סדק בראש מנוע רכב: מבוא: 1. התובעים, אם ובנה, מבקשים לחייב נתבעת מס' 1, מכון מורשה לבדיקת רכבים לצורך קנייה (להלן: ''הנתבעת''), לפצותם בתשלום סך של 17,458 ש''ח ליום הגשת התביעה בגין הנזקים אשר נגרמו להם, לטענתם, בעקבות עסקה אשר נערכה עם נתבעת מס' 2 (להלן: "המוכרת") לפיה רכשו רכב מדגם פיג'ו נושא מס' רישוי 36-300-16 (להלן: ''הרכב'') הואיל ולאחר ביצוע העסקה התגלה סדק בראש מנוע הרכב. 2. על מנת לעמוד על מצב הרכב טרם רכישתו, הוא נבדק ביום 6.4.02 אצל הנתבעת (להלן: ''הבדיקה'') ובעקבות זאת הופק דו''ח ממצאים, מוצג ת/7 (להלן: ''ממצאי הבדיקה''). במהלך ביצוע הבדיקה נכחו תובע מס' 2 יחד עם אביו, אמיל עבד, וכן בעלה של המוכרת. בדיקת הרכב בוצעה על ידי איתן שלו מטעם הנתבעת אשר הוסיף ומסר בעל פה את הסבריו לממצאי הבדיקה (להלן: ''איתן''). 3. עם ביצוע הבדיקה נמסרו לתובע ואביו תעודת אחריות של הנתבעת בתוקף למשך ששה חודשים מיום ביצוע הבדיקה (להלן: ''תעודת האחריות''). 4. ביום 7.4.02 רכשה התובעת את הרכב. 5. ביום 8.6.02, יומיים לאחר ביצוע הבדיקה, מד החום ברכב הצביע על התחממות יתר ובו ביום הוחלף הטרמוסטט ברכב. התיקון הנ''ל לא פתר את הבעיה וביום 14.5.02 שוב טופל הרכב בשל התחממות יתר במוסך אחר בתמורה לתשלום סך של 919 ש''ח. אף הטיפול השני לא פתר בעיית התחממות היתר וביום 9.6.02 פנו התובעים למוסך אחר. אז ורק אז התגלה סדק בראש המנוע ברכב ועל כן הוא הוחלף באחר ובתמורה שילמו התובעים סך של 4,976 ש''ח. 6. לאחר הגשת התביעה הגיעו התובעים והמוכרת להסכם פשרה, לפיו הם קיבלו ממנה סך של 2,000 ש''ח והתביעה נגדה נמחקה. בנסיבות העניין, לבקשת התובעים בתיק בש''א 18486/03 ובהתאם להחלטה מיום 9.1.04, תוקן כתב התביעה וסכום התביעה הוקטן ל- 15,458 ש''ח. טענות התובעים: 7. הסדק אשר התגלה במנוע הרכב היה קיים בעת ביצוע הבדיקה, אולם הנתבעת לא גילתה אותו על אף חובתה לעשות כן. 8. בשיחה אשר התקיימה לאחר ביצוע הבדיקה מסר איתן מטעם הנתבעת לתובע ולאביו כי הרכב במצב תקין ללא פגם מהותי, כי הליקויים אשר התגלו בו שוליים ועלות תיקונם אינה עולה על סך של 1,500 ש''ח. כמו כן, במהלך אותה שיחה מסר איתן לתובע ואביו כי הספק המנוע הנמוך כפי שהתגלה בבדיקה אינו פוגע בביצועיו ומצבו והמליץ להשתמש בתוסף דלק על מנת להחזיר את מצב המנוע לקדמותו. 9. הנתבעת גילתה בפני התובעים או מי מטעמם מצג שווא ואילולא הבדיקה הם היו נמנעים מרכישת הרכב. 10. בהתאם לתעודת האחריות מוטלת על הנתבעת חובה לפצות את התובעים בגין נזקיהם כמפורט בכתב התביעה. 11. לתמיכה בטענותיהם לעניין הסדק במנוע ועלות החלפתו הגישו התובעים חוות דעת שמאי מאיר גונן מטעמם. טענות הנתבעת: 12. התובע אישר בחתימתו את ממצאי הבדיקה, לפיהם נקבע מפורשות כי רק האמור בהם מחייבים את הנתבעת. 13. על מנת לעמוד על משמעות הליקויים שהתגלו ברכב, חומרתם ועלות תיקונם היה על התובעים לפנות למוסך מורשה, כאמור בממצאי הבדיקה גופא, אולם, התובעים התעלמו מכל אלה ולא פנו למוסך מורשה. 14. בבדיקה איבחנה הנתבעת את הליקויים ברכב אולם אין זה מחובתה או באפשרותה לגלות את הסיבות או הגורמים לאותם ליקויים. 15. על אף התחממות היתר ברכב התובעים, או מי מטעמם, נסעו בו 5,000 ק''מ וכתוצאה מכך נוצר הסדק במנוע. 16. בהתאם לתנאי האחריות, התובעים אינם זכאים להפרע פיצויים כלשהם מהנתבעת וזאת מכל הטעמים כמפורט להלן: א. השימוש אשר נעשה ברכב בלתי סביר. ב. הרכב לא הובא לבדיקה או לתיקון אצל הנתבעת. ג. המדובר בליקויים אשר התגלו בבדיקה או כאלה שלא ניתן היה לגלותם בבדיקה חזותית. ד. אחוז ההשרדות של המנוע עומד על פחות מ- 30%. 17. באם יפסקו פיצויים כלשהם לתובעים, יש לחשבם יחסית לאחוז ההישרדות כפי שנקבע בבדיקה ומכל מקום, הנזקים הנטענים בתביעה, מופרזים ומוגזמים וחסרי אחיזה במציאות. 18. לתמיכה בטענותיה לעניין הסדק בראש המנוע הגישה הנתבעת חוות דעת מומחה מטעמה, דני סלוצקי. דיון: 19. פתח דבר, בסיכומי טענותיו טען ב''כ התובעים כי הנתבעת נהגה בחוסר תום לב לפני ואחרי ההתקשרות בין הצדדים וכי ממצאי הבדיקה מהווים חוזה אחיד ובו תנאים גורפים ומקפחים. עילות אלה לא הועלו, ולו ברמז, בכתב התביעה ולפיכך אתעלם מהם באופן מוחלט. 20. הנתבעת לא חלקה על טענת התובעים כי יומיים לאחר ביצוע הבדיקה הופיעה בו בעיית התחממות היתר. עובדה זו נתמכת בנספח ב' לתצהירו של התובע ואביו, ממנה עולה כי באותו מועד הוחלף הטרמוסטט ברכב. כמו כן, אין מחלוקת כי הנתבעת לא גילתה בעיית התחממות היתר ברכב, ולעניין זה העיד איתן מטעמה באומרו: "לא כתוב בדוח הבדיקה שהמנוע מתחמם בהתחממות יתר. לו בזמן הבדיקה המנוע התחמם הייתי רושם זאת בדוח.'' (שם, עמ' 21 שורה 16 לפרוטוקול הדיון). 21. הנתבעת לא נתנה כל טעם מדוע לא גילתה ולא ציינה בממצאי הבדיקה את בעיית התחממות היתר ברכב, זאת על אף סמיכות הזמנים בין מועד ביצוע הבדיקה לבין גילוי הבעיה על ידי התובעים, יומיים לאחר מכן. 22. נשאלת השאלה, האם התחממות היתר ברכב הינו סימן חיצוני אשר יכול ללמד על קיום הסדק בראש המנוע. מומחה התובעים מסר תשובה חיובית לעניין זה באומרו: ''התחממות יתר ברכב יכולה להצביע על קיום של סדק במנוע'' (שם, עמ' 9 שורה 16 לפרוטוקול הדיון). מאידך, מומחה הנתבעת הבחין בין סדק פנימי וסדק חיצוני במנוע והעיד באומרו: ''הסדק הפנימי בכלל לא גורם להתחממות ואין לו כל סימן חיצוני. להבדיל סדק חיצוני עובר, אכן יכול לגרום להתחממות יתר ברכב''. (שם, עמ' 17 שורה 3 לפרוטוקול הדיון). גם איתן מטעם הנתבעת, שהעיד כי הינו בוחן מוסמך ובעל הסמכה לניהול מוסכי רכב (שם, עמ' 17 שורה 18-19 לפרוטוקול הדיון), תמך בעמדת מומחה הנתבעת, כמצוטט לעיל, באומרו: "סדק פנימי לא יכול להיות סיבה להתחממות הרכב. רק סדק שגורם לנזילת מים או להתערבבות מים עם שמן יכול לגרום להתחממות יתר של המנוע." (שם, עמ' 20 שורה 2 לפרוטוקול הדיון). 23. התובעים מייחסים התחממות היתר ברכב לסדק שהיה קיים במנוע כבר במועד ביצוע הבדיקה, אף כי הוא התגלה כעבור חודשיים ימים מאותו מועד. לעניין זה יודגש כי הרכב טופל בשתי הזדמנויות שונות בשל בעיית ההתחממות, ביום 8.4.02 וביום 14.5.02, נספחים ב'-ג' לתצהיר התובע, ובכל אחת מהן הטיפול היה שונה. על אף זאת, הבעיה לא נפתרה ולגרסת התובעים, שלא נסתרה, הרכב המשיך להתחמם. 24. מנגד, אין בפי הנתבעת גרסה פוזיטיבית לעניין סיבת התחממות הרכב אלא בליל השערות של המומחה ואיתן מטעמה. לעניין זה העיד מומחה הנתבעת באומרו: "'בהחלט ייתכן מצב שבו המנוע היה תקין וכתוצאה בנסיעה (צ'ל ''מנסיעה''-ר.ח.) למשך חודשיים כאשר ישנה התחממות יתר נוצר הסדק. אני לא יכול לדעת ממה נבעה במקרה זה התחממות היתר.... סיבת ההתחממות יכולה להיגרם מטרמוסטט לא תקין, מאווררים לא עובדים. משהו אחר זה לא הסדק במנוע גרמו להתחממות יתר במנוע.'' (שם, עמ' 16 שורה 1 לפרוטוקול הדיון). ובהמשך: "אינני יודע מדוע נגרמה התחממות היתר ברכב התובעים'' (שם, עמ' 17 שורה 7 לפרוטוקול הדיון). יודגש כי שתי ההשערות לסיבת התחממות הרכב אשר העלה מומחה הנתבעת, כמצוטט לעיל, נבדקו וטופלו לאחר רכישת הרכב ועל אף זאת הבעיה לא נפתרה. בנסיבות העניין, אני דוחה טענותיו לעניין זה. באשר לאיתן, הנ''ל העיד באומרו: ''התחממות יתר יכולה לנבוע מליקוי במערכת קירור שנגרם כתוצאה מסתימות ואבנית'' (שם, עמ' 20 שורה 5 לפרוטוקול הדיון). ובהמשך ''מה שניתן ללמוד מהדוח זה שבמערכת הקירור יש סתימות שיכולים לגרום להתחממות יתר'' (שם, עמ' 21 שורה 17 לפרוטוקול הדיון). 25. הנתבעת לא רק נכשלה באיתור בעיית התחממות היתר במהלך הבדיקה, אלא, וחמור מכך, היא התעלמה משלושה סימנים חיצוניים נוספים המעידים על קיום הסדק במנוע, ואלה הם: א. "קורוזיה/אבנית/סתימות'' בראש המנוע. ב. נזילת שמן בבלוק המנוע ובראש המנוע. ג. נזילת מים מאזור הסדק. יצויין כי שני הסימנים הראשונים כמפורט לעיל נרשמו בדו''ח ממצאי הבדיקה גופו. 26. א. מתמונות המנוע אשר צילם מומחה התובעים, ת/6, וכן מתמונות המנוע בחוות דעתו של מומחה הנתבעת, עולה כי סימני הקורוזיה קיימים בעיקר ובאופן מרוכז באזור הסדק (ראה גם עדות מומחה הנתבעת, שם, עמ' 13 שורה 16 לפרוטוקול הדיון). ב. בחקירתו העיד איתן לעניין הופעת הקורוזיה ואף הוסיף לעניין קיום סימן נוסף המעיד על הסדק במנוע -נזילת מים- וזאת באומרו: "כאשר בדקתי את הרכב מצאתי סימני קורוזיה במערכת קירור ובראש המנוע. אני ראיתי סימנים אלה בעצמי..... כדי לבדוק באם ישנה קורוזיה בבלוק המנוע עשיתי בדיקה ויזואלית. על אף שחלקים מסויימים של בלוק המנוע מוסתרים....ניתן באמצעות מנורה לבדוק אם יש קורוזיה על בלוק המנוע מאחר וקורוזיה נותנת סימנים חיצוניים. כשיש קורוזיה עם נזילת מים בדרך כלל נוצר פס לבן שמתחיל ממקום הנזילה למטה ואז אפשר לראות בבירור את מקור הנזילה. במקרה זה ראיתי בבירור רב מאיפה מתחילה הנזילה ולאיפה נמשך הפס הלבן שנותר כתוצאה ממנה. יש מצבים שבהם יש נזילת מים שהיא נסתמת, אולם, משאירה סימנים.'' (שם, עמ' 18 שורה 21 לפרוטוקול הדיון)(ההדגשה שלי - ר.ח.). אמנם נכון, מייד לאחר מכן תיקן איתן דבריו וטען כאילו הבחין בקורוזיה אך לא בנזילת מים, אולם, אינני מייחס משמעות לדבריו אלה, שכן, אליבא דגרסתו הוא, גם באם מקור נזילת המים נסתם עדיין נותרים סימנים לנזילה. ג. האמור לעיל לעניין נזילת מים מהמנוע בעת ביצוע הבדיקה סותר באופן מוחלט הנחת היסוד של מומחה הנתבעת כאילו באותו מועד לא היתה נזילה (שם, עמ' 16 שורה 16 לפרוטוקל הדיון). הופעת נזילה וקורוזיה במהלך הבדיקה במרוכז ליד הסדק במנוע מלמדת כאלף עדים כי הסדק אכן היה קיים בעת ביצוע הבדיקה. ד. בחוות דעתו, תחת הכותרת "מסקנות", טען מומחה הנתבעת כאילו סימני קורוזיה במנוע יכולים להופיע בהשפעת הלחות הגבוהה הקיימת באזור. אין כל הגיון במסקנה זו וזאת הן לאור עדות איתן, כמצוטט לעיל, והן לאור העובדה כי סימני הקורוזיה מרוכזים באזור הסדק ולא הופיעו באופן אקראי במקומות אחרים על גוף המנוע. 27. באשר לנזילת שמן, מומחה הנתבעת הודה בחקירתו כי :"כאשר יש נזילת שמן זה יכול להצביע על קיומו סדק" (שם, עמ' 17 שורה 9 לפרוטוקול הדיון). בחקירתו חזר איתן ואישר את ממצאי הבדיקה לעניין קיום נזילת שמן מבלוק וראש המנוע באומרו: "ראיתי גם כן נזילת שמן כאשר בדקתי את הרכב" (שם, עמ' 19 שורה 2 לפרוטוקול הדיון) ועל אף זאת הוא הודה בהמשך חקירתו כי לא עלה בדעתו שנזילת השמן והקורוזיה הינם כתוצאה מקיום סדק במנוע. עמדה זו תירץ איתן בנימוק כאילו "...מכיוון שנזילת השמן באה מאטמים ובבלוק מנוע יושב מחזיר שמן" (שם, עמ' 19 שורה 3 לפרוטוקול הדיון). תשובה זו אינה משכנעת כלל וכלל, שכן, בממצאי הבדיקה נרשם מפורשות כי נזילת השמן הינה בבלוק המנוע ובגוף המנוע וכן לאור יתר הסימנים החיצוניים המעידים על קיום הסדק. יתרה מכך, בהמשך חקירתו העיד איתן לעניין אופן ביצוע הבדיקה לגילוי מקור נזילת השמן, ולפיה, היה עליו לשטוף את מקום הנזילה ולהתניע את הרכב (שם, עמ' 19 שורה 8 לפרוטוקול הדיון). על פני הדברים, מדובר בבדיקה פשוטה ביותר ומכאן יש להתייחס בחומרה רבה למחדלו של איתן באי ביצועה. 28. העובדה כי הרכב נבדק ותוקן במספר הזדמנויות לאחר רכישתו במוסכים אחרים ואף בהם לא התגלה הסדק במנוע, אין בה להושיע את הנתבעת. הרכב נבדק אצל הנתבעת לצורך קנייה ובדיקה זו אמורה להיות מקיפה ולגלות ליקויים כה חמורים כגון סדק במנוע. מאידך, כאשר מופיעה תקלה ברכב, התחממות יתר כבמקרה דנן, אין זה אלא סביר כי בעל מקצוע יבחן תחילה פתרונות קלים יותר ורק באם יכשלו אז לנסות ולבחון מערכות נוספות, כגון מנוע הרכב. 29. כאמור, בין הצדדים בעלי הדין מחלוקת בשאלה האם לתובע ואביו נמסר מידע מפיו של איתן לעניין עלות תיקון הליקויים ברכב כפי שהתגלו בבדיקה, משמעות הדברים לאור נוסח התנאים הקבועים בממצאי הבדיקה וכן לעניין חוות דעתו של איתן באשר לביצועי מנוע הרכב הלקוי ואופן הטיפול בו. עמדתי בכל אלה כעמדתם של התובעים ואני מעדיף את גרסתם על פני גרסת הנתבעת. להלן טעמיי. א. לא יעלה על הדעת כי הנתבעת תסתתר מאחורי הניסוחים שלה בטופס ממצאי הבדיקה, לפיהם רק הדברים הרשומים בו מחייבים את הלקוח, ובה בעת נציגיה ימסרו מידע מטעה לאותם לקוחות שאינו עולה בקנה אחד עם ממצאי הבדיקה. ב. איתן סתר טענתו הגורפת בסעיף 3 סיפא לתצהיר עדותו הראשית כאילו לא המליץ לתובעים מאומה לעניין הליקויים שהתגלו בבדיקה והודה בחקירתו כי המליץ לתובע ואביו להשתמש בתוסף דלק לשיפור ביצועי המנוע ואף רשם שם התוסף על טופס ממצאי הבדיקה (שם, עמ' 20 שורה 24 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, איתן סתר דבריו בסעיף 3 סיפא לתצהירו, כמצויין לעיל, כאשר טען בחקירתו כי אין הוא זוכר את בדיקת הרכב והשיחה שהתנהלה בינו לבין התובעים או מי מהם בעקבותיה (שם, עמ' 20 שורה 21 לפרוטוקול הדיון). ג. טענת איתן בחקירתו כאילו אינו זוכר באם לאחר הנפקת דו''ח ממצאי הבדיקה הוא ישב עם התובע ואביו (שם, עמ' 20 שורה 11 לפרוטוקול הדיון), סותרת המשך דבריו, לפיהם: "גם העיגולים שמסביב למספרים שבממצאי הבדיקה הינם בכתב ידי וזה על מנת שאני לא אשכח משהו במהלך ההסבר שאני נותן לאנשים." (שם, עמ' 21 שורה 1 לפרוטוקול הדיון), וכן "אין לי מושג אם כאשר הסברתי לתובע ואביו על ממצאי הבדיקה, הם הבינו את דבריי אם לא'' (שם, עמ' 21 שורה 11 לפרוטוקול הדיון). ד. באשר לאופיו של איתן ניתן ללמוד מדבריו במהלך חקירתו, לפיהם: "על אף שלא ראיתי סתימות בראש המנוע אני כתבתי בדוח הבדיקה כי יש סתימות'' (שם, עמ' 19 שורה 18 לפרוטוקול הדיון). בנסיבות העניין, כאשר כך מתייחסת הנתבעת לדוח ממצאי הבדיקה, אין זה פלא כי נציגיה יוסיפו וירגיעו את התובע ואביו באומרם כי הליקויים שהתגלו בבדיקה אינם משמעותיים. 30. בניגוד לרושם השלילי אשר הותיר איתן במהלך חקירתו והסתירות אשר התגלו בעדותו, הותיר התובע ואביו רושם אמין וחיובי ואינני מפקפק בצדקת טענתם לעניין המצג שהציג איתן בפניהם, לפיו, הליקויים שהתגלו ברכב במהלך הבדיקה הינם שוליים ועלות תיקונם אינה עולה על 1,500 ש''ח בלבד. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה כי בניגוד לגרסתם החד משמעית של התובע ואביו, טען איתן כי אין הוא זוכר באם הוא נשאל לעניין עלות תיקון הליקויים ברכב (שם, עמ' 20 שורה 16 לפרוטוקול הדיון). 31. טענת הנתבעת לעניין אי תחולת האחריות למקרה דנן הואיל והתובעים לא קיימו את תנאיה (ר' סעיף 16 לעיל) אינה רלוונטית הואיל והתועים זכאים לפיצויים בהתאם לעילה הנזיקית, מצג שווא. 32. התובעים מבקשים לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 2,500 ש''ח בגין נסיעות, סך של 3,000 ש''ח בגין אובדן ימי עבודה וסך של 5,000 ש''ח בגין עוגמת נפש אשר לטענתם היו מנת חלקם במקרה דנן. טענות התובעים לעניין זה הועלו בעלמא ולא נתמכו בראיה כלשהי. בנסיבות העניין, תביעתם לעניין זה נדחית בזאת על הסף. 33. בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים נקבע כי עלות החלפת המנוע ברכב, כולל חלקים ועבודה, הינה בסך של 4,853 ש''ח. מאידך, בגין אלה התובעים מבקשים פיצויי בסך של 4,976 ש''ח, כעולה מחשבוניות המס שצורפו לתצהיריהם. משהגישו התובעים חוות דעת שמאי מטעמם לעניין עלות החלפת מנוע הרכב, יפסק לזכותם הסכום המצויין בה ולא הסכום אשר שילמו בפועל. 34. לאור כל האמור לעיל, ולאחר קיזוז סך של 2,000 ש''ח אשר שילמה נתבעת מס' 2 לתובעים, אני מחייב נתבעת מס' 1 לשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 4,862 ש''ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 12.9.02, ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן, נתבעת מס' 1 תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ש''ח בתוספת מע''מ עליו וכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות המשפט מיום הוצאתם ועל שכר טרחת עורך דין מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל. כל הסכומים כמפורט לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום. רכבראש מנועתקלות ברכבמנוע