תביעה לתוספת משמרת שניה

תביעה לתוספת משמרת שניה
1. פתח דבר


האם המשיב בעע 1355/01 והמערער בעע 1366/01, מר שוקי עזאם (להלן - מר עזאם) זכאי לתוספת בגין עבודה במשמרת שניה וכן לשכר עבודה וגמול עבודה במנוחה השבועית ? אלו השאלות שעמדו בבסיס הדיון בהליך בבית הדין האזורי בנצרת (השופט הראשי חיים סומך ונציגת הציבור גב' נודלר; עב 1881/99). השאלות לעיל ואחרות, הינן אף מושא הערעורים שהגישו הצדדים על פסק הדין קמא, הכל כפי שיפורט להלן.נ

2. ההליך בבית הדין קמא



מפסק הדין קמא עולה, כי מר עזאם עובד אצל המערערת בעע 1355/01 והמשיבה בעע 1366/01, המועצה המקומית מג'אר (להלן - המועצה) בתפקידי שמירה משנת 1988. מאז מרץ 1994 הוא משמש כשומר בבית הספר המקיף וכן עורך הוא ביקורי שמירה ופיקוח על נכסי מוסדות חינוך אחרים במועצה. שעות עבודתו הינן 15:00 - 23:00 או 16:00 - 24:00. כתב התביעה המקורי שהגיש מר עזאם, נסב סביב טענה אחת בלבד, לפיה, הוא זכאי לתשלום תוספת של 20% לשכרו בגין עבודה במשמרת שניה.




בכתב ההגנה שהגישה המועצה נטענו שתי טענות חלופיות, כלקמן: מר עזאם אינו עונה על הגדרת עובד במשמרות שבחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (להלן - חוקת העבודה) ומכאן שאף אינו זכאי לתוספת הנתבעת ולחילופין, אף אם המדובר בעובד במשמרות, הרי שעל פי חוקת העבודה ההסדר של תוספת משמרת שניה אינו חל על עובדים המקבלים הטבה אחרת בעד שעות עבודתם בתחום המשמרת השנייה ואילו מר עזאם קיבל "הטבה אחרת" בדמות תוספת קבועה של שכר 35 שעות עבודה נוספות.ב




בעקבות האמור בכתב ההגנה בקש מר עזאם לתקן את כתב התביעה שהגיש. בקשתו נענתה בחיוב על ידי בית הדין. בכתב התביעה המתוקן, נוספה לתביעה לעניין תוספת משמרת שניה אף תביעה לתשלום שכר עבודה וגמול עבודה בימי מנוחה. מר עזאם ציין, כי היה "מועסק שבעה ימים בשבוע, לרבות בשני ימי המנוחה השבועית הנהוגים אצל הנתבעת (ימי שישי וראשון), וכן בימי חג ומועדים. הנתבעת נהגה לשלם לתובע שכר בגין 35 שעות בלבד, בגין עבודתו בימי המנוחה, למרות שהוא עבד וממשיך לעבוד 8 ימי מנוחה, לכל הפחות מידי חודש, ובתוספת גמול עבודה בימי המנוחה השבועית (תוספת של 75%), התובע זכאי לשכר של 96 שעות לפחות לכל חודש. כאמור הנתבעת נהגה לשלם לתובע שכר בגין 35 שעות בלבד....". בנוסף טען מר עזאם בכתב התביעה המתוקן, כי המועצה מעולם לא שלמה לו בגין עבודתו בימי חג ומועד, לעניין זה הועמדה התביעה על 10 ימים בשנה.




לבית הדין הוגשו תצהירים לא מעטים. מר עזאם הצהיר בתצהירו, בין השאר, כי עבד שבע משמרות מלאות בשבוע. חלק מן העדים הנוספים מטעמו תמכו בטענתו זו. כך למשל בתצהירו של מר פואד גאנם מצאנו כתוב "אני נפגשתי עם מר שוקי עזאם, אין ספור פעמים, בימי המנוחה השבועית, ואני יכול לאשר כי הוא עשה משמרות מלאות בימים אלה". ובתצהירו של מר כמאל גאנם צויין "אני יכול לאשר כי מר שוקי עזאם עובד, גם בימי המנוחה השבועית, משמרות מלאות". עם זאת בחקירתו הנגדית העיד מר פואד גאנם, כי "אני לא בדקתי כמה שעות הוא עובד שם. כשהלכתי וראיתי אותו אז ראיתי אותו" ואילו מר כמאל גאנם העיד ש"לפעמים ראיתי אותו גם פעם בשבוע או חודש ולא עקבתי אחריו. הכל במקרה. לא יכול להגיד שאם ראיתי אותו בימי שישי וראשון הוא היה שם כל הזמן". המועצה הגישה מטעמה את תצהיר ראש המועצה. בחקירתו בבית הדין ציין ראש המועצה כי בימי ראשון ושישי נדרש מר עזאם לבצע גיחות ביקורת בלבד לבית הספר. לתצהיר ראש המועצה צורפו דוחו"ת נוכחות של כלל עובדי בית הספר לתקופה הרלבנטית. התייחסותו של מר עזאם לאמור בדוחו"ת הייתה, כי "לא ידוע מי ערך אותם... אני עבדתי כל יום במשך כל השנים, בשעות שהמועצה המקומית סגרה את שעריה, כך שלא ניתן היה לחתום על כרטיסי עבודה... מעיון בכרטיסי העבודה הנ"ל עולים פרטים תמוהים... הדבר מעלה חשדות שמדובר בדיווחים סתמיים, שרירותיים ואף אולי דיווחים מפוברקים".




לא למותר להביא, כבר בשלב זה, את עיקר הוראות הסעיפים הרלבנטיים לעבודה במשמרות מתוך חוקת העבודה. הנוסח המובא הומצא על ידי המועצה לתיק בית הדין קמא והוא נכון למרץ 1997. לא מצאנו שוני בעיקרי הדברים שיובאו להלן, בנוסחי החוקה ממועדים אחרים:

"'עבודה במשמרות' משמעותה עבודה שבה מועסק העובד, המבוצעת ביחידתו לפחות בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום, והעובדים מועסקים בהן לחילופין.ו

שעות העבודה במשמרות תהיינה:
(א) משמרת ראשונה משעה 06:00 עד שעה 14:00 (משמרת יום);
(ב) משמרת שנייה משעה 14:00 עד שעה 22:00 (משמרת ערב);
(ג) משמרת שלישית משעה 22:00 עד שעה 06:00 (משמרת לילה);
שעה שמינית במשמרת לילה תחשב כשעה נוספת.נ

.....ב

עובד המועסק בתחום המשמרת השנייה... זכאי בעד עבודתו באותו תחום לתוספת של 20% ממשכורתו הכוללת... מובהר בזאת כי יהיו זכאים לתוספת זו גם עובדים אשר מועסקים במקום שבו העבודה אינה מבוצעת בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום.ו

הסדר זה אינו חל על עובדים המקבלים הטבה אחרת בעד שעות עבודתם בתחום המשמרת השנייה (כגון תשלום בעד שעות נוספות....), אך הם רשאים לבחור בהסדר זה במקום ההסדרים הנ"ל".נ

3. פסק דינו של בית הדין האזורי

בית הדין קמא קיבל את תביעת מר עזאם בחלקה, בקובעו כי על פי הפרשנות שיש ליתן לחוקת העבודה, מר עזאם הינו בגדר עובד במשמרות ומכיוון שעבודתו בוצעה במשמרת השניה, התוספת לה הוא זכאי הינה בגובה 20%. בית הדין דחה את טענת המועצה כי 35 השעות הנוספות ששולמו, הינן בגדר "הטבה אחרת" על פי חוקת העבודה הבאה חלף תשלום תוספת משמרת שניה. בעניין זה נפסק, כי "כדי להוכיח שאכן מדובר בהטבה כנגד תוספת משמרת, על הנתבעת להוכיח שכך סברה כל שנות העבודה ולא שתאמץ טיעון משפטי כל שהוא כיום, לאחר הגשת התביעה" בקביעתו זו הסתמך בית הדין בין השאר על נספח א/4 שצורף לתצהיר מר עזאם הימנו עולה כי 35 השעות ישולמו כנגד עבודה בימי פגרה שבועית (שישי וראשון) ואילו לעניין תשלום תוספת המשמרת תהיה פניה לקבלת חוות דעת בנדון. התביעה לתשלום שכר וגמול עבודה בימי מנוחה נדחתה, משנקבע שלא הוכחה, ובלשון בית הדין קמא "בהתאם להלכה הפסוקה, תביעה לתשלום עבור שעות נוספות הנה תביעת ממון ועל העובד מוטל הנטל להוכיח אותן שעות וימים שעבד, מכאן גירסה גורפת לעבודה בכל ימות השבוע אין בה די כדי להרים הנטל המוטל על העובד, זאת כנגד גירסת הנתבעת. למרות האמור לעיל התובע זכאי לאותן שעות ששולמו לו כשעות נוספות ולהן יש להתייחס כהודאת בעל דין, גירסה המתיישבת עם עבודה ביום מנוחה אחד לפחות".

4. עיקר טענות הצדדים במסגרת הערעורים שבפנינו

על פסק הדין האזורי הגיש כל אחד מן הצדדים הודעת ערעור. להלן יובאו עיקר הטיעונים עליהם מצאו הצדדים לסמוך את ערעורם.

א. עיקר טענות המועצה:



מר עזאם אינו בגדר עובד במשמרות על פי ההגדרה שבחוקת העבודה, לפי ש"הכוונה בעבודה במשמרות היא, שהעובדים עובדים במשמרות ומתחלפים במשמרות אלה ולא די בכך שקיימות משמרות אך העובדים לא מתחלפים במהלכן. סעיף זה בא כדי להיטיב עם העובדים שמידי פעם משתנה שעונם הביולוגי בשל תחלופת המשמרות. הואיל איפוא והמשיב עבד במשמרת קבועה אחת, היא משמרת הערב... הרי אין הוא זכאי לתוספת האמורה".ב
המועצה חזרה על טיעונה כי 35 השעות הנוספות ששולמו הינן בבחינת הטבה אחרת. לחילופין נטען, כי אם המועצה חבה בתשלום תוספת משמרת שניה ו - 35 השעות הנוספות אשר שולמו אינן בגדר הטבה אחרת אשר מחליפה את התוספת האמורה, הרי שהמועצה זכאית לקזז את 35 השעות ששולמו מכל סכום שיפסק למר עזאם. זאת כיוון שלשיטת המועצה "בית הדין יצא מנקודת הנחה כי המשיב לא הוכיח את טענתו כי הוא המשיב עבד בימי המנוחה השבועיים. בנסיבות אלה לא זכאי המשיב לכל תוספת שהיא בגין 'עבודתו' בימי מנוחה".ו




כן נטען, כי יום העבודה בשמירה לפי הקבוע בתקנות שעות עבודה בשמירה, התשי"א - 1951, הינו בן 10 שעות ו"אילו המשיב (מר עזאם, י.פ.) בענייננו עבד אך ורק 8 שעות עבודה ובגין זאת קיבל שכר חודשי מלא כאילו עבד 10 שעות עבודה", משכך גם בזאת יש משום הטבה אחרת אשר באה בנעליה של תוספת המשמרת.




לבסוף, חלקה המועצה על הסכום הנפסק בגין תוספת המשמרת השניה בטענה כי לא ברור כיצד חושב.נ


ב. טענות מר עזאם:

לשיטתו של זה -



טעה בית הדין קמא משלא פסק פיצויי הלנת שכר לתקופה עליה לא חלה התיישנות ולמצער טעה בית הדין עת לא פסק הפרשי הצמדה וריבית בגין התוספת שלא השתלמה על פי המועד בו אמורה הייתה להשתלם מדי חודש בחודשו.ב




טעה בית הדין משלא הכריע בשאלת היקף עבודת מר עזאם בימי המנוחה השבועית, והסתפק בקביעה כי הוא זכאי ל - 35 השעות הנוספות אשר שולמו לו. לשיטת מר עזאם הוא הוכיח טענתו לעבודה בשבע משמרות מלאות בשבוע, כאשר לטענתו בחודש יש כ - 8.66 ימי מנוחה. כן נטען, כי "זקיפת תשלום התוספת החודשית בשווי שכר 35 שעות, על חשבון עבודה בימי מנוחה, היא קביעה בניגוד לאיסור על תשלום שכר גלובאלי". למצער נטען, כי חוקת העבודה מחייבת תשלום שכר בגין 4 שעות עבודה גם אם המדובר בביצוע עבודה של דקות ספורות ביום המנוחה. את השכר בגין 4 שעות אלו יש לחשב לפי 175%, כיוון שמדובר בעבודה במנוחה השבועית.




טעה בית הדין עת לא פסק ברכיב התביעה, שעניינו - עבודה בימי חג ומועד.ו


5. הכרעתנו

א. סבורים אנו, כי דין טענת המועצה, לפיה מר עזאם לא היה בגדר עובד
במשמרות - להידחות. המועצה המציאה ביום 16.12.99 לבית הדין קמא "את סעיפי 'אוגדן שירות העובדים' שאוזכרו בכתב הגנתה". עיון בסעיפי חוקת העבודה שהומצאו על ידי המועצה מעלה כי בסעיף שעניינו "תשלום עבור עבודה בתחום המשמרת השניה", גופו, מצוייה ההבהרה הבאה: "מובהר בזאת כי יהיו זכאים לתוספת זו גם עובדים אשר מועסקים במקום שבו העבודה אינה מבוצעת בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום". עיון בנוסחה של חוקת העבודה במועדים אחרים מעלה, כי אף אם אין המדובר בעבודה במשמרות לחילופין או לסירוגין - עדיין קמה הזכאות לתוספת משמרת שניה. כך למשל מצויין בחוקה בנוסחה ב - 1994, כי "עובד המועסק בתחום המשמרת השנייה... שלוש שעות לפחות, במקום שבו העבודה אינה מבוצעת בשתי משמרות קבועות ומלאות ליום לפחות, זכאי לקבל בעד שעות עבודתו הנופלות בתחום המשמרת השנייה, תוספת של 20% ממשכורתו הכוללת בעד אותן שעות". בנוסח המשולב משנת 2001 מצאנו התייחסות מפורשת לעובדה כי עבודה דרך קבע באותה המשמרת אינה שוללת קבלת התוספת, לאמור: "על אף האמור בהגדרת עבודה במשמרות, נקבע כי עובד כנ"ל המועסק דרך קבע או לסרוגין בתחום המשמרת השניה, זכאי בעד עבודתו באותו תחום לתוספת של 20% ממשכורתו הכוללת... (הדגשה שלי, י.פ.)". טענת המועצה, אינה מתיישבת אף עם החלטת הוועדה הפריטטית מיום 27.07.00. באותה ישיבה, בין השאר, ביקשו השומרים מן הוועדה לקבוע מהן תוספות המשמרות להן הם זכאים. דברי ראש המועצה באותה הישיבה, היו, כי "לגבי השומרים אנהג כפי שתחליט הוועדה". כאשר הוא לא העלה כל טענה, לפיה אין מדובר בעבודה במשמרות. הוועדה החליטה, כי "השומרים בבתי הספר זכאים לתוספת משמרת שניה או שלישית וזאת בגין עבודת שמירה בפועל בתחום בתי הספר". מן המקובץ עולה, כי המועצה חבה בתשלום תוספת משמרת שניה למר עזאם.נ

ב. טענתה החלופית של המועצה הייתה, כי אף אם היא חבה בתשלום התוספת
הרי שעניינו של מר עזאם נופל לגדרו של הסעיף בחוקת העבודה, לפיו "הסדר זה אינו חל על עובדים המקבלים הטבה אחרת בעד שעות עבודתם בתחום המשמרת השנייה...". את אותה הטבה חלופית רואה המועצה כאמור בתשלום שכר עבור 35 שעות עבודה. לשיטת המועצה, כפי שהיא משתקפת בעדות ראש המועצה בבית הדין, 35 השעות האמורות לא נועדו רק להחליף את תוספת המשמרת השניה, אלא "לכסות על כל זכויותיו של השומר. קרי גיחה אחת בימי שישי וראשון פלוס הגלובליות תוספת שמירה". לאחר שבחנו את כלל החומר שבפנינו, לרבות טענות הצדדים, סבורים אנו כי פסיקת בית הדין קמא לפיה המועצה לא השכילה להוכיח כי תשלום 35 השעות היה, כולו או חלקו, בבחינת הטבה אחרת לעניין תשלום תוספת משמרת שניה, ראויה להתאשר מטעמיה. לעניין זה, נזכיר את סיכום הדיון המצוי בכתב יד על גבי פניית מר עזאם לראש המועצה מיום 22.04.99 לפיו "החל מיום 01.06.99 יתפקד שומר בשעות שנקבעו + ימי פגרה שבועית (ו' + א') תמורתן יקבל 35 שעות רגילות לחודש. נושא תוספת משמרות - תהיה פניה למרכז השלטון המקומי.... נמתין לחוות דעת". לא למותר לציין כי במכתבו של סמנכ"ל המרכז לשלטון מקומי מיום 30.05.99, צויין, כי "עפ"י המתואר במכתבך זכאי העובד לתוס' משמרות". כן יש לציין, שנראה שלו סברה המועצה כי היא אינה חבה בתשלום תוספת המשמרת השניה בשל תשלום השכר בגין 35 השעות, היה הדבר מועלה בישיבת הוועדה הפריטטית מיום 17.07.00. מן המקובץ עולה כי תשלום שכר עבור 35 שעות באופן גלובלי כדי "לכסות את כל זכויותיו" של מר עזאם, כאשר אין המועצה יכולה אף להצביע כמה מתוך שעות אלו שולמו חלף תוספת המשמרת - אינו יכול להחשב "הטבה אחרת בעד שעות העבודה בתחום המשמרת השניה".ב

ג. לאחר שבחנו את טענות מר עזאם, הגענו לכלל מסקנה, כי אף דין רובן להידחות.
בית הדין קמא קבע כאמור, כי "על העובד מוטל הנטל להוכיח אותן שעות וימים שעבד, מכאן, גירסה גורפת לעבודה בכל ימות השבוע אין די בה כדי להרים הנטל המוטל על העובד, זאת כנגד גירסת הנתבעת". מעדותו של ראש המועצה עלה כי ניתן היה אולי ללמוד על עבודת מר עזאם בימי המנוחה ועל המצויין בדוחו"ת הנוכחות מפי מנהלי בית הספר בעבר ובהווה ומפי מזכירת בית הספר. אכן, המועצה לא העידה את בעלי התפקידים האמורים. אך נוכח העובדה כי נטל ההוכחה לעניין זה רבץ על מר עזאם, תמוהה העובדה כי גם הוא לא זימן את העדים האמורים והסתפק לגבי אחד מהם בציון "אני משאיר לשיקול דעת את זימון העד". לא למותר לציין כי נראה שלשיטת מר עזאם שעות העבודה שעבד בימי ראשון ושישי, הינן בגדר שעות נוספות על שבוע העבודה המלא שעבד, בעניין זה ראוי להפנות לקבוע בסעיף 27.6 (ב) לחוקת העבודה, שכותרתו "תשלום שעות נוספות לפי רישום", ובו מצויין ש"העובד ירשום את השעות הנוספות שעבד וידווח עליהן". משפסק בית הדין כי מר עזאם לא הוכיח את השעות והימים בהם עבד, ואנו סבורים כי בכך התייחס בית הדין אף לתביעה בגין עבודה בימי חג ומועד, מתייתר הצורך להתייחס לכלל טענות הצדדים באשר לאופן חישוב השכר בגין עבודת מר עזאם, לו היה מוכח כי עבד את השעות להן טען. לאור האמור, אין אנו נדרשים אף לשאלת התשלום הגלובאלי של 35 שעות נוספות, אשר בית הדין קמא ראה בתשלומן הודאת בעל דין בביצוען בפועל.ו

ד. מר עזאם טען, כי למצער, יש לראותו זכאי לתגמול שבסעיף 27.8 (ב) לחוקת
העבודה לפיו "עובד, שחזר לביתו אחר שעות העבודה ונקרא לחזור לעבודתו אחרי הפסקה של שעה אחת לפחות ממועד סיום עבודתו, מקבל תשלום כמקובל, בעד מלוא השעות הנוספות בהן עבד. התשלום לא יהיה פחות מאשר בעד ארבע שעות נוספות" כאשר הצדדים לחוקה קבעו כי דין קריאת פתע ביום הפנוי, כדין קריאת פתע לאחר שעות העבודה. אלא מאי - גם אם נראה בעדות ראש המועצה הודאת בעל דין לעניין הסיורים שבצע מר עזאם בימי ראשון ושישי, אזי איננו סבורים כי מדובר בקריאת פתע כי אם בנוהל עבודה רגיל.

ה. לא מצאנו לנכון לפסוק למר עזאם פיצויי הלנה. התביעה לפיצויי הלנה שטרם
התיישנה במועד הגשתה הייתה, כפי העולה מכתבי בי - הדין, לחודשים ספטמבר עד נובמבר 1998 בלבד. כמו כן, הולן רק חלק קטן יחסית מן השכר. בנסיבות אלה לא יצאה טעות מלפני בית הדין קמא עת הפעיל סמכותו הקבועה בסעיף 18 לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958 והפחית את פיצויי ההלנה כדי הפרשי הצמדה וריבית בלבד.

ו. לבסוף - לא מצאנו להתערב בסכום שפסק בית הדין קמא בגין תוספת משמרת
שניה. הסכום שנפסק, הוא הסכום שנתבע בכתב התביעה המקורי. הוא חושב, כמפורט בכתב התביעה, על בסיס 20% משכרו של מר עזאם בעת הגשת התביעה כפול 81 חודשים. יצויין שעיון בתלושי השכר, מצביע על עליה מתמדת בשכרו של מר עזאם במרוצת השנים 1992 - 1998. בית הדין פסק למר עזאם את הסכום הנתבע בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנסיבות המתוארות ומשהסכום הנתבע חושב על בסיס משכורת מאוחרת ולא על בסיס השכר כל חודש בחודשו, לא מצאנו טעות בפסיקת בית הדין קמא לעניין זה. אשר לטענת המועצה, כי בית הדין "לא פירט איך ערך את חישוביו כדי לאפשר למועצה 'לתקוף' את דרך החישוב" - נראה כי לעניין זה, אין למועצה להלין אלא על עצמה, מתוך שמצאה לבסס טענותיה על כך שמר עזאם אינו זכאי לתוספת, לא מצאנו בתיק בית הדין קמא כי היא הגישה תחשיב מטעמה באשר לסכום אותו יש לשלם בגין תוספת המשמרת. בנסיבות אלה ומשבית הדין קמא קיבל את הטענה לעניין הזכאות לתוספת על פי תחשיב מר עזאם, היה הוא רשאי לפסוק את הנתבע לעניין זה.

6. סוף דבר - ערעורי הצדדים נדחים, בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ט תשרי התשס"ה (14 באוקטובר 2004), בהעדר הצדדים.נ



אלישבע ברק - אוסוסקין, סגנית הנשיא עמירם רבינוביץ, שופט יגאל פליטמן, שופט




גב' רבקה גן, נציגת עובדים מר דוד פרלשטיין , נציג מעבידים



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון