תביעת שיבוב בגין קצבת תלויים

תביעת שיבוב בגין קצבת תלויים
מבוא


שתיים הן השאלות העומדות להכרעה בתיק זה: האם זכאי התובע לשלוח לנתבעות דרישה נוספת, לאחר שהנתבעות נענו לדרישה קודמת שנשלחה אליהן, למעט בעניין סכום של כ- 1,619 ₪, עליו נותרה מחלוקת בסוגיית חישוב מדדים שליליים; והאם זכאי התובע לשיבוב בגין גמלת הכשרה מקצועית ודמי מחייה ששילם לאלמנה.
השאלות מתעוררות במסגרת תביעת שיבוב שהגיש התובע נגד הנתבעות, בהתאם להסכם רב שנים שקיים בין הצדדים.


העובדות


בעקבות תאונת דרכים קטלנית שאירעה למנוח י. ב., שילם התובע לאלמנה גמלאות שונות.
בהתאם להסכם רב השנים בין התובע לנתבעות, שלח התובע לנתבעות ביום 12.5.04 מכתב דרישה. כיון שהנפגע היה הולך רגל, עמדה הדרישה על 80% מסכומי הגמלאות ששילם התובע, בגין קצבת תלויים ובגין קצבת תלויים מהוונת, בסכום של 1,059,870 ₪.
ביום 4.7.04, לאחר שחלפו 53 ימים ממועד הדרישה, שילמו הנתבעות לתובע סכום של 1,058,251 ₪.
ביום 4.7.04 שלח התובע מכתב לנתבעות שבו התבקשו להסביר מדוע נותר הפרש של 1,619 ₪ לתשלום.
ביום 11.7.04 השיבו הנתבעות כי ההפרש האמור קוזז בהתאם לדוח אקטוארי שנערך עבורן ביום 25.4.04, בגין מדדים שליליים.
ביום 19.7.04 נשלח לנתבעות מכתב נוסף ובו נדרשו לשלם את ריבית הפיגורים שנותרה עקב האיחור בתשלום הדרישה, בסכום של 11,985 ₪. במכתב פירט התובע כי הוא עומד גם על תשלום של 1,619 ₪, בגין המדדים השליליים, בתוספת ריבית עד למועד הפירעון בפועל.
ביום 24.8.04 שילמו הנתבעות את הריבית, בסכום של 11,985 ₪, ואולם נמנעו מלשלם את הסכום של 1,661 ₪ אשר קוזז כאמור בגין מדדים שליליים.
ביום 12.9.04 שלח התובע לנתבעות עדכון של דרישתו, בסכום של 1,661 ₪, בגובה קיזוז המדדים השליליים.
ביום 13.4.05, לאחר ששולמו בגין התאונה גמלאות נוספות, נשלחה לנתבעות דרישה מתוקנת על סך של 1,133,051 ₪. היתרה שנותרה לתשלום עמדה באותה עת על 63,265 ₪, בגין דמי מחיה, בסכום של 28,973 ₪, ובגין דמי שיקום מקצועי, בסכום של 48,232 ₪.
ביום 6.11.05 נשלחה לנתבעות דרישה נוספת, אשר כללה ריבית פיגורים, בסכום של 67,409.91 ₪.
ביום 31.12.05 הודיעו הנתבעות לתובע כי פרעו את דרישתו זה מכבר, ועל כן אין בכוונתן לשלם סכומים נוספים.
ביום 4.1.06 השיב התובע לנתבעות וטען שכל עוד לא הומצא כתב שחרור ופטור, רשאי התובע לעדכן את דרישתו בהתאם לסכומים ששילם.
ביום 9.2.06 שלח התובע דרישה מעודכנת, בסכום של 69,393 ₪.
ביום 20.2.06 שלח התובע לנתבעות מכתב נוסף, שבו פירט כי הדרישה המתוקנת אשר נשלחה אליהן ביום 13.4.05, הייתה חלקית בלבד, ולא כללה את גמלאות השיקום אשר שולמו לאלמנה.
ביום 9.1.07 שלח התובע לנתבעות דרישה מעודכנת בסכום של 56,118 ₪.
ביום 21.5.07 הודיע התובע כי ככל שהסכום לא ישולם, יפנה לערכאות, וביום 3.6.07 הגיש את תביעת השיבוב שבפני.



תיקון הדרישה


השאלה הראשונה הטעונה כאמור הכרעה הינה האם רשאי היה התובע לתקן את דרישתו במועד שבו תוקנה.
לטענת התובע, כיון שדרישתו הראשונית לא נפרעה במלואה, לא ניתן היה להכריז על גמר תשלום ולא ניתן היה להנפיק כתב ויתור ושחרור. בנסיבות אלו אין כל מניעה מתיקון הדרישה.
מנגד טענו הנתבעות שכיון שדרישת התובע נפרעה במלואה, והסוגיה שנותרה פתוחה, סוגיית המדדים השליליים, הוכרעה כעמדת הנתבעות, לא היה התובע רשאי לתקן את דרישתו.
שאלת תיקון הדרישה נדונה בפסיקה לא אחת, בנסיבות שונות. כפי שנפסק בשורה של פסקי דין, רשאי התובע לתקן את דרישתו, הן בעקבות טעויות שהתגלו בדרישה הראשונית, והן בעקבות תשלום גמלאות נוספות, וזאת עד לסיום ההתחשבנות בין הצדדים. (ראו לעניין זה את הערתו של כב' השופט א. דראל בת"א (י-ם) 4398/07 מיום 4.1.11, המתייחס באמרת אגב לאפשרות לכאורה לתיקון גם לאחר גמר ההתחשבנות, אפשרות אשר לא נטענה בפני).
השאלה הנשאלת הינה האם ניתן לומר בנסיבות העניין שההתחשבנות בין הצדדים באה אל סיומה. כזכור, הסוגיה שנותרה פתוחה, סוגיית המדדים השליליים, ביטויה בתיק זה הינו בסכום של 1,619 ₪, לעומת סכום התביעה המקורי אשר שולם על ידי הנתבעות, והסתכם לסכום של 1,070,236 ₪.
דומה כי המבחן שיש לאמצו לעניין זה אינו גובה הסכום שטרם שולם, אלא הסיבה בעטייה טרם שולם. ככל שהפער בין הצדדים מקורו בעניין טכני, כגון טעות חישובית או הבדל באופן חישוב הריבית או ההצמדה, עניינים טכניים שניתן ליישבם בדרך חישובית, נראה כי יש לקבוע שההתחשבנות בין הצדדים הגיעה לסיומה. לעומת זאת, ככל שהפער נובע מקיומה של מחלוקת בסוגיה עקרונית, ההתחשבנות טרם הגיעה לסיומה, גם אם מדובר בסכום נמוך שנותר במחלוקת. בנסיבות כאמור אין כל מניעה לחידוש הדרישה.
בעניין דומה קבע חברי כב' השופט ר' וינוגרד בת.א. (ים) 4071/07 המוסד לביטוח לאומי נ' הדר, (מיום 7.4.10) כדלקמן -

"נראה שהפרשנות הנכונה לאמירה לפיה הדרישה "לא סולקה במלואה" תחיל אמירה זו למקרים בהם מעלה הנתבעת טענה עקרונית בנוגע לעצם חובתה לשלם סכום כלשהו. כך, לדוגמא, אם תעלה הנתבעת טענה כי אינה מחוייבת בתשלום ריבית הסכמית על סכום מסויים בשל מחלוקת בתום-לב על פרשנות מינוח כזה או אחר; אם תטען כי לא קיים קשר סיבתי בין סכום זה או אחר בדרישה ובין התאונה; אם תטען כי חלק מהנזק מוטל על מבטחת אחרת, וכן הלאה. העלאת טענות אלה, בין אם תרגומן הכספי הוא בסכום ניכר ובין אם הוא בסכום המתקרב לערכי מטרד ולדברים של מה בכך (כבמקרה דנא), אכן תיחשב כביצוע תשלום דרישה מבלי שזו מסולקת במלואה. לא כך הם פני הדברים כאשר בשל בעיה טכנית, או איחור זעיר, נוצר פער זעום לתשלום. במקרה מעין זה סולקה הדרישה במלואה במובנה המהותי, ואף אם מבחינה טכנית קיים חוב כלשהו – אין בו כדי להוציא מכלל הקביעה לפיה הסתיימו ההליכים בין הצדדים, הלכה למעשה, ואין מקום להתדיינות נוספת".


בנסיבות המחלוקת שבפני אמנם מדובר בסכום נמוך. יחד עם זאת, עילתו של הפער אינה עילה טכנית, שכן מדובר בסוגיה עקרונית ומהותית, סוגיית המדדים השליליים, אשר נדונה בין הצדדים במספר הליכים. אף שהסוגיה הוכרעה תוך קבלת עמדת הנתבעות (ראו למשל פסק דינו של כב' השופט ר' וינוגרד בת.א. (י-ם) 6646/05 המל"ל נ' הדר, מיום 14.2.08, וע"א (י-ם) 11315/07 המל"ל נ' אריה, מיום 24.2.08), בעת משלוח הדרישה החדשה ההתחשבנות בין הצדדים טרם הגיעה לכלל סיומה. במאמר מוסגר אציין שהתוצאה הייתה שונה אילו שילמו הנתבעות את הסכום השנוי במחלוקת, תחת מחאה, וביררו את המחלוקת לאחר מכן.


גמלאות בגין הכשרה מקצועית ודמי מחייה


השאלה השנייה השנויה כאמור במחלוקת בין הצדדים, הינה השאלה האם רשאי התובע לתבוע מהנתבעות שיבוב בגין גמלאות הכשרה מקצועית ודמי מחייה אשר שולמו לאלמנה, והאם רשאי היה לעשות כן במקרה שבפנינו.
לטענת התובע, מדובר בגמלה שנועדה להטיב את מצבה של האלמנה ומשפחתה, אשר נותרו בעקבות התאונה ללא עוגן כלכלי, ולאפשר לה לשפר את מצבה התעסוקתי ואת הכנסת משק הבית.
כן טען התובע שלאור הוראות ההסכם בין הצדדים, ותכליתו, שהינה לסיים את ההתחשבנות באופן יעיל ומהיר, אין מקום לבדיקה פרטנית של הגמלאות ששולמו, ולא מוטלת עליו החובה להוכיח את זכאות האלמנה לגמלאות ששולמו לה. די, לטענתו, בכך שנערכו לאלמנה בדיקות זכאות ונמצא שהאלמנה עומדת בתנאים שנקבעו בתקנות מכוחן שולמו לה הגמלאות.
לטענת הנתבעות, תשלום הגמלאות האמורות לאלמנה אינו בא בגדרו של אחד מראשי הנזק המוכרים לפיצוי בעקבות תאונת דרכים, שכן לא הוסכם עליו במסגרת ההסדר בין הצדדים. נטען שהתקנות שמכוחן משולמים התשלומים האמורים הותקנו לאחר חתימת ההסכם, ועל כן לא יתכן שההסכם חל עליהם.
הנתבעות הוסיפו וטענו שהצדדים להסכם הגדירו "גמלה" ומעביד" תוך הפנייה לפקודת הנזיקין. על פי הגדרת "גמלה" האמורה, ממועטת גמלה בעין, וכיון שגמלת השיקום הינה גמלה בעין, אין ההסכם בין הצדדים חל עליה.
נטען שבחוק הפיצויים לא קיים ראש נזק של הכשרה מקצועית, וכי הגמלאות האמורות חורגות מסך הנזק שנגרם לנפגע בתאונת הדרכים.
כן טענו שההסכם חל על גמלאות ששולמו לנפגע בלבד, וכיון שבענייננו מדובר בגמלה אשר שולמה לאלמנה, אין תחולה להסכם.
אשר לתשלומים אשר שולמו במקרה הספציפי נושא התביעה, נטען שלא מדובר בנזק הקשור בקשר סיבתי לתאונה, והגמלה לא תרמה להשבת המצב לקדמותו.
גם בסוגיה זו מצאתי שהדין הוא עם התובע.
אף שתקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), התשל"ט- 1979 הותקנו כאמור לאחר שנכרת ההסכם בין הצדדים, בפרשנות ההסכם ובפרשנות אומד דעתם של הצדדים להסכם, יש להביא בחשבון את אופיו של ההסכם כהסכם ארוך טווח, הצופה פני עתיד. הצדדים להסכם התכוונו שההסכם יהיה רלוונטי לשינויים שייווצרו במהלך השנים, ועל כן באים בגדרו גם תשלומים שטרם באו לעולם בעת כריתתו. פרשנות דומה ניתנה גם לעניין המדדים השליליים. (ראו לעניין זה גם פסק דינו של כב השופט י. אנגלרד בע"א 3013/01 קרנית נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד נז (1), 135, ופסק דינו של כב' השופט א. רובינשטיין ברע"א 8429/06 הפניקס הישראלי נ' המוסד לביטוח לאומי, (פורסם המאגרים)).
שונה הדבר לעניין הסכם הניידות, אשר היה קיים עובר להסכם רב השנים בין הצדדים, ואולם התנהגות הצדדים לאחר כריתתו, והימנעותם לדרוש ולשלם את הסכומים על פיו, לימדה על כך שאומד דעתם היה שהתשלומים האמורים לא באים בגדרו של ההסכם.
בענייננו לא הוכח על ידי הנתבעות קיומו של נוהג שלא להחיל את ההסכם על גמלאות ממין הגמלאות אשר שולמו לאלמנה, והתובע הפנה לשורת דרישות שבהן שילמו מבטחות שיפוי בגין גמלאות אלו, כמו גם לפסקי דין שבהם נדרש ניכוי מפיצוי שנפסק לנפגע בשל הצפי לדרישת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי.
אשר לטענת סיווגה של הגמלה כגמלה בעין, סעיף 2 להסכם הין הצדדים מפנה כאמור לסעיף 82(ב) לפקודת הנזיקין, הקובע-

"גימלה" — השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק ב' לחוק, לרבות תמורת דמי פגיעה המשתלמת לפי סעיף 38 לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי סעיף 49(ב) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף קטן זה;


פרשנות המונח "גמלה בעין" נדונה בע"א 3013/01 קרנית נ' המוסד לביטוח לאומי, הנ"ל.
כב' השופט י' אנגלרד, קבע באותו עניין, כי יש לפרש בצמצום את המונח גמלה בעין, "באופן שבגדר זה תבואנה רק גמלאות המנויות בסעיף 86 שבפרק ה' לחוק המל"ל ואשר הוגדרו שם במפורש כגמלאות בעין".
הגמלאות המשולמות בענייננו הינן גמלאות המשולמות מכוח סימן ח' לפרק ה' (או פרק ג/1 בחוק הקודם), ולפיכך לא מצאתי שיש להחריגן מהוראות ההסכם רק בשל נימוק זה.
מבחינה מהותית, הגמלאות שבמחלוקת קשורות בקשר סיבתי הדוק וברור לאירוע התאונה. התובע הדגיש שהכנסתה של האלמנה הייתה נמוכה, לא הייתה לה השכלה מקצועית, ובעזרת גמלאות השיקום שופר מצבה התעסוקתי והכנסתה גדלה.
הצורך בגמלאות השיקום בא לעולם בעקבות תאונת הדרכים, מות המנוח, ואובדן מקור ההכנסה בעקבות זאת.
אמנם הנתבעות הגישו ראיה לכך שבמקרה אחד הגיעו הצדדים לפשרה לפיה ויתר התובע על דמי השיקום שנדרשו בגדרה של דרישה שנשלחה. מנגד הציג כאמור התובע אסמכתאות למספר מקרים שבהם נדרש שיבוב בין גמלאות שיקום, אף שולם ללא מחאה.
מצאתי לפיכך שיש לקבל את טענת התובע לפיה במסגרת ההסכם בין הצדדים ולאור תכליתו, לא מוטלת עליו החובה להוכיח בכל מקרה ומקרה את זכאות האלמנה לקצבה, וכי די בכך שגורמים מקצועיים במסגרתו מצאו שהאלמנה זכאית לגמלאות על מנת שתקום זכות השיבוב.


סוף דבר


לסיכום, מצאתי שהדרישה המקורית של התובע לא סולקה במלואה, ולפיכך היה התובע זכאי להפנות דרישה נוספת לנתבעות. כן מצאתי שהתובע רשאי היה לתבוע תביעת שיבוב בגין גמלאות ששילם לאלמנה.
אשר על כן, דין התביעה להתקבל.
נוסף לסכום התביעה, הפרשי הצמדה וריבית בהתאם להוראות ההסכם, תשלמנה הנתבעות לתובע את הוצאותיו, וכן שכר טרחת עו"ד, בסכום כולל של 10,000 ₪.


ניתן היום, ח' בתמוז תשע"א, 10 ביולי 2011, בהעדר הצדדים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תביעת שיבוב נגד הנהג

  2. זכות השיבוב של המל''ל

  3. תביעת שיבוב גניבת רכב

  4. תביעת שיבוב על נזקי פיח

  5. תביעת שיבוב על פריצה לעסק

  6. תביעת שיבוב בגין שריפת רכב

  7. תביעת שיבוב של קופת חולים

  8. תביעת שיבוב בגין קצבת תלויים

  9. תביעה שיבוב בגין תאונת דרכים

  10. תביעת שיבוב נגד חברת שירותי מוקד

  11. תביעה שיבוב של המל''ל נגד המעביד

  12. תביעת שיבוב של המל"ל בסדר דין מקוצר

  13. תביעת שיבוב תאונת דרכים בשירות הצבאי

  14. תביעת שיבוב בסדר דין מקוצר בגין נזקים לרכב

  15. תביעת שיבוב של המל''ל רק לגבי נכות הקשורה לתאונה

  16. תביעת שיבוב כספית שהגיש ביטוח לאומי כנגד חברה לביטוח

  17. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון