הבהרת פסק בוררות קיים או פסק בורר חדש ?

הבהרת פסק בוררות קיים או פסק בורר חדש ?
1. בפנינו בקשה לביטול החלטת בורר, מהנימוק כי אין המדובר בהבהרת פסק בוררות קיים, אלא פסק בורר חדש שהבורר לא היה מוסמך לתיתו.

2. הרקע לבקשה הינו כדלקמן -

א. ביום 14.10.99 ניתן פסק בורר בעקבות בוררות שנערכה בין הצדדים ועניינה גיבוש תכנית הבראה לעירייה.
פסק הבורר עסק בקביעת תכנית הבראה כללית, ובמסגרתו החליט הבורר אילו צעדים על העירייה בתחומים שונים של ניהול כוח האדם. כך, למשל, הבורר קבע כי כוח האדם בעירייה יצומצם ב – 50 משרות, מהם הסכומים שיועברו לקרן ההשתלמות של העובדים, קיצוץ קצובת הרכב והגבלת היקף העסקת עובדי חברות כוח אדם.

ב. אחד הנושאים אליהם התייחס הבורר בפסקו, היה תשלום דמי הבראה. הבורר קבע כי - "העירייה פטורה מתשלום דמי הבראה וביגוד למקבלי קהל בגין השנים 1997 ו – 1998 (למעט גמלאים ולמעט עובדים שיסיימו את עבודתם במהלך השנתיים הבאות)."

ב. בעקבות פסק הבורר, ביום 25.10.99 ההסתדרות ביקשה הבהרה לפסק הבורר בנושאים שונים.

בנושא קביעת הבורר לגבי דמי ההבראה, נטען כי המחלוקת היתה לגבי גובה דמי ההבראה ולא לגבי עצם החובה לשלמם.

ג. בתשובת הבורר, מיום 14.11.99, חזר הבורר על הקביעה כי – "העירייה פטורה מתשלום דמי הבראה וביגוד בגין השנים 1997 ו – 1998, למעט עובדים שיסיימו את עבודתם במהלך השנתיים הבאות – 1999- 2000.

ד. ביום 4.7.00 נתן הבורר הבהרה נוספת, הנוגעת לשאלת תשלום דמי ההבראה.
בהחלטה זו נאמר כך –

"בפסק הבוררות שניתן בתאריך 14.10.99 ניתנה החלטה על אי תשלום דמי ביגוד והבראה לשנים 97 – 98.
ברצוני להבהיר שנפלה 'טעות סופר' בהחלטה הנ"ל וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בפרוטוקול מתאריך 25.7.99, הכוונה היא לשנים
98, 99."

ה. בעקבות הבהרה זו של הבורר, שלחו המבקשים את התנגדותם להבהרה, וטענו כי אין המדובר בתיקון טעות סופר, אלא זהו תיקון מהותי של הפסק.

ו. ביום 30.7.00 נתן הבורר החלטה נוספת ואחרונה בעניין תשלום דמי ההבראה, בה דחה את טענות המבקשים.
החלטה זו נומקה על גבי שני עמודים, ובין השאר נאמר בה כך–

"במסגרת פסק הבורר, פסקתי שעיריית רמלה לא תשלם דמי הבראה שנתיים ימים.
בפסק גופו נכתבו השנים 1997 ו- 1998, לאחר הבהרה שקיבלתי מעירית רמלה ולאחר שבדקתי את הפרוטוקולים, התברר לי שנפלה טעות, והכוונה לא היתה לשנים 1997, 1998 – אלא לשנים 1998 ו- 1999."

כנגד החלטה זו מופנית הבקשה שבפנינו.

3. להלן בקצרה תמצית טענות המבקשים -

א. לא ניתנה למבקשים הזדמנות לטעון את טענותיהם, וזאת בניגוד לסעיף 22(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 (להלן – החוק או חוק הבוררות).

ב. שינוי הקביעה, כך שדמי ההבראה לשנים 98-99 לא ישולמו (במקום השנים 97-98), אינו תיקון טעות סופר או השמטה, אלא עניין מהותי שלא נדון בבוררות עצמה.

ג. הקביעה כי מדובר בשנים 97-98, חוזרת על עצמה בשני מקומות בפסק הבורר, בהבהרה מיום 14.11.99 וכן בחוזר של העירייה שהופץ בעקבות מתן פסק הבורר. מכאן שאין המדובר בטעות סופר.

ד. במועד בו נתן הבורר את הבהרתו לא היה בין הצדדים הסכם בוררות תקף ועל כן החלטתו בטלה מעיקרה.

ה. מנימוקי הבורר עולה כי הוא ערך בדיקות נוספות לאחר ישיבות הבוררות, למבקשים לא ניתנה האפשרות להזים את מסקנותיו או את הממצאים עליהם הסתמך.

ו. המדובר בתיקון מהותי מאחר שעל פי התיקון נשללו מהעובדים דמי הבראה לשלוש שנים ולא לשנתיים, כפי שקבע הבורר בתחילה.

4. להלן בקצרה תמצית תשובת העירייה -

א. בנוגע לזכות השימוע למבקישם, טוענת העירייה כי הבורר נזקק לטענות המבקשים לאחר מתן ההבהרה הראשונה ובכך רופא הפגם הפרוצדורלי.

בהקשר זה טוענת העירייה כי גם המבקשים עצמם פנו לא הבורר בבקשות הבהרה וקיבלו חלטות מבלי שנדרשה תגובת העירייה.

ב. אין המדובר בחריגה מסמכות הבורר, מאחר שהבורר קבע כאחת הדרכים להתייעלות הערייה – אי תשלום דמי הבראה לשנתיים. התיקון נדרש לאחר שהבורר הועמד על טעותו ביחס לשנים בהן לא ישלמו את דמי ההבראה, וזאת לאור העובדה כי בשנת 1997 שולמו דמי ההבראה בגין אותה שנה, ועל כן לא היתה משמעות לקביעת פטור לשנה זו.

ג. לאור עמדה זו, גם אין מקום לטענה כי לא היה בין הצדדים הסכם בוררות תקף, מאחר שאין מדובר בפסק בוררות חדש, אלא הבהרה של פסק קיים.

ד. מבחינה עובדתית, אין המדובר בשלילת דמי ההבראה לשלוש שנים, כפי שטוענים המבקשים, וזאת מאחר שדמי ההבראה לשנת 1997 שולמו במהלך אותה שנה.

5. השאלה הראשונה בה עלינו לדון הינה האם ההחלטה מיום 30.7.00 הינה פסק בוררות חדש או הבהרה לפסק בורר קיים.

סמכות הבורר לתקן את הפסק נקבעה בסעיף 22 לחוק הבורורת, שם נקבע –

"(א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק-הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה:
(1) נפלה בפסק טעות-סופר, פליטת-קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;
(2) הפסק לקוי בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך;
(3) אין בפסק הוראה בדבר תשלום ריבית;
(4) אין בפסק הוראה בדבר הוצאות הצדדים, לרבות שכר טרחת עורך-דין.
(ב) לא ייזקק הבורר לפנייה לפי סעיף-קטן (א)(3) או (4) שהובאה לפניו כעבור שלושים יום מיום מתן פסק-הבוררות, אם ניתן בפני הפונה, או מהיום שנמסר לפונה העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו.
(ג) הבורר יחליט בפנייה לפי סעיף זה תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לבעלי-הדין האחרים הודעה עליה.
(ד) ליקויים כאמור בסעיף-קטן (א)(1) או (2) רשאי בית-המשפט לתקנם תוך כדי דיון בבקשה לאישור הפסק או לביטולו, אף אם לא היתה פנייה לבורר או שהיתה פנייה והבורר לא החליט בה."

מלשון הסעיף עולה כי סמכותו של הבורר אינה מוגבלת רק לתיקון טעות שהינה טעות סופר או פליטת קולמוס, הבורר רשאי גם להבהיר את פסקו, כפי שאף נהג בפועל, במקרה שלפנינו, על פי בקשות הצדדים.

6. מהותה של הבהרת פסק בוררות, על פי סעיף 22 לחוק הבוררות, נדונה בבית המשפט העליון ברע"א 7545/97 וטו חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' דוקוב, פ"ד נב(1) 476, שם פסק כב' השופט טירקל כדלקמן -

"...סמכותו של הבורר לתקן את פסקו משתרעת על תחום רחב יותר מן התחום שעליו משתרעת סמכותו של בית המשפט לתקן את פסק דינו. לבורר ניתנה הסמכות לא רק 'לתקן' את פסקו אלא גם 'להשלים' אותו. כן הוסמך לתקן או להשלים "השמטה" שאיננה רק "השמטה מקרית", לתקן תיאור של אדם או נכס, ואף לתקן ליקוי "בענין שאינו נוגע לגוף הסכסוך"; שכולם חורגים, ברב או במעט, מגדר "השמטה טכנית הנובעת מהיסח-הדעת" גרידא, שאותה מוסמך בית המשפט לתקן לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט (ע"א 769/77 מרדכי יוסיפוב נ' אסתר יוסיפוב, פ"ד לב (1) 667, 670;
... מאלף לציין כי במקרה אחד אישר בית המשפט העליון תיקון על ידי בית המשפט של הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, כאשר היה מדובר בהחלפת המלים "או יסרב לקבל גט" במלים "או יסרב לתת גט", שלכאורה אינו תיקון "טכני" גרידא, עיין ע"א 476/80 מ' מאירוביץ נ' ר' מאירוביץ, פ"ד לה (3) 548).

חיזוק נוסף למסקנה זאת מצוי, דומני, בכך שגם בית המשפט הדן בבקשה לבטל פסק בוררות, לפי סעיף 24 לחוק הבוררות, מוסמך לתקן את הפסק, בין שהיתה פניה לבורר בענין זה והבורר לא החליט בה, ובין שלא היתה פניה (לדיון בסוגיה עיין ס' אוטולנגי בוררות – דין ונוהל (מהדורה שלישית מורחבת, תשנ"א) 400-390).

הרחבתה של סמכות התיקון בענייני בוררות מבטאת, לדעתי, מגמה "להציל מכליה" את פסק הבוררות ועל ידי כך למנוע התדיינויות נוספות. עוד ראוי לציין לענין זה כי חיותה של הבוררות יונקת מהסכמתם של המתדיינים ומשנסתיימה הבוררות, עם נתינתו של פסק הבוררות, עוברת היא מן העולם ותמה סמכותו של הבורר. ספיח של הפרשה שלא נתברר בפניו, או שנשאר ספק אם נתברר, לא יתברר עוד בפניו אלא אם כן הורה על כך בית המשפט במסגרת סמכותו לפי סעיף 24 לחוק הבוררות. בפרפרזה על שם יצירתו של ג' ג' מארקס "אין לקולונל מי שיכתוב אליו" ניתן לומר שאחרי שתמה הבוררות אין לבעל הדין "קולונל" שאליו יפנה (לשאלה דומה עיין בר"ע (ב"ש) 150/94 יעקב עובד ואח' נ' עטר ובניו בע"מ ואח' (טרם פורסם)). על מגמה זאת להנחות גם את בתי המשפט בדונם בשאלה אם תיקון מסוים בא בגדר הסמכויות שלפי סעיפים 22 ו-24 לחוק הבוררות."
7. בענייננו, החלטת הבורר בנושא דמי ההבראה היתה חלק ממכלול של צעדים אותם קבע במסגרת תהליך הבראה של העירייה. העיקר בהחלטת הבורר - בנושא דמי ההבראה – אינו מהן השנים בהן לא ישולמו דמי ההבראה, אלא הקביעה כי אלה לא ישולמו במשך שנתיים.

הדבר עולה כבר מההבהרה הראשונה שנתן הבורר, מיום 4.7.00. בנוסף הבורר מציין מפורשות כי זו היתה כוונתו בהבהרה מיום 30.7.00. עובדה זו אף מתיישבת עם ההגיון שבבסיס תכנית ההבראה, שהוא התייעלות לאור מצבה הכספי הקשה של העירייה.

8. בנוסף, המחלוקת בין הצדדים בנושא ה"פטור" מתשלום דמי הבראה, אינה רק משפטית, אלא אף עובדתית: המבקשים טוענים כי משמעות ההבהרה הינה אי תשלום דמי הבראה במשך שלוש שנים, בעוד שהעירייה טוענת כי דמי ההבראה לשנת 1997 שולמו.

קביעתו של הבורר כי העירייה שילמה את דמי ההבראה לשנת 1997 הינה קביעה עובדתית, המבוססת, בין השאר, על הפרוטוקולים של הבוררות (אשר לא הוצגו בפנינו) – וכפי שציין הבורר: "...ולאחר שבדקתי את הפרוטוקולים..." (ההחלטה מיום 30.7.00).

אם המבקשים סברו כי יש מקום לתיקון הפרוטוקולים, היה עליהם לעמוד על התיקון במועד ניהול הבוררות, ולא בדיעבד כאשר הבורר הסתמך עליהם בהחלטתו.

כאן המקום לציין כי בעוד שהמבקשים טענו בפני הבורר (לאחר ההבהרה הראשונה מיום 4.7.00) כי יש מקום לתקן את הפרוטוקולים, הם לא חזרו על טענה זו בבקשתם לבית הדין. ומכל מקום, בית הדין לא ייתן החלטה שהיא מנוגדת לקביעה עובדתית של הבורר, אשר שמע את הצדדים ובחן את הראיות שהובאו בפניו.

(המבקשים טענו כי ההחלטה ניתנה בהתבסס על תרמית של העירייה, אולם אנו סבורים כי אין מקום לדון בטענות כה חמורות, כאשר הן אפילו אינן נתמכות בתצהיר).

9. לסיכום האמור עד כה, אנו סבורים כ ההחלטה מיום 30.7.00 הינה החלטה המבהירה את פסק הבורר ואינה מהווה פסק בוררות חדש.

10. מכאן לשאלה האם העובדה שהמבקשים הציגו את עמדתם בנושא לאחר מתן ההחלטה מיום 4.7.00, ולפני ההחלטה מיום 30.7.00, מאיינת את ההבהרה שנתן הבורר.

הסוגיה של זכות הטיעון נדונה בסכסוך אחר בין העיריה ובין המבקשים (בש"א 003610/00, בש"א 3622/00) אשר גם בו עמדה לדיון אותה החלטת בורר, אם כי חלק אחר שלה. באותו עניין פסקנו -

"... ידוע הוא כי זכות הטיעון היא זכות יחסית ותוכנה משתנה בהתאם לנסיבות. כך נפסק בדב"ע נז/ 147-3 פרץ – כהן, פד"ע ל 346, 357:
'מתכונת השימוע אינה אחידה. היא תלויה במהות הסמכות ונסיבות העניין. אולם, בסיסה של זכות זו היא הוגנות, דהיינו – 'מן הראוי לזכור שכללי הצדק הטבעי בכלל והעקרון של 'יישמע האידך גיסא' בפרט אינם כללים נוקשים, אלא נועדו להבטיח שמיעה הוגנת או טיפול הוגן מצד הרשות בעניינו של האזרח (בג"צ 361/76 המגדר – ברזלית חוטי ברזל ורשתות בע"מ נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 292,281).'
ובהמשך (בעמ' 359) –
'ההלכה היא כי הפרת חובת השימוע או קיום פגם בחובה זו אינם מביאים לבטלות ההחלטה בכל מקרה. הדבר תלוי בנסיבות ובחומרת ההפרה (ר' זמיר: הסמכות המינהלית, כרך ב', עמ' 827-832).' "

11. במקרה זה, עם קבלת ההחלטה הראשונה, מיום 4.7.00, המבקשים הזדרזו להגיב וביקשו את ביטול ההחלטה. ההחלטה אותה תוקפים המבקשים הינה ההחלטה האחרונה, מיום 30.7.00, ואין חולק כי כאשר הבורר נתן החלטה זו, היו לפניו עמדות שני הצדדים והוא דן בהן.




לסיכום האמור לעיל, אנו סבורים כי ההחלטה מיום 30.7.00 הינה הבהרה של החלטת הבורר מאוקטובר 1999, ואין מקום לבטלה.




סוף דבר – הבקשה נדחית, ללא צו להוצאות.







ניתנה היום כ"ב בניסן, תשס"א (15 באפריל 2001) במעמד הצדדים.
נציג ציבור – מר רגו'אן נציג ציבור – מר מוטאי ו. וירט-ליבנה, שופטתשופט ראשי                          



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בוררות רבנים

  2. אבעיה בוררות

  3. זניחת בוררות

  4. פסק בוררות חלקי

  5. פסקי דין בוררות

  6. ערעור על בוררות

  7. התנגדות לבוררות

  8. עורך דין בוררות

  9. תיקון פסק בוררות

  10. נוסח סעיף בוררות

  11. צירוף צד לבוררות

  12. בוררות דין מהותי

  13. ביטול הסכם בוררות

  14. ישיבת בוררות בהעדר

  15. בוררות ביחסי עבודה

  16. מכתב הסכמה לבוררות

  17. הפסקת הליך בוררות

  18. קיצור זמן הבוררות

  19. פסק בוררות לא חתום

  20. בוררות דיירות מוגנת

  21. דוגמא לסעיף בוררות

  22. פרשנות הסכם בוררות

  23. תקיפת פסק בוררות זר

  24. טעות משפטית בבוררות

  25. סעיף 5 לחוק הבוררות

  26. סעיף 3 לחוק הבוררות

  27. עידוד פנייה לבוררות

  28. ערעור על פסק בוררות

  29. החזרת פיקדון בוררות

  30. בוררות בין זוג נשוי

  31. פסק בוררות ללא סכומים

  32. בוררות בבית דין חרדי

  33. סעיף 38 לחוק הבוררות

  34. אמנת ניו יורק בוררות

  35. בוררות בין בעלי מסעדה

  36. הוספת צד להסכם בוררות

  37. איך מבטלים פסק בוררות

  38. התחייבות חוזית בוררות

  39. בוררות בורסת היהלומים

  40. בוררות בנושא חוקי המגן

  41. סעיף בוררות נגוע בתרמית

  42. טעות בדין בהליך בוררות

  43. האם מדובר בהסכם בוררות

  44. סעיף 5(ג) לחוק הבוררות

  45. בוררות לגבי הסכם שיתוף

  46. ביטול חלקים מפסק בוררות

  47. בקשה לביטול פסק בוררות

  48. בקשה להשלמת פסק בוררות

  49. ריבית פיגורים פסק בוררות

  50. איחור בביטול הסכם בוררות

  51. החזרת פסק הבוררות לבורר

  52. סעיף 24 (4) לחוק הבוררות

  53. סעיף 24 (8) לחוק הבוררות

  54. ביטול חלקי של פסק בוררות

  55. בקשה לביטול בוררות הנדסית

  56. תיקון סעיפים בפסק בוררות

  57. איסור בוררות על שכר עבודה

  58. סעיף 24(10) לחוק הבוררות

  59. שיקולים בביטול פסק בוררות

  60. העדר חתימה על פסק בוררות

  61. בוררות בית דין צדק ומשפט

  62. מימוש פסק בוררות של רופאים

  63. פסק בוררות בהעדר התייצבות

  64. תיקון ליקויים בפסק בוררות

  65. העברת סכסוך לבוררות אדריכל

  66. עקרון סופיות הדיון בוררות

  67. בקשה להורות על המשך בוררות

  68. בוררות בנושא מזונות ילדים

  69. פסק בוררות ללא שמיעת ראיות

  70. בוררות בין עורכי דין שותפים

  71. בוררות זבל''א במחלוקת עסקית

  72. סמכות לתת סעד זמני בבוררות

  73. ביטול פסק בוררות ע''י ערעור

  74. ערבות אישית להוצאות בוררות

  75. הסכם בוררות בין עובד למעביד

  76. בוררות בין אדריכל למעצב פנים

  77. סמכות הבורר לתקן פסק בוררות

  78. אי שיתוף פעולה בהליך בוררות

  79. פסק בוררות מנוגד לדין קוגנטי

  80. בוררות בסכסוך בין חברות בניה

  81. ביטול בוררות של איגוד הכדורסל

  82. בוררות בנושא פיטורים של עובד

  83. כללי הצדק הטבעי בהליך בוררות

  84. ביטול פסק בוררות בית דין רבני

  85. העברת תיק מבית המשפט לבוררות

  86. חישוב הצמדה למדד - פסק בוררות

  87. אישור פסק בוררות ללא הסכם בכתב

  88. חיוב בורר לנמק את פסק הבוררות

  89. ביטול פסק בוררות של טוען רבני

  90. קיפוח הזכות להבאת ראיות בבוררות

  91. ביטול פסק דין המאשר פסק בוררות

  92. בוררות בית דין צדק לדיני ממונות

  93. ערעור לבית המשפט על פסק בוררות

  94. בקשה לצו הצהרתי נגד קיום בוררות

  95. זכאות לפיצויי פיטורים - בוררות

  96. בקשה להצהיר על ביטול פסק בוררות

  97. ביטול בוררות עקב התפטרות הבורר

  98. אישור פסק בוררות בבית הדין הרבני

  99. סמכות הבורר לאחר מתן פסק בוררות

  100. בוררות העובדים של צים חברת ספנות

  101. התערבות בית המשפט בהליכי בוררות

  102. בוררות בין בני זוג בעניין מזונות

  103. הסכמה לאי קיום הוראה בחוזה בוררות

  104. ביטול פסק בוררות של בית דין חרדי

  105. המועד להגשת בקשת ביטול פסק בוררות

  106. סעד עזר להליכי בוררות - עיקול זמני

  107. אי הפקדת ערבון - ביטול פסק בוררות

  108. העלאת טענת בוררות בהזדמנות הראשונה

  109. ערעור על פסק דין שאישר פסק בוררות

  110. טענת אי חוקיות הסכם עם סעיף בוררות

  111. בית דין צדק של העדה החרדית - בוררות

  112. אי קיום הסכם בוררות עקב פיצול הדיון

  113. בקשה לביטול פסק בוררות לפי סעיף 79א

  114. המועד להגשת בקשה לביטול פסק בוררות

  115. ביטול אישור פסק בוררות במעמד צד אחד

  116. העברת סכסוך לבוררות למרות הגשת תביעה

  117. דוגמא לבקשה לביטול פסק בוררות שנדחתה

  118. עילות ביטול לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות

  119. סמכות מוסד הבוררות של הבורסה ליהלומים

  120. בוררות בבית הדין לדיני ממונות ירושלים

  121. אישור פסק בוררות חוץ לפי אמנת ניו יורק

  122. פסילת בורר שהושעה מכהונתו לאחר שנתן פסק בוררות

  123. ערעור על דחיית בקשה לאישור פסק בוררות

  124. ביטול פסק בוררות של רשות השיפוט הארצית

  125. הבהרת פסק בוררות קיים או פסק בורר חדש ?

  126. בוררות הממונה על יחסי עבודה עקב פיטורים

  127. האם אפשר למנוע אכיפת סעיף בוררות בהסכם ?

  128. סעיף בוררות בחוקת העבודה לעובדי ההסתדרות

  129. האם הליך בוררות מפסיק את מירוץ ההתיישנות ?

  130. בקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור פסק בוררות

  131. סמכות בית הדין הארצי לעבודה לבטל פסק בוררות

  132. הארכת מועד להגשת תגובה לבקשה לאישור פסק בוררות

  133. סמכות לדון בבקשה לביטול פסק בורר של המוסד לבוררות

  134. בקשה להפנות סכסוך לבוררות זמן רב לאחר הגשת התביעה

  135. טענת סתירה בין פסק הבוררות החלקי ופסק הבוררות הסופי

  136. ערעור על החלטת בית המשפט לדחות בקשה לביטול פסק בוררות

  137. האם אפשר להגיש בקשה לעיון מחדש לצירוף צד להליך בוררות ?

  138. צד להסכם בוררות המבקש לתבוע צד ג' שאינו חתום על הסכם בוררות

  139. בהיעדר תחולה לאמנת ניו יורק סעיף 6 לחוק הבוררות אינו רלבנטי

  140. בוררות בתביעת פינוי דייר מוגן: איחור בתשלום לפי פסק הבוררות

  141. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון