל הסוד הנדון (ולמשתפי הפעולה שלו), לא סגי, על פי רוב, כדי לבטל לגמרי את ערכו. המבחן הוא זה: אם/ על אף הידיעה הקיימת אצלם, יש לסוד ערך כלכלי במתן עדיפות לבעליו לעומת מתחריהם בכללם.

...

הענינים העסקיים שהסודיות הנדונה עשויה לחול עליהם הם שונים ומשונים... אפשר לומר כי הסודות עשויים להתיחס לכל יסודות המפעל, גם הפנימיים (כגון ארון טכני ומינהלי, שיטות עבודה ותהליכיה, וכיוצא באלה) וגם חיצוניים (כגון לקוחות ומוניטין) - ובלבד שיהיו כאלה שמתחרה יוכל לעשות שימוש בהם בפעילותו העסקית המתחרה. לא חשוב אם ניתן לכל אחד להשיג בכוחות עצמו את ההישג הנדון-כאשר הגילוי עשוי לחסוך לו טרחה, זמן והוצאות".

ב"כ המשיב טרח ומצא פסק דין מבית מדרשו של בית המשפט של מחוז קולומביה

שבארה"ב ( raytheon company v. Department of the navy,naval air2481- 89civil action 18281u.s. dist. Lexis 1989,systems command) בו נפסק כי לזוכה אין זכות עיון במסמכי משתתף שלא זכה במכרז משום שניתן להסיק ממחיר ההצעה את אסטרטגית התמחור של המשתתף. אין ספק כי אסטרטגית תמחור נופלת לגדר הענינים המהווים סוד מסחרי של המשתתפים, בין לפי ההגדרה הכלולה בחוק העוולות המסחריות, ובין לפי האמור במאמרו של ג' טדסקי, כפי שהובא לעיל. אמנם צודקת המבקשת בטענתה כי משבחרו להשתתף במכרז נטלו על עצמם המשתתפים את "הסיכון" כי יזכו במכרז וכי המחיר שהוצע על ידם יפורסם ולמשתתפים האחרים תהיה זכות לעיין בהצעתם, אלא, שמקרה זה, בו זכה משתתף במכרז נבחן בשניים מן המקרה בו לא השתכללה הצעתו לידי חוזה. ראשית, כנגד אי הנוחיות של גילוי פרטי ההצעה הזוכה עומדת הזכיה עצמה ושומה על כל משתתף כי הזכיה במכרז עולה מבחינתו בערכה על שווי שמירת אסטרטגית התמחור שלו בסוד.

יתר על כן, כפי שנפסק בפס"ד raytheonהאמור, במקרה של זכיה במכרז עומד

למול האינטרס של הזוכה בשמירת הסוד האינטרס הציבורי בגילוי המחיר שמשלמת הרשות הציבורית. אינטרס ציבורי כזה אינו עומד כנגד האינטרס של משתתף שלא זכה במכרז לסודיות.

עם זאת סבורני, על אף טענות המבקשת, כי סעיף קטן 9(ב)(6) מגן גם על סוד מסחרי ומידע בעל ערך כלכלי של הרשות הציבורית עצמה. אמנם, כפי שהיטיב ב"כ המבקשת לנסח בכתבי הטענות, ניתן לטעון, לאור סעיף 4לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, כי הסיפא לס"ק זה שענינה החריג הנוגע "לענינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם" אינה חלה על המדינה, אלא שסייג כאמור אינו חל על הרישא לס"ק זה, ולפיכך רשאית הרשות הציבורית על פי ס"ק זה להמנע מלמסור מידע המהווה סוד מסחרי שלה עצמה, או מידע שהוא בעל ערך כלכלי בעבורה ושפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממשית בערכו.

אני סבור כי המידע המבוקש בעניננו הינו מידע שהרשות הציבורית רשאית לסרב

לגלותו במסגרת סעיף קטן זה.

כאמור מתקיימים המכרזים בסדרת מכרזים זו באורח תקופתי, אחת לשנה. סמיכות זו של מועדי המכרזים יש בה כדי לבסס הנחה ממשית כי ההצעות שיוגשו במכרז עתידי בסדרת המכרזים יהיו מטעם אותם המציעים שהגישו הצעות למכרזים הקודמים והצעותיהם תדמינה באופן ממשי להצעות שהוגשו בעבר. הכלל בדיני המכרזים הוא כי סודיות פרטי הצעותיהם של המשתתפים האחרים מהווה תמריץ למשתתפים השונים להציע את העסקה המשתלמת ביותר לרשות הציבורית שביכולתם להציע על מנת להגדיל את סיכוייהם לזכות במכרז. בתנאים אלה, בהם מרווח הזמן בין המכרזים השונים בסדרת המכרזים זעום ביותר, עלול גילוי המידע המבוקש על ידי עלית לפגוע פגיעה ממשית ברשות הציבורית כיון שיהיה בו מתן אינדיקציה כמעט ודאית לעלית אודות תוכן ההצעות המתחרות שיוגשו במכרז עתידי בסדרה זו. מידע מעין זה ישפיע על שיקולי תמחור ההצעה שתגיש עלית באופן כזה שהמחיר שתציע יתכן ויהיה יקר יותר מזה שהיתה מציעה ללא גילוי המידע האמור, מתוך ידיעה כמעט ודאית מהו המחיר הגבוהה ביותר שתוכל להציע ועדיין לזכות במכרזים. לפיכך מדובר במידע של הרשות שערכו הכלכלי עשוי להפגע באופן ממשי מפרסומו.

לבסוף אני סבור כי מדובר במידע שהרשות רשאית להמנע מלגלותו בהיותו מידע שהגיע לידי הרשות הציבורית כשאי גילויו (כל זמן שלא נמצא כלול בהצעה הזוכה במכרז) היה תנאי למסירתו, ולחילופין, שגילויו עלול לפגוע בהמשך קבלתו בעתיד. מציעים שסודיות עניניהם תפגע עקב מסירת המידע המבוקש לעלית, עלולים להמנע מלהגיש הצעותיהם בעתיד. הסיכוי הקטן יחסית לזכות במכרזים לאור מעמדה הדומיננטי של עלית בשוק הנדון (ולפיכך חוסנה הכלכלי ויכולתה להגיש הצעות בעלות מקדם רווח נמוך יותר) לעומת הסיכוי הגדול יחסית לפגיעה רחבה יותר בעסקים לאחר גילוי הצעותיהם לכל יתר המשתתפים, עשויה להרתיע משתתפים מלגשת למכרזים בעתיד. בכך תקטן התחרות והרשות תמצא נפגעת.

מסקנות אלו, אודות כך שהמידע המבוקש על ידי עלית נופל לגדר החריגים המנויים בחוק חופש המידע, מתחזקות לאור סעיפים 10ו-17(ד) לחוק (שנוסחם הובא לעיל המדגישים כי ביישום החריגים על פי החוק על הרשות לשקול בעיקר את האינטרס הציבורי שיש בגילוי המידע. כפי שעולה מן הנימוקים שלעיל, האינטרס הציבורי במקרה זה הוא בשימוש נבון ומקסימלי של משאבי הציבור המופקדים בידי הרשות ולא בגילויו של המידע המבוקש.

.2דיני המכרזים

צודק המשיב גם בטענתו כי על פי סעיף 20לחוק אין בחוק כדי לפגוע בהסדרים

חוקיים קיימים בנוגע לגילוי מידע. דיני המכרזים אכן מעגנים במסגרתם כללים שונים לגילוי מידע המצוי בידי הרשות למשתתפים במכרז. אמנם אין הסדרים אלה הסדרים ממצים, אך גם הרחבתם של הסדרים אלה צריכה לעלות בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרזים ולא להביא לידי סיכולם. שניים הם העקרונות המנחים בדיני המכרזים: מתן הזדמנות שווה לכל להנות ממשאבי הציבור המופקדים בידי הרשות הציבורית, וכן הענקת מירב היתרונות לרשות עורכת המכרז על מנת להבטיח שכספי הציבור המופקדים בידה יוצאו באופן המחושב והיעיל ביותר.

ההסדרים המופיעים בתקנות בכל הנוגע לחשיפת ההצעה הזוכה לעיון המשתתפים במגבלות זמן ואחרות נועדו להגשים מטרות אלו. חשיפת ההצעה הזוכה והפרוטוקולים הנוגעים לבחירת ההצעה שנבחרה נועדו לאפשר למשתתפים במכרז לבקר את החלטות הרשות על מנת להבטיח כי הרשות פעלה על פי עקרונות אלו. העדפת מציע אחד על פני האחר אסורה אלא אם כן היא נעשית תוך הקפדה על עקרון השוויון ואך ורק מן השיקול של הענקת מירב היתרונות לרשות (או שיקולים מותרים אחרים, כגון, העדפת תוצרת הארץ). לפיכך גילוי מידע המצוי בידי הרשות שיהיה בו כדי לפגוע בשני עקרונות אלו יסכל את מטרת דיני המכרזים כולם. כפי שהובהר לעיל, בנסיבות הענין הנדון, כאשר פרק זמן קצר כשנה מפריד בין המכרזים המתפרסמים בסדרת המכרזים הרי שגילוי המידע המבוקש על ידי עלית יביא, לכל הפחות, לפגיעה בעקרון השני, דהיינו, הענקת מירב היתרונות לרשות עורכת המכרז. הרשות עדיין תוכל לבחור בהצעה הטובה ביותר מבין ההצעו שיוגשו, אלא שההצעות המוגשות יהיו טובות פחות מן ההצעות שהיו מוגשות ללא הגילוי האמור.



נסיבות הענין, דהיינו, סדרת מכרזים דומים הנפרדים זה מזה בפרקי זמן קצרים, הן גם המבחינות את הענין שלפנינו מפסק הדין בענין מספנות ישראל והאמור בו. אמנם נכון הוא כי על פי האמור בתקנה 17(א) לתקנות, על פרוטוקול פתיחת תיבת המכרזים לציין את זהות ההצעות והמחיר הנקוב בהן, ואולם, האמור בפסק הדין הנ"ל, ממנו עולה לכאורה חובה כללית וגורפת לגלות לכל המשתתפים כולם את כל מסמכי המכרז (ראה דברי השופט חשין בסע' 65לפסק דינו), אינו יכול לחול בעניננו.

אף בנסיבות אותו פסק דין, השונות מהותית מן הנסיבות בעניננו, נכון היה בית המשפט העליון להכיר בסייגים לכלל ובהם זכויות חסיון מוגדרות כגון סודות מקצועיים, צנעת היחיד וזכויות חסיון הקבועות בדין. כבר קבעתי לעיל כי בנסיבות סדרת המכרזים מהווה המידע המבוקש על ידי עלית סוד מסחרי הן של הרשות והן של המשתתפים. כן, בהתמלא תנאים נוספים הקבועים בסעיפי המשנה של סעיף 9לחוק, הם החריגים לחובת הרשות לגילוי מידע, כפי שקבעתי לעיל, יתכן שניתן לראות במידע המבוקש משום מידע שחל עליו חסיון שבדין.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את המרצת הפתיחה במלואה.

המבקשת תישא בהוצאות המשיב 1וכן שכ"ט עו"ד בסך 10.000ש"ח (בצירוף מע"מ כדין), כשהסכומים נושאים ריבית והפרשי הצמדה עד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נכות נפשית משרד הביטחון

  2. מכרז מחשוב משרד הביטחון

  3. עורך דין נגד משרד הביטחון

  4. חוב ארנונה של משרד הביטחון

  5. מענק נכות משרד הבטחון פגיעה בצבא

  6. הכרה באם שכולה במשרד הביטחון

  7. קיזוז תגמולים ממשרד הביטחון

  8. פטור מחובת מכרז למשרד הביטחון

  9. ועדה רפואית משרד הביטחון קרסול

  10. משרד הביטחון - נכה נצרך - נכה נזקק

  11. ועדה רפואית חוזרת משרד הביטחון

  12. מחלת בירגר - הכרה במשרד הביטחון

  13. פגיעה עצבית שורשית - משרד הביטחון

  14. ליקוי פוסט פסיכוטי - משרד הביטחון

  15. השתתפות במכרז סגור של משרד הביטחון

  16. בקשת עיון בהצעה במכרז משרד הביטחון

  17. תביעות נגד משרד הביטחון - קצין התגמולים

  18. נטל ההוכחה בתביעות מול משרד הביטחון

  19. פציעה בקרסול ועדה רפואית משרד הביטחון

  20. אי החזרת כספים ע"י התובע למשרד הביטחון

  21. כיב בתריסריון - תביעה נגד משרד הביטחון

  22. ערעור על ועדה רפואית עליונה - משרד הביטחון

  23. כמה עולה עורך דין לייצוג מול משרד הביטחון ?

  24. פציעה בצניחה בצבא - תביעה נגד משרד הביטחון

  25. תביעה נגד משרד הביטחון להחזר הוצאות אחזקת רכב

  26. נכות נפשית - התיישנות תביעה נגד משרד הביטחון

  27. התעלמות ועדה רפואית של משרד הביטחון מתוצאות MRI

  28. העלאת אחוזי נכות ממשרד הביטחון בגין ליקויי שמיעה

  29. ערעור לבית המשפט המחוזי על אחוזי נכות במשרד הביטחון

  30. עתירה לבג"ץ: נוהל טיפול באלימות כלפי עובדי משרד הביטחון

  31. ערעור על קביעה רפואית (מקצועית) של ועדה רפואית של משרד הביטחון

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון