שבר בסקפולה

שבר בסקפולה
.1א. התובע יליד שנת 1944מורה במקצועו נפגע בתאונת דרכים ביום
.25/10/92
ב. התובע נמצא שוכב פגוע בשולי הכביש המהיר ת"א - אשדוד לצד מכוניתו
שמספרה 88-91- 30שהיתה מבוטחת אצל הנתבעת .1
ג. התובע נאלץ להגיש תביעתו כנגד הנתבעת 1, מבטחת מכוניתו ונגד קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים בשל הטענה למעורבות רכב נוסף בלתי ידוע בתאונה.
ד. ביום 13/10/94נתתי פס"ד חלקי לפיו דחיתי את התביעה נגד הנתבעת .2
ה. הנתבעת 1הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי אולם, הערעור נדחה מכיוון שכנגדה
מהותו של פסה"ד החלקי היה החלטה אחרת עליה ניתן להשיג בדרך של בר"ע בלבד.
בקשת רשות ערעור שהוגשה לביהמ"ש העליון נדחתה אף היא ועל כן נותרה השאלה
שבמחלוקת גובה הנזק בלבד.
.2הפגיעה
א. התובע נחבל בעיקר בראשו, איבד הכרתו, נגרמו לו שברים מרובים במקסילה מימין, באורביטה מימין, שבר מדרגה בגולגולת באיזור הפרונטו-טמפורלי מימין גדול עם דחיסה של העצם עד 1ס"מ, שברים מרוסקים של הסינוס הפרונטלי קיר חיצוני ופנימי, שברים בבסיס הגולגולת עם דם בסינוסים, שטף דם תוך מוחי קטן פרונטלי מימין. בצילום חזה נמצאו שברים בצלעות 8- 3מימין עם פנימיטורקס שחייב הכנסת נקז לחזה. בצילומי כתף מימין נמצא שבר מרוסק של הסקפולה ובאגן שבר של הפוביס.
ב. התובע אושפז ביחידה לטיפול נמרץ למשך כשבוע וטופל באופן שמרני. עם
התייצבות מצבו וספיגת ההמטומה האפידורלית הועבר למחלקה הכירורגית להמשך טיפול והשגחה, שם טופל גם בפיזיוטרפיה ואקופונקטורה. התובע לא נותח.
ג. התובע שוחרר מביה"ח ביום 11/12/92לאחר 47ימי אישפוז עם המלצות
לביקורת במרפאה הפלסטית והנוירוכירורגית, פיזיוטרפיה אינטנסיבית וטיפול
תרופתי.
ד. לאחר שחרורו מביה"ח המשיך התובע להיות במעקב המרפאות האורטופדית,
נוירוכירורגית, כירורגיה פלסטית, כירורגית כלי דם ואף אוזן וגרון.
.3נכות רפואית
א. בעקבות פגיעותיו הרב מערכתיות מיניתי 5מומחים להערכת נכותו של התובע
ככל שהיא נובעת מפגיעתו בתאונה הנדונה.
ב. ד"ר שבח אשר בדק את התובע בתחום הנוירוכירורגי התייחס לנזק מוחי
פרונטלי דו צדדי יותר מימין המתבטא בעיקר בניוון מוחי מימין באופן ניכר שנצפה
ב- c.tמח ביקורת מיום 29/6/93ולדפורמציה של הגולגולת בעקבות השברים הרבים
ובעיקר שבר הדחיסה הגדול בעצם הפרונטלית מימין והעריך נכותו הצמיתה כלהלן:נ
% 20- לפי תקנה 34(ג) לתקנות המל"ל - בגין סימנים אוביקטיביים וסוביקטיביים
המגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה.
% 10- לפי תקנה 75(1) (ב) - בגין צלקות מכאיבות או מכוערות.
ג. ד"ר שטיינברג אשר בדק את התובע בתחום האורטופדי, מצא שעם ההחלמה של שבר עצם השכמה הימנית נוצרו שינויים ניווניים של מפרק הכתף וחוסר חיבור של השבר באקרומיון שהוא גג המפרק. כמו כן, נגרם לתובע נזק לשרירים הסובבים את הכתף ולדעתו ממצאים אלה גורמים לתמונה הקלינית של כאב בהנעת הכתף והגבלה ניכרת בתנועותיו ובתפקודו. בבדיקה מצא ד"ר שטיינברג גם הגבלה קלה בחלק מתנועות עמוד השדרה הצווארי ולכן העריך נכותו של התובע כלהלן:ב
% 20- לפי תקנה 35(1) ג' + תקנה 41(ג) ב' ו- 42(1) ד', המתייחסות
לארטריטיס נוונית עם השפעה בינונית על כושר הפעולה, הגבלת התנועות בפרק הכתף
עד לגובה השכם ופציעת שרירי הכתף.
% 5- לפי תקנה 37(5) א' - בגין הגבלת התנועות בעמוד השדרה הצווארי בצורה קלה.
ד. ד"ר אמסטרדם אשר נתמנה כמומחה בתחום כירורגית כלי דם איבחן אצל התובע
פקקת ורידים עמוקה ברגל שמאל עם הפרעה בניקוז הורידי אשר גרמה לנפיחות, שינויים בעור והופעת כיבים בגינם העריך נכותו הצמיתה של התובע ב- % 20לפי תקנה 11(2) ג'.
ה. ד"ר בלום אשר נתמנה כמומחה בתחום א.א.ג התייחס לזעזוע שנגרם לאוזן
הפנימית עקב הזעזוע מח והשבר הגולגולתי ובמיוחד בשל מיקום השבר באיזור תעלת האוזן החיצונית. ד"ר בלום מצא ליקויי שמיעה התומכים בתלונת הטנטון של התובע ועדות אוביקטיבית בבדיקת e.n.gלפגיעה במערכת הוסטיבולרית והעריך נכותו הצמיתה כלהלן:ו
% 10- לפי תקנה 72(4) ד' 2- בגין חבלה אקוסטית עם רעש תמידי באוזניים
ללא הפחתה בתדירויות הדיבור.
% 20- לפי תקנה 72(4) ב' 2- בגין פגיעה בחלק הוסטיבולרי עם סימנים
אוביקטיביים בבדיקה הוסטיבולרית.
מאחר וד"ר בלום הסתמך בחוות דעתו על בדיקת e.n.gבלבד עומת בחקירתו עם
האפשרות לבדיקת יציבה מעמיקה יותר ואכן התובע חזר ועבר 2בדיקות יציבה נוספות
שבשתיהן הודגם תפקוד לקוי של המערכת הוסטיבולרית ומערכת הראיה והיציבות
הכללית לא היתה תקינה.
ד"ר בלום הבהיר כי התוצאות החוזרות בשתי הבדיקות, למרות חשד הבודקת
לניסיון אגרבציה, מהווה בסיס לתלונות התובע והוספת עדות להפרעה הוסטיבולרית
המעגנת ביסוד נוסף את קביעת נכותו בשיעור %.20
ו. בשל התלונות במעקב המרפאתי על הפרעה בשיניים שעלולה לנבוע מהשברים
במקסילה וקשת הזיגומה המליץ ד"ר בלום על מינוי מומחה פה ולסת.
פרופ' בוכנר נתן עלויות כספיות בגין טיפולי השיניים שעבר ויעבור התובע ללא שנקבעה לו נכות.
ז. סה"כ נכותו הרפואית המשוקללת של התובע הינה אפוא %.68.48
.4נכות תפקודית
א. בעוד שלטענת ב"כ התובע נכותו התפקודית של התובע הינה לכל הפחות
בשיעור נכותו הרפואית טוענת ב"כ הנתבעת כי למעט % 20נכות שנקבעו ע"י ד"ר
אמסטרדם בגין פקקת הורידים אין הנכויות הנוספות תפקודיות בכלל ולתובע כמורה
ומדריך טיולים בעתיד בפרט.
ב. לא יכול להיות ספק כי הנכות בשיעור % 10שהעניק ד"ר שבח לתובע בגין
הצלקת המכערת בראשו עקב שבר הדחיסה אינה תפקודית. מאידך, אין לי ספק כי ה-
% 20הינם תפקודיים ביותר.
ד"ר שבח היה נחרץ בדעתו כי לתובע נזק מוחי קשה פרונטלי דו צדדי יותר מצד
ימין שבא לידי ביטוי גם ב- c.tוהסביר:נ
"אני התלבטתי בשאלה לגבי קביעת אחוזי הנכות המגיעים לו, האם בין סעיף 34ג' לבין 34ד' שמכיוון שלא מצאתי בבדיקה הנוירולוגית את כל הסימנים הנוירולוגיים הפרונטלים כגון החזרים פתלוגיים... מצאתי לנכון לתת לתובע % 20נכות לפי סעיף 34ג' שהם מגבילים באופן בולט את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה ואנו מוצאים גם בכל המכתבים הנוירולוגים... מצוא וחזור הפרעות בולטות.
אני לא צופה הטבה במצבו, מצבו סופי".
[עמ' 54לפרוטוקול שורות 26-16]
"התובע לא מודע למצבו... אם אדם עם פגיעה פרונטלית כמוהו היה מודע למצבו לא היה לוקח על עצמו תפקידים אחראיים הוא לא היה חוזר לעבודתו כל כך מהר, היה דורש תיקון המצב המכער הוא היה שואל שאלות בקשר לעתידו, התובע פשוט פרונטלי אין לו ביקורת עצמית". [עמ' 55לפרוטוקול שורות 11-5] "כאשר יש חסר מח בד"כ אין הסתגלות".
[עמ' 56לפרוטוקול שורה 13]
"פגיעה פרונטלית היא לאנשים שיש להם שינוי התנהגות הם יכולים לעבור ממצב של בכי להתפרצות, ממצב של אדישות לדיכאון, ממצב אפורי למצב דכאוני...".
[עמ' 56לפרוטוקול שורות 27-25]
"החסר שיש לתובע במח אחראי רק על התפקודים הללו ולא על תפקודים
מוטורים או תחושתיים או תפקודים אחרים במח".
[עמ' 57לפרוטוקול שורות 6-5]
"... לפי מהות הפגיעה האוביקטיבית של התובע, ולא לפי תלונותיו נתתי לו נכות מינימלית".
[עמ' 57לפרוטוקול שורות 12-11]
ג. ב"כ הנתבעת מבקשת ללמוד מחקירתו של ד"ר שטיינברג כי גם נכותו האורטופדית של התובע אינה תפקודית.
ד"ר שטיינברג העיד אומנם כי אינו רואה - "בעיה בהליכה רגלית במסלולים
נוחים", אך נשמט מב"כ הנתבעת תחילתו של המשפט:ב
"בסוג הזה (של מורה דרך - מ.ש.) של העבודה של התובע הוא משתמש בפלג גוף תחתון ולא עליון. (שבו הנכות - מ.ש.) אני מניח שכאשר יצטרך לטפס על צוקים ולהאחז ביד תהיה לו בעיה...". [עמ' 51לפרוטוקול שורות 14-12] זו בהחלט הגבלה בתפקוד מורה דרך המוגבל בבחירת מסלולי הטיול.
בתמיכה לעדותו האמינה של התובע העיד ד"ר שטיינברג:ו
"לשאלתך אם הנכות לא מפריעה לתובע להרמת דברים כבדים - כדי לסחוב כלפי מטה הוא יכול אבל גם עד גבול מסויים. עד 7או 10ק"ג. הוא יכול לסחוב אבל אחרי פרק זמן מסויים ירגיש כאב. קניות של מכולת סופרמרקט הוא יכול. אבל לעמוד ולקדוח בחור עם הידיים למעלה הוא לא יכול".
[עמ' 51לפרוטוקול שורות 20-16]
ובניגוד לדעתה של ב"כ הנתבעת אנשים בריאים יכולים לבצע עבודות אלה שיתכן
והשפעתם גדולה יותר בתחזוקת בית אך עדיין תפקודית.
ב"כ הנתבעת נתלית באמירתו של ד"ר שטיינברג כי:נ
"אם התובע נוהג נהיגה ממושכת ברכב - זה יכול להעיד על שיפור במצבו". [עמ' 51לפרוטוקול שורות 4-2]
אך היא מתעלמת מהעובדה כי לא הוכח שהתובע נוהג נהיגה ממושכת ברכב וד"ר
שטיינברג הסביר מפורשות:ב
"הכתף הפגועה מתעייפת יותר מהר מאשר הכתף השניה. להניח את הידיים על ההגה בשעת נהיגה זה יכול להיות קשה".
[עמ' 51לפרוטוקול שורות 23-21]
"התובע לא יוכל לבצע עבודות מעל גובה הכתף כמו החלפת נורה והורדת חפצים ממדפים גבוהים. גם בעבודתו מתחת לקו הכתף ניתן לומר כי היד מתעייפת". [עמ' 52לפרוטוקול שורות 24-21]
ד. גם ב"כ הנתבעת מודה כי נכותו של התובע בתחום כירורגית כלי דם היא
תפקודית.
ד"ר אמסטרדם העיד כי:ו
"התובע אומנם יכול ללכת אבל רק עם גרביים אלסטיות".
[עמ' 60לפרוטוקול שורה 25]
"אם התובע הולך מרחקים לא מבוטלים ומשתתף בקורסים של מורי דרך לשאלתך אם זה אומר כי מצבו של התובע שפיר - זה לא אומר שום דבר לגבי מצב הורידים. עם הבעיה הורידית הוא מתאמץ ומצליח לתפקד".
[עמ' 61לפרוטוקול שורות 16-14]
"אם הוא הולך להיות מורה דרך... - אני חושב כי הבעיה תגביל אותו בעתיד".
[עמ' 61לפרוטוקול שורה 9]
"הבעיה שזה גורם כבדות ברגל ואי נוחות בהליכה".
[עמ' 62לפרוטוקול שורה 16]
ה. ד"ר בלום העיד אומנם כי:נ
"יכול להיות מורה דרך מעולה ולסבול מטנטון".
אבל הוסיף כי:ב
"זה יכול לעצבן אותו ולהפוך אותו לעצבני ורגזן אבל יכול להדריך מטיילים".
[עמ' 42לפרוטוקול שורות 19-16]
לא יכול להיות ספק כי עצבנות ורגזנות יתר תפקודית לאדם שעיסוקו עם קהל.
"הוא (התובע - מ.ש.) תיאר שהוא חש סחרחורת כאשר הוא קם בבוקר וזו תופעה מקובלת אצל חולים שעברו חבלה גולגלתית וזה חולף במשך היום".
[עמ' 41לפרוטוקול שורות 14-12]
"העובדה שהתובע מטייל לא שולל את העובדה שיכולה להיות לו מידי פעם סחרחורת, אבל זה מצביע על תפקוד סביר ותקין באופן כללי, מבלי לשלול התקפי סחרחורות".
[עמ' 40לפרוטוקול שורות 27- 25ועמ' 43שורות 19-16]
אני מתקשה לקבל את הגישה כי התקפי סחרחורת מתיישבים עם תפקוד סביר ותקין
ומקובלת עליי יותר דעתו של הרופא כשאמר:ו
"אני לא חושב שאדם שנתקף אירועים חוזרים של ורטיגו וסובל מהם סבל הוא אדם בריא לחלוטין".
[עמ' 46לפרוטוקול שורות 27-26]
ו. התרשמתי מעדותו הכנה והאמינה של התובע אשר לא הפריז בתלונותיו, עשה מאמצים לחזור לתפקד ולהתמודד עם נכותו וכל הרופאים כאחד אישרו כי תלונותיו אושרו בבדיקות אוביקטיביות (עמ' 44לפרוטוקול שורות 10- 6ועמ' 46שורה 12) בדיקות היציבה כפי שבאו לידי ביטוי בהשלמה לחוו"ד ד"ר בלום המצורפת לסיכומי התובע ובדיקת ד"ר שטיינברג (עמ' 53לפרוטוקול שורות 17- 15ועמ' 62שורות 27-26).
התובע הסביר:נ
"יש לי מכתבים ומסמכים על בעיות שהיו לי עם תלמידים... השיא היה שילד זרק עליי גיר בכיתה".
[עמ' 16לפרוטוקול שורות 25-24]
"יש לי מגבלות, כמו למשל, לעמוד אפילו כאן עם גרב אלסטית עבה על הרגל כי אחרת אני סובל מכאבים. העובדה שמבקשים ממני להגביר את קולי כי אני לא שומע טוב, אני מתאמץ לשמוע, העובדה שיש לי רעש תמידי באוזן ימין יום ולילה יכול להוציא אדם מדעתו... אני לא יכול לעשות פעולה של החלפת גלגל". [עמ' 17לפרוטוקול שורות 27-18]
"אני מסוגל להתכופף אך לא להפעיל כח. אני יכול לסחוב סלים אבל מעט מאוד. יש לי בעיה בהליכה, אני הולך צעידות וזה לא מרחקים. אני הולך... עם גרב אלסטית עליי ועם כאבים אני עושה כי אני חייב להרגיל את עצמי... לפעמים אני צולע.
יש לי בעיות של דריכה ברגל".
[עמ' 18לפרוטוקול]
"המגבלות שלי - שמיעה, עמידה עם גרב אלסטית, בעיות ביד ימין. אני לא יכול להרים את יד ימין מעל גובה הכתף. לכתוב על הלוח עם גיר זו בעיה מאוד קשה עבורי".
[עמ' 23לפרוטוקול שורות 7-5]
ז. לא זו בלבד אלא שהרופאים, הגם שמעריכים מצבו של התובע כסופי צופים
החמרה:ב
1) ד"ר שטיינברג הסביר כי:ו
"עם השנים השבר התוך מפרקי עלול לגרום להתדרדרות במצב... הפיזיוטרפיה יכולה לתת לו... שיפור התנועות במובן מניעת ההתדרדרות אבל לא שיפור בתנועה".
[עמ' 51לפרוטוקול שורות 31-27]
2) ד"ר שבח "רואה שחורות":נ
"... מבחינה מנטלית עם חסר מח כמו שיש לו אני יכול לומר שהמח שלו, ואני מצטער לומר זאת, זקן יותר מאשר מח של אנשים אחרים בגילו".
[עמ' 55לפרוטוקול שורות 23-21]
"אם יהיה מורה דרך עוד 10שנים אולי לא ימצא את הדרך כיון שלמח יש את המנגנון הטבעי שלו ומכיון שלתובע יש חסר במח ההזדקנות שלו המוחית הרבה יותר קצרה והוא עלול למצוא את עצמו בבעיות של התמצאות של זמן ומקום וזאת יותר מהר מאשר אדם אחר בגילו".
[עמ' 56לפרוטוקול שורות 23-20]
3) גם ד"ר אמסטרדם הסביר כי:ב
"גרב אלסטית מעכבת את התפתחות הנפיחות אך לא מונעת וזה מצב שהולך ומחמיר. אין ספק שזה הולך ונעשה יותר גרוע".
[עמ' 61לפרוטוקול שורות 12-10]
"סיכון יתר להחמרה בעתיד - זה מהלך הנורמלי של הדברים האלה. לשאלתך במה זה מתבטא - הרגל תתנפח יותר ויופיעו כיבים בעתיד. כאשר מופיעים כיבים, מטפלים בזה או בחבישות ואנטיביוטיקה, שכיבה עם רגל מורמת (ובהכרח הפסד ימי עבודה - מ.ש.) בטווח של 10שנים לפחות ב- % 60מהמקרים תופיע החמרה. זה סטטיסטיקה לפי הספרות".
[עמ' 62לפרוטוקול שורות 24-20]
ח. לאור כל המפורט לעיל וכשעומדת לנגד עיני אמירתו של ד"ר שבח שבתחום
מומחיותו הפגיעה הקשה ביותר של התובע, כי:ו
"הוא נראה מתפקד רגיל כי הוא לא מודע למצבו אבל הוא לא מתפקד רגיל... זה לא לטובתו זה לרעתו".
[עמ' 55לפרוטוקול שורות 15-14]
אני קובעת כי נכותו התפקודית של התובע הינה %.64.9
.5נזק מיוחד
א. הפסד השתכרות בעבר:
1) עובר לתאונה שימש התובע נציג המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית בכל
מרכז אמריקה כשמקום מושבו בונצואלה.
התובע הקדים שובו ארצה בשל מצבה הבריאותי הקשה של אימו אותה סעד עד למותה ביולי 92'.
2) ב- 1/9/92החל התובע לעבוד כמורה ומחנך בבי"ס תיכון קרית שרת בהיקף של % 75לטענתו, באופן זמני עד להשלמת המשרה.
3) למעלה מחודש אח"כ ביום התאונה נסע להגיש מועמדותו לניהול מכון איבים
בדרום, מכון לסטודנטים עולים במסגרת פנימיתית.
לטענת התובע, נודע לו על זכייתו במכרז רק בביה"ח מפי מר יצחק אלישיב המשמש כיום מנכ"ל הקק"ל אך נמנע ממנו לקבל התפקיד בשל פגיעתו בתאונה.
הנתבעת ניסתה להפריך זכייתו של התובע במכרז באמצעות העדה שושי צפת מהמחלקה למשאבי אנוש בסוכנות היהודית המשמשת כיו"ר ועדת הקבלה הנדונה החתומה על נ/5, אשר לדבריה:
"מר אלישיב אינו קשור לועדה ואין לו סמכות להחליט שום דבר בסוכנות היהודית".
העדה לא זכרה דבר אך לטענתה כאמור במכתבה נ/ 5מיום 6/6/93בסמוך למועד
הועדה נבחר מועמד אחר ששימש כמנכ"ל מכון איבים.
נ/ 5מתייחס לועדה מיום התאונה בה הוחלט אליבא דועדה על בחירת מועמד אחר
שנבחר בועדה מאוחרת. לטענתה:
"מי שלא נבחר גם מקבל מכתב שהועדפו מועמדים אחרים או שלא נבחר אף אחד".
[עמ' 64לפרוטוקול שורה 23]
לטענת התובע לא קיבל אף מכתב ובידי הגב' צפת לא נותרו כל מסמכים. מאחר
ועול ההוכחה על התובע והוא בחר שלא להעיד את מר אלישיב אני נאלצת לקבוע כי לא
הוכיח זכייתו במכרז.
4) כאמור שב התובע לעבודתו ביום 17/3/93כחמישה חודשים לאחר התאונה.
התובע לא נחקר על מועד שובו ביחס לתעודות המחלה ועל כן מועד שובו לא נסתר. התובע לא המציא אומנם תלושי שכר, אך לא נחקר על הצהרתו כי:
"ולא שולם לי שכר בגין העדרותי זו ע"י מעבידי".
[סעיף 21לת/3]
ועל כן טענתו להפסד שכר לא נסתרה.
5) עובר לתאונה השתכר התובע 3477ש"ח ברוטו (עמ' 14לפרוטוקול שורה 18)
שערכם להיום -.250, 5ש"ח.
משעבד התובע רק % 75משרה אין הוא יכול לתבוע עפ"י % 100משרה ועל כן הפסדיו בגין חמשת חודשי ההעדרות בערכם המשוערך להיום בתוספת ריבית כחוק מסתכמים ב-.216, 31ש"ח.
בהעדר תלושי שכר רלוונטים לא הוכחו ההטבות הנתבעות.
6) התובע פוטר מעבודה בסוף שנת הלימודים שלאחר התאונה.
בשנה שלאחריה עבד התובע להשלמת משרה הן בביה"ס עמל בן עמי והן בתיכון
בקרית אונו אך גם ממוסדות אלה פוטר ביום .31/8/94
ביום 1/9/94החל התובע לעבוד בביה"ס התיכון המקיף יהוד אך גם משם פוטר
ביום .31/8/95
מיני אז אין התובע עובד.
לב"כ הנתבעת תאוריות שונות לגבי הסיבות לפיטורי התובע אך אמינה עליי עדותו כי פוטר רק בשל מגבלותיו.
מנהל ביה"ס לא ידע אומנם על מגבלותיו הרפואיות אך אין בכך כדי לשלול הטענה כי פוטר על רקע תפקוד לקוי ובעיות משמעת עם התלמידים.
דווקא הפטורין מ- 4מוסדות חינוך, שנה אחרי שנה אחרי התאונה, לאחר עבודה
רצופת שנים במוסד חינוכי אחד, לפני התאונה, תומכים בטענה.
7) לאור האמור לעיל, זכאי התובע להפסד שכר מאז פטוריו האחרונים ביום 31/8/96ועד היום לפי ממוצע שכרו ב- 3החודשים האחרונים לעבודתו עפ"י תלושי השכר המצורפים לת/ 3ולאחר ניכוי מס בסך -.355, 6ש"ח ובערכם המשוערך ובתוספת ריבית -.464, 7ש"ח סה"כ עד יום מתן פסה"ד -.568, 89ש"ח.
כמו כן, הפסיד התובע מענק היובל לשנת 96' עפ"י חודש 6/95בתוספת הפרשי
הצמדה וריבית כחוק סה"כ -.706, 3ש"ח.
ב. הוצאות רפואיות בעבר:
התובע המציא קבלות עבור טיפולי פיזיוטרפיה, טיפול פסיכולוגי, טיפולי שיניים, רכישת תרופות וגרב אלסטי בסך -.968, 22ש"ח נומינלית (רשימת הקבלות המפורטת בסיכומי הנתבעת אינה מדוייקת).
לטענת התובע נגרמו לו הוצאות רבות מעבר לקבלות וטענתו (סעיף 10ו- 21לת/3) אמינה עליי אי לכך נראית לי סבירה דרישתו ל-.000, 30ש"ח.
ג. הוצאות נסיעות וניידות בעבר:
בסכום הנקוב לעיל נלקחו בחשבון גם מספר מועט של קבלות על נסיעה אך לטענת התובע נזקק לשירותי הסעה ושימוש מוגבר במכוניתו. אין ספק כי בתקופה הסמוכה לתאונה לאור פגיעתו הקשה, לאחר שבר באגן ולאור הצורך בטיפולים רפואיים רבים נזקק התובע להוצאות ניידות מוגברות והערכתו בסך -. 5000ש"ח נראית לי סבירה.
ד. עזרת צד ג' בעבר:
1) התובע תבע הן בכתב התביעה (סעיף 22ד', ו') והן בתצהירו (סעיף 21)
הוצאות עזרת צד ג' בביצוע פעולות רבות בחיי היומיום ובמשק הבית שנמנע ממנו
לעשות והוצאות חברתו לחיים הגב' פנינה אזוקוט ואחותו בגין עזרתן לו.
2) הגב' פנינה אזוקוט העידה ועדותה לא נסתרה כי מיד עם הוודע לה על התאונה עזבה את מקום מגוריה ועבודתה בונצואלה והגיעה ארצה לסעוד את התובע. לאחר 3שבועות בהם שהתה עמו בביה"ח חזרה לונצואלה ולאחר כ- 5שבועות חזרה ארצה לחיות עם התובע.
לטענת הגב' אזוקוט ועדותה מהימנה עליי נגרמו לה הוצאות בגין הטיסה המיוחדת ארצה וחזרה לונצואלה בסך 1500$, הפסד השתכרות במשך 3השבועות בהם שהתה בארץ בסך 3500ש"ח, הוצאות שנגרמו לה במשך 3השבועות בסך 1000ש"ח והוצאות טיפול וניוד התובע בסך 5000ש"ח סה"כ 300, 14ש"ח.
הטענות מקובלות עליי גם לאור האמור בסיכום המחלה כי:
"יש לציין כי החולה שיתף פעולה כל זמן האישפוז מילולית אך קיים אפקט כעוס עם בקשה לתשומת לב מיידית. בקשותיו סבירות לאור מצבו והכאבים הקשים מהם סובל".
כאמור בע.א. 327/81 ברמלי נ' תפוז פד"י לח' (3) 580:
"לא היה מקום לפסוק פיצוי לאביו של המערער כמוטב, בקשר לטיפול בנו בעת מחלתו עקב התאונה, משלא השתכנע ביהמ"ש כי הדבר היה מעבר לדאגת אב לבנו וכי נגרם בגין זה נזק ספציפי".
בענייננו, מדובר בחברה לחיים בלבד, השתכנעתי כי לאור הפגיעה הקשה ובנסיבות הספציפיות העזרה היתה מעבר לדאגת בני זוג ונגרם נזק ספציפי.
3) מאידך, לא שוכנעתי כאמור לעיל לגבי אחותו של התובע, מה עוד שהעיד:
"גם לפני התאונה גרתי אצל אחותי מאחר... לא היה לי איפה לגור אחותי עזרה לי המון... לא שילמתי לאחותי עבור השירותים שנתנה לי... גם אחרי התאונה לא שילמתי לה עבור עזרתה".
[מעמ' 20לפרוטוקול שורה 26עד עמ' 21שורה 8]
4) מעבר לעזרת הגב' אזוקוט ואחותו של התובע לא הוכחה עזרה נוספת ומשניתנה לו עזרה ע"י שתי אלה לא ברור הצורך בעזרה נוספת.
.6נזק כללי
א. הפסד השתכרות בעתיד:
1) כאמור, באוקטובר 95' החלה התובע קורס מורי דרך אשר אמור להסתיים רק
בסביבות מרץ 97' ועתידו עדיין לוט בערפל.
2) כמפורט בסעיף 4לעיל נכותו התפקודית הינה בשיעור %.64.9
הנתבעת העידה חוקר אשר המציא קלטות וידאו בהם נראה התובע משתתף בסיורים במסגרת הקורס. עדותו אינה רלוונטית כיון שאיש מהרופאים לא העיד על מגבלות בהליכה ואף נכותו ביד אינה אמורה להגבילו בפעולות עד גובה הכתף.
למותר לציין, כי נכותו הנוירוכירורגית אינה יכולה לבוא לידי ביטוי בקלטות מה עוד שד"ר שבח הסביר אי מודעותו של התובע למצבו ומשמעותה.
3) התובע לא הוכיח רמת השתכרותם של מורי דרך, סיכויי השתלבות במקצוע החדש ואורך תקופת העבודה ועל כן ובהעדר כל נתונים אחרים לא נותר לי אלא להסתמך על השכר הממוצע במשק.
בהתחשב בשכר הממוצע במשך בניכוי % 15מס במכפלת נכותו התפקודית מגיע הפסדי השתכרותו הצפויים של התובע עד גיל 65ל -.973, 330ש"ח.
ב. הוצאות רפואיות לעתיד:
אליבא דד"ר שטיינברג:
"שחיה גם יכולה להועיל לכתף... פיזיוטרפיה יכול לעשות לבד בבית כל שבוע. מידי פעם יכול לעשות קורס פיזיוטרפיה שהפיזיוטרפיסט יזכיר לו את התנועות ויבדוק שאין את ההתדרדרות, הכוונה לפעם בשלושה ארבעה חודשים קורס של שבועיים".
[עמ' 52לפרוטוקול שורות 6, 19-15]
אליבא דד"ר אמסטרדם נזקק התובע באופן תמידי לגרביים אלסטיות והתובע העיד
על הצורך בתרופות הרגעה נגד כאבים.
לאור האמור לעיל, בהתחשב בעלויות הגרביים האלסטיות והפיזיוטרפיה כמפורט בנספח יא' לת/ 3ובהתחשב בתוחלת חייו הצפויה של התובע עד גיל 72נראה לי לנכון לפסוק לו בראש נזק זה -.500, 36ש"ח.
ג. הוצאות נסיעה לעתיד:
כמפורט לעיל יזדקק התובע לנסיעות לקבלת טיפולי פיזיוטרפיה, לבריכה לצורך שחיה ולפי ד"ר שבח הוא צפוי בעתיד לאבד כושר התמצאותו בזמן ובמקום וימנע ממנו אפוא להתנייד לבדו.
התובע זכאי אפוא לפיצוי גם בראש נזק זה בסכום המוערך על ידי ב -.000,90
ש"ח.
ד. עזרת צד ג' בעתיד:
למותר לחזור ולפרט ההחמרה האפשרית במצבו של התובע בעוד כ- 10שנים אליבא
דד"ר שטיינברג וד"ר שבח. לא יכול להיות ספק כי התובע ש:
"יש חסר במח ההזדקנות שלו המוחית הרבה יותר קצרה והוא עלול למצוא את עצמו בבעיות של התמצאות של זמן ומקום וזאת יותר מהר מאשר אדם אחר בגילו".
[עמ' 56לפרוטוקול שורות 23-21]
יזדקק בעתיד לעזרה מסיבית.
התובע חי אומנם עם הגב' אזוקוט אך הם אינם נשואים ונכותו עלולה במובן זה
להגיע ל- % .100עזרה לבן זוג שאינו מתמצא במקום ובזמן חורגת מהעזרה המצופה ביחסי משפחה סבירים וגם אם תינתן ע"י חברה לחיים אין הנתבעת זכאית להנות מפריה.
ראש נזק זה נתבע כבר בכתב התביעה (סעיף 22י') ושלילתו הגורפת ע"י הנתבעת אינה מענה לדרישה הסבירה אשר נראה לי לנכון להעריכה ב -.000, 120ש"ח.
ה. פנסיה וקופת גמל:
עפ"י תלושי השכר ואישורי מבטחים ת/ 1ו- ת/ 2הופרשו לזכות התובע מידי חודש סכומי כסף אך אלו לא הגיעו לידי התובע והתובע לא הוכיח משמעות הפסקת העברתם והשפעתם על זכאותו לפנסיה עם הגיעו לגיל .65
.7נזק שאינו נזק ממוני
לתובע נקבעו % 68.48נכות ולאחר 47ימי אישפוז הינו זכאי לפיצוי בגין כאב
וסבל בסך -.807, 84ש"ח.
.8ניכויים
א. תשלומים תכופים:
התובע קיבל ביום 6/6/93-.000, 30ש"ח וביום 000 22/10/95, 50ש"ח. סכומים
אלה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מסתכמים ב-.770, 104ש"ח.
ב. פנסיה:
הנתבעת מבקשת להתבסס על עדותו של מר חאסקיה רושדי, יו"ר מחלקת פנסיה בארגון המורים העל יסודיים לפיה מורה המבוטח ב"מבטחים", כתובע, רשאי לפנות כבר בתום שנת עבודה אחת לועדה רפואית של מבטחים ולבקש ע"ס סיבה רפואית מוצדקת פרישה מוקדמת, על בסיס נכות, בתשלום פנסיה.
מסלול פרישה נוסף למורים מעל גיל 50הינו על בסיס הסכמי השכר:
"בגין שחיקה או בעיות מקצועיות או בעיות פדגוגיות".
[עמ' 26לפרוטוקול שורות 27-26]
מסלול פרישה זה על בסיס הסכמי השכר עמד לזכותו של התובע גם אלמלא התאונה
בהיותו בן 52בעת הפרישה ולאחר כ- 30שנות ותק ועל כן אין הנתבעת זכאית
לנכותו מסכום הפיצוי.
מר חאסקיה העיד כי עד כמה שידוע לו לא הגיש התובע בקשה לפנסיה והנתבעת מבקשת לנכות פיצוי רעיוני ע"ס חוות דעת האקטואר שי ספיר נ/4א' אך משלא הוכיחה הנתבעת צבירת זכויותיו של התובע במבטחים זכאותו לפנסיה גבוהה בפועל עפ"י תקנון מבטחים שוב אין חוות הדעת היוצאת מהנחה כי התובע זכאי ל- % 70משכרו רלוונטית, מה עוד שהתובע אינו חייב לבחור בפנסיה על בסיס פרישה מסיבה בריאותית וכאמור לפרישה על בסיס הסכמי השכר היה זכאי גם אלמלא התאונה.
ג. תקבולי מל"ל עפ"י פרק הנכות הכללית:
כתוצאה מהתאונה ועפ"י גובה נכותו זכאי התובע לקבל מן המל"ל תגמולי נכות כללית כמפורט בפרק ו' 2ביטוח נכות בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח 1968וב"כ הנתבעת מבקשת לנכות מהפיצוי כמפורט בחוות הדעת האקטוארית נ/4ב'.
על מנת להבטיח כי התובע לא יקופח יעוכב הסכום המפורט בחוות הדעת האקטוארית עד לפניית התובע למל"ל בתביעה להכרה כנכה וישולם בהתאם לתוצאות הפניה.
.9לאור כל האמור לעיל, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע כדלקמן:
א. הפסדי השתכרות בעבר בתקופת אי הכושר -.216, 31ש"ח;
ב. הפסד השתכרות בעבר מאז 31/8/95עד 2/9/96-.568, 89ש"ח;
ג. הפסד מענק היובל לשנת 96' -.706, 3ש"ח;
ד. הוצאות רפואיות בעבר -.000, 30ש"ח;
ה. הוצאות נסיעה וניידות בעבר -.000, 5ש"ח;
ו. הטבת נזקי הגב' אזוקוט -.300, 14ש"ח;
ז. הפסד השתכרות בעתיד -.973, 330ש"ח;
ח. הוצאות רפואיות לעתיד -.500, 36ש"ח;
ט. הוצאות נסיעה לעתיד -.000, 90ש"ח;
י. עזרת צד ג' בעתיד -.000, 120ש"ח;
יא. כאב וסבל -.807, 84ש"ח;
סה"כ: -.070, 836ש"ח;
בניכוי התשלומים התכופים -.770, 104ש"ח;
סה"כ: -.300, 731ש"ח



בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור % 13בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
.10כאמור מסכום זה זכאית הנתבעת להקפיא סך של 048, 101ש"ח עד להכרעת
המל"ל בתביעת התובע להכרה כנכה כללי. דחיית התביעה או הכרתה באופן שתזכה
התובע בסכום הנמוך מהסכום המוקפא יחייב הנתבעת בהשלמת הפיצוי בתוספת הפרשי

הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
יזכה התובע בגמלה המזכה אותו בסכום העולה על הסכום המוקפא יחזיר לנתבעת ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום קביעת הזכאות ועד לתשלום המלא בפועל.

ניתן והודע היום, 2/9/1996, בנוכחות עו"ד משיח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. שבר בשכמה

  2. שבר בפוביס

  3. שבר בקרקפת

  4. תאונת דרכים שבר בכתף

  5. שבר בסקפולה

  6. שבר אולקרנון

  7. שבר פתוח בכתף

  8. תאונת דרכים פריקת ברך

  9. שבר בגולגולת

  10. שבר בעצם העקב

  11. שבר בעצם השכם

  12. שבר ללא תזוזה

  13. שבר באצבע - תאונת דרכים

  14. שבר בזיז חוליה

  15. שבר תלישה באצבע

  16. שבר בבסיס האגודל

  17. שבירת פיקה בברך

  18. שבר בעצם הטיביה

  19. שברים בעצם העקב

  20. שבר בראש הפיבולה

  21. שבר תלישה באגודל

  22. שבר ברדיוס כף יד

  23. שבר בעצם הנביקולר

  24. שבר מרוסק בכף היד

  25. פיצוי בגין שבר באף

  26. חשד לשבר בעצם הזנב

  27. שברים באצבעות היד

  28. שבר ביד במהלך הלידה

  29. תאונת דרכים שבר של עצם הבריח

  30. שבר מרוסק בעצם העקב

  31. שבר ביד - פיצויים בתאונות דרכים

  32. שבר ללא תזוזה בחוליה

  33. שבר מרוסק בחוליה בגב

  34. שבר ברצפת ארובת העין

  35. שבר קילה - תאונת עבודה

  36. שבר בסטרנום (עצם החזה)

  37. תאונת עבודה שבר במרפק

  38. שבר עצם נביקולרי קרפלי

  39. שבר ביד לילד בבית הספר

  40. תאונת עבודה פגיעה בברך

  41. תאונת דרכים שברים בצלעות

  42. שבר ביד שמאל תאונת עבודה

  43. שבר בראש הרדיוס ללא תזוזה

  44. שבר בחוליה D11 בתאונת דרכים

  45. שבר פיצוץ ושבר דחיסה בחוליות

  46. שבר בזיז רוחבי בחוליה צווארית

  47. שבר בחוליה d12 - תאונת דרכים

  48. שברים בשוקיים עקב תאונת דרכים

  49. שבר במרפק עם שינוי זווית נישאה

  50. שבר בחוליה במסגרת אימונים בצבא

  51. פיצויים על שבר ביד במשחק כדורסל

  52. שבר בעצם הסירה ביד - תאונות דרכים

  53. שבר בחוליה בגב בגלל הרמת משקל כבד

  54. שברים מרוסקים בשוק עקב תאונת עבודה

  55. ? כמה אפשר להוציא מהביטוח על שבר בתאונת דרכים

  56. שבר כתוצאה מהידוק פתאומי של חגורת הבטיחות

  57. תאונת דרכים ללא שברים - 6 טיפולי פיזיותרפיה

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון