אסטמה בגלל רטיבות בדירה 1. התובע קורשון זאב יליד 1947, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף. לטענתו, בהתאם לחוות הדעת הרפואית שצורפה לתביעה, הינו סובל ממחלת אסטמה כרונית קלה כתוצאה מנזקי רטיבות בדירתו אשר מקורם בדירת הנתבעת. 2. שאלת הקשר הסיבתי העובדתי, הרפואי והמשפטי בין מצבו של התובע לבין מעשיה או מחדליה של הנתבעת - שנויה במחלוקת. בהתאם להסכמה דיונית, פוצל הדיון כך שתתברר תחילה שאלת האחריות והתשתית העובדתית הנטענת. 3. מסכת ראיות הצדדים בסוגיה זו הביאה בפני בימ"ש תמונה עגומה של סיכסוך שכנים ממושך לאורך שנים, לרבות פניות הדדית לערכאות שונות. המדובר בבית משותף, בניין של שתי קומות ברח' שפירא 46 בנתניה. דירת התובע מצויה בקומת הקרקע ומעליה דירת הנתבעת. 4. בסעיף 3 לכתב התביעה נטען כי: "בראשית שנת 1995 החלה נזילת מים מדירת הנתבעת אל דירת התובע ורטיבות הופיעה בדירת התובע בתקרה ובקירות, מלווה בשיכבת עובש עבה." 5. התובע הגיש ביום 4.3.96 תביעה למפקח על רישום מקרקעין בנתניה. בהסכמה מונה המהנדס מרקו דן, על מנת לבדוק את הסיבות לנזילה ולהציע פתרון לבעיה. בהתאם לפסק הדין של המפקחת על רישום מקרקעין מיום 20.3.97, אומצו מימצאי חוות דעת המהנדס, נקבע כי מקור הליקויים בדירת הנתבעת וכי עליה לבצע "תיקון יסודי", כמפורט בסעיף 5 לחוות הדעת ולשאת בעלות התיקונים ובשכרו של המהנדס. 6. סקירת ראיות הצדדים: ע.ת/1 המהנדס מרקו דן אשר ערך שתי חוות דעת בתאריך 22.7.96 (ת/1) ובתאריך 27.1.97 (ת/2). בחוות הדעת הראשונה מצא המהנדס ליקויים בשלושה מוקדים ומפרט את הסיבות האפשריות למקור הרטיבות: התקלפות טיח ורטיבות בתקרה של חדר העבודה בדירת התובע הנמצא מתחת למטבח של דירת הנתבעת. התקלפות טיח ורטיבות בתקרת הפרוזדור ממערב לשירותים בדירת התובע הנמצאת מתחת לחדר האמבטיה של דירת הנתבעת. התקלפות טיח וצבע ורטיבות במבוא לשירותים בדירת התובע הנמצא מתחת למבוא לשירותים בדירת הנתבעת. המהנדס מציע "דרכים לפתרון הבעיה": תיקונים מקומיים, אפשרות אשר נוסתה כבר על ידי מבטחי דירת הנתבעת. לפיכך המלצתו הינה ביצוע "תיקון יסודי" אשר עלותו 1,700 ₪. 7. בחוות הדעת השניה חזר המהנדס לבדוק התיקונים שבוצעו ומצא אותה רטיבות במוקדים שמצא בחוות הדעת הראשונה ולפיכך חזר והמליץ על התיקון היסודי שיבוצע בדירת הנתבעת על ידי קבלן שיקח אחריות על תוצאות עבודתו. 8. בחקירתו הנגדית בבית המשפט חזר המומחה על מימצאי שתי חוות הדעת המתייחסות ליולי 1996 ולינואר 1997, על אותה רטיבות באותם מוקדים למרות התיקונים הזמניים. המהנדס מתייחס לתיקון שבוצע על ידי הנתבעת בחודש מאי 1997 (לאחר חוות הדעת השניה שלו) ולכתב האחריות מיום 6.6.97 שניתנה על ידי הקבלן המבצע: "זה נראה בסדר" (עמ' 37 לפרוטוקול שורה 8). יחד עם זאת, המהנדס לא בא לבדוק במהלך העבודה או אחריה ולכן לא יכול לקבוע אם זה בוצע כמו שצריך (ראה עמ' 33 ועמ' 34). 9. בהמשך החקירה הנגדית מתייחס המהנדס לתיקונים הזמניים שבוצעו ולתקופות ביניים, בהם נטען כי יבשה הרטיבות וניתן היה לבצע תיקון בדירת התובע, אך הוא סרב. העד עונה בחקירה נגדית כי אינו יודע לזהות אם הרטיבות ישנה או חדשה, (עמ' 28 לפרוטוקול שורה 1); לא שלח דוגמת טיח למעבדה (עמ' 31 לפרוטוקול שורה 21); לא בדק אם קיימים חלונות איורור בחדר העבודה של התובע (עמ' 28 לפרוטוקול) ובאשר לטיב הרטיבות, המדובר בצבע מתקלף, לפעמים גוון כהה של הסיד (ראה עמ' 34 לפרוטוקול). 10. ע.ת/2 זאב גליק שמאי רכב ורכוש, ערך חוות דעת (ת/3) ביום 31.12.97, בה העריך את עלות הצביעה והתיקונים של התקרה בסך של 600 ₪. העד ראה רטיבות רק בחדר האוכל והמטבח, לא נתבקש לבדוק את מקורה ולא הופנה לחדר העבודה ולשירותים (ראה עמ' 40 ועמ' 41 לפרוטוקול). העד אינו מומחה בתחום הבקטריולוגיה ולא שלח דגימות לבדיקה לעניין הטענה לקיום עובש ופטריות. (ראה עמ' 40 לפרוטוקול). 11. ע.ת/3 יששכר גרמן שמאי מקרקעין, ערך חוות דעת (ת/4) ביום 3.8.97, בה העריך לבקשת התובע את עלות התיקונים בסך של 3,100 ₪. העד ביקר רק בדירת התובע, ראה כתמי רטיבות, לא בדק האם התייבשו ונתבקש רק לשום את עלות התיקון (ראה עמ' 42 לפרוטוקול). בחקירתו הנגדית לא יכול היה לתת הסבר לפער בין עלות התיקון בחוות דעתו אל מול זו של המהנדס מרקו דן שהעריך את העלות ב- 1,700 ₪ בלבד. (ראה עמ' 43 לפרוטוקול). 12. ע.ת/4 קורשון זאב התובע, מפרט בתצהירו ת/5 את תחילת נזילת המים בשנת 95, את פניותיו אל הנתבעת, פנייתו למפקחת על רישום מקרקעין בשנת 96, את פסק הדין משנת 97 ואת פנייתו בשנת 1997 למרפאת ריאות והטיפול התרופתי שנזקק לו. התובע טוען בסעיף 15 לכתב התביעה כי במהלך חודשים מרץ - מאי 1997 תוקנה הדליפה, התקרה התייבשה וחל שיפור במצבו ובסוף שנת 97, הופיעה רטיבות חדשה אשר גרמה להפרעות נשימה. 13. בחקירתו הנגדית מפרט התובע את סדר יומו, את התכתובות עם הנתבעת ומכחיש כי לא נתן לבעלי מקצוע להיכנס לדירתו. עוד עולה מהחקירה הנגדית כי התובע לא פנה אל הנתבעת מחודש מרץ ועד חודש דצמבר 1995 ולא הזמין בעל מקצוע לבדיקה כלשהי. (ראה עמ' 48 לפרוטוקול). התובע מודה כי לא ביצע בדיקה בקרטריאלית לעניין העובש הנטען. (ראה עמ' 53 לפרוטוקול שורה 11). 14. ע.ה/1 דני צלנר - ביצע דו"ח עבודה מטעם "בעלי מקצוע מוקד תיקונים בע"מ" בתאריכים 29.3.96, 12.5.96. העד ביצע תיקונים בדירת הנתבעת לפי בקשת שמאי חב' הביטוח ומפרט את מהות התיקונים והעלות. העד ביקר גם בדירת התובע במאי 1996 ומצא כי הכל יבש והציע לתובע לבצע תיקוני צבע וטיח, אך התובע סרב. (ראה חקירה נגדית עמ' 55 לפרו'). 15. ע.ה/2 יהודה לוי שמאי בחברת אורי נס מבטחי דירת הנתבעת. הוגשו שתי חוות דעת מטעמו, האחת מיום 12.2.96 (נ/1), השניה מיום 17.5.96 (נ/2) - בהן העריך את עלות התיקונים בדירת הנתבעת ומציין בשולי חוות הדעת כי בביקור שערכו בדירת התובע בסוף חודש אפריל 1996 הכתמים על התקרה והקירות התייבשו ולא היתה כל נזילה נוספת. בחקירה נגדית הסתבר כי נערכו חוות דעת נוספות מטעם העד בתאריך 10.4.97 (ת/4) ובתאריך 29.9.97 (ת/7), בגין נזילה בקיר חדר האמבטיה וניתנה הערכת שמאי לעניין עלות ביצוע התיקונים. בחקירתו הנגדית לא זכר האם אם במהלך ביקוריו בדירת התובע ראה עובש או פטריות. (ראה עמ' 61 לפרוטוקול). 16. ע.ה/3 יוסי בן חורין מהנדס, ערך חוות דעת ביום 10.10.96 (נ/4). ביקר בדירת הנתבעת בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1996 ומצא כי הריצפה יבשה והנזילות באמבטיה פסקו, אף הוא לא זוכר אם ראה עובש או פטריות (ראה עמ' 65 לפרוטוקול). 17. ע.ה/4 טיבי אייזיק אינסטלטור ביצע תיקון בדירת הנתבעת בינואר 1996 בעלות של 1,700 ₪ והיה מוכן לבצע תיקון גם בדירת התובע, אך הנ"ל סרב לאפשר לו לתקן. 18. ע.ה/5 בני גרידיש חתום על כתב האחריות (נ/6) מיום 6.6.97 לפיו ביצע בחודש מאי 1997 בדירת הנתבעת עבודות אינסטלציה, פרוק כל צנרת המים וצנרת הדלוחין והחלפתה בצנרת חדשה; איטום המטבח שירותים ואמבטיה ובניית חגורות חציצה; פרוק האמבטיה השירותים והמטבח והקרמיקה והתקנת חדשים במקומם. בחקירה נגדית מאשר העד כי בוצע תיקון יסודי בדירת הנתבעת ואף ביצע תיקונים בדירת התובע בחודש דצמבר 1997 בגין רטיבות בתקרה, סתימת טיח, סיוד וצביעה. העד נדרש בחקירה נגדית למצב דירתו של התובע באותה עת, אינו יודע מה רמת הרטיבות, אך היתה שם רטיבות, היה עובש, פטריות, פיצוצי טיח וקילופי צבע. (ראה עמ' 70 לפרוטוקול). כאשר נשאל בחקירה חוזרת למה כוונתו כאשר ראה עובש ופטריות בדירת התובע ענה: "ראיתי קיר שהיה אחרי שהיה לו רטיבות הוא כבר התייבש ואפשר לתקן אותו ותיקנתי אותו. להגיד לך מה היה כל ההיסטוריה לא יכול להגיד. זה תקח למעבדות." (עמ' 72 לפרו' שורות 6-7). 19. ע.ה/6 שיפרה רוזנטל הנתבעת, טוענת בתצהירה (נ/7) כי כאשר פנה אליה התובע בחודש מרץ 1995, בטענה כי קיימת דליפת מים בדירתה, הזמינה לאחר ימים ספורים בעל מקצוע אשר תיקן את הדליפה וביקשה מהתובע שיודיע לה מה עלות התיקון בדירתו . הנתבעת מפרטת את המשך חילופי המכתבים בין השניים ודרישת התובע לעלות תיקון בסך 150 ₪ ופנייתו של התובע 9 חודשים לאחר המעוד הראשון בגין נזילה נוספת. התיקון הנוסף שביצעה באמצעות ע.ה/4, אותו סרב התובע להכניס לדירתו לבצע שם תיקון. התיקונים הנרחבים שביצעה בדירתה במרץ 96, התיקונים שבוצעו בהתאם לחוות דעת המשלימה של המהנדס שמונה על ידי המפקחת לרישום מקרקעין וכתב האחריות שנתקבל על ביצוע התיקון היסודי במאי 1997. חקירתה הנגדית התמקדה בחילופי המכתבים בין הצדדים הסיכסוך הממושך ביניהם והפניה לערכאות שונות, כאשר היא חוזרת ומצהירה כי פעלה ללא דיחוי לתיקון כל תקלה בדירתה ואף ביקשה לבצע תיקונים בדירת התובע. 20. הכרעה ונימוקיה: בתום שמיעת הראיות אשר התייחסו כאמור לתשתית העובדתית השנויה במחלוקת, ניתן לקבוע כי היתה רטיבות בדירת התובע שמקורה בדירת הנתבעת. אכן בוצעו תיקונים זמניים, אשר הביאו להפוגה בלבד ורק בחודש מאי 1997 בוצע התיקון היסודי. באשר לפרטים העובדתיים עליהם העידו התובע והנתבעת, מן הראוי לציין כי הגירסאות של שני הצדדים המעורבים, מגמתיות ואינן באות במנותק מסיכסוך שכנים ממושך והתדיינויות בבתי משפט. נטל השיכנוע מוטל על "המוציא מחברו" מכאן כי על התובע לשאת בנטל השיכנוע לגבי כל נסיבותיה העובדתיים של עילת תביעתו ואילו הנתבע נושא בנטל השיכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של טענת הגנתו. בענייננו על התובע להוכיח את עילת הרשלנות ביסוד תביעתו, קרי כי הנתבעת חבה לו חובת זהירות אשר אותה הפרה ואשר בעקבותיה נגרם לתובע נזק. עיקר הטענות המפורטים בסיכומי ב"כ התובע מבוססות על עדות התובע ועל קביעת פסק הדין של המפקחת על המקרקעין והמהנדס שמונה מטעמה - המצביעים כולם על מקור הרטיבות, על כשלון התיקונים הזמניים והצורך בתיקון יסודי. מנגד, טוען ב"כ הנתבעת בסיכומיו כי כל תלונה על נזילה או רטיבות טופלה מיידית והנתבעת אף הציעה לתקן את הדרוש בדירת התובע, אך הוא סרב ואין כל ראיה לטענה על התפתחות עובש בדירה בהעדר בדיקה מעבדתית ומכאן כי לא חלה על הנתבעת אחריות לנזקים הנטענים. 21. בדקתי, בחנתי ושקלתי את כל הראיות שבאו בפני והנני קובעת כמימצא עובדתי כי בדירת התובע נתגלו נזקי רטיבות בשלושה מוקדים (כמפורט בחוות דעת המהנדס מרקו דן) אשר מקורן בדירת הנתבעת. לא הוכחה בפני הטענה כי נזקי הרטיבות גרמו לשיכבת "עובש עבה" כנטען בכתב התביעה. לא באה מטעם התובע ראיה כלשהי בסוגיה זו, אשר אין ספק כי מן הראוי היה להעמידה בפני בית המשפט, לאור הפלוגתאות שנדונו לפני שמיעת הראיות. לפיכך, אין כל מידע עובדתי ו/או אחר באשר לנקודה זו אשר על פיה ניתן לבסס מימצא עובדתי כלשהו. 22. שוכנעתי כי התובע עמד בנטל הראיה על פי מאזן ההסתברויות הדרוש בהליך אזרחי, להוכחת טענתו באשר למקור הרטיבות בדירתו. יחד עם זאת, המדובר בנזק מתמשך, אשר הנתבעת פעלה בעניינו מיידית, אף אם חלק מהתיקונים לא הביאו למניעה מוחלטת של הרטיבות עד לביצועו של התיקון היסודי. 23. סוף דבר הנני קובעת כמימצא עובדתי, בהתאם לחוות הדעת של המהנדס מרקו דן כי בחודש יולי 1996 נצפו שלושה מוקדי רטיבות בדירת התובע, (חדר עבודה; תקרת פרוזדור ממערב לשירותים; מבוא לשירותים) - אשר מקורם בדירת הנתבעת. אותה רטיבות באותם מוקדים נמצאה גם בחודש ינואר 1997. בוצע תיקון יסודי בדירת הנתבעת בחודש יוני 1997, מעבר לתיקונים הזמניים בתקופות הביניים. בוצע תיקון נזקי הרטיבות בדירת התובע בחודש דצמבר 1997. על פני ציר זמן זה, המבוסס על ראיות בעלי המקצוע והמהנדס מטעם המפקחת על רישום מקרקעין, מדובר בתופעה שהחלה בשנת 1995 (לדברי התובע ועל בסיס חלופת המכתבים בין הצדדים) והטיפול בה החל עם הפניה למפקחת על הרישום מקרקעין בחודש מרץ 1996. הרטיבות שהופיעה בדירת התובע לסרוגין במשך כשנתיים (התובע מודה כי היו תקופות של הפוגה ראה סעיף 15 לתצהירו חודשים מרץ מאי 95) מקורה בדירת הנתבעת והיא לא נפתרה לחלוטין, עד לתיקון היסודי במחצית שנת 1997. המדובר בכתמי רטיבות, קילופי טיח וצבע בשלושה מוקדים. לא הוכח קיומה של שיכבת עובש כלשהי ובוודאי לא סוגה והיקפה כנטען. 24. למען הסר ספק, התשתית העובדתית אשר הוכחה בפני מתייחסת כאמור לנזקי רטיבות קילופי טיח וצבע בלבד בשלושה מוקדים בתקופה האמורה. מקור הרטיבות בדירת הנתבעת. במסגרת ראיות הצדדים באו בפני בית המשפט, המעשים והמחדלים של שני הצדדים בפסיפס מערכת היחסים הסבוכה ביניהם. האחריות לנזק שהוכח מוטלת על הנתבעת, בכפוף לחובתו של התובע להקטין נזקיו על פי מושכלות דיני הנזיקין. לפיכך, באיזון הראוי ובמכלול השיקולים, שיעור האחריות של הנתבעת לנזקי הרטיבות בדירת התובע, על בסיס המימצאים העובדתיים שנקבעו הינו בגבולות 80%. 25. בהתאם להחלטות קודמות יקבע מועד להמשך דיון לעניין גובה הנזק, לרבות מינוי מומחה רפואי מטעם בימ"ש בתחום הריאות. בית המשפט יתן למומחה הוראות להכנת חוות הדעת, אשר תתייחס למצבו הרפואי של התובע ולשאלת הקשר הסיבתי בין המצב הרפואי הנטען לבין נזקי הרטיבות בדירה על בסיס הקביעות העובדתיות בפסק הדין החלקי. נזקי מיםרטיבותאסטמה