ישיבה ממושכת על כסא ללא בולם זעזועים

ישיבה ממושכת על כסא ללא בולם זעזועים

השאלה העומדת להכרעה בהליך זה – האם יש להכיר בפגימה בגבו של התובע כפגיעה בעבודה, בעילה של מיקרוטראומה.


התשתית העובדתית:


הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי על יסוד תשתית עובדתית מוסכמת כמפורט להלן.
התובע יליד 1966 נשוי + 3 עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה כשכיר אצל מעבידים שונים.
בין השנים 1994 – 1995 עבד התובע כשכיר ב"עזיז דוד סוכנויות" כסוכן בענף חיות המחמד. אופי עבודתו היה נסיעה ממושכת במשך 6 שעות לכל הפחות במצטבר ליום עבודה שנמשך בין 10 – 12 שעות. לעיתים נסע בדרכי עפר, ולעיתים נסע בדרכים משובשות, ולעיתים נסע גם דרך באמפרים. התובע נסע ללא כסא הידראולי בולם זעזועים, ברכב פרטי שלו.
בתקופה נובמבר 1994 עד מאי 1995 וכן בנובמבר 1995 עבד התובע כשכיר ב"אמלי הפצות בע"מ" כסוכן מוצרי מפעלי פייס. אופי עבודתו היה נסיעה ממושכת במשך 6 שעות לכל הפחות במצטבר ליום עבודה שנמשך בין 10 - 12 שעות ביום. לעיתים היה עולה על באמפרים והיה נדרש לעלות על מדרכות לחניה. התובע נסע ללא כסא הידראולי בולם זעזועים, ברכב טנדר/ מסחרי.
בתקופה ינואר 2000 עד נובמבר 2000 עבד התובע כשכיר ב"מפעלי נייר בע"מ" כסוכן מוצרי חוגלה (כגון: "טיטולים"). אופי עבודתו היה נסיעה ממושכת, בין 4 ל - 5 שעות במצטבר במשך יום עבודה של 10 – 12 שעות ביום. כמו כן, לעיתים נסע בדרכים משובשות, דרכים שאינן סלולות, כבישים משובשים, עלייה על באמפרים. נסע ללא כיסא הידראולי בולם זעזועים, נסע ברכב טנדר/מסחרי.
בתקופה נובמבר 2000 עד פברואר 2003 עבד כשכיר ב"הוספטק בע"מ/פארמה גרין" כסוכן מכירות. אופי עבודתו היה נסיעה ממושכת כ- 6 עד 7 שעות במצטבר לערך ליום עבודה שנמשך בין 10 – 12 שעות לערך במצטבר. נסע בכל הארץ. לעיתים נסע בדרכי עפר ולעיתים נסע בדרכים משובשות. במהלך הנסיעה עלה על באמפרים. נסע ללא כסא הידראולי בולם זעזועים, נסע ברכב מסוג טנדר/ מסחרי.
בתקופה 2003 - 2007 עבד כסוכן מכירות שכיר ב"שטראוס עלית". אופי עבודתו היה נסיעה ממושכת לעיתים בדרכי עפר, ולעיתים בדרכים משובשות. עלה על באמפרים, ברכב החברה מסוג טנדר/מסחרי, וזאת למשך 6 – 7 שעות במצטבר ביום עבודה שנמשך בין 10 – 12 שעות ביום. טנדרים אלו היו ללא כסא הידראולי.
בתאריך 21/8/07 נפגע התובע בתאונה, שהוכרה ע"י הנתבע באופן עקרוני כתאונת עבודה.


חוות דעת המומחה הרפואי:


בית הדין מינה את דר' דוד אנג'ל למומחה הרפואי בתיק.

חוות הדעת הראשונה:


מה היא מחלת התובע?

התובע סבל מכאב גב תחתון על רקע בלט בדיסק -5 L4 .


האם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודת התובע?

תאונת העבודה מתאריך 21/8/07 יכלה לגרום החמרה במחלת קודמת. אין קשר במנגנון מיקרוטראומה בין עבודתו המתוארת כנהג מכונית פרטית וטנדר לבין מחלת הגב.


האם מחלת התובע היא תוצאה של תהליך תחלואי, או שהיא תוצאה של אירועים זעירים (מיקרוטראומות), פגיעות זעירות וחוזרות, שניתן לאתר בזמן ובמקום?

אם היו פגיעות זעירות – האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות זעירות וחוזרות שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל התובע? במלים אחרות, ההייתה כל פגיעה בעלת אופי בלתי הפיך
(IRREVERSIBLE ) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים?
אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי עבודתו של התובע, כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה יותר או הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? פרט את גורמי הסיכון האחרים, אם היו כאלה.
הנהיגה המתוארת ברכב פרטי וטנדר כולל נהיגה ברחובות עם גבשושיות האטה, חניה על מדרכות וגם לעיתים נסיעה בדרכים משובשות, לא גורמת נזקים זעירים ובלתי הפיכים במידה שתוכר תרומתם למחלת הגב. השפעת העבודה על התפתחות מחלתו הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. מחלתו שכיחה מאוד כהליך תחלואי טבעי באוכלוסיה הכללית.

תשובות המומחה לשאלות ההבהרה:


בהחלטה מיום 18.3.2010 הופנו למומחה הרפואי שאלות הבהרה, כמפורט להלן:
האם ישנה אסכולה ו/או מחקרים רפואיים התומכים בקשר בין עבודה ממושכת ברכב פרטי ו/או בטנדר ו/או ברכב מסחרי לבין הופעת LAW BACK PAIN?
האם ישנה אסכולה או מחקרים רפואיים בדבר הקשר בין נהיגה במשך שעות ארוכות במשך היום לבין LAW BACK PAIN?
האם ישנה אסכולה ו/או מחקרים רפואיים בדבר הקשר שבין הופעת ויברציות תוך כדי נהיגה לבין נהיגה ברכב פרטי או בטנדר או ברכב מסחרי?
במידה ותשובותיך לאמור לעיל הינן שליליות, לעיונך שני מחקרים עדכניים:
OCCUPATIONAL MEDICINE
SPRINGERLINK- JOURNAL ARTICLE

האם יש במחקרים אלה התומכים בקשר הסיבתי בין הנהיגה הממושכת לבין LAW BACK PAIN כדי להכיר בכך שהשפעת העבודה לא פחותה מסיבות אחרות?


המומחה השיב לשאלות ההבהרה בחוות דעתו מיום 5.3.2010 וכן הרחיב את התייחסותו למאמרים בחוות דעתו מיום 29.5.2010, כמפורט להלן.
חוות הדעת מיום 5.3.2010:

אין במאמרים מידע שמשנה את תשובותיי לשאלות בית הדין.
מאמר אחד בודק את שיעור התלונה על כאב גב בנהגי טכסי עירוניים. העובדה שאדם מתלונן יותר על כאב גב בעיסוק מסוים לא אומרת כלל שמחלת הגב נגרמה באותו עיסוק. לשם דוגמא: אם לשמעון וראובן יש בדיוק אותה מחלת גב, שמעון ישב בכורסא ויקרא ספר וראובן ילך לעבוד בגינה, ברור שראובן יתלונן יותר על כאב גב משמעון, למרות שמחלתם זהה. כלומר מאמר שבודק רק כמה תלונות יש במקצוע מסוים אינו מספיק כדי להראות שהמחלה נגרמה עקב עיסוק באותו מקצוע.
חיסרון נוסף בסקרים כאלה הוא כששואלים קבוצת עובדים מוגדרת על תלונה מסוימת יש תמיד נטייה טבעית ואינטרס לדווח עליה יותר.
המאמר מזכיר מאמרים שדנים בוויברציות והשפעתן על הגב ומציין בהקשר זה שהוויברציות אליהן חשופים נהגי מוניות הינן הרבה יותר קלות מאשר לנהגים מקצועיים אחרים.
המאמר השני בדק קשר בין ישיבה ממושכת לכאבי גב תחתון. מאמר זה מצא שלא הייתה עליה בכאבי גב תחתון עקב ישיבה ממושכת אלא אם הישיבה הייתה עם תנוחה מעוותת (Awkward posture) או ויברציות. במקרה הנדון אין תנוחה מעוותת והוויברציות אינן ניכרות (כמו למשל בנהגים של רכב כבד בתנאי שטח).
לסיכום אחזור כי להערכתי גם אחרי עיון במאמרים האלה השפעת העבודה כאן הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואיים אחרים (כולל תאונת דרכים שהוכרה).
(ההדגשה במקור).


חוות הדעת מיום 29.5.2010:

ישנם מאמרים שמצאו יותר תלונות על כאבי גב בנהגים מקצועיים. הסברתי בהרחבה בחוות דעתי הקודמת את הנקודה כי העובדה שאדם מתלונן יותר על כאב גב בעיסוק מסוים לא אומרת כלל שמחלת הגב נגרמה באותו עיסוק. בספרות הרפואית אפשר למצוא מאמרים שקושרים מחלות רבות למקצועות רבים.
מאמר אליו [הת]בקשתי להתייחס מהוצאת Springer -
(Association between sitting and occupational LBP Eur Spine J. 16: 283- 398:
דווקא מדבר נגד הכרה בתרומת העבודה במקרה זה. המאמר מסכם 25 עבודות שבדקו נושא זה ומצא כי ישיבה ממושכת לא גרמה יותר תלונות על כאב גב תחתון. תלונות כאלה היו יותר רק כשהישיבה הממושכת היתה בתנוחה מעוותת או בחשיפה לויברציות. בחוות דעת רבות המלצתי להכיר באחריות נהיגה ממושכת בתנאי שטח למחלות גב תחתון. זה לא המצב כאן. במקרה הנדון אין תנוחה מעוותת והוויברציות אינן ניכרות (כמו למשל בנהגים של רכב כבד בתנאי שטח).
מאמר שני מ- OccupationalEnviromnent Med 65: 667 – 675 בדק את הקשר בין עוצמת ומשך הויברציות לכאבי גב תחתון. המאמר מצא קשר כזה. גם לדעתי עבודות שמעבירות ויברציות חזקות וממושכות לגב תורמות למחלות גב תחתון. זה לא המצב כאן.
התייחסתי למאמר על נהגי טכסי בחוות דעתי הקודמת. אוסיף גם שמאמר זה מציין פרט לנהיגה ממושכת נקודות יחודיות לנהגי טכסי כגון הרמת מזוודות לתא המטען, סיבובים תכופים של הגוף, מתח בעבודה וחוסר שביעות רצון.
מאמר רביעי מ- Int. Arch. Occup. Environ. Health 83: 797-806 סקר מאות מאמרים שדנים בקשר בין ישיבה ממושכת לכאב גב תחתון. מתוך 1391 מאמרים רק 15 עמדו בקריטריונים המחמירים של כותבי המאמר. מתוך 15 המאמרים, 14 מצאו שלא היה קשר בין ישיבה ממושכת לכאבי גב תחתון.
לסיכום אחזור כי להערכתי גם אחרי עיון במאמרים האלה, השפעת העבודה כאן הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (כולל תאונת דרכים שהוכרה). אין במאמרים מידע שמשנה את תשובותיו לשאלות ביה"ד.

ההליך וטענות הצדדים:


בהחלטה מיום 19.8.2010 נדחתה בקשת התובע להפנות למומחה הרפואי שאלות הבהרה נוספות, מהטעם כי השאלות אינן חיוניות לצורך הבהרת חוות דעתו של המומחה הרפואי או למתן הכרעה בתיק, ולכן אינן מקיימות את התנאים להפניית שאלות הבהרה נוספות בהתאם להנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים רפואיים מיום 13.4.2010 מנימוקים אלה:
המומחה הרפואי התייחס בהרחבה למאמרים שהוצגו בפניו והסביר מדוע אין בהם כדי לשנות את חוות דעתו, ותשובותיו מפורטות וברורות;
השאלות אינן נובעות מתשובותיו של המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה אלא הן בגדר ניסיון להתווכח עם תשובותיו.
בהחלטה מיום 5.12.2010 נדחתה בקשת התובע להורות על פסילת המומחה הרפואי ו/או על מינוי מומחה רפואי נוסף, מנימוקים אלה:
יש לדחות את טענת התובע בדבר חריגת המומחה הרפואי מהתשתית העובדתית עת קבע כי לא התקיימו במקרה הנדון נסיבות של ישיבה בתנוחה מעוותת או ויברציות ניכרות. ראשית, בעובדות המוסכמות לא צוין כי התובע ישב בתנוחה מעוותת; שנית, אין פגם בכך שהמומחה הרפואי קבע את מידתן היחסית של הוויברציות על יסוד התשתית העובדתית שהונחה בפניו וניסיונו המקצועי. לא מדובר בחריגה מהתשתית העובדתית אלא ביישום ממצאי המחקר על עובדות המקרה הקונקרטי.
לא הוכח כי המומחה מצדד באסכולה השוללת קיומו של קשר סיבתי על דרך המיקרו-טראומה או בכלל בין נהיגה ממושכת ופגיעות גביות. לעניין זה המומחה הבהיר כי בחוות דעת רבות הוא המליץ להכיר בקשר סיבתי בין נהיגה בתנאי שטח ומחלות גב תחתון, אולם קבע כי במקרה הנדון לא מתקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין מחלת גב תחתון של התובע;
בהתאם לפסיקה, קיים טעם לפגם בכך שבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף מוגשת לבית הדין לאחר קבלת חוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה. במקרה הנדון, הבקשה הוגשה לאחר מתן חוות דעתו של המומחה הרפואי ותשובותיו לשאלות ההברה וגם לאחר שנדחתה בקשה להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה הרפואי. לפיכך, עיתוי הגשת הבקשה ונסיבותיה מהווה טעם נוסף לדחיית הבקשה.
התובע טען כי חוות דעתו של המומחה הרפואי "אינה באה במקום סמכות בית הדין לפסוק בתביעות וכי חוות הדעת אינה בבחינת כזה ראה וקדש"; המומחה הרפואי חרג מהתשתית העובדתית המוסכמת עת קבע את רמת הוויברציות להן נחשף התובע, ללא שנקבע דבר לעניין זה בתשתית העובדתית שהועברה אליו; המומחה הרפואי דוגל באסכולה רפואית אשר לא רואה נסיעות ממושכות הן ברכב פרטי והן ברכב מסחרי כתורמות למחלות גב, וזאת בניגוד לאסכולה אשר מיטיבה עם המבוטח, אשר נתקבלה על ידי בית הדין בעניין חקאק [עב"ל (ארצי) 53/99 חקאק - המוסד לביטוח לאומי]; גם במאמרים אשר הועברו לעיון המומחה נמצאו שני מאמרים אשר קשרו בין נהיגה ממושכת לבין פגיעה בגב.
ב"כ המוסד לביטוח לאומי טענה כי יש לדחות את התביעה לאור חוות דעתו של המומחה הרפואי, ואין הצדקה לסטות מקביעת המומחה בחוות דעתו; הטענות כי המומחה הרפואי חרג מהתשתית העובדתית או כי המומחה הרפואי דוגל באסכולה שאינה רואה קשר בין נהיגה ברכב פרטי או מסחרי לבין מחלת גב נדחו בהחלטות קודמות של בית הדין; טענת התובע כאילו במאמרים אליהם התייחס המומחה הרפואי נמצא קשר בין נהיגה לבין פגיעה בגב דינה להידחות על הסף, שכן היא סותרת את התייחסות המומחה למאמרים בחוות דעתו השנייה; בפסק הדין בעניין שחף [עב"ל 451/08 שחף - המוסד לביטוח לאומי] נקבע שרק נהיגה הכוללת זעזועים מדי יום, מספר רב של שעות ביום ולאורך שנים מעמידה תשתית עובדתית למיקרו-טראומה. התובע לא היה נהג מקצועי, הזעזועים הנטענים בנסיעות שביצע היו "לעתים", ואין במדובר בנסיעה במסלול קבוע הכולל זעזועים. הסכמה למינוי מומחה על יסוד עובדות מוסכמות ניתנה לפני שניתן פסק הדין בעניין שחף, וספק אם בכלל התקיימה תשתית עובדתית לעילת המיקרו-טראומה במקרה הנדון.


דיון והכרעה:


לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן.
בהתאם לפסיקה –

חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראה לעניין זה דב"ע נו/ 44 – 0 המוסד לביטוח לאומי נגד יצחק פרבר, לא פורסם, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם).
בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נגד המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).
עב"ל 579/06 צמח – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 23.8.07).


לא מצאתי כי במקרה הנדון מתקיימות נסיבות המצדיקות סטייה מקביעותיו של המומחה הרפואי.
בהתייחס לטענה בדבר חריגת המומחה הרפואי מהתשתית העובדתית המוסכמת בקביעתו כי התובע לא היה חשוף לויברציות ניכרות, אין לי אלא לחזור על קביעתי בהחלטה מיום 5.12.2010 כי אין מדובר בחריגה מהעובדות אלא יישום ממצאי המחקר על המקרה הקונקרטי, וכי אין פגם בכך שהמומחה קבע את מידתן היחסית של הוויברציות על יסוד התשתית העובדתית שהונחה בפניו וניסיונו המקצועי.
בהתייחס לטענה כי המומחה "שבוי" באסכולה רפואית הדוחה את התביעה, אין לי אלא לחזור על קביעתי בהחלטה מיום 5.12.2010 (סעיף 14), לפיה לא הוכח כי המומחה מצדד באסכולה השוללת קשר סיבתי בין נהיגה ממושכת ופגיעות גביות, אלא שבמקרה הנדון לא מצא כי התקיים קשר סיבתי כאמור, בהתבסס על התשתית העובדתית שבפניו.
סוף דבר: התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.
זכות ערעור: כל צד רשאי להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין.



ניתן היום, כ"א אייר תשע"א, 25 מאי 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון