אחוזי נכות רצועה צולבת

אחוזי נכות רצועה צולבת
תיק זה תחילתו בפני כבוד סג"נ השופטת אוהד והוא הועבר לדיון בפני במסגרת המנ"ת.
הצדדים בתיק הגישו סיכומיהם לפני זמן רב, אלא שבשל תקלה אדמינסטרטיבית הועלה התיק ללשכתי לשם כתיבת פסק דין באחור ניכר ומכאן העיכוב במתן פסק הדין, ועם הצדדים – הסליחה.
א. רקע

  1. התובע יליד 5.7.73 נפגע בתאונת דרכים, שהתרחשה ביום 4.5.95, עת רכב על אופנועו והתנגש ברכב אחר (להלן: "התאונה").
  2. הצדדים אינם חלוקים בשאלת קיומה של התאונה ותחולתו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "החוק")


3. בתיק זה חלוקים ביניהם הצדדים הן בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה, הן בשאלת שעור נכותו הרפואית של התובע, הן בשאלת הפגיעה
בכושרו התפקודי, הן בשאלת השכר, שיחשב בסיס לחישוב, ובשאלות נוספות אחרות.ב

4. בתיק זה העיד התובע ונחקר המומחה הרפואי, שנתמנה בתיק. משלא הביא התובע עד כלשהו מטעמו-כי אז לנגד עיני, הקבוע בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש].ו
ב. הנכות הרפואית
1. בתיק זה נתמנה, בהסכמה, מומחה רפואי בתחום האורטופדי, הוא ד"ר מנחם יצחקי (להלן: "המומחה").נ

2. המומחה, ציין בחוות דעתו מיום 4.8.96, את תולדות המקרה ולפיו, לאחר התאונה אושפז התובע בביה"ח "איכילוב" "עם חשד לפגיעה ברצועה הקולטרלית המדיאלית בברך ימין.ב
עבר ארטרוסקופיה דיאגנוסטית ונמצא קרע של הרצועה הצולבת הקדמית.ו
ביום 1.11.99 בוצע שחזור של רצועה הצולבת הקדמית. אחר מכן קבל פזיוטרפיה ממושכת".נ

3. בפרק "הממצאים" ציין המומחה קיומן של צלקות ניתוחיות בברך ימין וכן, כי ישור הברך מלא. בכפוף חסרות 10-15 מעלות, לעומת הברך השמאלית, אין נוזל בברך, הברך יציבה והוסיף: "בעמידה - הברך אינה מתעמקת תחת משקל הגוף. אינו מסוגל לקפוץ על רגל ימין. אינו יכול לשבת ישיבה שפופה".ב

4. בפרק "סיכום ומסקנות" קובע המומחה כך:

א. "כיום, הושגה ברך יציבה עם תפקוד מתקבל על הדעת, כך שמצבו כיום מאפשר תפקוד של הברך, אינו מאפשר מאמצים או בצוע פעילות ספורטיבית..." .ו

ב. "לטווח קצר אומנם הושגה יציבות אבל רוב הברכיים הללו מתרופפות עם הזמן. כתוצאה מהתרופפות זו מתפתחים שינויים ניוונים מוקדמים בברך".נ

ג. "טווח הזמן בו מתפתחים שינויים כאלו הוא בין 15-16 שנים.ב
צפויה החמרה במצבו, החמרה שתמנע ממנו לבצע עבודות הדורשות עמידה והליכה ממושכים ובסופו של דבר תוליך לנתוח להחלפת הברך בגיל יחסית צעיר".ו



"להערכתי, נכותו כיום היא בשעור 10% לפי סעיף 35 (1) ב' מותאם של תקנות המלל... כאמור יש לצפות להתפתחות שינויים ניוונים בתוך טווח הזמן שצויין לעיל ואז עשוייה נכותו להגיע גם עד 30% , בהתאם לדרגות החומרה של סעיף 35 (1)".נ




למומחה נשלחו שאלות הבהרה והוא אף נחקר על חוות דעתו.ב


6. מחוות דעתו של המומחה ומעדותו בפני שוכנעתי, כי הפגיעה ברצועה הצולבת הקדמית בברך ימין של התובע נגרמה בעקבות התאונה.ו
אומנם, קיום הקרע ברצועה אומת רק ביום 13.6.95, קרי, כחודש וחצי לאחר מועד קרות התאונה ואולם המומחה נתן הסבר סביר ומספק מדוע, על אף זאת, יש לשייך את הפגיעה לתאונה:
"כשמגיע בן אדם עם חבלה בברך לחדר מיון והברך מלאה בדם בד"כ ומוצאים לו את הדם ולא רואים כלום בצילום, בודקים מה שאפשר לבדוק והחשד הסביר ביותר הוא שיש קרע ברצועה הפנימית...בחדר מיון אין אפשרות לבדוק את זה.נ
פעם היה נהוג לעשות אורטוסקופיה ורואים מה קורה. היום הספרות והנסיון מלמד אותנו שבדר"כ ממתינים ... כך שמהלך העניינים טבעי לגמרי...". (ראה עדות המומחה בעמ' 16 לפרוטוקול שורות 11-13 וכן בעמ' 17 שורות 10-12.

7. בחקירתו הנגדית ציין המומחה, כי מצא לנכון לקבוע לתובע 10% נכות לפי תקנה 35 (1), שכן - "זו תקנת סל, המשמשת בדיוק למקרים האלה, שיש לפי הערכתי נכות הן מבחינה תפקודית והן מבחינה רפואית ואין לזה סעיף בדיוק מתאים". (ראה עמ' 15 לפרוטוקול שורות 10-11).ב

8. המומחה פירט בחקירתו מה הם הליקויים הרפואיים והתפקודיים, הנובעים מן הפגיעה ובין היתר מנה: דילדול שרירים , אי יכולת כיפוף מלא, אי יכולת לקפוץ על הרגל וקיומן של הגבלות תנועה (ראה עמ' 15 לפרוטוקול שורות 3-10).ו

9. עוד הוסיף המומחה בחקירתו, כי "אם היינו מסכמים את כל סף הפריטים , ייתכן שהוא היה מגיע לנכות גבוהה יותר, אבל מתוך המצב הכללי, שבו יש לו הגבלה תפקודית מסוימת והפרעה בתנועות ואני יודע מה המשמעות של תיקון רצועה צולבת, שפרטתי בחוות דעתי, חשבתי שמן הראוי לתת לו אחוז נכות, שיבטא את המצב הנוכחי". (ראה עמ' 15 לפרוטוקול שורות 12-16).נ

10. ב"כ התובע טוען בסיכומיו, כי לאור חקירת המומחה , אין מקום לקבוע, כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע עולה כדי 10% בלבד, אלא יש לקבוע, כי את נכותו הרפואית יש לחלק לשלוש תקופות:

א. תקופה ראשונה מיום קרות התאונה ועד 11/99 - שאז שעור נכותו הרפואית יעמוד על 10%.ב

ב. מ- 11/99' ועד שיגיע התובע לגיל 35, שאז יהא מקום לבצע ניתוח להחלפת הרצועה (2008) - שעור נכות של 20%, שכן המומחה העיד, כי מצבו של התובע כבר החמיר.ו

ג. משנת 2008 ואילך - יש לקבוע, כקביעת המומחה, נכות רפואית בשעור 30% .

11. ב"כ הנתבעות טוען, כי מחקירת המומחה עולה, כי אך חסד עשה הוא עם התובע כשקבע, כי נכותו הרפואית עולה כדי שעור של 10%, שכן לא מצא בבדיקתו כל ממצא, אשר, כשלעצמו, מעניק אחוז נכות כלשהו, ולכן נאלץ לבחור בתקנת "סל".
עוד הפנה ב"כ הנתבעות אל אסופת מאמרים שהגיש ולאלה שהמומחה הגיש לתיק וטען, כי השינויים הניווניים עליהם דיבר המומחה העלולים להתרחש בעתיד יכולים להתפתח בטווח ממוצע של 35 שנה , קרי כשהתובע יהיה בן 51, שאז בכל מקרה יחולו בגופו שינויים ניווניים.

12. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נחה דעתי,כי יש לקבוע שנכותו הרפואית של התובע כיום הנה בשעור של 10% , וזאת במיוחד לאור התיחסותו של המומחה לתקנת הסל בה בחר לשם קביעת נכותו של התובע.

13. תשובותיו של המומחה ביחס לאפשרות החמרה במצבו של התובע, הצורך בבצוע נתוח ותוצאותיו הנם ענין שיש להתייחס אליו במהלך הדיון בשאלת הגריעה בכושרו התפקודי של התובע לפי התקופות הרלבנטיות ואין לקבוע על סמך הערכות היפוטטיות נכות רפואית בשעורים המתבקשים ע"י ב"כ התובע בסיכומיו, במיוחד כאשר המומחה עצמו מעיד: "היום יש מאבק בין האורטופדים ובין מי שמתקן את התקנות, אין היום בספר התקנות שום התייחסות לגבי החלפת מפרקים". (ראה עמ' 24 לפרוטוקול שורות 20-21).

14. קביעה זו נכונה גם ביחס לטענת התובע ולפיה כבר היום הוחמר מצבו. תשובתו של המומחה ביחס להחמרה הנטענת לא ניתנה על סמך בדיקת התובע בפועל אלא, תוך התייחסות לטענת התובע בלבד ותוך העלאת השערה ומכל מקום התיחסות והשפעה לכך הנה על תפקודו ולא על שעור נכותו הרפאוית.

"ש. התובע העיד לפניך והוא אומר שהמצב שלו היום יותר קשה מהמצב בתקופה שבה הוא נבדק אצלך, זה ייתכן?
ת.זה יתכן, מפני שעם הזמן הרצועות מתרופפות ויכול להתפתח הליך ניווני בברך, שהמהלך הזה הוא בהחלט סביר.
ש. ותומך במה שאמרת בחוות דעתך?
ת. כן, הענין של 10-15 שנה הוא סטטיסטי, אבל השינוי הניווני יכול להיות לפני זה".
(ראה עמ' 22 לפרוטוקול שורות 3-8).

יש לבחון עתה את השפעתה של הנכות הרפואית על כושרו התפקודי של התובע.

ג. כושר תפקודי
1. התובע, רווק, בן 22 במועד קרות התאונה, בעל 10 שנות למוד ועד מועד הדיון ללא השכלה נוספת כלשהי, ועד מועד ההוכחות בפני - התגורר עם הוריו.

2. התובע גויס לצה"ל בשנת 1993 והשתחרר לאחר כשנתיים (בפרופיל 64).
התובע טען, כי שחרורו המוקדם בא "מפאת צמצום בכוח סדיר" (ראה עמ' 3 לפרוטוקול שורה 16).

3. מעיון בתיקו הצבאי של התובע (נ1/) עולה, כי נתגלתה אצלו "בעייתיות מתונה" ביחס לשרות וכי הערכת מי שבדק את התובע היתה, כי ישנם סיכויים רבים שיתגלו קשיי הסתגלות בצבא.
לא מצאתי בתיק אשור מפורש לסיבה בגינה שוחרר התובע שחרור מוקדם מצה"ל ואני סבורה, כי לא מן הנמנע ששלוב שתי הסבות (צמצום כוח אדם וקשיי הסתגלות) הביאו לכך.

4. לאחר שחרורו החל התובע עובד בענף המזון.
מלכתחילה, עבד כעוזר טבח וכמנהל במסעדת "איל-פורנו" בדיזנגוף סנטר ובמקביל, כברמן וכמלצר במסעדת "בייגל נאש", שבאותו קניון.
כך לטענתו, עבר ממשמרת במקום עבודה אחד למשמרת במקום העבודה האחר.

5. התובע צרף לתצהירו תלושי שכר משני מקומות העבודה לחודשים ינואר- אפריל 95'.
בתיק - אשור מנהל התפעול של "בייגל נאש" לפיו, התובע החל עבודתו במקום כבר ב- 9/94' ועבד בו עד מועד התאונה (5/95').
אין בתיק אשור בנוגע למועד תחילת עבודת התובע במסעדת "איל-פורנו".
אישור מנהלת המסעדה מיום 13.6.94 (אשר הגיוני כי הוצא ביום 13.6.95, אך הצדדים לא טענו לכך), אינו מציין מועד תחילת העבודה (על אף הנטען בעמ' 5 לסיכומי התובע).

6. בחודש מאי 95' התרחשה התאונה והתובע שהה בתקופת אי-כושר (אליה אתייחס בפרק נפרד), כשלאחריה - חזר לעבודתו "בבייגל נאש" בדיזינגוף סנטר וכעבור תקופה קצרה הפך למנהל משמרת בסניף "בייגל נאש", שבמלון קולוני.

7. לטענת התובע - בעקבות התאונה היה מסוגל לעבוד אך 8 שעות ולפיכך, הועבר לשמש כמנהל משמרת, כאמור.

8. התובע עבד "בבייגל נאש" עד שהחליט לעזוב את מקום עבודתו (ב- 12/96') ולנסוע לחו"ל:

"ת. אחרי שנה שהייתי פצוע ולא טיילתי, אמרתי שאלך לנוח. נמאס לי מהעבודה.
ש. כלומר, מיוזמתך עזבת את העבודה ונסעת לחו"ל?
ת. כן."
(ראה עדות התובע בעמוד 7 לפרוטוקול שורות 14-16).

9. התובע שהה בחו"ל (דרום אמריקה וארה"ב) במשך כחודשיים וחצי.

10. עם שובו של התובע מחו"ל, לא עבד בעבודה כלשהי. לטענתו, פנה ללשכת העבודה ושם הציעו לו עבודה בבנין - אך לא הוצגה לי כל ראיה ביחס לכך.

11. ביום 20.5.97 החל התובע לעבוד בחברת התרופות "דיפריס" שם עבד, לפחות, עד מועד חקירתו.
את עבודתו שם החל כשליח - "עבודתי כללה סידורים שביצעתי בבנקים ובדואר, וחלוקת חבילות של תרופות וויטמינים לבתי מרקחת ולמפעלים שונים ... לפני כחצי שנה עברתי לעבוד כמזלגן וכמנהל מחסן של "דיפריס" (ראה סע' 13 לתצהיר התובע).

12. משנשאל התובע מדוע זה לאחר שובו מחו"ל לא שב לעבודתו בענף המזון השיב:
"אם כשאתה מתבגר, רוצה לעשות משהו אחר ולא לעבוד במסעדה באיזה שהוא שלב. רציתי לעבוד במסעדה אבל הרגשתי שאני לא יכול, כי זה הרבה שעות עבודה".
(ראה עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 7-8).
ואולם יש לקרוא זאת יחד עם עדותו בעמ' 8 לפרוטוקול, שורות 3-4.
"צריך לשנות גם את הסגנון בחיים, זאת העבודה היחידה שהיתה לי..."

13. בכל הקשור לעבודתו של התובע, התרשמתי לאחר חקירתו בפני, כי מדובר בעובד אשר אין לו השכלה מקצועית כלשהי, אלא מי שעסק ויעסוק בתחומים שאינם מחייבים מבחינתו הכשרה כלשהי, בשלב זה של חייו.
גם כאשר ציין, כי עבד כברמן ב"בייגל נאש" הוסיף, כי לא עבר קורס ברמנים וכך גם כאשר ציין, כי עבד במטבח מסעדת "אל-פורנו", ללא כל הכשרה מקצועית נאותה: "ראיתי, הסתכלתי ולמדתי מהעיניים".
(ראה עדות התובע בעמ' 6 לפרוטוקול שורה 8).

14. טיבן של עבודות אשר אינן מצריכות השכלה פורמלית היותן עבודות פיזיות - ואולם, גם כאן יש להפריד בין עבודות המצריכות יכולת פיזית מרובה (למשל, בתחום הבנין) לבין כאלה המצריכות יכולת מתונה.

15. שוכנעתי כי התובע עבד, עובר לתאונה בשני מקומות עבודה במקביל וזאת על מנת לחסוך כספים לטיול בחו"ל.
מסקנתי זו, על אף שהתובע העיד, כי השתמש לצורך הטיול בכספים, שחסך במהלך שרותו הצבאי (ראה עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 10-11), שהרי עדותו זו יש לקרוא עם עדותו הנוספת ולפיה "הקב"ן קבע שאלך ואעבוד בשביל הבית, קבלתי אישור עבודה מהצבא לכך". (ראה עמ' 3 לפרוטוקול) - משמע, כספים שהשתכר, במהלך שרותו שמשו לביתו ולא שוכנעתי, כי היה בהם כדי לממן את הטיול לחו"ל, או כי יועדו לכך.

16. ובכל מקרה, יש לקבוע כי גם בלא קשר לתאונה לא ניתן היה להתמיד לאורך זמן בעבודה כפולה שכזו, שלטעמי התאפשרה בשל הקירבה הפיזית של שתי המסעדות ובמיוחד, מקום בו נתברר, כי אחד ממקומות העבודה ("אל-פורנו") נסגר.

17. התובע טוען, כי העבודה קשה עליו - כי "מאז ועד היום" אני מתקשה לעבוד, קשה לי לעמוד על הרגל בזמן העבודה. תמיד בהפסקות אני יושב ונח ועושה שחרור לפיקה שלי"
( ראה עמ' 3 לפרוטוקול שורות 7-8).
אלא שהתובע לא טרח להביא מטעמו אף לא עד אחד שיוכל לגבות את גרסתו בקשר לקשיו.
אי הבאת עד רלבנטי במקרה שכזה נזקפת לרעת התובע, עליו נטל ההוכחה והשכנוע - זאת על אף שהמומחה ציין, כי טענות ותלונות התובע סבירות, אלא שכאמור סבירות נטענת זו - מבלי שנבדק התובע ואינני נסמכת אך על התיחסותו זו של המומחה.

18. זאת ועוד, התובע ציין בתצהירו, כי עובר לתאונה היה "בכושר גופני מעולה", ובפני המומחה ציין, כי "בעבר שיחק כדורגל וכיום אינו מסוגל".
גם לענין כושרו הגופני ועיסוקו בספורט כלשהו לא הביא התובע עדותו של אחר כלשהו.

19. לאחר ששמעתי התובע והמומחה נחה דעתי, כי תפקודו הכללי של התובע נפגם באופן מסוים בשל הפגיעה, בעיקר בשל כאבים מהם סובל הוא כעת.
בשל העובדה שעבודתו של התובע הינה פיזית בעקרה, הרי שעל אף שנגד עינו אך עדותו שלו אני מוצאת לנכון לקבוע, כי כושרו התפקודי נפגם בשעור נכותו הרפואית, קרי, בשעור של 10% - וזאת, לאחר שהמומחה אישר, כי אם התובע מתלונן על קשייו - כי אז יש ממש בתלונות אלו.

20. יחד עם זאת, אין אני יכולה להתעלם מעדותו של המומחה, ולפיה ישנה סבירות גבוהה למדי , כי מצבו של התובע יחמיר וכי ידרש לעבור נתוח.

21. המדובר, אומנם, בהערכה עתידית ואולם, כאמור לא ניתן להתעלם ממנה, שכן מעיון באסמכתאות, שהוגשו לתיק כמו גם מחקירת המומחה, עולה, כי המחלוקת העיקרית מתייחסת לגיל הממוצע בו תחול ההחמרה, הדורשת קיומו של ניתוח.

22. לאחר ששמעתי טענות הצדדים, אני קובעת, כי שוכנעתי, כי ישנה סבירות לא מבוטלת, כי בעתיד יאלץ תובע לעבור נתוח בשל החמרה כלשהי במצבו, החמרה שתשאר בשעור מסוים, גם אח"כ.
מעיון באסמכתאות ותוך התייחסות לעובדה, כי מדובר בהערכה עתידית אני מוצאת, כי יהא זה נכון לקבוע, כי בסביבות גיל 45 של התובע תחול החמרה בכושרו התפקודי ואז יהא זה נכון לקבוע, כי כושרו התפקודי יגרע בשעור של 20%.
(כאן המקום אף להפנות אל דברי המומחה בעדותו ולפיה "אנו לא אוהבים להחליף ברכים אצל אנשים צעירים, בגלל השחיקה של המושתל ..." (ראה עמ' 22 לפרוטוקול).

הפסד השתכרות

בעבר

ד. תקופת אי כושר
1. התובע טוען, כי שהה בתקופת אי- כושר בגין התאונה במשך 10 חודשים.

2. התובע צרף לתיק אישורי חופשת מחלה מיום התאונה 4.5.95 ועד ליום 24.296, שהוצאו ע"י רופאי המרפאה האורטופדית בביה"ח "איכילוב".

3. הנתבעות טוענות, כי התובע לא הביא אשורי מחלה "מסודרים" מקופ"ח וכי התובע לא הצליח להסביר מדוע לא עשה כן.

4. הנתבעות מוכנות, איפוא, להתייחס ל-4 חודשי אי-כושר בלבד, כאשר בנוסף טוענות הן, כי בכל מקרה נתכוון התובע לנסוע לחו"ל ואין עליהן לממנו בתקופה זו.

5. אומנם התובע לא הציג אישורי אי-כושר, שנחתמו ע"י רופא מטפל בקופ"ח ואולם המומחה נתבקש במהלך חקירתו, להתייחס לתקופת אי הכושר והעיד, כי:
"קשה לי לחזור אחורנית, אך התובע הסתובב בין בתי החולים, קיבל טיפולים פיזיוטרפיים, וחיכה להחלמה שלא תגיע.
אילו לא היה השחזור, או אם היה נעשה 3 חודשים קודם, התובע היה חוסך 3 חודשים. אבל במערכת הקיימת במדינה ובסה"כ הכללי, התקופה נשמעת לי סבירה", (ראה עמ' 23 לפרוטוקול שורות 22-25).

6. לאור עדותו זו של המומחה, אני מאמצת את טענת התובע ולפיה שהה בתקופת אי-כושר, בעקבות התאונה, שנמשכה 10 חודשים.

7. ובאשר לחישוב הפסדיו של התובע בתקופה זו.
כאמור, בסעיף 5 לפרק ג' לעיל עבד התובע בשני מקומות עבודה לפחות מ-1/95 והכנסותיו ב - 4 החודשים, שקדמו לתאונה עלו כדי סך ממוצע של 5184 ש"ח, ובשערוך ל12/99- - 7,300 ש"ח.

8. הנתבעת טוענת, כי מסעדת "איל-פורנו" נסגרה כבר ביום 1.9.95 ולפיכך, ממועד זה יש להתייחס רק למשכורתו של התובע מ"בייגל נאש" ואולם, הנתבעת לא הצליחה לשכנעני בנתון זה (מועד סגירת המסעדה) וכן לא הוכח לי מתי נתכוון התובע לנסוע לחו"ל, אלמלא פציעתו.
אשר על כן, יש לערוך את חישוב ההפסדים בתקופה זו תוך הסתמכות הן על משכורתו מ"איל-פורנו" והן על משכורתו מ"בייגל נאש".

9. בסה"כ בגין תקופה זו יהא זכאי התובע לסך של 73000 ש"ח (7300 X 10) בצרוף ריבית
מאמצע התקופה ועד התשלום בפועל ובצרוף הפרשי הצמדה מ- 12/99 ועד התשלום בפועל.

ה. עם תום תקופת אי-הכושר ואילך

1. כפי שקבעתי לעיל, הרי ששוכנעתי, כי התובע לא היה ממשיך לעבוד בשני מקומות עבודה במקביל לאורך זמן וכי עשה כן לצורך ספציפי (נסיעה לחו"ל).

2. משכך, הרי מקום בו חזר, בתום תקופת אי- הכושר, לעבוד במקום עבודה אחד ("בייגל נאש") וזכה לקדום ולתוספת בשכר לעומת שכרו הקודם באותו מקום - אין לקבוע, כי שכרו נפגע עקב פגיעתו כלל וכלל.

3. כאמור, לאחר שובו של התובע מחו"ל לא עבד בעבודה כלשהי, אך לא הצליח לשכנעני כלל, כי עשה מאמץ למצוא עבודה "במומו" ולא התרשמתי, כי נמנעה ממנו עבודה כלשהי-בגין פציעתו.
אשר על כן, איננו מוצאת לנכון לפצות את התובע בגין תקופה זו.

4. משהחל התובע לעבוד בחברת "דיפריס" - היה שכרו הממוצע דומה לזה ש"בבייגל נאש" - ולפיכך, אף כאן לא נוכחתי בהפסד, שנגרם עקב התאונה - במיוחד כאשר התובע העיד, כי קודם במהלך עבודתו שם.
התובע לא טען וממילא לא הוכיח, כי יכול היה לעבוד עבודה אחרת בדפריס ו/או בכל מקום אחר וכי זו נמנעה ממנו עקב התאונה ולפיכך יש לקבוע, כי גם ללא הפציעה, היה מוצא עצמו באותו מקום עבודה ובתחום אותו טווח של שכר.

ו. הפסד השתכרות בעתיד

1. תחת פרק זה אני מוצאת לנכון ליתן ביטוי לפגיעה עתידית בכושרו התפקודי של התובע.

2. התובע בסיכומיו מבקש לערוך בפרק זה חיוב לפי שתי תקופות:

א. לפי ירידה בכושר תפקודי בשעור של 20% עד שנת 2008.

ב. לפי ירידה בכושר תפקודי בשעור של 30% משנת 2008 ועד לגיל 65 של התובע.

3. עוד עותר התובע לערוך ביחס לפרק זה חישוב אקטוארי והפנה לפסיקה, במסגרתה נערך חישוב שכזה.

4. הנתבעות, מנגד, עותרת לפסוק לתובע בגין ראש נזק זה סכום גלובאלי של 40,000 ש"ח וזאת לאור טענתן, שלא הוכח נזק ממשי כלשהו לתובע עד כה וכי בכל מקרה העיד, כי הוא מתכוון ללמוד.

5. מאחר שפסיקת הסכומים בפרק זה נעשית, בעיקרה, על סמך אפשרות עתידית, שמצבו של התובע יחמיר, דבר שיתכן ויאלצו לעבור ניתוח נוסף - אני סבורה, כי יש לקבוע כאן סכום גלובאלי דווקא, שיתן ביטוי לא רק להחמרה, אלא גם לעובדה שמדובר בענין עתידי ולאוו דווקא וודאי.
6. עריכת החישוב בגין פרק זה תעשה בהתייחס לשתי תקופות - האחת עד שנת 2018 לפי - 10%
ומשנת 2018 ועד הגיע התובע לגיל 65 (2038) לפי - 20%.
כמו כן, אני סבורה, כי יש לעשות החישוב תוך הסתמכות על השכר הממוצע במשך (העומד כיום על 5,400 ש"ח "נטו"), שהרי קבעתי, כי התובע, בכל מקרה, לא היה מצליח לעבוד, לאורך זמן, בשתי עבודות ובעבודה יחידה לא נוכחתי, כי השתכר בשכר העולה על השכר הממוצע במשק.
בהתחשב בכל הנתונים דלעיל - אני פוסקת לתובע, בגין ראש נזק זה, סך של 160,000 ש"ח להיום .במסגרת סכום זה לקחתי בחשבון את האפשרות, כי עקב הניתוח שיתכן, כי התובע יעבור בעתיד, ישהה הוא בתקופת אי כושר של כ6- חודשים.

ז. עזרה בעבודות בית לעתיד

1. התובע טוען, כי בשלב זה הינו רווק, המתגורר בבית הוריו ואולם לאור נכותו התפקודית, שתעלה כדי 30% יש לפסוק לו סכום עבור עזרה בשכר בעבודות הבית הקשות, והוא מעמיד סכום זה על 145,000 ש"ח.

2. הנתבעות, לעומת זאת, טוענות, כי מדובר בתביעה, המשוללת כל בסיס עובדתי ומשפטי.

3. כפי שצינתי לעיל, התובע לא טרח להביא מטעמו עד כלשהו, אשר ילמדנו על קשייו השונים.
אנו מסתמכים, איפוא, על עדותו היחידה של התובע, המספר על כאביו ומוגבלויותיו, ואולם, כפי שקבעתי לעיל אין לקבל, כי כושרו התפקודי של התובע יגרע בשעור כה גבוה של 30%. משקבעתי, כי כושרו התפקודי של התובע יגרע בשיעורים נמוכים ולאורך שתי תקופות- אני סבורה, כי גם בפרק זה יש לפסוק לתובע סכום גלובאלי, אשר יאזן בין קשייו הנטענים (על ידו בלבד!) לבין האפשרות העתידית של החמרה במצבו.
במקרה שכזה אני מוצאת לשון לפסוק לתובע סך גלובאלי של 10,000 ש"ח להיום.
ח. הוצאות מיוחדות

1. התובע מבקש לפסוק לו בגין ראש נזק זה סך של 6000 ש"ח.
לתצהירו צרף קבלות בסך כולל של כ- 1000 ש"ח.

2. לטענת התובע הרי שהוא "מפוזר" ולפיכך, לא שמר על הקבלות השונות.

3. מאחר שעסקינן בנזק מיוחד אשר יש להוכיחו - אין לפסוק לתובע את הסכום הנתבע, שמרביתו לא הוכח כלל וכלל.

4. בנסיבות הענין אני מוצאת לנכון לפסוק לתובע בגין ראש נזק סך של 1,500 ש"ח להיום.

ט. כאב וסבל

1. על סמך קביעתי בדבר שעור הנכות הרפואית ולאור קיומם של 13 ימי אשפוז - הרי שהסכום בגין ראש נזק זה עומד על סך של20,635 ש"ח להיום.

סיכומו של דבר:

א. לאור כל האמור לעיל, אני פוסקת לתובע את הסכומים הבאים:

1. בגין הפסד השתכרות בעבר סך של 73,000 ש"ח, בצרוף ריבית מאמצע תקופה ובצרוף הפרשי הצמדה מ12/99- ועד התשלום בפועל.

2. בגין הפסד השתכרות בעתיד סך 160,000 ש"ח, בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

3. בגין עזרה בעבודות בית בעתיד סך של 10,000 ש"ח בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסה"ד ועד התשלום בפועל.

4. בגין הוצאות מיוחדות סך של 1,500 ש"ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

5. בגין כאב וסבל - סך של 20,635 ש"ח בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

ב. מן הסכומים דלעיל ינוכו סכומים ששולמו לתובע כתשלומים תכופים, בכפוף לתשלום שכה"ט בתשלומים התכופים כשהם משוערכים (ריבית + הפרשי הצמדה):
סך של 9,000 ש"ח ביום 17.9.95
סך של 10,936 ש"ח ביום 26.11.95
סך של 15,000 ש"ח ביום 14.2.96

ג. על היתרה שתוותר - יתווסף שכ"ט עו"ד בשעור 13% בצרוף מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחוזי נכות - לסת

  2. אחוזי נכות - לשון

  3. אחוזי נכות - שיניים

  4. אחוזי נכות - אף

  5. צלעות - אחוזי נכות

  6. פציעת כתף - אחוזי נכות

  7. 69 אחוז נכות

  8. תאונת דרכים אחוזי נכות

  9. בעיות כלי דם - אחוזי נכות

  10. חישוב נכות משוקללת

  11. עיגול אחוזי נכות

  12. אחוזי נכות גאוט

  13. אחוזי נכות אסתטית

  14. אחוזי נכות הלם קרב

  15. אחוזי נכות שבר ישן

  16. אחוזי נכות קוצב לב

  17. גלאוקומה אחוזי נכות

  18. אחוזי נכות מיניסקוס

  19. אחוזי נכות על יבלות

  20. כריתת שד אחוזי נכות

  21. אחוזי נכות זעזוע מוח

  22. ערעור על 24 אחוז נכות

  23. ערעור על 30 אחוז נכות

  24. אחוזי נכות דום נשימה

  25. יריה בבטן - אחוזי נכות

  26. אחוזי נכות פגיעה באוזן

  27. אחוזי נכות רצועה צולבת

  28. שבר בכף הרגל אחוזי נכות

  29. שבר באף ללא אחוזי נכות

  30. ביטוח לאומי 1 אחוז נכות

  31. ביטוח לאומי 5 אחוז נכות

  32. תאונת דרכים 35 אחוז נכות

  33. תאונת דרכים 20 אחוז נכות

  34. 30 אחוז נכות תאונת עבודה

  35. תאונת דרכים 4 אחוז נכות

  36. תאונת דרכים 7 אחוז נכות

  37. תאונת דרכים 5 אחוז נכות

  38. תאונת עבודה 15 אחוז נכות

  39. תאונת דרכים 60 אחוז נכות

  40. כמה אחוזי נכות מקבלים פגיעת גולגולת

  41. ביטוח לאומי 19 אחוז נכות

  42. ביטוח לאומי 10 אחוז נכות

  43. כריתת מניסקוס אחוזי נכות

  44. תאונת עבודה 19 אחוז נכות

  45. תאונת דרכים 30 אחוז נכות

  46. תאונת דרכים 50 אחוז נכות

  47. תאונת דרכים 58 אחוז נכות

  48. קרע ברצועה בברך אחוזי נכות

  49. כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעת ברך ?

  50. שבר בחוליה C6 - אחוזי נכות

  51. אחוזי נכות בגין מחלת איידס

  52. אחוזי נכות בגין דליפת שתן

  53. אחוזי נכות ביטוח לאומי 74%

  54. הפרעה זיקפתית - אחוזי נכות

  55. ערעור על אחוזי נכות מעבודה

  56. קטיעת חלק ברגל - אחוזי נכות

  57. יתר לחץ דם - לחץ דם גבוה - אחוזי נכות

  58. הזעה עקב תאונה - אחוזי נכות

  59. קביעת אחוזי נכות ממחלת מקצוע

  60. שבר בפיקת הברך - אחוזי נכות

  61. תאונת דרכים מעל 90 אחוז נכות

  62. תאונת דרכים קטין 70 אחוז נכות

  63. סטיה של מחיצת האף - אחוזי נכות

  64. הורדת אחוזי נכות בביטוח לאומי

  65. תאונת דרכים 20 אחוז נכות לצמיתות

  66. ערעור על אחוז נכות 0 בביטוח לאומי

  67. תאונת דרכים 0 אחוז נכות אורטופדית

  68. כמה אחוזי נכות צריך בשביל תו נכה

  69. הורדת אחוזי נכות בגלל סירוב עבודה

  70. תאונת דרכים 57 אחוז נכות משוקללת

  71. אחוזי נכות בגין עור לפי סעיף 80 2

  72. קרע בשרוול המסובב בכתף אחוזי נכות

  73. ערעור על 5 אחוז נכות בביטוח לאומי

  74. ערעור של ביטוח לאומי על אחוזי נכות

  75. 30 אחוזי נכות בגין היצרות פי הטבעת

  76. ערעור על 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  77. סטייה מאחוזי הנכות בתקנות הביטוח הלאומי

  78. ערעור לבית דין לעבודה על אחוזי נכות

  79. ערעור על 19 אחוז נכות - תאונת עבודה

  80. פיברומיאלגיה אחוזי נכות ביטוח לאומי

  81. הגדלת אחוזי נכות מעבודה בביטוח לאומי

  82. תאונת עבודה 19 אחוז נכות בביטוח לאומי

  83. הורדת אחוזי נכות בגלל מצב רפואי קודם

  84. תאונת דרכים תאונת עבודה 100 אחוז נכות

  85. פיגור שכלי מולד אחוזי נכות ביטוח לאומי

  86. כמה אחוזי נכות מקבלים על "מרפק גולף" ?

  87. תאונת דרכים 30 אחוז נכות בביטוח לאומי

  88. תאונת דרכים בדרך לעבודה - 0 אחוז נכות

  89. פגיעה בכושר השתכרות - אחוזי נכות נמוכים

  90. האם קביעת אחוזי נכות היא "שאלה משפטית" ?

  91. בהלוקס ולגוס / הלוקס ריגידוס - אחוזי נכות

  92. כמה אחוזי נכות מקבלים על לימפומה בהפוגה ?

  93. האם ערעור על אחוזי נכות מהווה שאלה משפטית

  94. 20 אחוז נכות על סחרחורות בעקבות תאונת דרכים

  95. הגדרת ''השפעה על כושר התנועות'' - אחוזי נכות

  96. 10% נכות בגין אי התאמה סוציאלית כתוצאה מהתאונה

  97. אחוזי נכות על פגיעה בסעיף התחושתי של העצב הרדיאלי ?

  98. האם אפשר לקבל אחוזי נכות על הפרעה חרדתית לאחר תאונה ?

  99. העברת תביעה לבית משפט השלום לאחר קביעת אחוזי נכות נמוכים

  100. ערעור על החלטה לא לתת אחוזי נכות מלאים לפי סעיף ליקוי בתקנות

  101. הפחתת אחוזי נכות בגלל טווחים תקינים בתנועות הסיבוב והרמת ידיים

  102. אחוזי נכות: תגובה דיכאונית, ליקוי בראיה, פסוריאזיס, השמנת יתר, פיברומיאלגיה, סוכרת ואבנים בכליה

  103. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון