תקופת שירות החובה בצה"ל אינה תקופת שירות המחושבת לצורך גמלאות. למעט לגבי מי שעבד באותו מקום עבודה יצא לשירות סדיר וחזר לעבוד באותו מקום בתום השירות זאת מכוח חוק חיילים משוחררים, החזרה לעבודה תשמ"ט-1949. נקבעו כללים בדבר חישוב תקופת שירות שאינם רצופה ופורסמו בתקנות, כללים אלו קבעו את הדרך "לחבר" בין תקופות שירות בשירות המדינה לבין תקופות שאינם בשירות המדינה כלומר עובדים שעבדו בשירות המדינה ואח"כ פסק שירותם והתחדש מאוחר יותר . חוק שירות המדינה גמלאות (נוסח משולב) תש"ל-1970 קובע בסעיף 1 את ההגדרה הבאה: "תקופת שירות" - תקופת שירות רצופה. סעיף 10 לחוק עוסק בחישוב תקופת השירות . סעיף 10(3) אומר: "אין מביאים בחשבון אלא תקופת שירות שמגיעה בעדה משכורת לעובד;". סעיף 11 לחוק עוסק בתקופות ללא משכורת שמביאים אותן בחשבון. וכך זכויות חייל משוחרר שהתקבל לעבודה מכוח חוק חיילים משוחררים סעיף 6 מוכרת לו על פי חוק זה התקופה שקדמה לשירותו הצבאי, תקופה זו גם אינה מוכרת כתקופת עבודה לצורך פיצויי פיטורים. שירות סדיר בצה"ל לפי חוק שירות ביטחון (נוסח משולב) תשי"ט-1959 אינו יוצר מעמד של עובד המקבל משכורת, כך שתקופה זו לא יכולה ליצור תקופת שירות גם אם היא רצופה שכן אין היא תקופת נמנית לצורך חישוב תקופת השירות וזאת בשונה להוראת החוק החלה על שוטרים וסוהרים שם נקבע בסעיף 79א' כי שירות חובה של מי שפרש מהשירות כשוטר תובא בחשבון תקופת שירותו בשירות חובה בצה"ל לענין חוק הגמלאות במידה והשלים 10 שנות שירות במשטרה או בשב"ס. פרק ו' של חוק הגמלאות עוסק בעובדים שעברו אל השירות וממנו וסעיף 85 בו קובע החלת רציפות בתקופות השירות. אשר לסמכותו של נציב השירות להגדיל את תקופת השירות מכוח סעיף 100 לחוק הרי כדי שנציב השירות יוכל להפעיל סמכות זו על המבקש להכלל בין אלה שתקופת שירות תם הוגדלה עליו להיות במסגרת תנאי העבודה שקבעה הממשלה כתנאים מיוחדים ופורטו בתקנות. צבאצה"לעובדי מדינה